בצלאל מכליס, מנכ''ל אלביט / צילום: אסף שילה וישראל סאן
במהלך מלחמת חרבות ברזל פנה משרד הביטחון לחברות הביטחוניות, גדולות כקטנות, בבקשה להסיט אספקות למדינות אחרות לטובת המאמץ המלחמתי. עם זאת, לגלובס נודע מפי שני בכירים ביטחוניים, כי בניגוד למדינות אחרות, בפיליפינים לא קיבלו בהבנה את דרישות משרד הביטחון הישראלי חרף הסיטואציה המסובכת במזרח התיכון. הדבר הוביל למתיחות שהתבטאה בתחלופת מסרים והבהרות בין גורמים רמי דרג בשתי המדינות.
● פצצות וטילים בכ-7.4 מיליארד דולר: ממשל טראמפ מקדם את מכירת הענק לישראל
● מתעשייה אווירית ועד נת"ע: זהות 7 יו"רים בחברות ממשלתיות בסימן שאלה
● מדוע התפטר אמיר ברנע והאם יחודש העימות בין מגדל לרשות שוק ההון
העיכוב, שדי הוכתב לחברות השונות, העמיד את אחת החברות הגדולות בתחום, אלביט, בסיטואציה מאתגרת מול הלקוחה המשמעותית ביותר של התעשייה הביטחונית הישראלית.
משרד הביטחון: "הנושא הוסדר להבנת הצדדים"
במרבית הלקוחות של התעשיות הביטחוניות הישראליות קיבלו את העיכוב הנדרש בצל המלחמה בהבנה, ומשרד הביטחון סיכם את שנת 2024 עם רכש בהיקף חסר־תקדים בסך 220 מיליארד שקל, מתוכם 170 מיליארד שקל לטובת רכש כחול־לבן - פי ארבעה מבשנה רגילה. בפיליפינים, כאמור, לא ששו לקבל בהבנה את הצרכים הישראליים, כשמבחינתם היו מוצרים שנדרשו לקבל במועדם.
מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה כי בין השנים 2023-2019 דורגה ישראל במקום התשיעי בטבלת היצואניות הביטחוניות בעולם. לפי אותו דירוג, הודו רכשה 37% מהתוצרת הישראלית, והפיליפינים התמקמו במקום השני עם 12%.
במשרד הביטחון לא מכחישים את הסיטואציה שבה מצאו את עצמם עם הפיליפינים, ומסרו לגלובס כי "במהלך המלחמה נדרשנו לבצע התאמות באספקות ביטחוניות למספר מדינות, וזאת לאור הצרכים המבצעיים של מדינת ישראל. התעשיות הביטחוניות פעלו בשיתוף־פעולה מלא עם משרד הביטחון להסדרת הנושא מול הלקוחות בחו"ל, תוך שמירה על מערכות היחסים הביטחוניות ארוכות־הטווח. הנושא הוסדר להבנת כל הצדדים".
על אף המתיחות המדינית שנוצרה בעקבות עיכובי המלחמה, מעריך בכיר בענף, לא צפויות השלכות בטווח הארוך על הביקושים של מנילה למוצרי החברות הביטחוניות הישראליות. זה בא לידי ביטוי, למשל, בהודעת מספנות ישראל מדצמבר על מסירת ספינת סיור מדגם שלדג 5, כחלק מעסקה שכוללת תשע ספינות מהמספנות ונחתמה ב־2020 תמורת כ־200 מיליון דולר.
בפיליפינים נערכים לאיום הסיני
האיום הגדול ביותר של מנילה כמו גם של יתר המדינות במרחב, היא סין. מולה לפיליפינים ולכלל המדינות ששוכנות לחופי ים סין הדרומי יש אי־הסכמות בנוגע לקביעת גבולות המים הכלכליים. הסיטואציה הזו הביאה את הפיליפינים לרכוש מוצרים שונים מאלביט.
על פי "דיפנס ניוז", אלביט החברה הישראלית הבכירה בדירוג 100 החברות הגדולות בתחום. באותו דירוג שהסתמך על נתוני 2023, ממוקמת החברה במקום ה־22 ומעל חברות כדוגמת רולס רויס הבריטית, ג'נרל אלקטריק האמריקאית או קבוצת נבאל הצרפתית. מאז, ההכנסות של החברה ככלל ומישראל בפרט צמחו.
העלייה בביקושים המקומיים בעקבות המלחמה הביאה לכך שבשלושת הרבעונים הראשונים של 2024, ההכנסות של אלביט מישראל זינקו לכ־1.39 מיליארד דולר, והיוו כ־28% מכלל ההכנסות שלה. לצורך השוואה, בתקופה המקבילה ב־2023, שיעורה של ישראל עמד על 17%. עליית משקל ההזמנות מישראל היא תהליך רוחבי, אבל בקרב החברות המתחרות מדובר בעלייה מתונה יותר. בתעשייה האווירית למשל, שיעור ההכנסות מישראל עלה מכ־29% ב־2023 לכ־34% בשנה שעברה (כ־1.52 מיליארד דולר).
עליית משקלה של ישראל בפילוח של אלביט והתעשייה האווירית נובעת ממדיניות משרד הביטחון להגברת העצמאות כחול־לבן. במסגרת זאת בחודשים האחרונים, בין השאר, אלביט קיבלה הזמנה בסך 200 מיליון דולר כחלק מהרחבת ייצור מערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר "מגן אור", ואף הזמנה בסך כ־280 מיליון דולר לייצור חימושי אוויר כבדים והקמת מפעל לחומרי גלם.
בכיר ותיק בענף מחברה אחרת מביע פרגון ל"מכונת עסקים משומנת" בראשות בצלאל (בוצי) מכליס, שמוביל אותה יותר מעשור. "בוצי פועל לשלוט בכל השרשרת באופן אישי - וזה מחלחל מטה. כל בכירי אלביט יושבים פיזית במשרד הביטחון, בשל ההבנה שחייבים להיות קרובים ככל הניתן ללקוח".
התקלה במל"ט ובעיות האספקה לשווייץ
בעת הנוכחית מתמודדת אלביט עם שתי סוגיות מנוגדות: מחד, הביקושים למוצרי החברה משתקפים כל העת בהזמנות. רק ביום שני הודיעה החברה, כי מדינה אירופאית בחרה בה לאספקת מרכז אש פיקודי דיגיטלי לאומי, שאליו יחוברו וישולבו פלטפורמות האש האסטרטגיות והטקטיות של המדינה. במסגרת החוזים החדשים, ששווים כ־100 מיליון דולר, אלביט תספק פתרון לחימה רשתית רב זרועי מתקדם לרמה הפיקודית.
ועם זאת, העיכובים שחווה החברה זכו גם לפרסומים לא מחמיאים. בינואר, דווח בתקשורת השוויצרית על איחור מהותי באספקת שישה מל"טי סיור מדגם הרמס 900 לשווייץ. לפי אותו דיווח, משלחת הכספים השוויצרית, הגוף הממונה על פיקוח תקציבי המדינה, שלחה מכתב לשרת ההגנה, ויולה אמהרד, ובו אף הזהירה כי המל"טים של אלביט אינם מתקדמים וחסרים טכנולוגיה מהותית. המכתב מוסיף כי תאגיד הנשק הממשלתי Ruag נדרש כעת לתכנת אותם בהתאם.
את אותה עסקה אישר הפרלמנט השוויצרי כבר ב־2015, אבל עד עתה סופקו רק ארבעה מתוך ששת המל"טים, כשסביר להניח כי אלו יהיו שמישים רק ב־2029, במקום ב־2019. משלחת הכספים השוויצרית ביקרה את "הפיתוח האיטי", תוך שכתבה כי מערכת ה־Detect and Avoid כוללת "סיכונים משמעותיים מבחינת ההיתכנות הטכנית, הרישוי והעלויות". ללא המערכת "השימוש האוטונומי של המל"טים יהיה מוגבל והעלויות התפעוליות יעלו משמעותית".
בהמשך, עלתה החברה לכותרות בשל אירוע אחר: המל"ט ההודי "דרישטי 10 סטרליינר", שמיוצר בשיתוף־פעולה עם זרוע הביטחון של תאגיד אדאני בתור גרסה מקומית של הרמס 900, הונחת בסמוך לגבול עם פקיסטן בגלל תקלה. המל"ט, המגיע לגובה בינוני ופעילות ממושכת, נכנס לשירות בצי ההודי בשנה שעברה. בזה המדובר התגלתה התקלה, לפי דיווח ב"הינדוסטן טיימס", בשלב של בחינות סופיות בטרם אספקתו לצי.
מאלביט נמסר: "אלביט פועלת בעשרות מדינות באמצעות חברות מקומיות אל מול צבאות ומשרדי ביטחון, המביעים בחברה אמון מלא. למרות המלחמה, והמחויבות של אלביט בראש ובראשונה לצה"ל, אלביט פעלה ביתר שאת מול לקוחות החברה ובהתאם לחוזים מחייבים, לעמידה בלוחות זמנים ומועדי אספקה המתואמים עם לקוחות החברה".