גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר בדיקות ללא מעבדה: הצעד החדש של משרד הבריאות

משרד הבריאות פרסם נוהל שיאפשר כבר בחודשים הקרובים להנגיש בדיקות שקופות החולים הפנו אליהן ולקבל תוצאות באופן מיידי ● בצעד הזה הוא מיישר קו עם טרנד הבדיקות ללא מעבדה, שקיבל דחיפה בקורונה ● אילו בדיקות ניתן יהיה לבצע ואיפה?

בדיקות מעבדה - קרוב לבית ותוצאות במקום / אילוסטרציה: Shutterstock
בדיקות מעבדה - קרוב לבית ותוצאות במקום / אילוסטרציה: Shutterstock

בעוד חודשים ספורים, בדיקות המעבדה שלנו צפויות להפוך לנגישות יותר. נוהל חדש שפרסם השבוע משרד הבריאות יאפשר להוציא את בדיקות המעבדה מחוץ למעבדה, ומטופלים יוכלו לבצע אותן במרפאה או אפילו בבית המרקחת מתחת לבית, ולקבל את התוצאות במקום. הנוהל פורסם להערות הציבור, אבל אם לא יהיו הפתעות או התנגדויות לא צפויות משרד הבריאות עשוי לאשר אותו בתוך כמה חודשים והטמעתו צפויה להיות מהירה.

שתי היזמות הישראליות שנכנסו לרשימה היוקרתית של CNBC
חלום ההנפקה נגוז, והחברה של בכיר טבע לשעבר נסגרת  

"זה לא אומר שהבדיקות יהיו בסופר", מבהיר פרופ' אבי פרץ, נשיא אילמ"ר, האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית, ומנהל מערך חדשנות, אקדמיה ומחקר במרכז רפואי צפון. "הן יתקיימו במרפאות, חדרי מיון קדמיים, בתי מרקחת, מסגרות של טיפולי יום, אשפוז בית, אמבולנסים".

פרופ' אבי פרץ,  נשיא איגוד המעבדות / צילום: תמונה פרטית

מיישרים קו עם העולם

הדגש הוא על בדיקה ומתן תוצאה במקום. מדובר בהתקדמות משמעותית ביחס למצב הנוכחי: תור לרופא, הפניה, תור נפרד לבדיקת דם, המתנה עד שבדיקות הדם חוזרות מהמעבדה ואז תור נוסף לרופא. תהליך כזה מעכב את הטיפול ויש גם סיכון שהוא ייקטע באמצע מסיבות שונות, בלי שהבירור הרפואי יושלם.

"אנחנו מתחננים לרגולציה הזאת יותר משנה", אומר ד״ר ערן רוטמן, המשנה למנכ"ל וראש חטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות. "כבר הכנסנו לשימוש אולטרסאונד נייד לרופאים לביצוע בדיקות במקום, כבר הכנסנו לשימוש במוקדי הרפואה המיידית שלנו בדיקה של חברת MeMed הישראלית המאפשרת להבדיל במהירות בין זיהום ויראלי לחיידקי כדי לא לחכות עם האנטיביוטיקה, ועכשיו אנחנו ממש רוצים להכניס בדיקות ספירת דם למרפאות. אנחנו מאמינים שעם קבלת הנוהל, נוכל לפעול לכך באופן מיידי".

כיום אפשר לבצע מספר קטן של בדיקות ללא מעבדה ואפילו בבית, כמו קורונה, סטרפטוקוק והיריון, אולם רוב הבדיקות הרפואיות מתבצעות במעבדה. הן נשלחות לרוב למעבדת־מפעל גדולה ועתירת אוטומציה. היתרון לגודל מוזיל את הבדיקות, אבל החיסרון הוא שהבדיקה של כל אחד מאיתנו מחכה בתור שלה לשינוע, לעיבוד ולדיווח.

במדינות רבות בעולם זה כבר לא כך, ומכשירים שיכולים לבצע בדיקות מעבדה מסוימות בעת המפגש עם הרופא הפכו נפוצים. בנוהל שפרסם משרד הבריאות נכתב שגם בישראל כבר זוהתה "הגירה לא מבוקרת" של בדיקות אל נקודות הקצה - תחום שקיבל דחיפה בתקופת הקורונה, ומכשירי המדף שנפוצו בשווקים בחו"ל הקדימו את הרגולציה. עם הזמן הם נעשים קטנים יותר, זולים ויותר ופשוטים יותר, והם מופעלים בנקודות קצה על ידי מי שאינם בהכרח עובדי מעבדה, או אפילו צוות רפואי, אלא על ידי מי שעברו הכשרה ייעודית לתפעול המכשיר.

האחריות של המעבדות

זליגה לא מבוקרת כזאת מעלה חששות, אומר פרץ, שהיה שותף כראש ארגון אילמ"ר בקידום הנוהל. ראשית, ישנו סיכון לטעות בדיגום בגלל חוסר מיומנות בביצוע הבדיקה או בגלל תנאי שטח מאתגרים. טלטול של הדגימה, תנאי חום וקור יוצאי דופן, זיהומים מקומיים - כל אלה עלולים להשפיע על התוצאה ואף לגרום נזק למטופלים.

לכן הכוונה תחילה להגביל את הבדיקות למרפאות קצה, לבתי מרקחת (במקום ייעודי שיוקדש לכך), לשירותי חירום כמו מד"א ולבית המטופל.

בעיה נוספת היא ההתמודדות עם התוצאות. כדי לפענח אותן דרוש לפעמים כוח אדם ייחודי שלא בהכרח זמין בנקודת הקצה, גם אם הבדיקה עצמה מבוצעת בה. ובעיה שלישית קשורה בהעברת המידע למטופל. לדוגמה, מה קורה אם התשובה עלולה לטלטל את חייו של אדם, כמו בדיקת אבהות או בדיקה למחלה קשה? יש גם בדיקות שתוצאתן עלולה להיות לא חד־משמעית ודרוש תיווך נכון שלה על ידי רופא. ומה אם ביצוע הבדיקה מחייב גם תיעוד, כמו בדיקת איידס במקרה שהתוצאה חיובית?

שאלה אחרת היא מה עושים עם "ערכי פאניקה" המחייבים טיפול חירום. מי אחראי (גם משפטית) להרים דגל אדום אם ערכים כאלה עולים בבדיקה?

מהסיבות האלה, משרד הבריאות החליט להשאיר את האחריות לבדיקות הללו בידי המעבדות. כל בדיקה שתבוצע בנקודת קצה תשויך למעבדה שתקבל עליה אחריות וזו תהיה אחראית לקבוע את הפרוטוקול לדיגום בתיאום עם מעבדות אחרות ועם משרד הבריאות, להכשיר את הדוגמים, לדווח בהתאם לנהלים ולהקים מערכת הפעלה שתאפשר לעדכן את תוצאות הבדיקות לרשומה הרפואית של המטופל.

השארת האחריות למעבדות אפשרה למעשה לרתום את אילמ"ר למשימה ולנטרל התנגדות. "כארגון מקצועי שפתאום משנים לו את הכללים, היינו צריכים לעבור תהליך כדי לקבל את העובדה שכך אפשר לעבוד וגם לשמור על הציבור", אומר פרץ. "אני מלא הערכה למשרד הבריאות על האופן שבו הקשיבו לנו ולכל הגורמים הרלוונטיים, ולאופן שבו ניהלו את התהליך.

"הנוהל יצמצם כניסתם של גורמים שהם רק עסקיים ולא אנשי מקצוע. לא כל אחד יכול להיכנס ל־Ebay ולהזמין בדיקות".

"לא ידקרו לשווא"

בעקבות השיחות, הוחלט על כמה סוגי בדיקות שאסור יהיה לבצע מחוץ למעבדה: בדיקות גנטיות ובדיקות פתולוגיה, בשל התהליך הרגיש הדרוש בעת מתן התוצאות, בדיקות סמים ובדיקות פוריות.

אילו בדיקות יהיו הראשונות שייצאו אל נקודות הקצה? "החשודות המיידיות הן ספירת דם ובדיקת טרופונין לאבחון מחלת לב, כדי לקבל החלטה אם לשלוח מטופל למיון", מעריך רוטמן.

חברה ישראלית בשם נובמד פיתחה בדיקה כזאת, שניתן עקרונית לבצע אותה בבית, אולם עד כה הנהלים אסרו על השימוש בה בישראל.

במשרד הבריאות מעריכים שגם בדיקות כימיה בדם (למשל כולסטרול, סוכר וחלבונים) יבוצעו כך. גם בדיקת הסטרפטוקוק שניתן לבצע בבית תהיה מדויקת יותר אם יבצע אותה איש צוות מיומן ולכן היא מתאימה לביצוע בנקודת הקצה.

לדברי פרץ, "נראה גם בדיקות למחלות זיהומיות נשימתיות ובדיקות כמו המוגלובין A1c (לאבחון סוכרת, שנחשבת מדויקת יותר מבדיקת רמת הסוכר בדם)".

כשבדיקות נגישות יותר, משתמשים בהן יותר. האם קופות החולים חוששות מהשפעתן על התקציב? לדברי גורם במשרד הבריאות, "בדיקות מעבדה בישראל הן זולות ומהירות יחסית לעולם, ולכן אנחנו חושבים שבדיקות רבות שאין בהן דחיפות יישלחו עדיין למעבדה.

"במקרה שיש דחיפות, האבחון במקום יכול לחסוך טיפולים מיותרים או הידרדרות במצב בעקבות העיכוב בטיפול. במחירים הנוכחיים של המכשירים, אפשר אפילו להרוויח יותר במניעת מצב כזה מאשר תוספת העלות של הבדיקה. לגבי שימוש יתר בבדיקות בגלל הנגישות, אנחנו מאמינים שרופאים לא יתחילו לדקור את המטופלים שלהם לשווא".

עוד כתבות

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוסף, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

ג'זוף עאון, נשיא לבנון / צילום: ap, Hassan Ammar

נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו

דיווח: נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים