שריפות בצפון הארץ בעקבות תקיפות כטבמים של חיזבאללה, יוני 2024 / צילום: כב"ה צפון
בעלי דירות ביישובים מפונים שהושכרו בהשכרה פרטית (לא עסקית), אינם זכאים לפיצויים בגין אובדן דמי שכירות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" ופינוי היישובים - כך קבע בית המשפט העליון, בפסק דין שחסם את הדלת בפני מאות בעלי דירות שנותרו ריקות במהלך המלחמה ביישובים מפונים וביישובים שהיו תחת יירוטים תכופים.
● שיפצתם ולא שמרתם קבלות? עכשיו זה יעלה לכם פחות
● ניתוח | כל ההשלכות של פסק הדין ההיסטורי שניתן לטובת הקיבוצים
בפסק הדין נקבע כי תקנות הפיצוי על נזק עקיף אינן כוללות הפסד דמי שכירות בהשכרה פרטית. עם זאת, שופטי העליון, הנשיא יצחק עמית, השופט דוד מינץ והשופטת רות רונן, שיגרו מסר לממשלה, שלפיו ייתכן כי יש לבחון אפשרות למסלול פיצוי ספציפי עבור משכירים פרטיים שהפסידו את דמי השכירות בשל המלחמה.
"יש רגליים לטענת העותרים כי יש מקום שיגובש הסדר מקיף שייתן מענה הולם למשכירי הדירות הפרטיים שאיבדו את הכנסתם בשל פינויים של השוכרים מאזורי העימות", כתב השופט דוד מינץ בסוף ההחלטה, והוסיף: "אלא שעניין זה מסור לשיקול-דעתה של הממשלה, ואינו מסור לסמכותו של בית משפט זה".
ההחלטה התקבלה במסגרת עתירתם של 14 משכירי דירות, באמצעות עו"ד אלעד וייסטוך (שהוא גם אחד העותרים) ועו"ד חיים אייזנר, נגד החלטת מנהל מס רכוש וקרן הפיצויים שלא יינתן פיצוי בגין אובדן דמי שכירות לגבי דירות מגורים באזורי עימות שהממשלה החליטה על פינוים בשל מלחמת "חרבות ברזל", במקרה שבו בעלי הדירות לא דיווחו על הכנסתם משכירות כהכנסה עסקית, והדירות לא נפגעו במלחמה מפגיעה ישירה (לא ספגו פגיעות טילים וכדומה).
"אי-אפשרות לנצל נכסים"
הדיון סב סביב השאלה האם בחוק מס רכוש והתקנות מכוחו, המעניקים פיצוי גם "מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום יישוב ספר", נקבעה "רשימה סגורה" של זכאים לפיצויים בגין נזק עקיף; ובייחוד סביב תקנה 1 לתקנות הפיצויים, הקובעת זכאות לפיצוי כאשר הנזק נגרם מחמת "אי-אפשרות לנצל נכסים" בענפי החקלאות, בבית מלון ותיירות, בתעשייה, בענף האירועים, התרבות והפנאי, במסעדות וכשהנזק נגרם "מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים".
בעתירה טענו בעלי הדירות כי הם זכאים לפיצוי מכוח סעיף 35 לחוק, הכולל פיצוי בגין "נזק עקיף" מחמת "אי-אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום יישוב ספר עקב פעולות מלחמה". לעמדתם, מנהל מס רכוש וקרן הפיצויים חרג מסמכותו כאשר מצא להעניק פיצוי רק למשכירי דירות שהשכרתן הוכרה כעסק.
מנגד טען מנהל מס רכוש, באמצעות עו"ד יעל מורג יקו-אל ועו"ד חן אבידוב מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה, כי בסעיפים 36-35 לחוק נקבעו סוגי הנזקים ("נזק מלחמה" ו"נזק עקיף"), וסמכות שר האוצר לקבוע בתקנות מי זכאי לקבל פיצוי ומי לא ואת שיעור הפיצוי.
לעניין "נזק עקיף" נקבע בתקנות כי על אף לשונו הרחבה של החוק, פיצוי ישולם לענפים המפורטים בהן בלבד. בשים לב לכך שהשכרת דירה פרטית אינה מנויה ברשימה, הנזק אינו בר-פיצוי - בשונה מהשכרה עסקית של דירות שמצויה ברשימה תחת "הפסקת פעילות במסחר ובשירותים".
השופט מינץ, בהסכמת הנשיא עמית והשופטת רונן, קיבל את עמדת רשות המסים וקבע כי אכן, על-פי לשון החוק והתקנות, משכירי דירות בהשכרה פרטית אינם נמנים עם הזכאים לפיצויים בגין נזק עקיף. נקבע כי "לשון התקנות ברורה, חד-משמעית ואינה מותירה מקום לספק. 'שווי הנזק' לעניין 'נזק עקיף' נקבע בתקנה 1 לתקנות, שם נאמר כי 'כשהנזק הוא מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן'".