עלי חמינאי. המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, khamenei.ir
לאחר שתקפה את איראן בהיקפים קטנים יחסית, בתגובה למתקפות הטילים והכטב"מים שלה נגד ישראל, בירושלים שוקלים לבצע בחודשים הקרובים מתקפה נרחבת נגד מתקני הגרעין של איראן - כך לפי דיווחים לפנות בוקר (ה') ב"וול סטריט ג'ורנל" וב"וושינגטון פוסט". אם כך, מהו התכנון? מהו מצב תוכנית הגרעין? ומה מצבה של איראן? גלובס עושה סדר.
● הכלכלה גברה על הדת: סעודיה פותחת את הערים הקדושות למשקיעים זרים
● פצצות וטילים בכ-7.4 מיליארד דולר: ממשל טראמפ מקדם את מכירת הענק לישראל
מהו התכנון של ישראל?
לפי הערכות המודיעין האמריקאי שנאספו בתום תקופת הנשיאות של ג'ו ביידן ותחילת תקופת הנשיאות השנייה של דונלד טראמפ, ושהגיעו לידי שני העיתונים האמריקאיים, ישראל צפויה לתקוף בתוך חודשים ספורים. בוושינגטון פוסט ציינו כי יש צפי לתקיפת המתקנים בפורדו ובנתנז עוד במחצית הראשונה של השנה- קרי, בתוך עד ארבעה חודשים. בוול סטריט ג'ורנל דיווחו כי ממשלת ישראל צפויה ללחוץ על ממשל טראמפ לגבות את התקיפה, בגלל שחלון הזמנים לבלימת תוכנית הגרעין האיראנית הולך ומצטצמם.
מהי העמדה האמריקאית?
בניגוד להצהרות ישראליות בטרם חזרתו של טראמפ לבית הלבן, לפחות ברמה ההצהרתית טראמפ עודנו שואף להסכם גרעין חדש עם איראן. מחד, הוא החזיר את מדיניות "הלחץ המקסימלי", ומאידך הבהיר שהוא שואף להסכם. ההסכם החדש, אם יהיה, לא יחזור לתנאי הסכם הגרעין מ־2015 ( JCPOA ) - הן בגלל שלוחות הזמנים בו כבר לא רלוונטיים והן משום שתוכנית הגרעין האיראנית נמצאת כיום בשלב מתקדם בהרבה מאי פעם.
מה מצב תוכנית הגרעין כיום?
לפי דוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), שנחשף בסוכנות הידיעות AFP, איראן החזיקה נכון ל־26 באוקטובר 182.3 ק"ג אורניום מועשר ל־60%, עלייה של 17.6 ק"ג ביחס לדוח מאוגוסט.
העשרת אורניום היא פעולה שבה לוקחים את האורניום, ומגבירים בו באופן משמעותי את שיעור האיזוטופ הבקיע, אורניום־235, שמהווה שבע אלפיות בלבד. לתחנת כוח גרעינית אזרחית שגרתית, נדרשת העשרה לשיעור 3%־5% - משמעותית פחות מכ־90%, שמשמשים לנשק גרעיני ולצוללות. ברמה התיאורטית, מספיק אורניום במשקל כולל של כ־167 ק"ג שמועשר ל־90% ליצירת ארבע פצצות גרעיניות. כלומר, לאיראן יש כמות שמועשרת ל־60% בהיקף של לפחות 4.5 פצצות, אם יועשרו לשיעור הרלוונטי.
האם לישראל יש יכולת לתקוף את איראן לבדה?
"לתקוף את איראן ישראל יכולה, אבל להשמיד את מתקני הגרעין בוודאי שלא", מסביר תא"ל (במיל') ישראל (רליק) שפיר, שפיקד על בית הספר לטיסה, בסיס חצור ותל נוף וטייסת "האחת" (201). "יותר סביר שזהו מהלך מתואם עם האמריקאים שנועד ללחוץ על איראן. נניח שחיל האוויר האמריקאי היה רוצה לפגוע בבונקרים שיש בהם חלקים קריטיים שיהיה קשה לשחזר אותם, אז החלקים הללו חלקם מוסתרים בתוך הר עם שכבה של סלעים ובטון של 70 מטר".
עבור זאת, מציין תא"ל (במיל') שפיר יש פצצות חודרות בונקרים. "את הפצצות הללו יכולים לקחת רק המפציצים B-1 ו־B2 שיש רק לאמריקאים, ורק הם יכולים לשאת אותן כי מדובר ב־12 טונות F-15-I יכול לקחת 12 טונות בסך הכל, אבל בתלייה אחת יכול לשאת 2 טונות. טכנית, אין לנו את היכולת לשאת אותן. זה עושה נזק אבל צריך רבות כאלו אחת אחרי השנייה לאורך זמן כדי לחדור, כפי שראינו עם נסראללה.
"אנחנו חיל אוויר טקטי, שיכול לגרום לנזקים אבל או שיהיו כמה שבועות של הפצצות כבדות - מה שלא נראה ריאלי - או שחיל האוויר האמריקאי יתקוף עם פצצות גדולות, באמצעות עשרות מטוסים שנמצאים בבסיסים קרובים - אבל גם להם זה ייקח שבועות.
"צריך להיות ריאלי. זה לא אומר שאי אפשר לפגוע ברכיבים שיאטו את הקצב - אבל לפרק לחלוטין זה רק האמריקאים יכולים לעשות".
מה מצבה של איראן כיום?
המשבר הכלכלי של איראן הוא חסר תקדים ומשתקף, למשל, משער המטבע. הריאל האיראני הגיע כבר לשפל של כ־930 אלף לדולר, וכעת התייצב על כ־900 אלף - תוך שבמשטר מתגאים שלא המשיך לזנק למיליון לדולר. לצורך ההשוואה, שער ההמרה בעת המהפכה האסלאמית ב־1979 עמד על 70 ריאל לדולר ולפני כשלושה חודשים, בשיא המתיחות עם ישראל, על כ־705 אלף ריאל.
למשבר הכלכלי באיראן רבדים רבים, ובמסגרתו אחד מכל שלושה אזרחים נמצא מתחת לקו העוני. מנגד, במקום להזרים השקעות לנושאים חברתיים, ממשלת איראן החליטה להגדיל את תקציב הביטחון בשנה הפרסית הבאה (תחל ב־20 במרץ) ב־200%: מ־10.3 מיליארד דולר ל־30.9 מיליארד דולר, אף שהמקור התקציבי של המהלך, בזמן שאיראן במילא במצב כלכלי חמור במיוחד, לא ברור.