גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיא גל הקור עוד לפנינו: איך אפשר להיערך, ולמי זה מסוכן במיוחד?

השיאה של סופת קורל צפוי מחר, כאשר בחלק מאזורי הארץ הטמפרטורה עלולה לרדת מתחת לאפס מעלות ● הטמפרטורה המסוכנת להיפותרמיה היא גבוהה יותר מכפי שחושבים ● "קשישים צריכים לדעת שאם הדירה שלהם קרה יותר מ-15 מעלות, לא חשוב מה הם שמים על עצמם - זה מסוכן"

גשם בירושלים / צילום: איל יצהר
גשם בירושלים / צילום: איל יצהר

אומנם כבר אי-אפשר לקרוא לה "סופה", אבל קורל, גל הקור, כבר כאן, ושיאו עוד לפנינו. המשקעים שמביאה עמה הסופה מועטים, אך אמש (בין שבת לראשון) כבר ירד שלג בפסגות הצפון. היום (א') צפוי להיות קר מאוד, עם אפשרות לשלג בהרי הצפון והמרכז. השיא של גל הקור צפוי מחר (ב'), ובחלק מאזורי הארץ, בעיקר בהרי הגולן והגליל, ירושלים והרי השומרון, עלולה הטמפרטורה לרדת מתחת לאפס מעלות. בימים שלישי ורביעי צפויה התחממות, אך עדיין יהיה קר מן הרגיל לעונה. 

גם במקומות בהם לא ירדו הטמפרטורות מתחת לאפס ולא ייערם שלג, הקור עלול להיות מסוכן.

מחקרים חדשים מגלים: זאת הטמפרטורה הכי גבוהה שאנחנו יכולים לעמוד בה
מדד ה-BMI לא מספיק: רופאים קוראים להגדיר מחדש מהי השמנה

בכל חורף מגיעים לבית החולים איכילוב עשרות אנשים עם פגיעות היפותרמיה. התופעה כה נפוצה, שגם בחורפים שלא צפוי בהם גל קור קיצוני כמו זה הצפוי כאן בסוף השבוע, בית החולים נערך לקור בצוות מתוגבר ועם מערך שלם של מכשירי חימום חדישים, החל מ"חיבוק הדב" - שהוא מעין מערכת מיזוג אישית לבישה, ועד אקמו מחומם - מכשיר שמוציא את הדם של המטופל החוצה, מחמם אותו ומחזיר אותו פנימה.

"לפעמים זו הדרך היחידה שלנו להציל חיים", אומרת ד"ר נטלי קריץ-ציפר, רופאה מומחית בכירה ברפואה דחופה במלר"ד באיכילוב. "בטמפרטורת גוף של פחות מ-30 מעלות, שום החייאה לא תעזור". 

גוף האדם אמור להיות בטמפרטורה של 36.6 מעלות פחות או יותר. גם סטייה לא מאוד גדולה מהטמפרטורה הקבועה יכולה להוות בעיה, אם איננו יודעים כיצד לחזור אליה. "מקרים של מוות מהיפותרמיה הם לא פחות נפוצים בישראל ממכת חום", אומר פרופ' ואדים פרייפלד, ראש המרכז הבינתחומי לחקר הזיקנה באוניברסיטת בן גוריון.

בשיר "נמס בגשם", יהודה פוליקר שר: "הם מצאו אותו קפוא, הם חשבו שהוא נרדם. בקצה החשוך של העיר, על שפת הים". בישראל אותו נער ללא בית המתואר בשיר כנראה אינו יכול לקפוא בפועל. גופו לא יהפוך לקרח, אבל הוא עדיין יכול למות מהיפותרמיה.

כך, למרות שגל הקור המתקרב אלינו היה וודאי נחשב למזג אוויר אביבי וחמים במדינות שבאמת מבינות בקור, עדיין יש בהחלט סיבות להיערך ולהכיר את הסכנות ואת אמצעי הזהירות.

מאיזו טמפרטורה אנחנו עלולים לסבול מנזקי הקור?

כשחום הגוף יורד מתחת ל-35 מעלות, כבר מתחילה הסכנה. היפותרמיה קלה מוגדרת כטמפרטורת ליבה של בין 32-35 מעלות, והיא מאופיינת ברעד, בעייפות, בבלבול קל ובהפרעות קואורדינציה. טמפרטורת ליבה של בין 28-32 מעלות מוגדרת כהיפותרמיה בינונית, הרעד מחמיר וגם הבלבול, ואליהם מתווספים ירידה בדופק וקצב הנשימה ועלייה בקרישת דם. עולה גם חשש להיווצרות זיהומים (זוהי הסיבה שסבתא אמרה לא לצאת מהבית בשיער רטוב כי אנחנו עלולים לחלות, אבל אין לכך רלוונטיות אמיתית, אלא אם הגענו באמת למצב של היפותרמיה).

היפותרמיה חמורה - כלומר מתחת ל-28 מעלות - היא כבר מסוכנת ביותר ויכולה להוביל לירידה בהכרה ובדופק, עד כדי דום לב ודום נשימה. "יש רמה של מטבוליזם שמתחתיה פשוט אין חיים", אומר פרייפלד.

לכן גוף האדם מקפיד מאוד על ויסות טמפרטורה. לדברי פרופ' פרייפלד, "אצל אדם לא מאוד ספורטיבי, 75% מהאנרגיה בכל יום מושקעת בשמירה על טמפרטורת גוף. כאשר היא מתחילה לרדת, הדם הקר מגיע למרכז השליטה בטמפרטורה במוח, והגוף מגיב. הוא מגביר תנועה - אנשים באופן אינטואיטיבי קופצים או רצים במקום. הם גם רועדים, כי הגוף מפעיל את קבוצות השרירים הגדולות. כמו כן, הגוף מכווץ את כלי הדם כדי לשמור את חום הגוף קרוב לליבה".

מיהן האוכלוסיות הפגיעות ביותר לקור?

בתינוקות, מנגנון ויסות חום הגוף עדיין אינו מפותח, ולכן הם בסיכון גבוה יחסית להיפותרמיה. אצל קשישים, מנגנון הויסות כבר לא עובד טוב כבעבר, ויש להם עוד כמה גורמי סיכון, אומר פרייפלד. כלי הדם שלהם כבר לא מתכווצים היטב, חלקם כבר איבדו מאסת שריר, כך שהרעד אצלם פחות אפקטיבי, וכיוון שהם עלולים להיות מבולבלים, הם אולי לא ישימו לירידה בחום הגוף שלהם.

פרייפלד: "מבוגרים צריכים לדעת שאם החום בבית שלהם נמוך מ-15 מעלות, לא משנה מה הם ישימו על עצמם - זה מסוכן".

למרבה הצער, לא כל ישראלי יכול להרשות לעצמו היום לחמם את הבית במשך 24 שעות.
פרייפלד: "זה מצב בלתי נסבל. אנחנו לא מדינת עולם שלישי. צריך להתקשר לרווחה".

חלק מהמבוגרים זוכרים את עצמם מעברם כעמידים יותר בפני הקור, ועלולים לנסות להיות גיבורים מולו, אז זה יכול לקצר את חייהם, אומר פרייפלד. "ניסויים בבעלי חיים הראו שגם אלה שהצליחו לשמור על חום גופם בטמפרטורות קרות, היו צריכים להגביר את המטבוליזם שלהם כל-כך, שמערכות שלמות בגוף שלהם נפגעו, והחיים שלהם התקצרו. אז תגידי - מה עם שבדיה? נורובגיה? טוב, הם נשארים בבית החם או יודעים להתלבש".

ד"ר קריץ מסבירה כי "הסיכון הגבוה ביותר הוא לקשישים שלא יכולים לזוז, אם בעקבות נפילה או כי הם מרותקים למיטה בגלל מחלה. במצב כזה כמעט ואין להם דרך להתחמם". זוהי אחת האוכלוסיות הנפוצות שמגיעות אל חדר המיון באיכילוב.

זה נשמע דומה למצב של החטופים. 
קריץ: "זה מאוד דומה. אין להם חימום, הם פצועים או סובלים ממחלות מורכבות, התזונה שלהם לקויה, ולא ברור אם הם יכולים לזוז. גל הקור הצפוי לנו ישפיע בצורה דומה גם על עזה".

אוכלוסייה נוספת שסובלת מאוד מקור היא חסרי בית, ובעיקר אם הם גם סובלים מהתמכרויות. "כשהם תחת ההשפעה, הם לפעמים לא מרגישים את הקור", אומרת קריץ. "רטיבות מאוד מקררת, ואם מישהו איבד את ההכרה בתוך שלולית, ממש לא צריך קור עז כדי שהוא ייפגע".

קריץ רואה עשרות מקרים כאלה בשנה, לפעמים שוב ושוב את אותו מטופל. "לקראת החורף העירייה מסיירת ברחובות ומנסה לעזור להם באמצעות העלאת מודעות וגם חלוקת אמצעי חימום כמו שקיות חימום או שמיכות", היא אומרת. "אני בטוחה שגם ברגעים אלה העירייה נערכת לכך".

איך מטפלים באדם עם פגיעת קור?

לבתי החולים מגוון מכשור מתוחכם לטיפול בהיפותרמיה. לדברי ד"ר קריץ, "יש לנו שקיות חימום, אותן שמים בבתי השחי, המפשעות והצוואר, ואז עוטפים אותם מעל זה בשמיכה. אנחנו נערכים עם עירויי נוזלים מחוממים, אנחנו יכולים לתת להם לנשום חמצן מחומם, ואפשר לעשות שטיפה בנוזל מחומם בחלל הבטן או בשלפוחית השתן". אם הכול נכשל, המטופל עלול כאמור להגיע לאקמו.

לדברי פרייפלד, "בבית החולים יתנו גם תרופות נגד קרישת דם, מה שיכול לקרות כאשר הדם קר מאוד, תרופות נגד פגיעה בקצב הלב וגם עירויים לאזן את היומים. במקרה הצורך יתנו גם תרופות נגד זיהומים".

ד"ר דני מורן מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל, בעבר ראש מכון הלר לפיזיולוגיה צבאית, מציין כי בצה"ל יודעים להיערך היטב לקור: "יש ביגוד תרמי, שקיות חירום, חרמוניות, ויש מכולה מיוחדת, מחוממת, שבה ניתן להתאושש מהקור", הוא אומר.

איך אפשר להיערך לקור?

מלבד ההקפדה על כך שבתי הקשישים שאתם מכירים יהיו מחוממים, מומלץ להיערך לקור עז על-ידי הימנעות מחשיפה, כלומר הישארות בבית מחומם או מתחת לשמיכה.

לדברי ד"ר  מורן, "אם בכל זאת צריך לצאת החוצה, כדאי להתלבש בשכבות. האוויר הכלוא בין השכבות מהווה בידוד יעיל נגד הקור". כך למשל, עדיף לגרוב שתי גרביים דקות על פני אחת בעובי של שתיהן יחד. "חשוב לשים לב שהביגוד לא רטוב, כי זה מוריד כמעט לגמרי את היכולת שלו להגן מקור". ביגוד תרמי הוא מומלץ וכולל חלק ממנגנון השכבות בבגד יחיד.

חום רב אובד דרך קצוות הגוף. ל"בקור עז מאוד, הגוף יכול להקריב את איברי הפריפריה כדי לגן על הליבה", אומר מורן, "והתוצאה היא פגיעה בכפות הידיים, בכפות הרגליים ובאוזניים", ולכן יש להגן עליהן במיוחד, באמצעות כפפות, גרביים טובות ומחממי אזניים.

משקה חם, הוא אומר, מאוד עוזר. אלכוהול עושה את ההפך. "מרגישים כאילו הוא מחמם, אך בפועל הוא מרחיב כלי דם וגורם לאובדן חום, ואנחנו לא נרגיש את זה".

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מניית טסלה יורדת ב-7% בטרום מסחר לאחר שאילון מאסק הודיע על השקת מפלגה פוליטית

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ ● ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?