גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עוינות חסרת תקדים כלפי נשים": משרדי הממשלה בשפל מגדרי

רק שתי נשים מונו בתחילת הקדנציה למנכ"לי משרדי הממשלה הנוכחית, וגם הן כבר לא מכהנות בתפקיד ● בבג"ץ אומנם הכריעו שהמדיניות חייבת להשתנות, אך בינתיים העסקים נמשכים כרגיל ● "יש לזה השפעה שמחלחלת לדרגות הנמוכות ומובילה לעזיבה של השירות הציבורי. נשים מתלבטות אם להישאר" ● הנשים המשפיעות, הרשימה השנתית של גלובס    

מפגש מנכ''לים בתחילת כהונת הממשלה הנוכחית. ''הפרה בוטה של החוק'' / צילום: חיים צח, לע''מ
מפגש מנכ''לים בתחילת כהונת הממשלה הנוכחית. ''הפרה בוטה של החוק'' / צילום: חיים צח, לע''מ

ממשלת ישראל ה־37 קבעה בתחילת הקדנציה שפל של יותר מ־20 שנה: מתוך 29 מנכ"ליות המשרדים השונים, רק שתיים מהן נשים. אם זה לא מספיק, גם המנכ"ליות שמונו עמדו בראש משרדים קטנים יחסית - משרד ההסברה והמשרד לקידום מעמד האישה - שהספיקו להיסגר. כיום, למעשה, לא מכהנת אישה אחת כמנכ"לית. הכי קרובה לתפקיד היא דרורית שטיינמץ שבחודש שעבר מונתה למ"מ מנכ"ל ראש הממשלה. "אני מרגישה שאנחנו בשנות השבעים, שצריך להסביר למה חשוב שיהיו גם מינויים של נשים בקרב הסגל הבכיר", אומרת אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר.

פרויקט הנשים המשפיעות של גלובס 2025: הרשימה המלאה

האם המציאות הזו בדרך להשתנות? בחודש שעבר פסק בג"ץ כי הממשלה לא מיישמת את החוק המחייב לפעול אקטיבית לייצוג הולם של נשים בשירות הציבורי. השופטים נעם סולברג, חאלד כבוב ודפנה ברק ארז הורו לממשלה לקבוע בתוך חצי שנה הנחיות למילוי חובת הייצוג ההולם הקבועה בחוק. הם הבהירו כי הנחיות אלו צריכות לחייב את השר הממנה לפעול לאיתור מועמדת מתאימה וכי הנוהל שיקבע צריך להיות "בעל פוטנציאל לחולל שינוי במישור התוצאתי". לדבריהם, המצב הנוכחי רחוק מחובת הייצוג ההולם "כרחוק מזרח ממערב". את העתירה הגישו שדולת הנשים, נעמ"ת ופורום דבורה וייצגו בה עורכי הדין חגי קלעי, גלי זינגר משדולת הנשים וחיה ארז.

המדינה מצידה טענה שאין מקום להתערב במינוי מנכ"לים למשרדי הממשלה, או משרות אמון ככלל, מאחר שמדובר בהתערבות בליבת שיקול הדעת של השרים לבחור את מנהלי משרדיהם. התמונה הרחבה, לשיטתם, מלמדת דווקא על מגמה של עלייה באיוש משרות בכירות על ידי נשים - 46% ממשרות הניהול הבכיר בשירות המדינה מאוישות על ידי נשים, ו-56% ממשרות ניהול הביניים הן נשים.

השופט סולברג דחה את טענה הממשלה כי מדובר במשרות אמון המוחרגות מהחובה לייצוג הולם. "משרת אמון אינה 'מילת קסם' שיש בה כדי להסיר מעל כתפי השר את עוּלה של חובת הציות לחוק".

"יש לזה השפעה שמחלחלת לדרגות הנמוכות ומובילה לעזיבה של השירות הציבורי", אומרת פלמור על המצב הנוכחי. "נשים בשירות הציבורי מתלבטות אם להישאר. זו לא תקרת זכוכית - זו תקרה מונמכת שמשדרת באופן ברור שלנשים אין, ולא תהיה, הזדמנות להתמנות לתפקידים הבכירים ביותר בממשלה".

אמי פלמור / צילום: עופר וקנין

"יש ערך שאישה מובילה"

ככלל, הליך מינוי למשרת מנכ"ל כולל שלושה שלבים: בתחילה השר ממליץ על מועמד מטעמו, לאחר מכן ועדת מינויים, המורכבת מנציב שירות המדינה ושני אנשי ציבור ללא זיקה פוליטית, בוחנת את כשירותו ועמידתו בתנאי הסף, ולבסוף הממשלה מחליטה אם לאשר את המינוי.

במהלך הדיונים בעתירה שארכה מספר שנים, הציעה הממשלה שהשר המבקש למנות מועמד יחויב להצהיר שבחן וראיין מספר זהה של נשים וגברים לתפקיד. שופטי בג"ץ קבעו כי הנחיה זו יכולה לאפשר לשר "לצאת ידי חובה" והיא לא עומדת במצוות המחוקק לפעול לביטוי הולם לייצוג של שני המינים.

"האחראים למצב הקיים הם ראש הממשלה ונציב שירות המדינה", אומרת פלמור. "ראש ממשלה אמור להסתכל על הממשלה כולה ולהגיד לראשי המפלגות מה הציפיות שלו לגבי המנכ"לים - שיהיו מקצועיים, שיהיו מגוונים בכל פרמטר, שיגיעו מתוך המגזר העסקי, הציבורי, המגזר השלישי והאקדמיה ויהיו גברים ונשים. המינויים צריכים להיעשות בראייה כלל ממשלתית ומפלגתית. לא יכול להיות שמפלגה שיש לה 6 שרים - תביא מינוי אחרי מינוי של גברים למנכ"לים. צריך להסתכל ברמת המאקרו על תהליכי מינוי בממשלה".

לדבריה, המצב גורם לפגיעה בעבודת הממשלה. "בלא מעט משימות ממשלתיות יש ערך שאישה מובילה, כמו שיש ערך לזה שגבר יוביל. כשהממשלה החליטה שהיא רוצה לעסוק בפוליגמיה בנגב מוניתי לראש הוועדה, אני בספק אם גבר יכול לעשות את התפקיד".

"עוינות חסרת תקדים"

לפני יותר מ-30 שנה הוכרה בישראל חובת הייצוג ההולם בחוקים שונים, בתחילה בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, ובהמשך בכל שירות המדינה ובגופים ציבוריים. הפרשנות שניתנה לביטוי "ייצוג הולם" או "ביטוי הולם" היא כי אין חובה לשוויון מוחלט אך גם לא ניתן להסתפק ב"ייצוג כלשהו". הגורם הממנה מחויב לפעול אקטיבית לאתר מועמדת רלוונטית.

"המאבק על ייצוג הולם של נשים נמשך המון שנים וזוכה להצלחות חלקיות", אומרת עו״ד גלי זינגר, משנה למנכ"לית ומנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים שייצגה בעתירה. "בחברות הממשלתיות המאבק הוביל לשינוי מאוד דרמטי בעקבות חקיקת החוק ופסיקת בג"ץ. היום השיעור בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות עומד על יותר מ־40% אחרי שבעבר עמד על חצי אחוז. זו דוגמה לכך שכאשר יש חוק שנאכף רואים שינוי בשטח".

עו״ד גלי זינגר, משנה למנכ״לית ומנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים / צילום: ליאל אנפוסקי

יש לציין כי הממשלה הנוכחית אומנם שברה שיא באי מילוי חובת הייצוג אבל המצב לא היה מזהיר גם בממשלות קודמות. על פי ניתוח שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין השנים 2003 ועד 2025 רק 16% מכלל המינויים למנכ"לים היו נשים - 38 מתוך 238. הממשלה היחידה בה היה שינוי משמעותי היא הממשלה ה־36 של בנט-לפיד, בה כיהנו 11 מנכ"ליות במשרדי ממשלה (39%). בממשלת אולמרט ובממשלת נתניהו הרביעית של 2020-2015 מונו 3 נשים בכל ממשלה, שהיוו 10% ו־9% מהמינויים, בהתאמה. כמו כן, נמצא כי מינויי הנשים נטו יותר למשרדים קטנים - 22% לעומת 13% ממנכ"לי המשרדים הבינוניים והגדולים.

"בפסק הדין הראשון והמכונן, בשנת 1994, בית המשפט ביטל את המינויים בשתי חברות ממשלתיות כי לא לקחו בחשבון את הייצוג ההולם", אומרת ד"ר יופי תירוש, מומחית לשוויון ואיסור אפליה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. "זו הייתה פסיקה אמיצה ודרמטית, אבל מאז כל התרופות של בית המשפט היו מינוריות ואף פעם מאז לא ביטלו מינוי.

"מאז שהחוק נחקק הוא לא הצליח להביא לשינוי משמעותי בגלל תרבות ארגונית קלוקלת בשירות המדינה. יש אינסוף דרכים לעקוף את חובת הייצוג ההולם. החוק לא הביא למספרים משמעותיים של נשים במשרות בכירות בשירות המדינה. בקואליציה הזאת יש 3 מפלגות (יהדות התורה, ש"ס ונעם - נ"ש) שבהגדרה נשים לא נבחרות בהן, לא כשרות, לא כמנכ"ליות ולא כיועצות".

לדברי תירוש, גם בממשלות הקודמות היו אתגרים משמעותיים עם מינוי נשים לשירות הציבורי, אך כעת המצב חמור יותר. "בממשלה הזאת יש עוינות חסרת תקדים לנשים, הן במינויים והן במדיניות. המנגנונים הקיימים בחקיקה מאוד רכים".

"אני נבחרתי ב־2014 כשציפי לבני (אז שרת המשפטים, נ"ש) הצהירה שתמנה אישה מנכ"לית", נזכרת פלמור. בתקופתה כיהנו שתי מנכ"ליות נוספות. המנכ"לית האחרונה לפני פלמור במשרד הייתה נילי ארד בשנות התשעים. זאת, למרות שבמשרד המשפטים נשים מילאו במהלך השנים תפקידים בכירים מאוד - פרקליטת מדינה, סנגורית ציבורית, פרקליטות מחוז - ושבמשרד ככלל יש 69% נשים בתפקידי ניהול.

"פסק הדין יכול להביא לשינוי"

כעת, הממשלה נשלחה כאמור לעשות "שיעורי בית" ולקבוע נוהל איך ניתן לקדם מינוי נשים למנכ"ליות. בין ההצעות שעלו מהשופטים - לראיין יותר נשים מגברים או למנות בשיטת הריץ'רץ'. "יש המון נשים עם ניסיון ויכולת אבל תפקיד השיא חסום", אומרת פלמור. "הנציב צריך להבהיר לשרים שלא ייתכן שאין בממשלה מינויים של נשים ראויות לתפקידים הבכירים ביותר. לתפקידים בשירות הציבורי יש חשיפה ציבורית עצומה - יש לזה משמעות לכלל הציבור".

האם פסיקת בג"ץ תביא לשינוי?

"פסק הדין יכול להביא לשינוי דרמטי", אומרת עו"ד זינגר. "כמו שחוק החברות הממשלתיות הוכיח שניתן לעשות שינוי. זה לא רק לגבי מנכ"ליות, זה לגבי כל משרות האמון שגם שם רובם גברים. בג"ץ מחייב את המדינה לקבוע צעדים אפקטיביים".

"אין ספק שיש הפרה בוטה של החוק" אומרת ד"ר תירוש. "השינוי תלוי בתרבות הפוליטית של הממשלה, אין לי ספק שיגררו רגליים, אבל זו אמירה עקרונית חשובה. יש חשיבות לכך שהשופט סולברג כתב. אני מקווה שזה ייושם".

ד''ר יופי תירוש / צילום: ישראל הדרי

פסיקת בג"ץ היא אבן דרך משמעותית במאבק ארוך השנים לשוויון בצמרת משרדי הממשלה אך נראה כי לפחות כרגע הממשלה והנציבות לא לקחו לתשומת ליבם את המסר. כך, השבוע, זמן קצר לאחר פסיקת בג"ץ, הממשלה אישרה את מינויים של ארבעה מנכ"לים חדשים, כולם גברים, למשרדי ממשלה במקום כאלו שפרשו.

עוד כתבות

ליאור שיף ואייל חיימדס, מייסדי Tripeldot / צילום: ap, Business Wire

שני ישראלים רכשו חברת משחקים ב-800 מיליון דולר

חברת המשחקים הבריטית טריפלדוט, בבעלות ליאור שיף ואייל חיימדס, רכשה את חטיבת המשחקים של חברת אפלובין האמריקאית ב-800 מיליון דולר ● העסקה תביא את טריפלדוט למעמד של אחת מחברות משחקי המובייל הפרטיות הגדולות בשוק

הפגנת חרדים / צילום: ap, Maya Hitij

אי-תעסוקת החרדים: כמה זה עולה לכלכלה הישראלית?

מה שהתחיל ככותרת על עלות אי־ההשתלבות החרדית בשוק העבודה, התלהט לכדי ויכוח על הדרך הנכונה לחשב אותה ● ניסיון ליישב בין העמדות העלה שהרבה תלוי בשאלה ששואלים ● וגם: האם הגיע הזמן לעדכן את התחזית לגבי האוכלוסייה החרדית?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

טראמפ הקפיץ את וול סטריט ואת הביטקוין; סולאראדג' זינקה ב-24%, סטרטסיס ב-14%

בורסות אירופה ננעלו בעליות ● טראמפ הודיע על הסכם סחר עם בריטניה ואמר: "רוצו לקנות מניות" ● מוקדם יותר טראמפ כינה את פאוול "אידיוט, אין לו מושג", לאחר שהותיר את הריבית על כנה ● הישראליות שזינקו, וזו שנפלה ● מניית המחשוב הקוונטי שזינקה ב-50% ● בואינג זינקה לאחר ההבטחה שהסכם הסחר עם בריטניה כולל רכישה של מטוסי החברה ● תשומת הלב תופנה בסופ"ש לשיחות הסחר בין סין לארה"ב

המפעל של ארית תעשיות בשדרות / צילום: יח''צ

ותודה להודו: מה עומד מאחורי הזינוק של החברה הביטחונית בבורסת ת"א

דווקא לאחר שגייסה הון ממוסדיים בדיסקאונט של 8% על מחיר השוק, זינקה מניית יצרנית המרעומים ארית לשיא חדש ● בשוק מעריכים כי הסיבה היא העימות המתפתח בין פקיסטן להודו, שבה יש לחברה משדרות פעילות משמעותית ● גם לאלביט ותע"א פעילות נרחבת במדינה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הרפורמה שלא מורגשת: מה קרה להבטחה לחסוך 6,000 שקל למשפחה?

קרוב לחצי שנה חלפה מאז שרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" נכנסה לתוקף, אבל בינתיים המחירים כמעט בכל קטגוריה רק מטפסים ● במשרד הבריאות, אחד הגופים האמונים על התוכנית, נשמעים יותר מסויגים לגבי היעד: "אם יהיו השפעות על יוקר המחיה - מבורך"

קריית אונו / צילום: Shutterstock, Alex Lerner

עסקת הענק של מקורות: במו"מ לרכישת משרדים ב-240 מיליון שקל

חברת מקורות נמצאת במגעים לרכישת שטח משרדים למטה חדש, בשטח כולל של 18,000-23,000 מ"ר ברוטו ● 3 שנים אחרי שהושלמה הרכישה: אקרו נדל"ן חתמה על הסכם אופציה למכירת קרקע במתחם מנדרין ● הוועדה המחוזית דרום אישרה הקמת שישה יישובים חדשים בדרום  ● חדשות השבוע בנדל"ן

תמיר נמרודי. 580 ימים בשבי

תמיר נמרודי הוא החטוף הישראלי שיש חשש לחייו

ברויטרס דווח כי נשיא ארה"ב החליט לזנוח את הדרישה האמריקנית לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, במסגרת הסכמה אמריקנית לפרויקט גרעין סעודי ● בכיר ישראלי: יש חלון הזדמנויות של 9 ימים להגיע לעסקה ● קטאר קיבלה אור ירוק מארה"ב ותעביר כסף לממשלה בסוריה ● 59 חטופים - 580 ימים בשבי • עדכונים שוטפים  

ג'ונתן גריי / צילום: Reuters

חבר של ביל אקמן, האיש הטוב של עולם ההשקעות: הכירו את המיליארדר שמאחורי תרומת הענק

המיליארדר היהודי ג'ונתן גריי, נשיא חברת ההשקעות בלקסטון, עומד מאחורי תרומת העתק בהיקף 125 מיליון דולר לאוניברסיטת ת"א - הגדולה ביותר שקיבלה מעולם ● גריי הצטרף לבלקסטון כשהיה בן 22 בלבד, אחראי במידה גדולה להצלחתה ונחשב ל"איש הטוב" של קרנות ההון סיכון ● וגם: הקשר עם ביל אקמן ומה הוא חושב על מכסי טראמפ ● פרופיל

השופט בדימוס אשר קולה / צילום: ראובן קסטרו

השופט בדימוס אשר קולה, המזוהה עם הממשלה, נבחר לנציב תלונות הציבור על שופטים

קולה, ששימש כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת וישב בהרכב שזיכה את רומן זדורוב, הוא הנציב הראשון שלא כיהן כשופט בבית המשפט העליון ● מאז פרישתו הביע עמדות המזוהות עם הרפורמה המשפטית וקבע כי פיטורי היועמ"שית "זה לא קץ הדמוקרטיה" ● הוא נבחר ע"י ועדה שבשליטת הקואליציה ובהתאם לחוק אשר בג"ץ צפוי לדון ביולי בעתירות נגדו

הצי הימי של טורקיה בתרגיל / צילום: Reuters, Anadolu

המדינה שעוינת את ישראל מתחמשת גם בצוללת גרעינית

TSG חתמה על עסקה שמוערכת במיליוני שקלים עם חברה ביטחונית גדולה ● טורקיה ערכה תצוגת מוצרים ביטחוניים ומל"טים וגם רוצה לפתח צוללת גרעינית ● לוקהיד מרטין הציגה יכולות כיבוי אש אוטונומי עם מסוק בלקהוק ● וג'נרל דיינמיקס קיבל חוזה צוללות הענק עם צבא ארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דג שלם בגריל / צילום: רוי גיא, אפולו

הומאז' לשנות ה-90: מסעדת דגים שמחזירה את הקסם של ת"א הישנה

שולחנות נירוסטה, מוזיקה ישראלית, קרם בוואריה, צ'ייסרים של אוזו, כפכפים, שמח: הבאזז שקדם לפתיחת מסעדת הדגים בהחלט מוצדק ● תמורה טובה לכסף, פינה חדשה עם אוכל שלא קורע את הכיס

טיל JASSM-ER בבסיס חיל האוויר האמריקאי / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב (חיל האוויר האמריקאי)

"יוכל לשמש לתקיפה באיראן": חשיפת גלובס מעוררת סערה בעולם

המשא ומתן בין ישראל לארה"ב על רכישת טילי שיוט מסוג JASSM, שנחשף בגלובס השבוע, מכה גלים בתקשורת העולמית ● רבים מכלי התקשורת בתחום התעשיות הביטחוניות הבליטו את יתרונותיהם של הטילים בתקיפת יעדים ארוכי־טווח, וציינו באופן ספציפי כי הם עשויים לשמש את ישראל לתקיפה באיראן

רכב חשמלי בטעינה / צילום: Shutterstock

הערכות: צי הרכב הממשלתי לא יעבור לחשמל בשנה וחצי הקרובות

למרות החלטת הממשלה, כל מכרזי ההצטיידות שפורסמו מתחילת 2025 היו לרכבי בנזין או הייבריד ● קבוצת צ'רי חשפה החודש באירופה דגמים חדשים ● השנה צפוי לנחות בישראל מותג חדש של NIO, שמתומחר ב-150 אלף שקל ● ועוד חדשות מענף הרכב

יוני ורונן אסיא, מייסדי איטורו / צילום: איל יצהר

האחים שקיבלו תיק השקעות לבר מצווה מגיעים לנאסד"ק אחרי שנים של דחיות

אחרי ניסיון מיזוג כושל, קשיי רגולציה, נפילות בשוק הקריפטו וסדרה של דחיות - איטורו, שהוקמה על ידי האחים יוני ורונן אסיא והייתה בין הראשונות לאפשר מסחר בקריפטו - תהפוך בימים הקרובים לחברה ציבורית ● המטרה: לאתגר את המערכת הבנקאית המסורתית ● ומה למדה איטורו מהעבודה לצד מי שבהמשך המציא את האת'ריום

אחרי צרפת: המדינה האירופית שצפויה להכיר במדינה פלסטינית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמהוהפעם: הארגון המסתורי שאמור לנהל את הסיוע ההומניטרי בעזה, הנזק שספגה נושאת המטוסים האמריקאית בים האדום ובלגיה תומכת בהכרה במדינה פלסטינית ● כותרות העיתונים בעולם

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

פקיסטן: הודו משתמשת במל"טים מתאבדים ישראלים נגדנו

הצבא הפקיסטני הודיע כי הודו השתמשה בחימושים משוטטים מדגם "הארופ" של התעשייה האווירית, וכי הצליחו ליירט 12 מתוך מל"טי הארופ ששיגרה הודו לשטחם ● גם צרפת מודאגת מיכולות חיל האוויר הפקיסטני

בנין אמפא בת''א / צילום: תמר מצפי

צמרת אמפא נהנתה מחגיגת שכר ורוצה להנפיק בבורסה

מלבד האחים נקש שמחזיקים בכמחצית מהקבוצה שעיקר פעילותה בנדל"ן מניב, נטלו חמשת בעלי המניות הבולטים שכר בעלות מצרפית של 35 מיליון שקל אשתקד ● טיוטת התשקיף שפרסמה, חושפת גם את ביצועי WeWork ישראל שבידיה

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

המדינה שנחשבה תומכת של ישראל וכעת יוצאת נגדנו

שר החוץ ההולנדי הודיע במכתב רשמי לאחראית על יחסי החוץ של האיחוד האירופי כי הולנד תסרב לקדם את היחסים עם ישראל מעתה והלאה ותדרוש לדון אם היא נשארה מחויבת לעקרונות החוק הבינלאומי ● האיחוד הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם סחר שנתי של יותר מ-50 מיליארד אירו

אילוסטרציה: Shutterstock

ירשתם חלק מדירה? זהירות בעריכת הסכמי חלוקת עיזבון

ליורשים מותר להגיע ביניהם להסכמה על חלוקת נכסים מעיזבון, גם אם היא שונה ממה שנכתב בצוואה • חשוב להגיע להחלטה כזו עוד לפני שמושכים כסף או דמי שכירות מהעיזבון - אחרת תחויבו במס כבד

נראה כי התוכנית תימשך בפריפריה ובמעגל השני והשלישי לאזורי הביקוש / צילום: Shutterstock

הקרב על "דירה בהנחה": התוכנית תימשך, אבל ללא אזורי הביקוש

אחרי מחלוקת ממושכת, משרד הבינוי והשיכון קיבל את מבוקשו - והתוכנית הממשלתית לסבסוד מחירי הדירות תימשך ● בערים שבהן המחיר למ"ר גבוה מ־20 אלף שקל, נראה כי היא לא תתקיים ● עוד סוכם כי הממשלה תקדם "תוכנית להאצת ענף הנדל"ן" ב־3 מיליארד שקל ● ההחלטות הסופיות בעניין יתקבלו ביום חמישי הבא