ד''ר דני בר זוהר / צילום: merck
חברת מרק הגרמנית הודיעה על מינויו של הישראלי ד"ר דני בר זוהר לראש חטיבת הבריאות שלה. מינוי זה הופך את בר זוהר לאחד הישראלים הבכירים ביותר בתעשיית התרופות העולמית.
● השבוע בביומד | תופעת לוואי של תרופות ההרזיה עשויה להתגלות כרווחית במיוחד
● חזית המדע | האם קלוד כבר אמר לכם שאתם צודקים? מה אומרת מערכת היחסים שפיתחנו עם הצ'אטבוטים על העולם האמיתי
חברת מרק הגרמנית (ממנה פוצלה מרק האמריקאית, MSD, והיום אין בין השתיים קשר), נסחרת לפי שווי של 59 מיליארד אירו ורשמה בתשעה החודשים הראשונים של 2024 הכנסות של 15.7 מיליארד אירו. חטיבת הבריאות אותה ינהל בר זוהר, מכניסה 38% מסכום זה, ואחראית על 41% מרווח ה-EBITDA של החברה.
מרק היא גם אחת מחברות התרופות הבינלאומיות הכי פעילות בישראל. אחת התרופות עליהן נבנתה פעילותה בעשורים האחרונים הייתה רביף, תרופה לטרשת נפוצה אותה רכשה החברה ממכון ויצמן (לשם דיוק, סרונו השוויצרית רכשה את המוצר ואז נרכשה על ידי מרק). מרק מפעילה בישראל את חממת החדשנות אינטרלאב וגם שותפה בסטודיו Aion Labs לקידום פתרונות בינה מלאכותית חדשניים בתחום פיתוח התרופות.
בר זוהר סיפר בראיון ל"גלובס" ב-2022 שכילד הוא רצה להיות רופא, אבל אחרי ההתמחות הוא הבין שהוא מתעניין יותר במחקר ורוצה שיהיה לו יותר אימפקט. "הייתי ילד סקרן אבל מופנם. אם היו אומרים לי שאנהל מאות אנשים, הייתי מופתע".
את הקריירה שלו בעולם התרופות התחיל בזרוע האינובטיבית של טבע, אבל אחרי הרכישה של חברת ספלון, טבע ויתרה בהדרגה על הפרויקטים האינובטיביים בישראל ובר זוהר עבר לענקית תרופות אחרת, נוברטיס. שם ניהל תחילה את התרופה המתחרה בקופקסון, ג’ילניה, "שהיו לה כל מיני בעיות, ודווקא אהבתי את זה כי זה היה כמו חדר ניתוח מבחינת האדרנלין", אמר בעבר בראיון ל"גלובס". הוא מילא תפקידים נוספים בנוברטיס, עזב והצטרף לקרן הון הסיכון סינקונה, אבל אז קיבל את ההצעה ממרק, שאי אפשר היה לסרב לה, והפך למנהל הפיתוח של החברה.
קיצוץ ציי התועמלנים
בראיון מ-2022 זיהה בר זוהר כמה מגמות מעניינות בעולם התרופות. האחת: הקורונה הפחיתה את התלות של חברות התרופות במפגש האישי בין תועמלן לרופא. למרות שאלה לא התקיימו, הכנסות החברות מתרופות חדשות לא ירדו, והדבר גרם להן לחשוב על קיצוץ ציי התועמלנים שלהן. מגמה זו פוגשת מגמה שנייה - ירידה בכוחו של רופא לקבל החלטה על דעת עצמו בלבד. קנייני בתי החולים, חברות הביטוח והלקוחות עצמם משפיעים יותר ויותר. מגמה שלישית שסימן הייתה הבינה המלאכותית. "העתיד הוא לבנות אווטאר של החולה, שאנחנו יודעים עליו הכל. ניסויים קליניים יעשו קודם כל על האווטאר, והניסויים על בני אדם אמיתיים יהיו הרבה יותר קטנים וממוקדים".
על השוק הישראלי אמר אז: "לחברות הישראליות יש רעיונות טובים שלפעמים אני שואל, ‘מה עושים איתם?’ הגל של יוצאי טבע התמסמס, ואלה היו היחידים שידעו לפתח תרופות. במקום להקים סטארט-אפים, הם נקלטו בחברות אחרות, וחסרים לנו כמנהלי הסטארט אפים, אנשים עם ניסיון שממש פיתחו תרופה, שהלכו ל- FDA וחטפו סטירה וחזרו שוב".