כשאוניברסיטת הרווארד הציעה לשאבוס קסטנבאום פשרה, הוא סירב. קסטנבאום הוביל קבוצה של שישה סטודנטים שתבעו את האוניברסיטה על כך שלא הגנה על היהודים והישראלים שלומדים בה מפני התעמרות ואפליה אחרי ה־7 באוקטובר. יתר הסטודנטים הסכימו לפשרה שהוצעה, אבל קסטנבאום, היחיד שצויין בתביעה בשמו, טען כי ההצעה היא מעט מדי, מאוחר מדי. "לא אסכים לפשרה שאינה כוללת רפורמות מבניות בהרווארד", הוא אומר בראיון לגלובס.
● ראיון | המגישה הפרו־ישראלית שפוטרה: "התביישתי במדינה שלי"
● יואב קרני, פרשנות | האינטרסים מאחורי הפגישה שהתפוצצה בבית הלבן
"בהרווארד כבר היו חוקים נגד אפליה, אבל החוקים לא יושמו, אז עוד חוקים לא יעזרו. הם צריכים להשעות או לפטר מרצים שאיימו עלינו, להפסיק לקבל כסף מקטאר", הוא מתעקש. "הפשרה צריכה לכאוב להם, כי רק כך הם לא יחזרו על עצמם. ובמשפט כולם יידעו מה הרווארד היו אמורים לעשות, ולא עשו".
הפשרה עם הסטודנטים האחרים בתביעה הגיעה יום אחרי כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. במסגרת הפשרה הוחלט כי הרווארד תאמץ את ההגדרה לאנטישמיות של ארגון IHRA, לפיה הכחשת שואה, טענה כי ישראל היא גזענית מעצם יסודה, השוואת מעשי ישראל לנאצים או ייחוס מעשי ישראל לכלל היהודים - כולם נחשבים לאנטישמיות. זו האוניברסיטה המובילה הראשונה שהכריזה על אימוץ ההגדרה, ולכאורה זו החלטה נאה, אם היא תפעל בהתאם. קסטנבאום סבור כי הצהרות זה לא מספיק.
כמו כן, במסגרת הפשרה התחייבה הרווארד ליצור שיתוף־פעולה עם אוניברסיטה ישראלית ו"לוודא כי סטודנטים יהודים וישראלים מרגישים רצויים ומסוגלים לשגשג" בקמפוס, אם כי לא נאמר איך בדיוק.
הפשרה עוררה כעס מצד ארגונים פרו־פלסטיניים, שטענו כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי ובכניעה לממשל טראמפ.
סטנדרט כפול ליהודים
"עוד לפני ה־7 באוקטובר מצאתי את עצמי מצטער על ההחלטה ללמוד בהרווארד", מספר קסטנבאום, שלמד בתיכון בארה"ב ואחר־כך בישיבה בירושלים. "רציתי ללמוד דתות ממקום פלורליסטי. זו הייתה טעות".
לדבריו, מלכתחילה "היה באוניברסיטה סטנדרט כפול לגבי יהדות. נתנו שפע פתחון פה לדיעות אנטי־ישראליות ואנטישמיות, ולא אפשרו לנו באמת לענות". אחרי שהתחילה המלחמה, הדברים החמירו. "היו תקיפות פיזיות של סטודנטים, אחד שירקו עליו. היו ציוצים תומכי אינתיפאדה ומאיימים כלפי יהודים וישראלים, חלקם מחברי סגל".
קסטנבאום פנה להנהלת האוניברסיטה, אך אלה לא נפגשו איתו. "כל סטודנט אחר שהיה מותקף או שדתו הייתה מותקפת, היה מקבל שיתוף־פעולה מלא מההנהלה, לנסות לראות יחד מה אפשר לעשות", הוא טוען. "הדברים שנאמרו לנו עוברים על כל כלל שהיה נהוג בהרווארד לגבי אופן הדיבור אל מיעוטים. אבל כשהמיעוט יהודי, התשובה שלהם היא 'חופש הביטוי'".
עם שלושה סטודנטים יהודים נוספים הוא פתח קבוצת וואטסאפ. "בעיקר תמכנו אלה באלה. כמעט ולא הפגנו מול הפרו־פלסטינים, כי בסך־הכול מספר היהודים בהרווארד נמוך. כן הקראנו את שמות הקורבנות מיום ה־7 באוקטובר מול מחאת האהלים".
אין הרבה יהודים בהרווארד? היו לה כמה נשיאים יהודים.
"היהודים בהרווארד מאוד בולטים, אבל אין הרבה מאיתנו".
ההפגנות גרמו להרווארד לבטל השקעות בישראל?
"לא רשמית. אבל הקבוצה הפלסטינית שכנעה את ההנהלה להקים מרכז ללימודים פלסטיניים. איתנו לא דיברו בכלל".
במקום להפגין, קסטנבאום הצטרף לתנועה שפועלת מול האנטישמיות בכלים משפטיים, ובין היתר תבעה את הגופים המובילים את המחאות בקמפוסים, כך שנחשפה המעורבות של ארגוני טרור פלסטיניים בהם. כן נתבעו כלי תקשורת המעסיקים כתבים שהיו מעורבים בטרור.
בעקבות התביעה הפך קסטנבאום לתופעה במדיה ובפוליטיקה האמריקאית. הוא הוזמן לפני הבחירות לדבר בכנס של המפלגה הרפובליקאית, שם הצהיר כי מעולם לא הצביע לה, אך הוא שוקל זאת עכשיו. "המפלגה הדמוקרטית החליטה לפנות נגד הברית שלה עם יהודי ארה"ב, בכך שלא עשתה דבר להתמודד עם אנטישמיות. ולכן אם הרפובליקאים נותנים לי הזדמנות לדבר, אני אנצל אותה. הייתי שמח לדבר גם בכנס הדמוקרטי, אבל הם לא מתעניינים בסיפור הזה".
התפיסות של קסטנבאום הן מורכבות: "אני לא תומך בכל מה שהמפלגה הרפובליקאית מייצגת", אמר. "יש מדיניות פרוגרסיבית שאני באמת מאמין בה, למשל שכר מינימום, ביטוח בריאות לכולם, זכויות לקהילה הגאה. מנגד אני תומך במדיניות של טראמפ לדרוש מחיר מסטודנטים זרים שלא עומדים בחוקים האמריקאים, ובכוונתו למסות את האוניברסיטאות".
הגישה של קסטנבאום זכתה לביקורת מצד יהודים פרוגרסיביים, שטענו כי המפלגה הרפובליקאית משתמשת בו וביהודים אחרים כדי להלבין את האנטישמיות שלה. סטודנט בשם זאב מישל, מאותו בית ספר לדתות בהרווארד בו למד קסטנבאום, אמר לעיתון היהודי-אמריקאי 'Forward' כי קסטנבאום אינו מייצג אותו, וכי התמונה שהוא מציג מוקצנת. "תמיד הרגשתי שאני חלק בלתי נפרד מן הקהילה בקמפוס. רבים מהסטודנטים היהודים באוניברסיטה שייכים לקבוצות לא ציוניות. במקום לראות את הקבוצות הללו כעדות לגיוון ושגשוג השיח היהודי באוניברסיטה, קסטנבאום מתעלם מהם כדי להצדיק גישות לפיהן כל פעילות פרו־פלסטינית בקמפוס היא אנטישמית. הגישה הזו הולכת יד ביד עם המאמצים הרפובליקאיים למנוע גיוון בקמפוסים", אמר מישל.
טראמפ נכנס לתמונה
ואז טראמפ נבחר, ובחודש הראשון לכהונתו נקט צעדים למיתון האנטישמיות בקמפוסים. הוא הודיע כי יגרש סטודנטים זרים שיביעו תמיכה בארגוני טרור, והורה למשרד המשפטים לקדם כתבי אישום בגין "איומים טרוריסטיים, הצתות, ונדליזם ואלימות כלפי אמריקאים יהודים". בעקבות זאת התחיל משרד המשפטים בחקירה נגד חמש אוניברסיטאות, הרווארד אינה ביניהן (קולומביה וברקלי כן). עוד עלתה האפשרות כי אוניברסיטאות שבהן נשמעות קריאות אנטישמיות ייקנסו.
חרף השמחה בקרב יהודים וישראלים על המהלכים הללו, אחדים חוששים כי ישראל תואשם בכל פגיעה של טראמפ בערכי הגיוון, ולכן הסנטימנט נגדה בשמאל האמריקאי יתחזק; הקבוצות הרדיקליות עלולות להפוך ליותר רדיקליות ולהציג את שלטון טראמפ כקנוניה יהודית.
ההצהרות האלה עדיין לא עוצרות את ההפגנות האנטי־ישראליות. השבוע אפילו נערכה הפגנה קיצונית בקולג' ברנרד המסונף לאוניברסיטת קולומביה, שבמסגרתה נפצע אחד העובדים במקום. קסטנבאום מעיד כי ההפגנות בקמפוס נמשכות.
מפתיע. היה נראה כי לארגוני הגיוון שהובילו את המחאות יש דברים אחרים להתעסק איתם, למשל הרצון של טראמפ לפרק אותם עצמם.
"תוצאות הבחירות היוו תגובה לצביעות של הסטודנטים ולאגרסיביות שלהם, שממש הפחידה חלק מאוכלוסיית ארה"ב וגם פגעה במוניטין של האוניברסיטאות. הן היו הבדיחה של 'Saturday Night Live'. מספר הנרשמים לשנת הלימודים הבאה ירד ב-17% בהרשמה המוקדמת, וב-5% בתום ההרשמה. ובסופו של דבר ההתנהגות שלהם הובילה לבחירתו של טראמפ".
