אליקו דאנגוטה, האיש העשיר באפריקה / צילום: ap, POOL AFP
לאדם העשיר ביותר באפריקה, הטיטאן התעשייתי אליקו דאנגוטה, יש מטרה נעלה: הוא רוצה להפוך לרוקפלר של ניגריה, ולעשות שימוש בעושרו כדי לשנות את מולדתו. המגה-פרויקט האחרון שלו "העביר אותו גיהינום", אך גם קירב אותו אל מטרתו.
● WSJ | כוכב הטלוויזיה הרוסי שהפך לקולו של הקרמלין
● יואב קרני, פרשנות | האינטרסים מאחורי הפגישה שהתפוצצה בבית הלבן
● ראיון | המגישה שפוטרה: "מה שהתקשורת עושה לישראל בעולם זה מטורף"
ההימורים החוזרים ונשנים של דאנגוטה על עליית מעמד הביניים באפריקה עזרו לו לצבור הון ממלט, סוכר, מלח וסחורות אחרות. כל זה הביא אותו לבסוף לשווי נקי של 28 מיליארד דולר, כמעט כפול מזה של האפריקני השני בעושרו. גולת הכותרת של פעילותו היא בית זיקוק הנפט של דאנגוטה (Dangote Petroleum Refinery), מתחם תעשייתי רחב ידיים בפאתי לאגוס, התופס שטח בגודל מחצית מגודלה של מנהטן.
דאנגוטה בן ה-67 צופה שבית הזיקוק, ששוויו 20 מיליארד דולר, שהושלם באיחור של 10 שנים כמעט וביותר מכפליים מהעלות הצפויה, יגיע לקיבולת מלאה של 650 אלף חביות נפט ביום עד החודש הבא. בית הזיקוק הוא הגדול ביותר באפריקה באופן ניכר, ואחד הגדולים בעולם, עם יכולת לספק כ-150% מהדלק שצורכים יותר מ-220 מיליון תושבי ניגריה. עם זאת, הוא לא יביא לקיצן עשרות שנים של יבוא דלק יקר, משום שהאומה שדאנגוטה מנסה לבנות, לדבריו, לא תמכור לו מספיק מהדבר היחיד שיש לה הרבה ממנו: נפט גולמי.
היעדר יכולת זיקוק גובה מחיר עצום מהממשלה
"המאפיה בתחום הנפט והגז גרועה מהמאפיה העוסקת בסמים", אמר דאנגוטה בריאיון עומק נדיר לוול סטריט ג'ורנל, מהמושב האחורי של לקסוס שטח שחור משוריין, שהתפתל בכבישי לאגוס בליווי משטרתי. השיירה מקצרת את זמן הנסיעה מביתו לבית הזיקוק כמעט במחצית, בכבישים מלאי המהמורות והעמוסים של העיר הענקית.
"אם עכשיו אני מסוגל לעשות משהו כמו הגברים האלה שבנו את אמריקה: קרנגי, ג'יי פי.מורגן, רוקפלר... זה מסוג הדברים שאני חולם לעשות, לא רק בניגריה. באפריקה", אמר.
בתור האיש ה-67 בעושרו בעולם, דאנגוטה חי חיים פשוטים להפליא. הוא מתגורר בבית שבנה לעצמו בלאגוס ב-1990, מבנה מותאם אישית בן שתי קומות. קופסאות על קופסאות של ממתקים טורקיים מכסות את שולחן הקפה העגול העשוי זכוכית שבסלון.
דאנגוטה, מוסלמי דתי, מתעורר מוקדם כדי להתפלל. הוא אוהב להתאמן בחדר הכושר הביתי שלו, ולהרים משקולות בבוקר. הוא צופה בחדשות עסקים בטלוויזיה, וקורא ספרים על יזמות כדי ללמוד מטעויות של אחרים.
"מה שגורם לי אושר הוא לעבוד קשה", הוא אמר, לבוש טוניקה כחולה עם לוגו רקום של Dangote Group, משקפיים שחורים עבים וסניקרס של סקצ'רס בצבע כחול. "העניין הוא לא רק להרוויח כסף. מדובר בהשארת חותם באמצעות יצירת מקומות עבודה ועושר עבור אחרים".
הוא העביר 1.25 מיליארד דולר לקרן דאנגוטה שלו, הפועלת למאבק בעוני באמצעות בריאות, חינוך והעצמה כלכלית, ומתכנן להגדיל אותה לאחר שתשולם יתרת החוב של 4 מיליארד הדולרים מהקמת בית הזיקוק. חלק מהמורשת שלו, הוא מקווה, יהיה דלק זול יותר עבור אזרחים ניגרים מן השורה.
ההיגיון בבסיס הקמת בית הזיקוק היה משכנע: כמעט כל הנפט הגולמי של ניגריה מיוצא, מזוקק בחו"ל ומיובא אליה בחזרה. היעדר יכולת זיקוק גובה מחיר עצום מהממשלה, שמוציאה מיליארדי דולרים על סבסוד דלק עבור צרכנים וחברות ניגריות, במקום שיופנו לתשתיות הנחוצות כל כך, או ליצירת מקומות עבודה. בית הזיקוק מייצג תפנית ממאות שנים שבהן אפריקה מייצאת את משאביה היקרים ביותר - לרבות זהב, יהלומים ואנשים, במקום לאפשר להם לעבוד בבית.
אך חברת הנפט הממשלתית של ניגריה, NNPC, אמרה שהיא יכולה לספק רק 300 אלף חביות נפט ביום - פחות ממחצית ממה שדאנגוטה צריך עבור בית הזיקוק העצום שלו. NNPC מספקת לעתים קרובות אפילו פחות מכמות זו, אומרים בכירי דאנגוטה, אף שהתפוקה של המדינה היא כ-1.7 מיליון חביות ביום. מ-NNPC לא התקבלה תגובה.
הממשלה מכרה מראש הרבה מן התפוקה הגולמית שלה בטווח הקרוב, והמדינה משיגה יותר מ-90% ממטבע החוץ שלה ממכירת נפט.
כשבית הזיקוק החל לייצר דלק סילוני ודיזל, בתחילת 2024, פשטו חוקרי פשעים פיננסיים של ניגריה על המטה של קבוצת דאנגוטה בלאגוס. כמה חודשים לאחר מכן, האשים רגולטור מקומי את מייסד הקבוצה בניסיון להקים מונופול דלק לא חוקי. ההאשמות הוכחשו. דאנגוטה התמודד גם עם סכסוך לא נעים על תשלומים שטרם הועברו מחברת הנפט הממשלתית, שהובילו אותו להקטין את חלקה של NNPC בבית הזיקוק.
"הטיעון העסקי לטובת בית הזיקוק הוא הגיוני: ניגריה מייצרת נפט גולמי. דאנגוטה רוצה לסיים את התלות של ניגריה במוצרים מיובאים," אומרת קלמנטיין ואלופ, מנהלת אזור אפריקה שמדרום לסהרה בחברת Horizon Engage לייעוץ סיכונים פוליטיים. "העימות הזה הראה עד כמה ההצעה הזאת, ההגיונית לכאורה, יכולה להיות מורכבת. מנסים לשנות את הדרך שבה עסקים מתנהלים במשך עשרות שנים".
אנליסטים וכלכלנים אומרים שבית הזיקוק היה הזדמנות מבוזבזת להראות לעולם שניגריה פתוחה לעסקים. דאנגוטה משווק את כל מה שהוא מייצר מהנפט שה-NNPC מוכרת לו במטבע המקומי, שצנח ביותר מ-70% מאז נשיא ניגריה בולה טינובו איפשר לו להפוך למטבע נייד ביוני 2023. את שאר הנפט הגולמי שלו, שהוא קונה בדולרים אמריקאים, הוא מזקק ומייצא לחו"ל.
דובר ממשלת ניגריה לא השיב לבקשות תגובה.
דאנגוטה מנע ירידת מחירים תלולה יותר
בעוד שמחירי הדלק ירדו מאז שבית הזיקוק החל לייצר בנזין בספטמבר, אנליסטים טוענים שייצוא חלק ניכר מהבנזין של דאנגוטה מנע ירידת מחירים תלולה יותר בשוק המקומי.
"השחיתות שזורה עמוק במגזר הנפט של ניגריה", אמר ג'רווין נאידו, אנליסט פוליטי ב-Oxford Economics Africa. המדינה מדורגת במקום 145 מתוך 180 מדינות במדד תפיסת השחיתות של ארגון Transparency International. לדבריו דאנגוטה "מנסה לעשות דברים בצורה אחרת, וזה לא מוצא חן בעיני הממשלה".
דאנגוטה החליט לבנות בית זיקוק משלו לאחר ניסיון כושל בשנת 2007 לרכוש שניים מבתי הזיקוק ההרוסים של הממשלה. במשך יותר מעשור, הפרויקט היה המצפן הנועז שלו. נדרשו 18 חודשים להכין את הקרקע למיזם העצום. אחר כך היה צורך להגביה את האדמה בכמעט מטר וחצי כדי להגן עליה מפני עליית האוקיינוס, מהלך שדרש כמות חול שוות ערך ל-6.5 מיליון משאיות, שנחפרה מהחוף כדי לא להפריע לאוכלוסיות הדגים המקומיות. הוא רכש 320 מנופים, בנה נמל ים פרטי ויצק 75 קילומטר של כביש בטון בתוך בית הזיקוק. הוא הניח כבלים חשמליים באורך שמספיק להקיף את כדור הארץ פעמיים. בית הזיקוק החל סוף סוף לייצר דיזל ודלק סילוני בשנה שעברה, ובנזין בספטמבר.
דאנגוטה מתמודד גם עם תחרות מצד ממשלת ניגריה, שהוציאה יותר מ-25 מיליארד דולר על שיפוץ בתי הזיקוק שלה, שהחלו להפיק דלק בסוף השנה שעברה. "אני שמח שהם התחילו, כי לפחות לא יקראו לי מונופוליסט, שזה מאוד לא הוגן", אמר דאנגוטה. בשני העשורים האחרונים הנפיקה הממשלה עשרות רישיונות לבתי זיקוק.
"לא מנעתי בנייה של בתי זיקוק [אחרים]. עברתי גיהינום כדי לבנות את שלי", אמר דאנגוטה. כעת, כאשר הוא פועל, צפוי בית הזיקוק להגדיל פי 5 את ההכנסות של קבוצת דאנגוטה ל-30 מיליארד דולר השנה, אמר דאנגוטה. ובכל זאת, הוא לא בטוח שהיה עושה את זה שוב. "לבנות בית זיקוק?" הוא אמר ולגם מקפוצ'ינו-אינסטנט של נסטלה. "הייתי חושב פעמיים".