חממת הביומד Jinnovate קמה כנגד כל הסיכויים. דווקא בזמן מלחמה החליט איש העסקים מחמוד חוויס להקים מיזם שהוא לא רק חממת הביומד הראשונה במזרח ירושלים, אלא גם אחד ממיזמי החדשנות הראשונים ברפואה בצד המזרחי של העיר.
● תופעת לוואי של תרופות ההרזיה עשויה להתגלות כרווחית במיוחד
● מדד ה־BMI לא מספיק: רופאים קוראים להגדיר מחדש מהי השמנה
מבחינת חוויס זה היה צעד מתבקש: במזרח ירושלים פועלים שישה בתי חולים קטנים, וכ־1,200 איש מתוך כ־420 אלף תושביה עוסקים ברפואה או בסיעוד, לפי מחקר שהוביל עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית. עם זאת, התקציבים של מערכת הבריאות המקום נמוכים, ושכונות מסוימות סובלות מבעיית נגישות לשירותים - חלקן משום שהן מעבר לגדר וחלקן משום הטופוגרפיה של העיר.
דוח שערך חוויס מצביע על המרירות בקרב בכירי מערכת הבריאות במזרח ירושלים בגלל האי־שוויון בתקצוב ובתשתיות בין שני צדי העיר, אבל הוא עצמו מסתכל קדימה. בחזונו, שילוב של חדשנות טכנולוגית בבתי החולים ובמרפאות במזרח ירושלים הוא המפתח לחיזוק מערכת הבריאות המקומית, להנגשת הטיפול וגם לקשר בין מזרח ומערב.
"בתי החולים שלנו נותנים שירותי רפואה ברמה גבוהה", הוא אומר, "אבל לאף אחד מהם אין מרכז חדשנות, הם לא עורכים ניסויים קליניים עבור חברות פארמה או מכשור רפואי, וגם לא הרבה מחקר אקדמי. את זה אני רוצה לשנות. המטרה שלנו היא להגיע לכל רופא אישית, כדי להסביר אילו הזדמנויות יכולות להיות להם בחדשנות".
"אנחנו צריכים המון כסף"
זו לא הפעם הראשונה שבה חוויס עושה את הבלתי אפשרי. לפני כחמש שנים, בתקופה של חוסר יציבות כלכלית ופוליטית, הוא הקים את Techlinic, "חברת ההייטק הראשונה במזרח ירושלים", כפי שהוא מגדיר אותה, שנועדה לקדם את המהנדסים של מזרח העיר. לאחרונה היא זכתה במענק של 5 מיליון שקל מרשות החדשנות, כדי לעודד חברות ישראליות להקים בה שלוחות קטנות.
רשות החדשנות תומכת גם בחממת הביומד, בסכום של כ־10 מיליון שקל - 2 מיליון שקל בשנה למשך חמש שנים. "זה משהו שאף אחד לא קיבל עד היום במזרח ירושלים - כסף מממשלת ישראל", צוחק חוויס.
יזמים מכל המגזרים מתקבלים לחממה, אבל נכון לעכשיו כולם ממזרח ירושלים. 90% מהמנטורים הם יהודים ישראלים. "היתרון הגדול שלנו הוא הגישה לאקוסיסטם של ההייטק והביומד בישראל. למה לעשות הכול מההתחלה?", מסביר חוויס.
בין הגורמים שעובדים עם החממה נמצאים מרכז החדשנות ARC של שיבא, חברת המסחור מדעית של שערי צדק וגם הדסית של בית החולים הדסה, קרן טקווין החיפאית שמשקיעה במיזמים עם זיקה לחברה הערבית, קרן מדקס להשקעה במכשור רפואי ומיינדהאב, חברה המספקת שירותי הנדסה ואסטרטגיה לסטארט־אפים.
יחסית לגילה ולגודלה של החממה, היא כבר עושה הרבה רעש באקוסיסטם. ארבעה מהסטארט־אפים שלה נוצרו באירוע שבו הופגשו בוגרי בתי הספר למינהל עסקים והנדסה שגרים במזרח ירושלים עם אנשי רפואה בסדנה של יומיים. "לימדנו אותם כלים עסקיים והנדסיים כמו Design Thinking, וביקשנו מהם לראות אם הם יכולים לפתור בעיות יחד".
בנוסף, חוויס ערך אירועי היכרות (ובשאיפה גם גיוס הון) באמירויות ובמרוקו. "אנחנו צריכים המון כסף והמון משקיעים", הוא אומר. "קשה לנו למצוא משקיעים יהודים שסומכים על יזמים ערבים, ואילו המשקיעים במזרח ירושלים ובגדה יודעים להשקיע בנדל"ן. אולי נקים מועדון משקיעים, של אנשים אמידים ממזרח ירושלים, מארה"ב, האמירויות וסעודיה. החזון שלי הוא להקים בתוך ארבע שנים את היוניקורן הערבי הראשון".
זאת מטרה שאפתנית עד כדי בלתי אפשרית גם לחברות שיש להן הכול, אבל חוויס דבק בה בכל זאת.
החברות המבטיחות
מידת הבשלות של היזמות במזרח ירושלים מחייבת מעורבות עמוקה בהקמת החברות, אומר חוויס, והוא משתמש בקשים האישיים שלו. "לדוגמה, אני דירקטור במכללת עזריאלי, אז מצאתי שם שני צעירים בוגרי הנדסה במכללה ועזרנו להם להקים את הסטארט־אפ Healers שפיתח טכנולוגיה לשיפור האופן שבו מבצעים חיתוך של העצמות בניתוחים באזור החזה. אחרי שגייסנו את היזמים ועבדנו איתם על המוצר, עזרנו להם להשיג מענק מרשות החדשנות, נוסף על התמיכה בחברה דרך החממה. זו הפעם הראשונה שמזרח ירושלמי מקבל מענק 'תנופה'. עד כה נתנו אותו רק לאזרחים עם תעודת זהות".
גם היזמת של חברת For a Better Vision לא ידעה שהאפשרות הזאת פתוחה בפניה. "היא אופטמיטריסטית בוגרת מכללת הדסה וחוקרת, שזיהינו את הפוטנציאל שבה. הפגשנו אותה עם רשת המנטורים שלנו כדי שהיא תזהה צורך שהיא יכולה לפתח עבורו רעיון. היא פיתחה משקפיים משודרגים בבינה מלאכותית, והמנטורים שלנו עזרו לה להפוך מחוקרת לאשת עסקים.
חברת Heartguard, המשפרת את בדיקות אבחון האק"ג, הוקמה בשיתוף פעולה בין רופאה בבית החולים הדסה למהנדס חשמל, שנפגשו באירוע העלאת מודעות לתחום הביומד שערכה החממה במזרח ירושלים. "חיברנו אותם לישיבה יוניברסיטי בארה"ב, שעושים מנטורינג לחמישה יזמים שלנו", אומר חוויס.
"ראיתי ישראלים אחרים"
חוויס (51), אופטמיטריסט בהכשרתו ובוגר לימודי ניהול באוניברסיטת מאסטריכט שבהולנד. הוא גדל במשפחה דלת אמצעים, עבד תחילה כנהג וטיפס למשרות ניהול וייעוץ בחברות ובעמותות בתחום החקלאות, הנגשת הטיפול הרפואי בעזה וגם בבנק העולמי. ב־2014 הקים חברה לרכש ציוד לוגיסטי לרשות הפלסטינית, הפעילה גם היום, במקביל ליוזמות ההייטק שלו. אבל אחד ההישגים שבהם הוא הכי גאה הוא המשרה שלו כחוקר אורח בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד. "אז גם קשר לאקדמיה יש לי", הוא אומר.
הגישה שלו לישראל השתנתה דרמטית כשהפך לאיש עסקים, לדבריו. "פעם הייתי רואה רק חיילים ושוטרים. כשהתחלתי לפגוש את אנשי החדשנות של ישראל והתחלתי להיות מעורב בסטארט־אפ ניישן, פתאום ראיתי ישראלים אחרים, חיוביים, נחמדים ומועילים". הוא החליט לאמץ כלפיהם גישה לא־פוליטית.
"אני פוגש גם אנשים שרק לפני רגע הובילו פלוגה בלבנון ובחאן יונס. לפעמים עולה מולי בזום מישהו עם כיפה ומדים, שנמצא במלחמה כרגע. אבל זה לא קשור אליי. מערכת היחסים היא מקצועית, וחברית לפעמים. אנחנו מכבדים את האידיאולוגיה זה של זה ולא מדברים עליה".
מה חושבים חבריך הפלסטינים על העבודה שלך עם ישראל?
"הם אנשים מבוגרים וזכותם לדעתם. העסקים שלי משגשגים אפילו בזמן מלחמה, וזו ההוכחה שאינטגרציה עסקית היא הדרך היחידה להרגיע את האזור".
