עובדי הייטק / צילום: Shutterstock
מועדון הצרכנות הוט ראש בראש עם מועדון הייטקזון: יוצא במהלך שיווקי חדש שפונה לראשונה לעובדי ההייטק, באמצעות קמפיינים בדיגיטל וברדיו.
● נאס דיילי: "הפסדתי כסף, איבדתי חברים ולקחתי אבטחה, אבל אני לא מצטער על כלום"
● לכולם יש כרטיס מועדון, ואף אחד לא משלם מחיר מלא. זה המנגנון הכלכלי מאחורי התופעה
המועדון, שהוקם ב-1996 ובו חברים כ-300 אלף מקהילת המהנדסים, הטכנאים וההנדסאים, פונה כעת לעובדי הייטק, מנהלים ובכירים בתחומים הטכנולוגיים והניהוליים. זאת בדומה להייטקזון, שמגדיר עצמו כמועדון הצרכנות של עובדי ועובדות ההייטק וכולל כ-400 אלף חברים מ-1,300 חברות. כדי להשתייך למועדון של הוט יש להנפיק כרטיס אשראי, אך לפי החברה אין צורך לשלם עמלות ודמי חבר.
"מדובר במהלך שהתחלנו לחשוב עליו עוד לפני המלחמה", אומרת גנית הראל, מנכ"לית הוט. "כשהריבית במשק עלתה, המשכנתאות התייקרו, ויוקר המחיה התגבר, הבנו שיש אוכלוסיות הייטקיסטיות שקנייה בהנחות פחות פגשה אותם ביום-יום, אבל בשנה וחצי האחרונות יש גידול של כ-25% בבקשות ההצטרפות למועדון. במקביל, יש עלייה דרמטית בניצול ההטבות - בסופרמרקטים, למשל, יש זינוק של כ-50% בניצול הטבות תווי מזון בוויקטורי, רמי לוי וקרפור.
"המהלך הזה לא נולד בחלל ריק", מוסיפה הראל. "הוא מגיע מהשטח, מתוך דרישה גוברת מצד חברות ויחידים בעולם ההייטק להצטרף למועדון. כבר היום אנחנו במגעים עם מספר חברות הייטק וסטארט-אפים, ולצד זה מגיעות פניות מלקוחות פרטיים באופן עצמאי. למעשה, מחצית מהפעילות שלנו פונה ללקוחות פרטיים שמצטרפים כיחידים, ומחצית שיתופי-פעולה עם חברות וארגונים".
בשלב ראשון פנו בהוט לענף התעשיות הביטחוניות ויצרו שיתופי-פעולה עם חברות מהענף. לאחרונה החלו להצטרף גם חברות הייטק וטכנולוגיה, כמו אנבידיה, אברא, NCR ו-ONE.
נזכיר כי גם בהייטקזון לא מסתפקים בנישה אחת, ובקיץ האחרון השיקו מועדון צרכנות משותף עם לשכת רואי החשבון.
החברות במועדון, יש לציין, אינה חייבת לבוא על חשבון חברות במועדון המתחרה - ויכולה להתקיים גם במקביל. "בהייטקזון ההתקשרות היא בין מקום העבודה לבין המועדון, בעוד שאצלנו המודל העסקי שונה, וכל עובד שרוצה להצטרף אלינו יכול לעשות זאת - בין אם הוא מצטרף על בסיס המקצוע, או שכל מקום העבודה מצטרף", מסבירה הראל.