גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציבור נפטר בהמוניו משטרות של 200 שקל. מה החליף אותם?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מגמת הגידול במחזור המזומן בכלל ובמספר שטרות ה־200 בישראל בפרט התהפכה בספטמבר, ומאז נפח השטר הנפוץ במחזור הצטמצם ב־7% ● מומחים מעריכים: השמועות על ביטולו האפשרי של השטר הביאו לבהלה בציבור וגרמו לרבים להיפטר ממנו ● וגם האינפלציה משחקת תפקיד

שטר של 200 שקל / צילום: Shutterstock
שטר של 200 שקל / צילום: Shutterstock

החל מחודש ספטמבר 2024 נרשמה ירידה דרמטית ביחס שבין מספר שטרות ה־200 שנמצאים בידי הציבור לבין שטרות ה־100, כך על־פי נתוני בנק ישראל. באותו החודש בדיוק נחשפה בגלובס יוזמה של קבוצת כלכלנים ומומחים שקראו לביטול שטרות ה־200 במטרה להילחם בהון השחור. הפרסום הוביל לתגובות מעורבות בגופים הכלכליים בישראל, אך מומחים מעידים כי עצם השיח הביא לבהלה וגרם לרבים להיפטר מהחזקותיהם.

סך המזומן בישראל אף ירד משמעותית מאז ספטמבר, בשיעור של 4.7%, וכן הוא עלה בפחות מ־2% במהלך השנה האחרונה - העלייה המתונה ביותר שנרשמה בנתוני בנק ישראל מאז 2001 לפחות.

בלעדי | באיחור של שנה: זה נוהל הגילוי מרצון שצפויה להעביר רשות המסים
שיפצתם ולא שמרתם קבלות? עכשיו זה יעלה לכם פחות

הכוכב העולה

בספטמבר האחרון התפרסמה בגלובס היוזמה לביטול שטרות ה־200, הגדולים ביותר במחזור מבחינת שווי ונפח. "בשטרות האלה מתחבא רוב ההון השחור", אמר לגלובס ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, שהגה את הרעיון וכינס סביבו צוות מומחים ובכירים לשעבר מהגופים הפיננסיים, הרגולטורים, האקדמיה, ואף יחידת "צלצל" במוסד.

לדברי נורית זאבי, אחת המציעות, "ניתן להניח שהרוב הגדול של המזומנים שלא משמשים לרכישה בפועל - משמשים לצבירת הון והעלמת מס. בסופו של דבר אנשים יקנו עם זה רכב, דירה או ילבינו אותו בדרך אחרת".

על כן, הם הציעו לחייב אנשים להפקיד אותם - בהתחלה במהלך "תקופת חסד" בה ניתן לשלם מס בלי שתיפתח נגדם חקירה פלילית, ובהמשך תחת סנקציות חמורות יותר.

ערב ההצעה, הציבור החזיק בשטרות מזומן בשווי 132 מיליארד שקל, כאשר 80% מהם (מבחינת שווי) בשטרות של 200. אלה משמשים בעיקר לשימור ערך, ופחות למסחר יום־יומי.

התגובות ליוזמה היו מעורבות: מצד אחד, שבועיים לאחר מכן ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את שר האוצר, נגיד בנק ישראל, מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראשי רשות המסים והמטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, לכנס דיון לביטול שטרות ה־200 שקל. גם גורמים ברשות המסים ובאוצר הביעו תמיכה בכך.

מצד שני, כמה ימים לאחר אותה הנחיה, בנק ישראל שפך מים צוננים על ההצעה, בטענה כי לא הוצגו לו נימוקים מספיקים לכך, והדגיש כי "שטרות ה־200 שקל במחזור, בדומה ליתר השטרות והמטבעות, ממשיכים וימשיכו לשמש כסדרם".

כך או כך, בשוק מיהרו להגיב, והחלו להיפטר משטרות של 200 שקל באמצעות פריטתו או המרתו למט"ח.

כעת ניתן לראות זאת בנתוני בנק ישראל: החל מחודש ספטמבר, במהלכו יצא מסמך המדיניות, מספר שטרות ה־200 הצטמצם, בעוד מספר שטרות ה־100 רק עלה. אם בספטמבר היו פי 2.5 שטרות 200 ביחס לשטרות 100, הרי שבנתון הזמין האחרון (ינואר 2025) שיעור זה ירד בחדות לפחות מ־2.2, בניגוד למגמה ארוכת־הטווח של פער הולך וגדל לטובת שטרות ה־200.

ככלל, שיעור שטרות המזומן בידי הציבור ירד בכ־4.7% מספטמבר, שהם 6.2 מיליארד שקל. על־פי נתוני בנק ישראל, עדיין מדובר בעלייה של 2% בכמות המזומן, אך מדובר בעלייה השנתית המתונה ביותר שנרשמה מאז 2001 - השנה המוקדמת ביותר שנתוניה מופיעים באתר בנק ישראל.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

ללא הגנה מהאינפלציה

ד"ר אדם רויטר, שכאמור הגה את המתווה, אומר עתה לגלובס כי "הירידה הדרמטית ביחס בין שטרות ה־200 ל־100 נובעת בדיוק מהשיח שהתעורר בעקבות ההצעה שלנו. שמעתי ממקורות שקשורים לאנשים שמעלימים כספים שזה הבהיל רבים: הייתה התנפלות על חלפני הכספים לקנות דולרים במקום שטרות של 200, ורבים כבר לא מוכנים לקבל שטרות כאלה כתשלום. זה נובע גם מגידול בהיקף הזיופים של שטרות 200, מה שמוביל לפחות ביקוש להם. כל זה מקשה על מעלימי המסים ומעלה לפני השטח מידע שעוזר לגבות מס אמת". הוא אף אומר כי "גורמים ברשות המסים קושרים בין הדברים".

ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וחבר מועצת העיר תל אביב-יפו, סבור גם הוא כי "כנראה שהשיח על ביטול שטרות ה־200 החל מחודש ספטמבר זו כנראה הסיבה העיקרית או החזקה ביותר לירידה בקרנם לעומת שטרות ה־100. זו הדרך להסביר למה הייתה ירידה דווקא בספטמבר".

אך לדבריו, ישנם עוד גורמים תומכים: "האינפלציה, שהגיעה ל־3.8% בשנה האחרונה, מביאה לכך שהחזקת מזומן משתלמת הרבה פחות. השימוש העיקרי לשטרות ה־200 הוא שימור ערך, והאינפלציה יחד עם הריביות שמציעים הבנקים וכלים פיננסיים אחרים מביאים לכך שהעלות של החזקת מזומן, בייחוד של שטרות בערכים גבוהים - היא גבוהה במיוחד".

למרות הירידה המשמעותית, הציבור מחזיק בכמות מזומן ניכרת: 127 מיליארד שקל בשטרות, ועוד 3 מיליארד שקל במטבעות. כל זאת כאשר אמצעי התשלום האלקטרוניים זמינים מתמיד, חוק המזומן מגביל עסקאות גדולות (מעל 6,000 שקל), והאינפלציה שוחקת במהירות כל סכום שנצבר במטבעות ובשטרות פיזיים.

לא ייעלם כל־כך מהר

באוצר וברשות המסים כנראה היו שמחים לראות ירידה של ממש בשווי המזומן בידי הציבור, במסגרת המאבק נגד עבירות מס ועסקאות לא כשרות, שקלות יותר לביצוע באמצעות מזומן. ובכל זאת השווי רק עולה. אומנם לאט מאוד, אך נראה כי לפחות בינתיים - השטרות בארנקים ומתחת לבלטות לא נעלמים כל־כך מהר.

בנוסף, כדאי לזכור שגם הרשות הפלסטינית ואף רצועת עזה הם חלק מ"גוש השקל", והשקל החדש הישראלי הוא המטבע העובר לסוחר אצלם. שם, כמובן, קשה בהרבה לאכוף חוקים כמו חוק המזומן.

מבנק ישראל נמסר: "תפקידו של בנק ישראל, על־פי חוק, הוא להנפיק מטבע, להסדיר ולכוון את מערכת המטבע ולהבטיח אספקה סדירה של מזומנים למשק, בשגרה ובחירום. הבנק מספק לציבור שטרות, בארבעה עריכים (20, 50, 100 ו־200 שקל), בהתאם לביקוש הקיים בציבור כפי שהוא מתקבל מהמערכת הבנקאית.

"מחזור המזומן בישראל גדל מדי שנה, ובשנת 2024 שיעור הגידול עמד על כ־2%. נתונים אודות מערכת המטבע, לרבות נתוני המחזור, מוצגים בתדירות חודשית עבור נתוני סוף חודש ובחלוקה לפי ערכים, ומפורסמים לציבור באופן שוטף באתר האינטרנט של הבנק".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים