גדי איזנקוט בכנס "בשביל ההצלחה" / צילום: תמר מצפי
בכנס "בשביל ההצלחה" לחזרתם של פצועי צה"ל לעולם התעסוקה, שנערך בשיתוף בנק הפועלים וארגון ידידי צה"ל, שוחח רא"ל במיל' וחבר הכנסת גדי איזנקוט, עם דרור מרמור, סגן עורכת גלובס, על שיקום פצועי צה"ל ולקחי ה-7 באוקטובר והשגת מטרות המלחמה. את הראיון התחיל מרמור בשאלה הפשוטה: "מה הציון שאתה נותן למדינה בכל הנוגע לשילוב נכים ופצועים?".
● כנס "בשביל ההצלחה" | המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "העסקת פצועי ופצועות צה"ל זו משימת חיים"
● כנס "בשביל ההצלחה" | הסקר שמראה: "אם פצוע לא חוזר לעבודה תוך שנתיים, הסיכוי שיחזור נמוך מאוד"
"הציון סביר, ויש עוד הרבה מה לעשות. יש שיפור במודעות להיבטים הנפשיים. את 'הפטיש' בראש קיבלתי לפני כמה שנים במפגש אקראי עם חייל שלי בגדוד, אדם מוכר שנהרג בתאונת דרכים. היה זה גלעד ויטל, הסולן של שוטי הנבואה", סיפר איזנקוט "הייתה חדירה של חוליית מחבלים, היו הרוגים ופצועים. הפוסט-טראומה השפיעה על החיים שלו. בזמנו אמרתי לו - כל הכבוד ג'ינג'י, ממשיכים בתנועה. בדיעבד היכיתי על חטא על האופן שבו אני כסגן אלוף תפסתי את האירוע". איזנקוט הוסיף כי "בדרך קשה המדינה הלכה והשתפרה, אך עדיין יש הרבה מה לעשות, וצריך ללוות מהפציעה עד ההזדקנות בכבוד". כשנשאל על פצועי הנפש והיכולת להגיע אליהם, הדגיש איזנקוט: "הדור הנוכחי עומד באתגרים שאנחנו לא עמדנו בהם. פציעה זו פציעה, והיא מחייבת טיפול", ואף צחק ואמר כי "קיבלתי בעצמי פעם כדור בראש, זה תרם לי להיות עם ראש פתוח, זה יתרון בגולני".
"לא היינו צריכים את המקרה של איציק סעידיאן"
בנימה רצינית יותר, הוסיף: "לא היינו צריכים את המקרה של איציק סעידיאן כדי לעשות שינוי עומק באופן שאנחנו מטפלים. אני כנבחר ציבור מקבל המון פניות, עדיין יש קשיים, אנשים נאבקים על הכרה ועל הצורך בטיפול. ההירתמות של בנק הפועלים ושל גלובס ואנשים פרטיים היא מרשימה בעיני, אבל זה קודם כל מחויבות של המדינה".
איזנקוט התייחס לאתגר החדש שנוצר לאחר ה-7 באוקטובר: "לפני שנה וחצי רוב הפצועים היו מבוגרים יחסית. והשינוי שקרה בטראומה של ה-7 באוקטובר, שתלווה אותנו עוד שנים ארוכות, הוא דור צעיר שנכנס למעגל הזה". הוא הדגיש גם את חשיבות האקדמיה והתעסוקה לשיקום הפצועים: "האקדמיה והלימודים ולאחר מכן התעסוקה, ושילוב של המגזר השלישי והאחריות של המדינה - הוא להבין שפציעה כזאת מלווה את האנשים לארוך כל החיים. יש צעירים וצעירות שמגיעים לשירות קרבי משמעותי, וכשעוברים למילואים זה מקבל משנה חשיבות".
בהקשר זה, התייחס איזנקוט גם לסוגיית הגיוס: "בתקופה של ערבות הדדית, אחידות וחוק גיוס או חוק השתמטות - מי הם הנושאים בנטל? האם אלו אבות ל-4 או 6 ילדים, או של בני 18 שעקב 'תאונה היסטורית' ערכית בחברה הישראלית, ב-1977 בהסכם קואליציוני, משחררים כמות גדולה שהיום נאמדת ב-85 אלף משרתים פוטנציאליים שלא משרתים. צריך לתקן את זה".
בתשובה לשאלה על פתרונות מעשיים לכך, איזנקוט לא התייחס לשילוב חרדים, אלא לתמריצים לגיוס: "צריך לתת עדיפות מיוחדת בלימודים. אני גאה בפרויקט מ'מדים ללימודים', וכל מי ששירת בשירות קרבי מקבל לימודים חינם באוניברסיטה. יש לפרויקט כבר 77 אלף בוגרים". עוד הוא הוסיף: "לגבי המשרתים בכלל, ולגבי נכי צה"ל ונפגעי נפש צריך תנאים מיטביים - זה יתרום לפצוע ויתרום גם למדינה. כשמשקיעים בלימודים, בהכשרה ובתיעדוף ההכשרה, חברות צריכות להירתם ולהבין שאלה אנשים ששילמו את המחיר הכבד ביותר בפגיעה בגוף ובנפש". בעיני איזנקוט "צריך לתעדף אותם. הם צריכים להפגין כישורים, אבל צריך לתת להם את התנאים המיטביים כדי להצליח. זה צריך לבוא לידי ביטוי בתעסוקה בשירות המדינה, ובמוניציפלי מתוך המחויבות של המדינה לאזרחים".
"חייבים ועדת חקירה ממלכתית"
בהתייחסו למחדל 7 באוקטובר, אמר איזנקוט בנחרצות: "ה-7 באוקטובר הוא כישלון שמחייב ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את היום, השנה והעשור לפני. אחת הבעיות זה לא קונספציה אלא היעדר קונספציה. המנהיגים שלנו בחרו שלא תהיה תפיסת ביטחון לאומית פורמלית, וזו טעות.
"צה"ל עשה מול חיזבאללה המון, ומה שאפשר תקיפה בשעות ספורות. זה לא משהו שנולד כי סמוטריץ' ובן גביר נכנסו לקבינט, אלא עשור וחצי, עשרות ומאות של לילות של מבצעים מיויחדים שהביאו את היכולת הזאת. היכולת הזאת גם הייתה בעזה".
איזנקוט ממשיך, "אז נשאלת השאלה - איך זה קרה? יש פרטים שיוצאים לתקשורת, אבל רק ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את כולם תענה על כך. שיתחילו איתנו הלשעברים, צריך לעשות הכל כדי למנוע אירוע דומה בעתיד".
לגבי המכשול בגבול עזה, איזנקוט אומר כי "בניגוד למה שנתניהו כתב בספר שלו, שהוא בנה את המכשול בניגוד למה שצה"ל אמר - בצוק איתן הוא הציג לנו תכנית לבנות חומה בעלות של 22 מיליארד שקל. זה היה סכום בלתי סביר. אבל חודשים לאחר מכן, כשהסתיימה המלחמה, הבנו שיש עשרות מנהרות שחודרות לישראל שצריך לסכל. עשינו מאמצים גדולים, וכשראינו שזה לא הולך הבאנו פרויקט בעלות של 3.5 מיליארד שקל. אף אחד לא עבר אותו. אבל את המכשול העילי פרצו בקלות כי התרשלנו באיך שנערכנו מבצעית". לדבריו, הטעות האמיתית הייתה "הקונספציה המודיעינית וההתרשלות המבצעית. באותו בוקר יש רק 760 לוחמים בכל האוגדה, זה פער בלתי נתפס". אם רק היו הכנות אופרטיביות בעקבות הדיונים בשעה שלוש לפנות בוקר ב-7 באוקטובר", אומר איזנקוט, "היו מדברים על העליונות המודיעינית שלנו והחוכמה של צה"ל".
לגבי מטרות המלחמה, איזנקוט מדגיש כי "עם חמאס נמשיך להילחם עד השמדתו, כי האלטרנטיבה היא שהוא ישמיד אותנו. הוא מבקר את העובדה ש"אחרי שנה וחמישה חודשים, אף אחת מתשע מטרות המלחמה לא הושגה. המבחן של ההנהגה הוא לממש את מטרות המלחמה ולשפר את המצב האסטרטגי של ישראל לדורות", הוא אומר. "אני מודאג כשאני רואה אזרחים פונים לנשיא ארה"ב - לא צריך לנסוע לוושינגטון כדי לקדם מטרות מלחמה. הממשלה אחראית על זה, היא זו שהייתה בתפקידה ב-7 באוקטובר, והיא מדחיקה ולא מפנימה את המחדל והטראומה הלאומית".
איזנקוט חתם בהסתכלות מפוכחת על העתיד: "במהלך שנת 2003 ו-2004 נלחמתי ביו"ש, ואמרנו באותה תקופה כי 'איפסנו' את טרור המתאבדים. שאלו אותי אם זהו והאם ניצחנו את הטרור? אמרתי שלצערי נצטרך להילחם מול הטרור עוד שנים ארוכות, ושיש לי ילד בן חמש שגם יצטרך להילחם נגד הטרור. והוא אכן נלחם, ונפל בקרב. יש הבנה שיש כאן מאבק שיימשך עוד שנים ארוכות. החוכמה שלנו היא לתת עתיד ותקווה, ולדעת שלמרות הלחימה יש מדינה מתפתחת ועוצמתית".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים וידידי ארגון נכי צה"ל