אילוסטרציה: Shutterstock, Burdun Iliya
בני זוג שהתגרשו נחלקו בשאלה כיצד לחלק חברה שבבעלות הגבר. בשנת 2021 ניתן פסק דין שלפיו בני הזוג לשעבר זכאים למחצית משווי הכסף שצברו מיום נישואיהם ועד למועד הקרע, בסוף אותה השנה. בית המשפט מינה רואה חשבון כדי לקבוע את שווי זכויותיהם ואת שווי מוניטין החברה, והחברה הוערכה ב-1.7 מיליון שקל.
● למי שייכים מענקי המילואים? המחלוקת שמפצלת משפחות וגם את בתי המשפט
● הכתה את אמה ואיבדה את הדירה: המשמעויות של פסק הדין התקדימי
אלא שהבעל התנגד לתשלום השווי. הוא טען כי פסק הדין לא קבע חלוקת שווי. לטענתו, יש לחלק את המניות או להמתין למכירת החברה. הוא גם טען כי יש להביא בחשבון את רכיב המס על העברת מחצית משווי הנכס, ולהפחית 30% מס רעיוני, כמו בחלוקת דיבידנד.
מנגד, האישה טענה כי אין להמתין עד שהחברה תימכר; כי יחסיהם רעועים; כי אין סיכוי שישתפו פעולה בהפעלת העסק; וכי לבן זוגה לשעבר אין כוונה למכור את החברה.
"זכאית לחלקה מהר ככל הניתן"
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נדרש להכריע האם האישה זכאית למחצית משווי החברה (נכון למועד הקרע בשנת 2021) - או שהיא זכאית למחצית מסכום מכירת החברה היה ותימכר בפועל.
השופט ארז שני קבע ביום שישי כי לאישה "זכות לראות ולקבל את חלקה ברכוש מהר ככל הניתן, ולא כאשר אולי יבוא משיח או ייכון שלום עם הפלסטינים - לפי המאוחר"; כי פסק הדין החלוט נקב במונח "זכאות לשווי"; וכי האישה זכאית למחצית משווייה של החברה ולא למחצית המניות. עוד נקבע כי כאשר הבן זוג הוא העסק, למשל רופא, רואה חשבון, בעל מוסך וכו' - יש לשלם את השווי, ובמקרה הנוכחי המומחיות היא של הבעל.
טענת הבעל לתשלום מס רעיוני נדחתה. נקבע כי כלל לא בטוח שהוא מתכוון למכור את החברה אי-פעם. באין הוכחה על תשלום מס, אין מקום להתיר קיזוז רעיוני של מס.
השופט הוסיף כי "רעיונו של הנתבע, שלפיו על התובעת להמתין עד אשר יעלה, אם יעלה, רצון מלפניו למכור את החברה לשם קבלת המגיע לה, הוא רעיון בלתי חוקי אשר נועד למעשה לשלול מן התובעת זכויותיה, ומכאן שאין להמתין עד אז גם לראות אם יהיה חיוב מס או לאו".
"אין הכרעה ברורה בין ברוטו ונטו"
לדברי עו"ד ליאת שקלרז ממשרד שקלרז-תירוש, שלא ייצגה בתיק, "בפסיקה אין הכרעה ברורה וחד-משמעית האם יש לבצע את האיזון בערכי ברוטו (לפני מס) או נטו (לאחר הפחתת מס עתידי). פסק הדין מיטיב עם האישה וקובע כי היא תקבל את חלקה בשווי העסק בערכי ברוטו.
"יש שיגידו שמדובר בחוסר הבנה של המהות הכלכלית האמיתית שעומדת בבסיס הערכת שווי חברה, והיא הנחת המוצא שלפיה בכל צורה או אופן (מימוש או דיבידנד) שבו 'ייפגש' בעל החברה עם הכסף, הוא חייב עליו במס, ולא רק בסיטואציה של מימוש. נקודת המוצא הכלכלית מלמדת כי הבעלים של חברה נהנה מערכה רק בעת מימושה, ולכן אם הוא ממשיך להחזיק בבעלות על החברה ולא מוכר אותה, הוא לא נהנה מהטבות שווייה".
בית המשפט נתן תוקף של פסק דין לחוות-דעת המומחה וחייב את הגבר לשלם לגרושתו 854 אלף שקל, מחצית משווי החברה שבבעלותו וכן סכום של כ-55 אלף שקל בגין איזון זכויות נזילות. הגבר חויב גם לשלם 85 אלף שקל הוצאות משפט.
את האישה ייצג עו"ד רועי סידי, ואת הגבר ייצג עו"ד אורי דניאל.