גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקר התודעה שרוצה להכניס כאוס לתוך ארגונים ומגלה מה קורה למנהלים בגיל 50

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה ● "העולם נע בקצב מטורף ואנחנו לא מצליחים לסדר אותו, ואז מגיע טראמפ, שהוא נורא כאוטי, ומבטיח לסדר לנו אותו", אומר חוקר התודעה נעם מנלה ● בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר מה ארגונים יכולים ללמוד מנשיא ארה"ב, למה חשוב להטמיע גם אובדן שליטה ואיך עושים את זה ● פופקורן, מדור חדש

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם נעם מנלה, חוקר תודעה ומרצה באוניברסיטת רייכמן / צילום: סמדר כפרי
פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם נעם מנלה, חוקר תודעה ומרצה באוניברסיטת רייכמן / צילום: סמדר כפרי

 

 

בעולם שבו הבלגן עולה על גדותיו אנחנו כמהים לסדר, למשהו מהעולם הישן שבו הכול היה ברור. מנגד, הניסיון מלמד שכשיש יותר מדי סדר, בלי מידה מסוימת של כאוס, קשה מאוד לייצר חדשנות, יצירתיות או פריצת דרך. זו בדיוק הסיבה שאנשים כאוטיים כמו דונלד טראמפ - שמבטיחים סדר דווקא דרך התנהלות בלתי צפויה ואותנטית - מצליחים כל כך. טראמפ הוא רק דוגמה למישהו שמבין את חוקי המשחק בעולם החדש: היכולת לשלב בין השניים.

פופקורן | המגייסת הבכירה חושפת סוד: "אף אחד לא קורא את קורות החיים שלכם"
הספר שמגלה: מה הופך עסקים משפחתיים חסינים יותר למשברים
ראיון | "כדי להתחרות בנו וויז וצ'ק פוינט יצטרכו לאחד עשר חברות שונות"

האיזון הזה לא תמיד פשוט, וזה ניכר כשבוחנים את עולם העבודה החדש. חברות רבות שומרות על סדר ומתקשות להכניס כאוס, ובמקומות כאוטיים מדי קשה למצוא סדר. כדי להבין יותר איך זה נראה ואיך מנהלים צריכים להתנהל עם העובדים שלהם הזמנתי לשיחה את נעם מנלה, חוקר תודעה ומרצה באוניברסיטת רייכמן.

נעם, דיברתי איתך מיד אחרי שטראמפ זכה ואמרת לי שזה היה ברור מהרשתות החברתיות. איך אתה מבין את האירוע הזה?
"אני חושב שהעולם מאתגר את האופן שבו אנחנו מבינים את היחסים בין כאוס לסדר. כבר בשנות התשעים מייסד ויזה די הוק אמר שהארגון שלו נהיה מסודר מדי, טיפש, לא מצליח לתת מענה למציאות דינמית. הוא טבע את הביטוי Chaorder ולמעשה אמר שאם הארגון נהיה מסודר מדי, תכניס לתוכו כאוס, וכשהוא נהיה כאוטי מדי, תארגן אותו מחדש. בעברית הביטוי הזה עובד טוב - כאוסדר. זה הסיפור הכי גדול של העולם עכשיו, הוא נע בקצב מטורף ואנחנו לא מצליחים לסדר אותו.

"ואז מגיעים אנשים כמו טראמפ, שהם נורא כאוטיים, אבל הם יסדרו לנו את זה. כמה שהייתי בעד קמלה האריס באופן עקרוני, לא היה לה צ'אנס לאורך המרוץ הזה".

אני חושב שהרבה מועמדים פועלים לפי חוקים. טראמפ פשוט פועל מאינטואיציה הזויה, אפילו חייתית, והוא ממציא את ספר החוקים מחדש.
"אז קודם כול יש משהו במה שאתה אומר, אבל אני רוצה לקחת אותך רגע לסוף שנת 2023 תחילת 2024. אוניברסיטת אוקספורד מכריזה על מילת השנה שלה - ריז. אתה יודע מה זה?".

כן, אירחתי כאן מישהי בת 19 שהסבירה לי. היא אמרה לי שזה בן אדם שנכנס למסיבה והוא חכם, חתיך, מגניב. זה מגיע אולי מהמילה כריזמה.
"זה אכן מגיע מהמילה כריזמה, אבל הרעיון הוא שזו כריזמה חדשה, משוחררת, אותנטית, בלי פילטרים. אצל טראמפ זה קרה באופן אותנטי. אצל קמלה ניסו לייצר את זה. היא רקדה על הבמה ופנתה לקהלים צעירים, ובחודשיים הראשונים זה יצר סחף אדיר. זה היה הצד הכאוטי שהעולם חיפש. אבל בשלב מסוים הבינו שהיא לא נותנת מענה לאתגרים של העולם, בתוך הכאוס אין באמת סדר".

גם טראמפ סחף את ארה"ב עם הריקודים שלו.
"בהחלט, שלושה שבועות לפני הבחירות הוא עשה כנס במישיגן ובשלב מסוים הוא פשוט הפסיק אותו ואמר 'בואו נרקוד'. אחרי חצי שעה של ריקודים שחררו את האנשים הביתה, והם אמרו שזה היה כנס הבחירות הכי טוב שהם היו בו. אנשים כבר לא רוצים את הבולשיט הישן.

טראמפ רוקד בקמפיין הבחירות. ''אנשים כבר לא רוצים את הבולשיט הישן'' / צילום: ap, John Locher

"אבל בניגוד לקמלה, לצד האישיות הכאוטית הוא כל הזמן הביא סדר ואמר למשל שאצלו לא יהיו מלחמות. המשחק הזה, בין הכאוס לסדר, חיבר אליו יותר ויותר אנשים בזמן שקמלה נשארה ההיא מהריקודים".

גם צריך להגיד שטראמפ מגיע לפאנץ' תוך שנייה - הכול שחור ולבן.
"זה בדיוק זה - כשהעולם נהיה כאוטי, אני רוצה אותו יותר מסודר ופשוט, ואין פשוט יותר משחור ולבן".

"לא לימדו אותנו לחיות במורכבות של הכאוס"

התחלנו בבחירות בארה"ב אבל ברור שזה לא רק שם, זה גם בעולם העסקי. החברות נמצאות בכאוס מטורף. יש גרף שמראה את משך החיים הממוצע של חברה ב-S&P 500. רואים שם שב־1935 הממוצע היה 90 שנה ועכשיו הוא 15 שנה. זאת אומרת, חברה מצליחה לשרוד הרבה פחות זמן, כי מכל מקום מגיעה התחרות וכל העולם משתנה בקצב משוגע. מה חברות לדעתך צריכות לעשות, לחזור לשחור ולבן?
"אני חושב שארגונים הולכים למקומות האלה, מנסים להוריד כמה שאפשר את המורכבות. כשאילון מאסק קנה את טוויטר הדבר הראשון שהוא אמר לעובדים הוא שלא עובדים מרחוק, כי זה מעלה עשרות שאלות של שליטה, מנהיגות ותפוקה. אני רואה את זה בהרבה ארגונים, אנשים מפחדים ממורכבות ומדברים היברדיים, וחוזרים לפשטות.

"יש בזה גם עניין של שליטה. איבדנו שליטה בעולם הארגוני ואנחנו מחפשים מישהו שיעזור לנו לקבל אותה בחזרה. לא לימדו אותנו לחיות בתוך המורכבות של הכאוס. גם את המנהל לא לימדו איך להתנהל מול עובדים כשהם מהבית למשל".

בסוף המשמעות של זה היא לחזור למציאות של פעם. אתה מגיע לעבוד, צריך להישאר עד שעה מסוימת, ואם לא מתאים לך, אז להתראות.
"בדיוק, ואז קבוצה מסוימת תתאגד, יהיה לה כוח והיא תנסה לשנות את זה. זו מחזורית אינסופיות. הפתרון הוא לא רק לעשות סדר. צריך ללמוד לחיות עם הכאוס. המורכבות מנצחת אותנו כי לא למדנו לחיות איתה.

"אגב, אם הצבא ואמ"ן היו חושבים במונחים כאוטיים יותר, אולי הם גם היו מצליחים להבין את חמאס אחרת. כי הרי חמאס הוא ארגון מאוד כאוטי. בכלל, ארגונים כאלה, זריזים וקטנים, חושבים באופן מאוד יצירתי. הם כל הזמן מסתכלים על האפשרויות שנפתחות ומחפשים סדקים להיכנס דרכם".

"אפשר לעשות את זה, דווקא בגיל 50"

אני רוצה רגע להחזיר אותנו לחברות. אנחנו נעים בין הצורך לסדר לצורך בכאוס. היום כל חברה שעברה את 200 העובדים הופכת למאוד מסודרת ורואה צורך להקים סטארט־אפ כאוטי קטן בתוכה כדי שיחשוב באופן חדשני יותר. זה כמו פלסטר כזה.
"קודם כול צריך להבין שכל ארגון הוא נורא שונה. הכאוס שאני רוצה להכניס לצבא הוא לא כאוס שנכון לחברה עם 200 עובדים. אבל הרציונל הוא שיהיו מספיק אנשים בארגון שמבינים את צורת החשיבה של העשרת הכאוס - לא לשאוף לסדר. כיום רוב ההנהלות ומחלקות משאבי האנוש שואפות כל הזמן לסדר ולנהלים. אם תהיה מסה קריטית של אנשים שחושבים באופן כאוטי יהיו הרבה יותר רעיונות בתוך הארגון.

"אני רוצה להשאיר את זה בבלגן ולתת לגיטימציה לכאוס. במצב כזה קורים ניסים בתוך חברה, אנשים מרגישים בנוח להתבטא. הם לא מרגישים חתרניים, זה פשוט חלק מהארגון".

מה אתה מציע למנהלים שרוצים להפוך את הארגון שלהם לכזה?
"התחלנו את השיחה בריז. הכריזמה הזאת היא בדיוק מה שכוח ניהולי צריך - האותנטיות, להיות משוחרר ולהיות אתה. מנהל צריך לחשוב אם הוא השראה לאנשים שסביבו, או שהוא מנהל טכנוקרט. אני חושב שזה סיפור ניהולי גדול מאוד - רוב המנהלים ששולטים היום בעולם הם טכנוקרטים חזקים, מעט מהם מעיזים להביא עולמות אחרים לתוך זה".

ואפשר לדעתך לעשות את השינוי בשלב מסוים בקריירה? נגיד בגיל 50 להפוך ממנהל טכנוקרט לכזה שנותן לגיטימציה לכאוס?
"כן, ובעיקר בגיל הזה. זה גיל שבו אתה מתחיל להסתכל על החיים, על מה שעברת ועל מה שנשאר לך. הרבה מנהלים מרגישים בשלב הזה שהעיסוק בארגון מתחיל לשעמם אותם ובדרך כלל הם ימצאו את העניין מחוץ לארגון - חתירה בקיאקים, טיפוס על הרים וכאלה. ואני אומר - תביא את הרוח הזאת לתוך הארגון, אתה נמצא שם עשר שעות ביום. תהיה הדמות המעורבבת גם ביום וגם בלילה".

אבל במה זה מתבטא?
"זה עניין של השראה. המשימות יישארו אותן משימות, אבל כשאתה מתחיל לחשוב אחרת אתה מתחיל להסתכל עליהן בצורה חדשה ונפתחות דלתות חדשות. כל אחד יכול לקחת את זה למקום אחר, ולהתפתח בזה. מה שחשוב הוא רק להכניס אלמנטים אחרים, ואפשר לפצח את הקשה - הטכנוקרטיה, הנהלים, עודף הסדר".

"חיילים לא מבינים למה כולם מדברים רשמי"

אני רוצה שנדבר רגע על אדם רציני. הריז אומר שהרצינות לא תלויה בסט התנהגויות ובפרצוף מכורכם, כמו שהייתה לכריזמה הראשונה. בכריזמה החדשה אפשר להוריד את זה ולהגיד שאתה רציני גם בלי זה. זה בדיוק מה שקמלה התחילה לעשות עם הריקוד שלה וזה מה שטראמפ המשיך לעשות. הוא לא פחד לעשות כנס בחירות ושיגידו שהוא לא רציני. המונח לא רציני שייך לעולם הטכנוקרטי הישן שרק רוצה סדר.
"לפני הבחירות טראמפ הלך לראיון אצל הסטנדאפיסט ג'ו רוגן. הוא לא פרשן רגיל, היה ברור שטראמפ מגיע לשיחה של כאוס וגם המאזין מצפה למשהו אחר. ושם הוא כבש את המאזינים. זה בדיוק הסיפור - בערוצי המיינסטרים זה תמיד אותו הדבר, השאלות אותן השאלות והתשובות אותן התשובות. העולם כבר לא יכול לספוג את הסטריליות הזאת".

יש חזאי אחד בטיקטוק, אדם קרוגר,שמכניס מילים של שירים פופולריים לתוך הקראת התחזית.
"זה גאוני. החזאים נמצאים בסיכון גבוה מאוד בעתיד, כי יש להם רשימת מילים מאוד מצומצמת ולבינה מלאכותית קל לעשות את זה. ואותו חזאי אמר: בוא ניקח את הסדר הזה על מזג האוויר, ונעשיר את זה בשורות משירים ידועים. זה נפלא וזה בדיוק הסיפור - כל דבר ניתן להעשיר באלמנטים אחרים.

"לפני 7 באוקטובר ישבתי אצל מפקדים בצה"ל ודיברנו על תפיסת הסמכות הקיימת, שהיא מאוד אחידה וברורה בצבא. וזה לא עובד בעולם הזה. זה מייצר בלבול עצום אצל החיילים ואצל המפקדים, כי אנשים כבר לא מבינים למה כולם מדברים באופן רשמי. הסיכום שלי איתם היה שיוצאים למסע שבו תיבנה תפיסת הסמכות החדשה, שהיא מעורבבת - סדר מועשר בכאוס. זו תפיסה שלמה, אבל 7 באוקטבר טרף את הקלפים".

זה מעניין, אבל מנגד טראמפ משרה אווירה של הגבר הלבן והעשיר, קצת מחזיר אותנו לסמכות הישנה.
"זה נכון אבל היא כאוטית. מאסק וטראמפ הם כאלה, קצב הדברים מאוד מהיר. אני חושב שהסמכות החדשה שאנחנו הולכים לקראתה כאוטית מאוד. והמתח הזה יכול להיות טוב בהרבה ארגונים - מערכת החינוך, המשטרה והכול".

"מפעילים אינטואיציות ישנות על מערכת חדשה"

זה מזכיר לי משהו. הזמר הצעיר ג'ייקוב קולייר התראיין אצל הסופר סיימון סינק, ובשלב מסוים שאל אותו מה זו יצירתיות. סינק ענה: להכניס סדר לתוך כאוס. קולייר לא ממש אהב את התשובה הזאת ואמר שזה גם להכניס כאוס לתוך סדר. בכל מקרה, היה לי כיף לראות איך הצעיר הזה, בן 30, מע רער את הסמכות של המרואיין המבוגר והנודע, ואפילו לא מודע לזה.
"התשובה של סינק נורא מעניינת. בגדול אני לא אוהב שמגדירים יצירתיות אבל מבחינה מחשבתית תמיד אומרים שזה להכניס כאוס לתוך סדר. וכשסינק אומר הפוך הוא למעשה שובר את התבנית, וזה יצירתי. כשאתה לוקח כאוס ומתחיל לארגן אותו, נוצר משהו חדש, יצירתיות מדהימה.

"ואפרופו סמכות, השבוע היה אצלי אחד משחקני השחמט הטובים ביותר, רב־אמן, בחור בן 21. דיברנו על האבות המייסדים של השח, שהיו צריכים לתת הערכה למצבי משחק בלי מחשב. ואז הוא הפתיע אותי כשאמר שהם היו סובייקטיבים ולימדו שח לא נכון. אמרתי לו שצריך להכיר בכל זאת, אז הוא אמר לי - תכיר ותשכח, זה כבר לא רלוונטי. אני הזדעזעתי, מבחינתי זה הבסיס. אבל מבחינתו הבינה המלאכותית היא הבסיס היום.

"בכלל, אני חושב שהנושא הכי מדהים בעולם הבינה המלאכותית היום הוא אינטואיציה מלאכותית. יש מאמר שיצא בהרווארד לפני חודש, שמציג מחקר שבו נבדקה אינטואיציה של רופאים בעולם ההשתלות. הם גילו שחלק מהאינטואיציות הישנות כבר לא עובדות כי הן בנויות על פרמטרים לא נכונים ועל העולם הישן. רופאים, ובכלל כולנו, מפעילים על המערכת החדשה של העולם, הכאוטית, את האינטואיציות הישנות, שמבוססות על ניסיון אחר".

אתה בעצם אומר שמנכ"לים היום צריכים לערער על כל האינטואיציות שלהם ולנסות לתרגל אינטואיציה אחרת לגמרי ממה שהכירו. יש פה עניין קשוח מאוד לאגו, ואולי גם סיכון.
"זה נכון, אבל אם תעשה את זה כמה חודשים אתה תראה את השינוי. אני רואה את זה על אנשים שאני עובד איתם. צריך לחשוב על זה, ולדבר על זה, ומשהו במיינדסט זז. רק צריך לרצות שהוא יזוז".

אתה מדבר כל הזמן על הצורך לשנות ולהוסיף כאוס ויצירתיות, ואני תוהה: אולי גם חברות שמרניות וסמכותיות יצליחו לשרוד, כי יש באווירה הציבורית מספיק רגולציה שתשמור עליהן מהכאוס.
"זה חד־משמעית נכון. כאוס-סדר זה הלחם של ניגודים, טרנד ואנטי־טרנד. לכל תופעה של ריזיות, יש אנטי־תופעה באותה עוצמה שהיא לצורך העניין הסמכותנות. בטלוויזיה עדיין יושבים עם חליפות והכול נראה אותו דבר וכולם רואים את זה, כי יש צורך בסמכות הישנה.

"אבל צריך לדעת לדבר את שתי השפות. אם אתה מדבר רק את שפת הסמכות - אתה תאבד המון אנשים מהעולם החדש. אם אתה מדבר רק את השפה הריזית, כמו קמלה האריס, אז אתה נהיה קצת ליצן. השילוב הזה הוא הסיפור: לא לחשוב במונחים של שחור או לבן, אלא של גם שחור וגם לבן".

בכל חודש נביא כאן גרסה כתובה של פרק אחד מהפודקאסט פופקורן. ליאור פרנקל הוא יזם, מלווה ארגונים בהסתגלות לעולם העבודה החדש ומחבר רב-המכר "הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה".

עוד כתבות

קמפיין בזק / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

פרסומת ה-AI של בזק היא הזכורה ביותר השבוע, החתונה של הוט - האהובה ביותר

הפרסומת של הוט היא האהובה ביותר בפעם הרביעית, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● טורנדו מתברגת במקום השני בזכירות עם "טכנאי תוך יום", הפרסומת השנויה במחלוקת שבה מככב אליהו יוסיאן עלתה לאוויר לאחר ביצוע הסקר ● הפרסומות הזכורות והאהובות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

טראמפ הקפיץ את וול סטריט ואת הביטקוין; סולאראדג' זינקה ב-24%, סטרטסיס ב-14%

בורסות אירופה ננעלו בעליות ● טראמפ הודיע על הסכם סחר עם בריטניה ואמר: "רוצו לקנות מניות" ● מוקדם יותר טראמפ כינה את פאוול "אידיוט, אין לו מושג", לאחר שהותיר את הריבית על כנה ● הישראליות שזינקו, וזו שנפלה ● מניית המחשוב הקוונטי שזינקה ב-50% ● בואינג זינקה לאחר ההבטחה שהסכם הסחר עם בריטניה כולל רכישה של מטוסי החברה ● תשומת הלב תופנה בסופ"ש לשיחות הסחר בין סין לארה"ב

אילוסטרציה: Shutterstock

ירשתם חלק מדירה? זהירות בעריכת הסכמי חלוקת עיזבון

ליורשים מותר להגיע ביניהם להסכמה על חלוקת נכסים מעיזבון, גם אם היא שונה ממה שנכתב בצוואה • חשוב להגיע להחלטה כזו עוד לפני שמושכים כסף או דמי שכירות מהעיזבון - אחרת תחויבו במס כבד

דג שלם בגריל / צילום: רוי גיא, אפולו

הומאז' לשנות ה-90: מסעדת דגים שמחזירה את הקסם של ת"א הישנה

שולחנות נירוסטה, מוזיקה ישראלית, קרם בוואריה, צ'ייסרים של אוזו, כפכפים, שמח: הבאזז שקדם לפתיחת מסעדת הדגים בהחלט מוצדק ● תמורה טובה לכסף, פינה חדשה עם אוכל שלא קורע את הכיס

חדר מיון בקליפורניה, ארה''ב / צילום: ap, Ashley Landis

כך הפכו חוליי מערכת הבריאות בארה"ב לשוק שמושך חברות ישראליות

ב־15 השנים האחרונות גילו סטארט־אפים ישראליים שיש להם יתרון בשוק שמנסה לפתור את חוליי מערכת הבריאות האמריקאית בעזרת ביג דאטה ● איך הם עושים את זה, והאם היתרון הזה הולך ונשחק?

ילדים בבית הספר / צילום: Shutterstock, Monkey Business Images

האוצר שוב הודיע על הסכמות עם המורים, וגם הפעם הן לא יסיימו את השיבושים במערכת החינוך

המתווה הסופי שגובש אינו שונה מהותית מההסכמות עליהן כבר הכריזו ביום ראשון, שבפועל לא הביאו לסיום עיצומי המורים והגננות ● גם הסכם זה כנראה לא ימנע את העיצומים באופן מוחלט, לאור התרופפות האחיזה של הסתדרות המורים על המורים

המפעל של ארית תעשיות בשדרות / צילום: יח''צ

ותודה להודו: מה עומד מאחורי הזינוק של החברה הביטחונית בבורסת ת"א

דווקא לאחר שגייסה הון ממוסדיים בדיסקאונט של 8% על מחיר השוק, זינקה מניית יצרנית המרעומים ארית לשיא חדש ● בשוק מעריכים כי הסיבה היא העימות המתפתח בין פקיסטן להודו, שבה יש לחברה משדרות פעילות משמעותית ● גם לאלביט ותע"א פעילות נרחבת במדינה

הפגנת חרדים / צילום: ap, Maya Hitij

אי-תעסוקת החרדים: כמה זה עולה לכלכלה הישראלית?

מה שהתחיל ככותרת על עלות אי־ההשתלבות החרדית בשוק העבודה, התלהט לכדי ויכוח על הדרך הנכונה לחשב אותה ● ניסיון ליישב בין העמדות העלה שהרבה תלוי בשאלה ששואלים ● וגם: האם הגיע הזמן לעדכן את התחזית לגבי האוכלוסייה החרדית?

בנין אמפא בת''א / צילום: תמר מצפי

צמרת אמפא נהנתה מחגיגת שכר ורוצה להנפיק בבורסה

מלבד האחים נקש שמחזיקים בכמחצית מהקבוצה שעיקר פעילותה בנדל"ן מניב, נטלו חמשת בעלי המניות הבולטים שכר בעלות מצרפית של 35 מיליון שקל אשתקד ● טיוטת התשקיף שפרסמה, חושפת גם את ביצועי WeWork ישראל שבידיה

גיל לוריא, ראש תחום הטכנולוגיה בבית ההשקעות האמריקאי D.A. Davidson / צילום: DA Davidson

"הכי פחות שורי" על אנבידיה, ומאמין שגוגל צריכה להתפצל: הישראלי שהפך לכוכב בשוק האמריקאי

בעידן שבו מניית אנבידיה הפכה לדת, גיל לוריא בחר להיות כופר ● בראיון לגלובס מספר ראש מחלקת מניות הטכנולוגיה ב–D.A. Davidson מדוע הוריד את דירוג כוכבת השבבים ל"ניטרלי" - עוד הרבה לפני המכסים של טראמפ, סוקר את התמורות בהשקעה בטכנולוגיה ומסביר מה ענקיות ההייטק צריכות לשנות בתקופה הנוכחית

דגל ברה''מ על בניין הרייכסטאג / צילום: יבגני חאלדיי

ברה"מ לא ניצחה לבדה את גרמניה הנאצית בחזית המזרח. מי עזר לה?

מי ניצח את גרמניה הנאצית בחזית המזרחית? ברית המועצות, אבל לא בלי עזרה מערבית

Water Clinic / צילום: דבי סיני

טיפול מרגיע בבריכה ועגלת יין וגבינות: עשר דקות מתל אביב מצאנו שלווה מפתיעה

רכיבה על סוסים בשקיעה למצוק שמשקיף על הים, מתחם מופלא לוואטסו וטבילה בקרח ומיזם קולינרי שמגיש פיצה עם בוראטה ● ביקור בכפר שמריהו ורשפון ● חגית אברון תופרת יום

בורסת טוקיו / צילום: ap, Eugene Hoshiko

מגמה מעורבת באסיה; הביטקוין ממשיך לטפס

הניקיי מזנק ב-1.5%, בורסת שנגחאי מורידה מערכה 0.1%, ההנג סנג והקוספי נסחרים סביב רמות הבסיס ● מחיר הביטקוין עומד כעת על 102.7 אלף דולר, זינוק של 3.9% ● טראמפ קרא אמש למשקיעים "ללכת ולקנות מניות עכשיו"

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

פקיסטן: הודו משתמשת במל"טים מתאבדים ישראלים נגדנו

הצבא הפקיסטני הודיע כי הודו השתמשה בחימושים משוטטים מדגם "הארופ" של התעשייה האווירית, וכי הצליחו ליירט 12 מתוך מל"טי הארופ ששיגרה הודו לשטחם ● גם צרפת מודאגת מיכולות חיל האוויר הפקיסטני

טיל JASSM-ER בבסיס חיל האוויר האמריקאי / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב (חיל האוויר האמריקאי)

1.5 מיליון דולר לטיל שיוט: ישראל בדרך לעסקת ענק שעשויה לסייע בתקיפת איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשברקע תקיפה אפשרית באיראן, לגלובס נודע כי משרד הביטחון נמצא במשא־ומתן לרכישת טילי שיוט מתקדמים של לוקהיד מרטין ● טיל JASSM-ER נמצא בשימוש בצבאות ארה"ב ואוסטרליה, והוא מאפשר למטוסי קרב לתקוף מטרות בעומק שטח האויב, בלי להיכנס אליו

ג'ונתן גריי / צילום: Reuters

חבר של ביל אקמן, האיש הטוב של עולם ההשקעות: הכירו את המיליארדר שמאחורי תרומת הענק

המיליארדר היהודי ג'ונתן גריי, נשיא חברת ההשקעות בלקסטון, עומד מאחורי תרומת העתק בהיקף 125 מיליון דולר לאוניברסיטת ת"א - הגדולה ביותר שקיבלה מעולם ● גריי הצטרף לבלקסטון כשהיה בן 22 בלבד, אחראי במידה גדולה להצלחתה ונחשב ל"איש הטוב" של קרנות ההון סיכון ● וגם: הקשר עם ביל אקמן ומה הוא חושב על מכסי טראמפ ● פרופיל

אחרי צרפת: המדינה האירופית שצפויה להכיר במדינה פלסטינית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמהוהפעם: הארגון המסתורי שאמור לנהל את הסיוע ההומניטרי בעזה, הנזק שספגה נושאת המטוסים האמריקאית בים האדום ובלגיה תומכת בהכרה במדינה פלסטינית ● כותרות העיתונים בעולם

רכב חשמלי בטעינה / צילום: Shutterstock

הערכות: צי הרכב הממשלתי לא יעבור לחשמל בשנה וחצי הקרובות

למרות החלטת הממשלה, כל מכרזי ההצטיידות שפורסמו מתחילת 2025 היו לרכבי בנזין או הייבריד ● קבוצת צ'רי חשפה החודש באירופה דגמים חדשים ● השנה צפוי לנחות בישראל מותג חדש של NIO, שמתומחר ב-150 אלף שקל ● ועוד חדשות מענף הרכב

איור: גיל ג'יבלי

סעודיה מנסה להביא לירידה של מחירי הנפט. וזאת הסיבה

משיא של כ־90 דולר לחבית מחיר הנפט ירד בשליש לרמה שלא נראתה מאז שנת 2021 ● למה זה קרה? מי אחראי לכך? ומה המשמעויות לכיס שלנו, לכלכלה העולמית ולעוצמה של יצואניות הנפט במזרח התיכון ומעבר לו? ● נתון בשבוע

קומפלקס City Atlantic בים המלח / צילום: 3Dblender

בהשקעה של 800 מיליון שקל: פרויקט הענק החדש בים המלח

​קבוצת ברקליס מקימה ליד חוף הפטריות בים המלח קומפלקס תיירות ענק שייקרא City Atlantic, ויתפרס על פני 110 אלף מ"ר ● השטח נרכש ב-2019, והפרויקט הוא חלק מתנופת הפיתוח באזור שבין עין בוקק לנווה זוהר ● ענקית הסייבר Tenable חנכה השבוע את משרדיה בבניין Landmark TLV, המנכ"ל "נתקע" בארה"ב לאחר שטיסתו בוטלה ● אירועים ומינויים