גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מטוסי הקרב הישראליים שחגו מעל הלוויית נסראללה. והתגובה של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חיזבאללה ניצלו את הלוויית נסראללה בשביל לשקם את תדמית הארגון, כך נוכחות ישראלית בלבנון עלולה לחזק את חיזבאללה, ו-BBC מסתבכים אחרי ששידרו סרט של חמאס • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

חוק "כיפת ברזל" של טראמפ מעורר סערה. מי יגן על ארה"ב מפני טילים?
מיליונר, טייס ופרו-ישראלי: הכירו את מי שצפוי להיות הקנצלר הבא של גרמניה

1כך חיזבאללה ניסה לשקם את תדמיתו בהלוויית נסראללה

אתמול (א') התקיימה הלווייתו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, לצד הלוויית מחליפו ספי א-דין. חיזבאללה ערך טקס הלוויה מפואר באצטדיון בביירות עם עשרות אלפי אנשים, במטרה לשקם את תדמית הארגון בלבנון. "ההלוויה של נסראללה שיקפה את מאבקי הכוח המתחוללים בלבנון, כאשר חיזבאללה ניסה לנצל אותה כהזדמנות לבסס מחדש את עצמו ככוח פוליטי", נכתב בניו יורק טיימס.

"כאשר משאית הנושאת את ארונו של נסראללה נכנסה לאצטדיון, הקהל התפרץ בצעקות ובכי וקולו של מנהיג חיזבאללה לשעבר - שנלקח מנאומיו - הדהד מהרמקולים. חלק מהאנשים השליכו צעיפים לעבר הרכב, מחו דמעות. אחרים קראו: 'אנו מחדשים את השבועה, נסראללה!'", נכתב בניו יורק טיימס.

בזמן הטקס מטוסי קרב ישראליים טסו נמוך מעל ההלוויה. מפגן הכוח הישראלי זכה לביקורות במיוחד מצד הפטרון של חיזבאללה, איראן. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי פרסם פוסט ברשתות החברתיות בו כתב "ישראל הגיעה לשפל חדש כאשר מטוסי הקרב שלה טסו בגובה נמוך מעל טקס ההלוויה". בקאאי הוסיף כי ישראל נכשלה בניסיון שלה להפחיד "אלפי לבנונים אמיצים שהתכנסו כדי לחלוק כבוד לגיבורם, שהפך לשהיד". בקאאי קרא למועצת הביטחון של האו"ם לגנות את המהלך, פורסם ב-Iran Front Page, המזוהה עם המשטר האיראני.

מנהיג חיזבאללה הנוכחי, נעים קאסם, אומנם לא נכח בהלוויה אך אמר בנאום מוקלט שהוקרן באצטדיון כי "הקהל העצום בלבנון הוא ביטוי לנאמנות להתנגדות. ההתנגדות נמשכת ונשארת נוכחת, ללא קשר למה שאתם עשויים לחשוב, אל תטעו - סבלנותנו אינה חולשה", צוטט בניו יורק טיימס.

אדם נוסף שהיעדרותו הייתה בולטת הוא ראש הממשלה החדש של לבנון, נוואף סלאם. היעדרותו של סלאם מבטאת נקודת מפנה שבה נמצאת לבנון, שמבקשת להתנתק מארגון הטרור "ולהחזיר את המונופול של הכוח הצבאי לידי המדינה".

למרות הניסיונות של ממשלת לבנון להתנתק מהארגון ולשקם את ארץ הארזים מהמשבר פוליטי והכלכלי החמור בתולדותיה, המונים ברחובות הביעו אתמול נאמנות לנסראללה. "חיזבאללה ביקש לשלוח מסר: למרות שמנהיגיו חוסלו, קופת הארגון התרוקנה, בעל בריתו הסורי בשאר אסד הופל ופטרונו האיראני נחלש - הארגון כאן כדי להישאר", נכתב בניו יורק טיימס. מוהנד חג' עלי, חוקר בכיר במרכז קרנגי למזרח התיכון בביירות, אומר כי חיזבאללה משתמש בהלוויה "כמקפצה". ומוסיף, "הם מנסים להמציא את עצמם מחדש ולהשתמש במותו של נסראללה ככלי לגיוס תמיכה לאחר שהם ספגו מכה קשה".

למרות שבתוך לבנון חיזבאללה נתפס כארגון מובס, התמיכה בו עדיין ניכרת. ראניה רמאל, תושבת לבנון שביתה נהרס במלחמה, התראיינה לניו יורק טיימס ואמרה על נסראללה: "הוא היה הכול בשבילי. הבית שלי נהרס, אבל הלוואי שזו הייתי אני ולא נסראללה".

מתוך הניו יורק טיימס מאת כריסטינה גולדבאום ואואן וורד. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך ה-Iran Front Page. לקריאת הכתבה המלאה.

2הניתוח שטוען: כך ישראל יכולה לחזק את חיזבאללה בלי להתכוון

ישראל שסירבה לסגת לחלוטין מלבנון עלולה לסייע לחיזבאללה לשקם את תדמיתו בקרב תומכיו, טוענת בניתוח ב-Arab News ד"ר דניה קוליילאת חטיב, מומחית ליחסי ערבים-ארה"ב ושותפה מייסדת של המרכז למחקר, שיתוף-פעולה ובניית שלום בלבנון.

חטיב טוענת כי נוכחות צה"ל בלבנון תעורר התנגדות מתושבי המקום ותצית מחדש את התמיכה בחיזבאללה. היא מסבירה כי ארגון הטרור נוצר בדיוק "מאותן עוולות שנגרמו בעקבות הפלישה הישראלית ללבנון ב-1982", ומוסיפה "כעת, ישראל יצרה מספיק שנאה וכאב כדי לתת לארגון בדיוק את הדחיפה שהוא צריך כדי לשקם את עצמו".

חטיב אומרת כי בעוד שישראל חושבת שנוכחותה בתוך גבולות לבנון פירושה תנועה חופשית ופגיעה "בכל מי שהם רוצים", זה רק יוצר פחד וחרדה בקרב תושבי לבנון. "למה שלא יעשו זאת? הרשויות הישראליות אינן רואות שום מגבלות על מעשיהן. הן יכולות לעשות ככל העולה על רוחן. הן הפרו את כל החוקים הבינלאומיים בעזה ולא ספגו השלכות, אז למה לא בלבנון?", כותבת חטיב.

לדעתה, ישראל עיוורת לכך שהנוכחות שלה דווקא דוחפת את הלבנונים להתנגד, "הישראלים ממעיטים בערך הדחף שהדבר מעורר בקרב הלבנונים להילחם בחזרה, במיוחד בקרב השיעים, שביתם ואדמותיהם נהרסו. זהו דבר שחיזבאללה, חלש ככל שיהיה, יכול לנצל לטובתו".

כעת, לאחר שארגון הטרור איבד את ההנהגה וספג מכות כלכליות קשות, "הדרך היחידה של חיזבאללה לשקם את עצמו, היא לחזור למקורותיו כהתנגדות חמושה לכיבוש הישראלי. הזעם בדרום לבנון חזק מספיק כדי להניע את הפרויקט הזה".

חטיב מציעה כי ארה"ב צריכה להבין שנוכחות ישראלית בלבנון רק תחזק את חיזבאללה בטווח הרחוק, "למען היציבות, על ישראל לסגת, ועל מדינת לבנון להתחזק. אם זה יקרה, חיזבאללה בסופו של דבר יפורק כארגון חמוש".

מתוך ה-Arab News מאת ד"ר דניה קוליילאת חטיב. לקריאת הכתבה המלאה.

3איך הפכה הלחימה בעזה למלחמת ה-AI הראשונה

"למרות שבינה מלאכותית כבר שימשה בלוחמה בעבר, המלחמה בעזה הולידה את מה שרבים מכנים 'מלחמת ה-AI הראשונה'", פורסם במדיה ליין. בלחימה של ישראל בעזה נעשה שימוש תדיר בבינה מלאכותית "המעצב מחדש את הטקטיקה בשדה הקרב, איסוף המודיעין, ההגנה ודעת הקהל", נכתב.

בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, אמר למדיה ליין כי בשדה הקרב "אלגוריתמים מונעי בינה מלאכותית מילאו תפקיד מכריע בזיהוי איומים, ניתוח השטח ואופטימיזציה של תגובות בזמן אמת".

לוי הוסיף כי הבינה המלאכותית הייתה חיונית "באיתור פתחי מנהרות ששימשו את חמאס ובשיפור יכולות הרדאר ומערכות היירוט, משום שהיא משדרגת את תוכנות הרדאר ומשפרת את יכולות הגילוי והמעקב". בנוסף, הבינה המלאכותית ממלאת תפקיד קריטי בשדה הקרב הישראלי במיוחד "בשלב ההתבייתות של מיירטי ישראל, ומבטיחה דיוק רב יותר בפגיעה באיומים".

דורון פלדמן, חוקר אסטרטגיות סייבר לאומי בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, אמר למדיה ליין כי נעשה שימוש בבינה מלאכותית במיוחד על מנת לגלות ולנטרל את רשת המנהרות מתחת לרצועת עזה. "טכנולוגיות המסייעות בבינה מלאכותית שימשו למיפוי, ניתוח ואיתור מעברים תת-קרקעיים, וסייעו בהשמדת מנהרות אלו, ששימשו להברחות, מבצעים צבאיים ומקומות מסתור אסטרטגיים", אמר. פלדמן ציין כי נעשה שימוש בבינה מלאכותית גם על מנת לנסות ולאתר את החטופים הישראליים המוחזקים בעזה.

צה"ל השתמש בבינה מלאכותית בעזה גם על מנת לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית. "צה"ל השתמש בטכנולוגיית זיהוי פנים לזיהוי מחבלים פוטנציאליים, ובכך ככל הנראה ניסה לצמצם את הפגיעה באזרחים. הדבר אומת על ידי מקורות מהימנים וכן על ידי דיווחים בתקשורת", אמר מנכ"ל התעשייה האווירית למדיה ליין.

מעבר ללוחמה הפיזית, הבינה המלאכותית הפכה גם לכלי חזק באבטחת סייבר. סרגיי שייקביץ', מנהל קבוצת המודיעין על איומים בצ'ק פוינט, אמר למדיה ליין כי ישראל השתמשה בבינה מלאכותית על מנת להתמודד עם איומי סייבר. "מאז תחילת המלחמה, ישראל התמודדה עם עלייה משמעותית במתקפות סייבר - ממוצע של 1,673 מתקפות לכל ארגון בשבוע, עלייה של 44% לעומת 2023", חשף שייקביץ'.

מנכ"ל התעשייה האווירית חוזה כי הבינה המלאכותית "תמשיך למלא תפקיד הולך וגובר בפעילות צבאית. נראה פיתוח של אלגוריתמים מתקדמים יותר המייעלים קבלת החלטות ומשפרים את היכולות ההגנתיות וההתקפיות".

מתוך המדיה ליין מאת נתן קלבין. לקריאת הכתבה המלאה.

4ה-BBC מואשם כי שידר סרט "שסיפק במה לחמאס" וניצב בפני חקירה

תאגיד ה-BBC ניצב בפני חקירה של חברי פרלמנט ובלב סערה תקשורתית, בשל האשמות על כך שהקרין סרט תיעודי "שסיפק במה לתעמולה של חמאס", פורסם בטלגרף.

הסרט "עזה: איך לשרוד במלחמה" הופיע כחלק משירותי הסטרימינג של הרשת, אולם זמן קצר אחרי עלייתו לאוויר התברר כי בנו של שר בממשלת חמאס מופיע בו. "עבדאללה אל-יזורי בן ה-14, הקריין והדמות המרכזית בסרט התיעודי, הוא בנו של איימן אל-יזורי, סגן שר החקלאות בממשלת חמאס. הקשר הזה לא הובהר לצופים". בנוסף, נחשף כי ילדה נוספת בסרט היא בתו של בכיר במשטרת חמאס. וילד שלישי צולם לצד לוחמי חמאס.

"מטרת הסרט הייתה לספק תיעוד של הסכסוך בין ישראל לחמאס והשפעתו על עזה, מנקודת מבטם של שלושה ילדים פלסטינים רגילים", נכתב.

בעקבות החשיפה, ה-BBC קיים דיוני חירום ומנהליו כעת עומדים בפני חקירה של ועדת התרבות המדיה והספורט של הפרלמנט. קרולין דיננג', יו"ר הוועדה מטעם המפלגה השמרנית, אמרה לטלגרף, "זה נושא שמעורר דאגה רבה. אתה פשוט רוצה להאמין שה-BBC הוא אובייקטיבי ועושה בדיקות ראויות".

מאז ה-7 באוקטובר, ה-BBC זכה לביקורות והואשם "בהטיה בסיקור המלחמה בין ישראל לחמאס בעקבות מתקפת הטרור". אולם ה-BBC מתעקש כי שמר על אובייקטיביות. "בשבועות שלאחר הטבח, שבו נרצחו 1,200 יהודים, ה-BBC סירב שוב ושוב לכנות את חמאס כ'ארגון טרור', ובמקום זאת השתמש במונח 'לוחמים'", נכתב.

ה-BBC אמרו בשבוע שעבר כי הסרט התיעודי "מציג סיפורים חשובים שלדעתנו יש לספר - חוויותיהם של ילדים בעזה". אולם, הסרט כעת לא זמין לצפייה.

מתוך הטלגרף מאת דומיניק פנה. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה