"קחו מורים בחינוך על יסודי, והשוו אותם לרואי חשבון - את העבודה של שניהם תוכל במידה רבה הבינה המלאכותית לבצע, אבל מורים נדרשים יותר ליחס בין אישי ולקרבה ל'לקוח' שלהם, שהם הילדים", כך אמר הבוקר פרופ' גיל אפשטיין ממרכז טאוב בדיון מיוחד שנערך בכנסת בוועדה לבינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות. "המורים יכולים להיעזר בבינה המלאכותית, אבל הנוכחות של המורים במקום שבו הם אמורים להמצא היא קריטית. רואה החשבון, לעומת זאת, צריך לתת חתימה בסוף אבל הוא לא נדרש בקשר האישי לרוב. אנחנו רואים שהמגמה בשנה האחרונה היא עלייה בשיעור המובטלים שמשלח ידם בחשיפה גבוהה והשלמה נמוכה לבינה המלאכותית".
● השכר התכווץ, מענקי החתימה נעלמו: המציאות החדשה בהייטק
● חזית המדע | האם קלוד כבר אמר לכם שאתם צודקים? מה אומרת מערכת היחסים שפיתחנו עם הצ'אטבוטים על העולם האמיתי
הדיון, בראשות יו"ר הוועדה חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן, נסוב בעיקרו סביב שתי כתבות שפורסמו בשבועות האחרונים במגזין ג'י של גלובס: ראיון עם מנכ"ל למונייד דניאל שרייבר, שבו דובר על שילוב הבינה המלאכותית בחברה בד בבד עם צמצום במספר העובדים, וכתבה שסקרה את השפעת כניסת כלי AI לחברות על אבטלת מהנדסים מתחילים. על פי המחקר שהוצג בוועידה, טוענים במכון טאוב כי רואי חשבון ועובדי מזכירות נמצאים בסיכון גבוה ביחס למורים ורופאים. מקצועות הביטוח, השירותים הפיננסיים ושירותי המידע נמצאים גם הם בסיכון גבוה יותר ביחס לעובדים בשירותי החינוך, התכנון וההנדסה, נדל"ן ומו"פ מדעי.
"בעיה חברתית מאוד קשה"
מרים שטילמן לבזובסקי, שותפה בקרן ההון סיכון טל ונצ'רס, שמשקיעה בחברות תוכנה, דיפטק וסייבר טוענת כי "בעתיד הקרוב אדם שלא יודע להשתמש ב-AI יהיה מקביל לאדם שלא יודע להשתמש במחשב, מדובר בבעיה חברתית מאוד קשה. יש בעיה בעולם הג'וניורים (כינוי לסטודנטים או בוגרי אוניברסיטה שמחפשים את עבודתם הראשונה - א"ג) - לא כלכלי להעסיק אותם. צריך לשבת עם ג'וניור, לחנוך אותו, לרוב מי שחונך אותו הוא אדם שמקבל שכר של 80 אלף שקל בחודש, ובסוף הקוד שהוא מייצר הוא באיכות נמוכה בהרבה ממה שאפשר לייצר בAI, לאנשים שלמדו 3-4 שנים באוניברסיטה יהיה מאוד קשה למצוא עבודה, רק מצטיינים יוכלו למצוא עבודה".
לוטן לבקוביץ', שותף מייסד בקרן גרוב, ומשקיע בחברות תוכנה וסייבר טען כי "ברגע שהאנשים הבכירים לא יודעים איך להשתמש בכלים האלה בעצמם הם לא סומכים על אנשים צעירים יותר שישתמשו בכלים האלה, מדובר במשבר זמני. אני מאמין שכמו שאף אחד לא מתחיל להטיס מטוס בלי להתאמן בסימולטור, גם AI ידע להכין סימולציות ולהכשיר עובדים בצורה טובה יותר"
מחוץ להייטק, מעידים במשרד העבודה כי התופעה הולכת ומגיעה גם למקצועות שכר המינימום. "יש מקצועות שהולכים ודועכים כמו קופאים ומזכירות", אומרת יפעת סיטרואן, נציגת משרד העבודה בוועדה. "לא מדובר רק מחקרים וסקרים, אנחנו רואים את זה בנתונים בשטח, יש ירידה בכמות המועסקים".
"עלייה ממוצעת של 1.5% בפריון"
מי שלא רואה את התופעה באופן דומה היא ד"ר אלה בן שחר, כלכלנית בבנק ישראל. "אני לא שותפה לתחזיות הפסימיות של אבטלה גבוהה", היא אומרת. "לפי סקירת מחקרים שבוצעה בגופים בינלאומיים תיהיה עלייה ממוצעת של 1.5% בפריון בזכות הבינה המלאכותית. קחו לדוגמה את ענף הפיננסים, כשאומרים שהבינה תחליף עובדים מדובר על 4% מהמועסקים במשק בסך הכל. צריך לתת לזה מענה במיידי."
דניאל שרייבר, שנכח בוועדה, הציג מודל מאקרו כלכלי שנבנה במכון מוזאיק לבינה מלאכותית שהוא עומד בראשו, ותומך בסבסוד ממשלתי כדי להתגבר על אבטלה שנגרמת בעטייה של הבינה המלאכותית: "כשהטכנולוגיה שוחקת את הערך השולי של העובד, זה פוגע תחילה בשכר - אבל בשלב מסוים זה מייתר את העובד לחלוטין. עם עבודה ממשלתית כלכלית נכונה, ניתן להגיע למצב שבו ככל שאחוז האבטלה יעלה ככה מדד המחירים לצרכן ירד וכוח הקנייה יעלה, זה אומר שאולי יהיו יותר מובטלים אבל הם יוכלו לקנות יותר בכסף שלהם. אם האבטלה תגיע ל־90%-100% כוח הקנייה של המובטלים יעלה פי 2 ביחס להיום וכוח הקנייה נטו יעלה למרות העלאת שיעורי המס שידרשו".
הדיון נפתח בדברי הספד ודקת דומיה לזכר שירי, אריאל וכפיר ביבס ולהשבת כל החטופים. בסיכומו אמרה פרקש-הכהן כי "שמענו אנשי תעשיית הייטק, שמדברים על כך שהבינה המלאכותית מחליפה כבר עובדים ג'וניורים ומתכנתים בתעשייה, ראינו את המחקרים של מכון טאוב ואת דבריי נציגי משרד העבודה והתעסוקה כי הנתונים שמדברים על מגמת צמצום בצורך בהעסקת אנשים במשלחי יד נוספים אחרים, למשל של שירות ועוד. כלומר כי לצד העובדה שהבינה המלאכותית תשלים ותשפר מקצועות שונים, בהחלט כבר מתחילה תופעה של צמצום מקומות עבודה והחלפת עובדים"
לטענתה, נשים חרדיות נמצאות בסיכון גבוה ביחס לאוכלוסיות אחרות בתחום זה. " על הממשלה להיערך לשני תרחישים השונים - אבטלה גדולה ושינוי התעסוקה ומאפייניה. עליה להקים צוות משימה לאומי יחד עם התעשייה שיבחן את השפעת הבינה המלאכותית על עולם העבודה והתעשייה בישראל, לגבש מדיניות בנושא, כולל מדיניות דמי קיום, או שמירה על כוח עבודה ועליה לטפל בבהילות בחינוך והכשרת הילדים לעולם תעסוקתי שונה".
