שלי גורדון, מריאנה מועלם, אורלי עמר וגיא שמחי, בפאנל משותף בהנחיית בר לביא / צילום: תמר מצפי
בכנס "בשביל ההצלחה" לחזרתם של פצועות ופצועי צה"ל לעולם התעסוקה, שנערך בשיתוף בנק הפועלים וארגון ידידי צה"ל, התקיים פאנל מיוחד בהנחיית בר לביא, מנהל מערכת החדשות של גלובס. בפאנל השתתפו ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא למשאבי אנוש באלביט מערכות; אורלי עמר, סמנכ"לית משאבי אנוש בשטראוס ישראל; גיא שמחי, הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בלשכת יו"ר ההסתדרות; ומריאנה מועלם, מנהלת תחום גיוון ונגישות במרכז לבנקאות חברתית בבנק הפועלים. את הפאנל בר פתח בשאלה "מה הדבר הכי חשוב למעסיק כשמדובר בשילוב פצועים או אנשים עם מוגבלות בעבודה?"
● כנס בשביל ההצלחה | משנה למנכ"ל הפועלים: "העסקת פצועי ופצועות צה"ל זו משימת חיים"
● כנס בשביל ההצלחה | איזנקוט: ה-7 באוקטובר הוא כישלון ענק שמחייב ועדת חקירה ממלכתית. מציע שהבדיקה תתחיל מהלשעברים
● הסקר שמראה: "אם פצוע לא חוזר לעבודה תוך שנתיים, הסיכוי שיחזור נמוך מאוד"
"הם חייבים להרגיש שהם מגיעים בזכות ולא בחסד"
גיא שמחי, אדם עם עיוורון המשמש כממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בהסתדרות, פתח את הדיון בנימה אישית: "אני לא גיבור מלחמה, ואני בהרכנת ראש לפצועים שהגנו עלינו. אבל קודם כל צריך להבין שלמעסיק יש אוצר בידיים". שמחי תיאר את המפגשים שלו עם פצועים בבתי החולים: "פגשתי את החבר'ה המהממים בבית החולים, אריות, חכמים, מוכשרים, בלי רגליים ועיוורים, אבל הם נכס צאן ברזל. המעסיק צריך לדעת מה יש לו".
אורלי עמר, סמנכ"לית משאבי אנוש בשטראוס ישראל, הדגישה את אחריות המעסיקים: "לנו כארגונים יש תפקיד סופר משמעותי ביכולת של הנכסים האלה, האנשים היקרים לנו, להיכנס למסלול החיים שהם ייחלו לו לפני הפציעה. הם חייבים להרגיש שהם מגיעים בזכות ולא בחסד" הדגישה עמר. "הם צריכים להצליח בזכות מי שהם. הם צריכים להרגיש בנוח עם הפציעה. הם קהל יעד ייעודי שאנחנו מטפלים בו אחרת, אבל הם חלק מהארגון"
מריאנה מועלם, מנהלת תחום גיוון ונגישות בבנק הפועלים, הרחיבה על מושג הנגישות: "מדברים הרבה על נגישות והתאמה, ולא הנגישות הפיזית היא המשמעותית. כן, צריך לוודא שהמעבר מספיק רחב ויש מעלית, אבל הנגישות האמיתית היא להבין מה הצרכים של הבנאדם. לגשת לאותו בנאדם, לעובד או לעובדת החדשה, ולתת הנגשה אישית", הסבירה מועלם. היא הוסיפה דוגמה מעשית מחיי העבודה: "יש לי עובד בבנק שצריך שולחן גדול כדי שכלב הנחיה שלו ייכנס מתחת. במקרה אחר בכלל החברים של עובד אחר פנו כדי שנוסיף מדף כדי להניח את כוס הקפה כי קשה לעשות את זה כשנפתחת הדלת".
"זה לא תמיד בא בקלות"
ד"ר שלי גורדון מאלביט מערכות הציגה שלושה עקרונות מרכזיים בשילוב אנשים עם מוגבלויות: "צריך להבין שזה מגיע ממקום ערכי. זה לא 'כי צריך' אלא כי מאמינים שזה נכון. זו חובה וזכות שלנו, וזה המניע הראשון והמרכזי. העיקרון השני, לדבריה, הוא גמישות: "לא בהכרח להקל, ואנשים מגיעים בזכות ולא בחסד, ובכל זאת צריך התאמות ולהסתכל אחרת על הדרישות". והשלישי הוא מחוייבות: "האמירה שצריך לעבוד בזה ולהשקיע בזה הרבה אנרגיה ומאמץ. זה לא תמיד בא בקלות".
ד"ר גורדון סיפרה: "אלביט ארגון גדול מאוד, 22 אלף עובדים. 20% מכוח העבודה שלנו מגוייס, ובכל זאת כחברה ביטחונית היינו צריכים להכפיל פי כמה את קיבולת הייצור שלנו. גייסנו פנסיונרים, נערים לפני צבא, פנינו לאוכלוסיות חדשות ופתחנו מגוון הכשרות". מריאנה מועלם התייחסה לאתגר המתפתח: "אנחנו צריכים כולנו לעסוק במוגבלויות שקופות, איך לתת שירות לאנשים פוסט-טראומטיים. אנחנו עוד לפני גל גדול שיבוא על כולנו".
אורלי עמר משטראוס הודתה: "בכנות, לא היינו מוכנים לאירוע הזה. חברנו לארגון נכי צה"ל, שהם בעלי המומחיות. בנושא של פוסט-טראומה, צריך ניהול מודע של טראומה. אנחנו לומדים את הנושא, כדי להבין מה ההתנהגויות בעקבות הפציעה ואיזה כלים צריך לתת להם".
גיא שמחי הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה: "המעסיקים יודעים שצריך שיתוף פעולה עם ארגון נכי צה"ל למשל, עם הממשלה, ארגוני המעסיקים, ההסתדרות, והעמותות שנותנות את השירותים. כל הרעיון הוא לשתף פעולה ולעבוד יחד". אורלי עמר הוסיפה: "היו לנו הרבה ניסיונות להגיע לפצועים ולנכי צה"ל בדרך עצמאית. לא הצלחנו. בסוף, זו דרך של שותפות. באמצעות יריד התעסוקה של ארגון נכי צה"ל הגיעו אלינו כמות מועמדים מאוד יפה".
מריאנה מועלם הציגה נקודת מבט חשובה: "שילוב אנשים עם מוגבלויות בכלל ופצועי צה"ל זו לא רק חובה וזכות, אלא הזדמנות עסקית לנו כמעסיקים. כשאנחנו משלבים אותם, אנחנו הופכים להיות טובים, יצרניים ורווחיים יותר". היא הוסיפה: "אני רוצה שכל מעסיק יזכור שזו הזדמנות בשבילו. אנחנו לא עושים לאף אחד טובה. העובדים שישתלבו יביאו אותנו להיות ארגון טוב ומצליח יותר".
מריאנה, אתם עובדים עם חברות אחרות, בנק זה ארגון גדול. איך את רואה את התחום הזה בעוד כמה שנים?
מריאנה: "אין לנו ברירה. ארגון נכי צה"ל היה ארגון מתבגר, וכולנו היינו שמחים שהארגון לא יגדל. אבל המציאות היא שכרגע יש בינינו הרבה פצועים צעירים. באופן טבעי זה הופך להיות חלק מהחברה הישראלית כולה. אנחנו רוצים שיחיו חיים מלאים, רגילים, וחלק מזה זה להיות לקוחות בנק ואנחנו ערוכים לקבל אותם. זו החברה הישראלית, ואין לנו שום ברירה. אני מקווה שהשיח שלנו עכשיו יהיה לא רלוונטי עוד 5-10 שנים כי זו פשוט המציאות"
"השאלה היא לא האם אלא איך"
ד"ר גורדון מאלביט תיארה צעדים מעשיים שנקטו: "הגמישות של שעות העבודה, מקומות העבודה, התאמה, הכשרה מראש. פתחנו 4 תכניות להכשרה. בדרך כלל אנחנו מעסיקים רק אנשים עם ניסיון. פתחנו קורסים לפצועים ופצועות כדי להכשיר אותם".
לשאלה האם נהיה במקום טוב יותר בעוד חמש שנים, ענה גיא שמחי בביטחון: "ללא שום ספק, ואסביר למה. הדבר האמיתי שיוצר וייצור את השינוי החברתי, הוא המגע והמפגש איתנו, האנשים עם מוגבלויות. שיכירו אותנו וידעו מי אנחנו. שמחי אמר גם בנימה אישית: "בקצרה אני אומר שאני לא רוצה לוותר על העיוורון שלי, כי אני רואה את הלב של בנאדם ולא את הפנים היפות שלו או שלה. ד"ר שלי גורדון סיכמה את הדיון באופטימיות: "נאמרה המילה ערבות הדדית. זו מילה גדולה. אבל זה מה שמאפיין אותנו כעם. זה מה שעזר לנו בשנה וחצי האחרונות. השאלה היא לא האם אלא איך, ואת האיך אנחנו לומדים ביחד ונלמד בשנים הקרובות".
***גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים וידידי ארגון נכי צה"ל