60% מהרופאים לומדים בחו''ל / צילום: Shutterstock, Gerain0812
המל"ג אישר היום שני בתי ספר חדשים לרפואה. במכון ויצמן אושרו 42 תקנים למסלול ארבע שנתי מיוחד לרופאים חוקרים, ובאוניברסיטת חיפה אושרו 56 תקנים בבית ספר שש שנתי. שני בתי הספר יוכלו לגדול בעוד 20%, אם יהיו מעוניינים בכך ואם יעמדו בכל התנאים הדרושים לכך, כולל שותפויות עם בתי חולים להכשרה הקלינית של הרופאים.
● שכר של כמעט 50 אלף שקל לבוגר? הנתונים שכל שוק העבודה מדבר עליהם וסימני השאלה
● לאחר הזינוק במניה: צמד מייסדי מאנדיי שווים 2.5 מיליארד דולר. וכמה הרוויחו העובדים?
במכון ויצמן: כל הסטודנטים זכאים למלגה
בית הספר לרפואה במכון ויצמן יקרא על שם קרן מרים ואהרון גוטווירט, אשר העמידה תרומה נדיבה של 400 מיליון שקל להקמת בית הספר. הקרן היא הזרוע הפילנתרופית של קבוצת אלייד בראשות יצחק סוארי. בית הספר יפעל בשיתוף עם בתי החולים שיבא, איכילוב, רמב"ם, אסותא אשדוד ובתי החולים של קבוצת הכללית, ויפתח באוקטובר. הסטודנטים יקבלו תואר כפול, MD ו-PhD. בדומה לשאר תוכניות הלימוד במכון ויצמן, הלימודים אינם כרוכים בתשלום שכר לימוד, וכל הסטודנטים זכאים למלגה.
ממכון ויצמן נמסר: "בשונה מתוכניות שכבר קיימות כיום בעולם ומשלבות בין רפואה למחקר, בתוכנית החדשה שלנו הפרק הקליני והפרק המחקרי צפויים להיות אחודים ושזורים זה בזה. כיתות הלימוד יהיו קטנות - ורוב זמן הלימודים יוקדש לתרגול, לעשייה ולמחקר, ופחות להרצאות עיוניות. האופי הרב-תחומי של המחקר במכון יאפשר לסטודנטיות ולסטודנטים להתמחות לא רק במדעי החיים אלא גם בתחומי הפיסיקה, הכימיה, המתמטיקה ומדעי המחשב".
בראש התוכנית יעמדו פרופ' איילת ארז ופרופ' לירן שלוש. לדבריהם: "החזון הוא ליצור דור חדש של רופאים-חוקרים המובילים בתחום הרפואה ובמחקר הביו-רפואה. אלו יהיו אנשי מקצוע המסוגלים לזהות אתגרים קליניים דחופים, להציע לחולים להשתתף במחקרים קליניים עכשוויים ולתכנן ולבצע מחקרים חדשניים".
"חשוב להקים דווקא בחיפה בית ספר נוסף לרפואה"
בית הספר לרפואה בחיפה יקרא על שם הרטה ופול עמיר, שתרמו לבית הספר 200 מיליון שקל. יעמוד בראשו פרופ' חיים ביטרמן. הוא יפעל בשותפות עם קופת חולים כללית ועם בית הספר כרמל של הכללית. בית הספר יפעל כאמור במתכונת לימודים שש-שנתית, עם שכר לימוד אוניברסיטאי.
נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' גור אלרואי, ציין היום: "הזמן שחלף מאז השבעה באוקטובר, ביחד עם ההתקפות הבלתי פוסקות על העיר חיפה ועל אזור הצפון כולו, חידדו לכולנו את הצורך הדחוף בחיזוק מערך הרפואה בישראל ועד כמה זה משמעותי וחשוב להקים, דווקא בחיפה, בית ספר נוסף לרפואה. בית הספר לרפואה ע"ש הרטה ופול עמיר יהיה ייחודי במספר היבטים: דגש על טכנולוגיה כמו רפואה מרחוק, רפואה מבוססת מאגרי מידע ועוד; ייחוד שני: הכשרה בקהילה; והייחוד השלישי הוא התמקדות והתנסות בעבודה הדוקה ושוטפת עם גורמים כמו: מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאלים ועוד. בתחום זה של הכשרה משולבת בית הספר לרפואה ישלב כוחות עם הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות של האוניברסיטה, המובילה בישראל בתחומיה".
60% מהרופאים לומדים בחו"ל
הרחבת בתי הספר לרפואה מגיעה על רקע המחסור החמור ברופאים בישראל, כ־30 אלף רופאים - 3.29 רופאים לאלף נפש, בהשוואה ל־3.49 בממוצע במדינות המפותחות. כ-60% מהרופאים לומדים בחו"ל, ויותר ממחציתם לומדים במוסדות שתואר ברפואה מהם כבר לא יחשב קביל לצורך קבלת רישיון רפואה ישראלי, במסגרת "רפורמת יציב" שצפויה להיכנס לתוקף ב-2026. נוסיף לכך פרישה צפויה של רופאים רבים, גידול באוכלוסייה והשפעות המלחמה, ונגיע ל־2.9 רופאים לאלף איש. המטרה כעת היא להגיע ל־2,000 רופאים חדשים מדי שנה. זה לא המצב הרצוי, אך זה היעד של המדינה וגם הוא שאפתני.
במסגרת התוכנית להשגת היעד, אושר לפני כמה חודשים גם בית הספר לרפואה של אוניברסיטת רייכמן, עם 80 סטודנטים, שיהיה בית הספר לרפואה הראשון בבעלות פרטית עם שכר לימוד בלתי מסובסד (של 90 אלף שקל לשנה, לעומת כ-15-16 אלף שקל לשנה במוסדות הציבוריים, או 70 אלף בבית ספר לרפואה מבוקש בחו"ל). התוכנית נפתחה רשמית לפני שבוע.
בעבר לא התלהבה מערכת הבריאות להגדיל את מספר התקנים לתלמידי רפואה, מתוך החשש כי מערכת הבריאות לא תוכל לספק מספיק כוח אדם בבתי החולים כדי להכשיר את כולם ברמה הקלינית. אולם, בעקבות מחקרים של ה-OECD ומחקר של ועד בראשות פרופ' רוני גמזו, הסתבר כי ניתן למצוא מקום במערכת הבריאות לסטודנטים נוספים, וכי השדות להכשרה קלינית של רופאים בישראל דווקא נמצאים בניצול חסר. כמו כן הבינו בתי החולים כי מציאת הפתרון היא הכרחית, אחרת לא יהיו להם רופאים בעתיד.