גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"החזרה לתעסוקה היא קריטית להחלמה מפוסט-טראומה"

בפאנל שנערך בכנס "בשביל ההצלחה" - כנס מיוחד לחזרתם של פצועות ופצועי צה"ל לעולם התעסוקה, הדגישו המומחים את חשיבות החזרה לתפקוד ולעבודה לאחר אירוע טראומטי ● בנוסף הם הדגישו את חשיבות המודעות והשיח בנושא: "עובד שחוזר עם פוסט-טראומה, תהיה לו רגישות גבוהה לכל מיני דברים, וחשוב שהמעסיק יידע על זה"

פרופ' אייל פרוכטר, אפרת שפרוט ופרופ' ענת קלומק-בורנשטיין בפאנל משותף בהנחיית הילה ויסברג בכנס ''בשביל ההצלחה'' / צילום: כדיה לוי
פרופ' אייל פרוכטר, אפרת שפרוט ופרופ' ענת קלומק-בורנשטיין בפאנל משותף בהנחיית הילה ויסברג בכנס ''בשביל ההצלחה'' / צילום: כדיה לוי

"פוסט-טראומה היא מחלה שקיבלה הגדרה ברורה וקריטריונים רק ב-1980" - כך הסביר היום (א') פרופ' אייל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט-טראומה, בפאנל שהתקיים בהנחיית הילה ויסברג במסגרת בכנס "בשביל ההצלחה" - כנס מיוחד לחזרתם של פצועות ופצועי צה"ל לעולם התעסוקה. הפאנל כלל גם את פרופ' ענת קלומק-בורנשטיין, דיקאנית הפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן; ואת אפרת שפרוט, מנכ"לית ארגון נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי).

כנס "בשביל ההצלחה" | איזנקוט: ה-7 באוקטובר הוא כישלון ענק שמחייב ועדת חקירה ממלכתית. מציע שהבדיקה תתחיל מהלשעברים
כנס "בשביל ההצלחה" | הסקר שמראה: "אם פצוע לא חוזר לעבודה תוך שנתיים, הסיכוי שיחזור נמוך מאוד"
כנס "בשביל ההצלחה" | המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "העסקת פצועי ופצועות צה"ל זו משימת חיים"

לדברי פרופ' פרוכטר, "אומנם התסמינים מוכרים כבר למעלה מ-3,000 שנה, כולל במצרים העתיקה, אך רק עם סיום מלחמת וייטנאם, הציבור האמריקאי לא קיבל יותר את הגישה שמדובר באנשים חלשים, והבין שאלה אנשים נורמליים ומצוינים בסיטואציה לא נורמלית".

פרוכטר הסביר כי באותה תקופה העם האמריקאי דרש מהמדינה לטפל באנשים אלה, ואז התקבלה ההכרה שזו הפרעה מוגדרת. הגדרת הפוסט-טראומה, כפי שהציג פרוכטר, כוללת ארבעה מרכיבים עיקריים - הימנעות; חודרנות (פלאשבקים); דריכות ועוררות יתר; וירידה במצבי-הרוח.

"שדות התפקוד הנפגעים הם תעסוקה, לימודים, חברה וזוגיות ופנאי, ואם נפגעים לפחות שני אזורים - כך מוגדרת ההפרעה", הוסיף פרוכטר. הוא הבהיר את מסגרת הזמן: "48 שעות אחרי אירוע טראומטי, כל תגובה מוגדרת כנורמלית. אחר-כך, בין 48 שעות לחודש, זה מתחיל להיות מוגדר כהפרעה. תוגבה פוסט-טראומטית מוגדרת ככזאת כחודש לאחר האירוע והלאה, ופוסט-טראומה כרונית מוגדרת משלושה חודשים מהאירוע והלאה".

עם זאת, הדגיש פרוכטר, יש גם חריגות. "לפעמים יכולה להיות התפרצות מאוחרת, וגם אנשים בשנה הראשונה, גם בלי טיפול, יכולים להחלים מעצמם. יש לנו איזושהי יכולת החלמה טבעית, ולכן נורא חשוב לנסות ולחזור לתעסוקה, ללימודים, גם אם זה זה מרגיש חסר טעם או מיותר כמעט".

הוא הוסיף כי לפי הנתונים בספרות המקצועית, כשליש מהאנשים מחלימים באופן מלא.

לעסוק במניעה

אפרת שפרוט, מנכ"לית ארגון נט"ל, הדגישה גם היא את חשיבות החזרה לחיים ולתפקוד: "גם בקליניקה של פוסט-טראומה, בייחוד במסות הגדולות, הבנו שהדבר הכי חשוב זה להתעסק במניעה. פיתחנו כל מיני תוכניות שמציעות 'בוא תקבל איזושהי עזרה', והעניין הזה של חזרה לחיים ותפקודיות הוא קריטי. חשוב לא לשהות ולהתעסק רק בעניין של אבחנה וסימפטומים, אלא להתמקד בתפקוד. גם עזרה לאחרים היא חשובה - זה מאוד עוזר למתמודדים".

פרופ' ענת קלומק-בורנשטיין, דיקאנית הפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, דיברה על האפשרות למנוע פוסט-טראומה דרך טיפול נכון: "ברפואת הנפש וברפואת הגוף יש רפואה מונעת מאוד יעילה. החברים הנלווים לפוסט-טראומה הם דיכאון קליני וחרדה, אבל לא כמו שכולנו מכירים. אני חושבת שהתפיסה - וזה השינוי שקורה עכשיו - היא שאנחנו לא מחכים להתפתחות שלהם".

בהקשר של תפקוד, קלומק-בורנשטיין הדגישה את ההיבט של מיומנויות החוסן: "אם יש משהו שאנחנו עסוקים בו כאנשי מקצוע - בסוף השיקום וההחלמה והתקווה יהיו במקום העבודה ובבית ובקהילה, והאופן שלנו לעזור לאנשים להתמודד אחרי הטראומות הקשות הוא באמת ללמד ולחזק את מיומנויות ההתמודדות הקיימות".

שפרוט הוסיפה השוואה מעולם השיקום הפיזי: "כמו שבשיקום אנחנו מאוד רגילים לראות בפיזיותרפיה אנשים חוזרים ללכת ולהזיז את הידיים - אז השיקום הנפשי הוא ממש כמו חדר כושר למיומנויות לחזור לקשרים חברתיים, לחזק את הקוגניציה ולשפר את ההתמודדות עם רעש, אור ואנשים. אני מרגישה שהיו פה פאנלים מאוד אופטימיים, ואנחנו כולנו על זה, אבל צריך לזכור שזה לא פשוט, וצריך להתמודד ולדבר על הדברים האלה".

היא הוסיפה את האתגר למעסיקים: "היום אנחנו מבינים שהתפקיד של מנהלי משאבי אנוש שונה מהעבר. לנהל אנשים שעברו טראומה, גם אם הם אובחנו וגם אם לא, המנהל צריך להיות מודע לזה ולקבל כלי ליווי והדרכה כיצד מנהלים אדם עם פוסט-טראומה. בנט"ל פיתחנו כלי שנקרא 'אימון תעסוקתי ממוקד טראומה' - כלומר הטיפול והאימון צריכים להיות ממוקדים".

"אין במה להתבייש"

פרופ' פרוכטר שיתף חוויה אישית: "אני חזרתי מהמילואים ולא הצלחתי לחזור לראות כדורגל. אני אוהד כדורגל, יש לי מינוי למכבי חיפה - וזה פשוט לא עניין אותי. חזרתי מהמילואים, ואחרי ששמעתי את כל הסיפורים הבאמת נוראים של ה-7 באוקטובר, הכדורגל הרגיש חסר טעם, והיה לי קשה מאוד לחזור ולהתעניין בזה. ואמרתי רגע, מה שכולנו אומרים כל הזמן - זאת לא פתולוגיה, זה לא אומר שאני חולה, זה לא מפחיד - אבל צריך להילחם בזה. אני עוד לא בפוסט-טראומה, אני בהתהוות שלה, ואנחנו חייבים להתייחס לטיפול ולהתמודדות לאו דווקא בעיניים של מערכת רפואית, אלא דווקא כמשהו מתמשך שצריך ללמוד לחזור לחיות ולמלא את המשאבים שלי כל הזמן".

פרוכטר הדגיש את חשיבות התמיכה החברתית והקהילתית, "שהיא לא של אנשי המקצוע וכמה זה קריטי", והוסיף בחיוך: "חמישה משחקים ראשונים לא הבנתי למה אני בכלל מסתכל על הדבר המטומטם הזה, אבל התיישבתי וראיתי כדורגל. עד עכשיו אני לא נהנה, אבל עכשיו זה כבר בגלל איכות הכדורגל".

שאלה מרכזית שעלתה בפאנל הייתה האם כדאי לספר למעסיק על אבחנת פוסט-טראומה. פרופ' קלומק-בורנשטיין השיבה: "אני חושבת שזה מאוד אישי, אבל אני רוצה לדבר על זה ברמה החברתית. אני מאחלת לעצמנו שנהיה במצב שיח על פוסט-טראומה כמו שיח על איידס או על סרטן שד - נגיד סבתא שלי הייתה מדברת על 'המחלה ההיא', והיום אנחנו מדברים על זה ללא סטיגמה. אבל כל עוד אנחנו בעולם לא אידאלי שבו זה כן סטיגמטי, ואנשים מפחדים לדבר על זה - זאת באמת שאלה. בגדול, אני חושבת שאני בעד לספר, מתוך המקום של באמת שיתוף ושאין במה להתבייש, אלא יש מאיפה לבקש עזרה ולראות איפה המערכת יכולה להתאים לך".

היא הוסיפה כי "אם יש טוב בדבר הזה, זה שיש הזדמנות - כמו הרבה דברים שעשינו מאז ה-7 באוקטובר. תוך כדי הטראומה אנחנו ממציאים גם את ההמשגות. אנחנו רגילים לדבר במונחים של 'אחרי'. פה אנחנו עושים עבודה גם למניעת הפוסט-טראומה בתוך הטראומה, עם צמיחה פוסט-טראומטית, תוך כדי שהחטופים נגיד עדיין לא פה".

להעלות את המודעות

שפרוט הוסיפה כי "אחת המשימות של נט"ל הייתה להעלות את המודעות לפוסט-טראומה. המסקנה היא שלבחור אם לספר זה אישי לגמרי, ואני מסכימה עם זה, אבל יש איזה משהו של מודלינג של חברות. למשל, עשינו אירוע בטבע ואמרנו שנביא אדם עם פוסט-טראומה לדבר, ואז מנהל בכיר בחברה אמר שהוא ישמח לשתף את הסיפור שלו, וזה היה מדהים. אני חושבת שדווקא כשאנשים בכירים ידברו על החוויה שלהם וישתפו, מנהלי משאבי אנוש יבינו ולא יפחדו מזה ויתנו לזה מקום. כמו שאנחנו יודעים לעשות הנגשה פיזית לנפגעים עם הרוחב של המסדרון והמעלית, אנחנו יודעים גם לעשות הנגשה עם הצרכים הרגשיים".

הפאנל התייחס גם למצבים בהם מעסיקים שמים לב לשינוי בהתנהגות העובדים וחוששים להעלות את הנושא. שפרוט הדגישה כי "לארגון ולהנהלה ולאנשי משאבי האנוש מאוד חשוב לדעת באיזה מצב העובדים שלהם נמצאים. עובד שחוזר עם פוסט-טראומה או עם תסמינים, תהיה לו רגישות גבוהה לכל מיני דברים. זה נגיד לעבור ממצב 'רגיל' שבו אנחנו יכולים להסתדר עם הכול - לתפיסת עולם שהכול מסוכן, וישנה כל הזמן דריכות. לדוגמה, אם עובד חוזר עכשיו, וכל פעם שהוא שומע ערבית - מבחינתו זה מחזיר אותו לעזה, אז זה נורא חשוב למעסיק לדעת".

היא הוסיפה כי זה קריטי "גם לעובד וגם למעסיק לדעת להנגיש את הדבר הזה ולדעת לקבל שיהיו עוד תקופות של קושי".

שפרוט הרחיבה גם על האתגרים המשפחתיים: "חוזרים הביתה המילואימניקים, וכשבן הזוג או בת הזוג אומרים למי שחזר 'הנה תהיה עכשיו אתה עם הילדים', או כשבעבודה אומרים לו 'תשלים כל מה שהצטבר כשלא היית כדי להיות יותר יעיל' - צריך לזכור שרגע, הוא לא נח שם במילואים. אנחנו כבר מתחילים לראות חילוקי דעות ומשברים בקרב זוגות, וטוב עשו בארגון נכי צה"ל שמקפידים היום לטפל גם בבן או בבת הזוג".

קלומק-בורנשטיין הדגישה את חשיבות הכלים למעסיקים ואמרה: "אחד הדברים שאנחנו עסוקים בו ברייכמן הרבה מאוד שנים, זה איך להוציא את הידע החוצה מחדר הטיפול. היום יש הרבה מאוד גישות טיפוליות שלקוחות מעולם הטיפול, שבהן אנחנו עושים את הלואו אינטנסיטי שלהן - זה לא להפוך את הארגונים למטפלים, אלא ללמד מנהלים ועובדים, מהעובד הראשון ועד המנכ"ל, כלים לזיהוי הטראומה וגם להתמודדות עם הטראומה וכל האחים ובני הדודים שלה".

"משימה לאומית"

פרופ' פרוכטר סיכם בשלושה דגשים למעסיקים: "ראשית - ידע, לדעת ושזה לא מוסתר. שנית - לשאול כדי להקשיב. שלישית - להסתכל, לראות את האדם ולראות מתי ואם קשה לו יותר. לא לשחרר לאורך זמן ולהגיד 'הנה חזרת מהמילואים, קח חודש על חשבון המעסיק ולך הביתה', אלא צריך בכוח לעזור לנסות לעזור לו למצוא בחזרה את הטעם, כי אנשים יכולים ללכת למסלול של שקיעה והיקטנות, ולא של צמיחה".

שפרוט הודתה גם היא בקושי של המעסיקים ואמרה: "בתור מעסיקה זה לא פשוט. נגיד אני צריכה עכשיו את המצגת, והאדם לא שולח את המצגת. אז או שאני מבקשת שוב, או שאני מבינה שהיום זה לא יקרה - זה לא פשוט בתור מעסיק מבחינת הסנכרון. יש פה ארגונים כמו אלביט, רפאל, קופות חולים, שאלפי לוחמים חזרו לתוך המערכת, וזה לא להתחשב עכשיו באדם אחד אלא בהרבה אנשים. אבל אנחנו צריכים לראות בזה ממש משימה לאומית, ושאף אחד לא עושה טובה לאף אחד, אלא זאת טובת הכלל - גם כאמור טובת הארגון וגם משימה לאומית".

פרופ' קלומק-בורנשטיין סיכמה כי "חשוב לייצר ביחד בארגון את הגמישות להיכנס ממקום שמצליח קצת יותר להכיל את זה. בנקודה מסוימת לא מרחמים, אלא מנסים לייצר את אותו win-win עם הדיאלקטיקה המורכבת הזאת - וזה אפשרי".

שפרוט הוסיפה בחיוב: "החיבור בין בתי הלוחם לנט"ל לדוגמה הוא מדהים, כי אנחנו לא רק מחכים שהפוסט-טראומטיים יגיעו לנט"ל, אלא הבאנו מאמנות תעסוקתיות מומחיות טראומה לתוך בתי הלוחם, ואנחנו נותנים את ההזדמנות להתחיל מיד בתהליך השיקום".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים וידידי ארגון נכי צה"ל

עוד כתבות

Xiaomi 15T Pro. מכשיר מאסיבי / צילום: יח''צ

החדש של שיאומי מנסה לאתגר את המתחרות הגדולות

יצרנית הסמארטפונים הסינית מנסה לנגוס בנתח השוק של אפל וסמסונג עם מכשיר הפרימיום Xiaomi 15T Pro ● המצלמה חזקה והביצועים יציבים, אבל המחיר קרוב מדי לזה של המתחרות הגדולות

ארונותיהם של החטופים החללים סהר ברוך ועמירם קופר / צילום: דובר צה''ל

שלושת ארונות החללים החטופים הועברו לידי צה"ל וחצו לשטח ישראל

השיירה עושה את דרכה למרכז הלאומי לרפואה משפטית, שם יבוצע הליך הזיהוי ● לטענת חמאס אחד מהשלושה הוא אל"ם אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה ● דיווח באל-ג'זירה: מתנהלים מגעים כדי להבטיח את נסיגתם של מחבלי חמאס מהאזורים שמעבר לקו הצהוב ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה בתל אביב; נקסט ויז'ן זינקה במעל 5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.5% ● מניות השבבים הדואליות טאואר, קמטק ונובה מטפסות ● וול סטריט סיכמה את השבוע החולף בירוק, לאחר דוחות דרמטיים של ענקיות הטכנולוגיה והקלה במתיחות הסחר בין ארה"ב וסין ● וגם: באופנהיימר מעדכנים את רשימת המניות הישראליות המומלצות: נובה, סלברייט, אודיטי ופאלו אלטו בפנים

הנשיא נברוצקי ומשפחתו במהלך הקמפיין. גבר ברוב קטן על המועמד הליברלי / צילום: ap, Czarek Sokolowski

אירופה בעקבותיה: זה הצעד של פולין להילחם במשבר הילודה

הפרלמנט הפולני אישר בקריאה ראשונה את הצעת החוק שיזם הנשיא החדש: פטור ממס הכנסה למשפחות עם שני ילדים ● המהלך ספג ביקורת רבה, אבל הוא מייצג את הרצון הגובר של מדינות היבשת להילחם בשד הדמוגרפי ● גם בליטא, הונגריה וצ'כיה כבר נקטו צעדים דומים ● האם זו מדיניות שישראלים, שנאבקים ביוקר המחיה, יכולים לקנא בה?

חדר מסחר / צילום: תמר מצפי

האם בגלל השינוי בבורסה יקוצרו שעות העבודה בכלל המשק?

החל מינואר 2026, המסחר בבורסה בת"א יתקצר מ־36 ל־34 שעות שבועיות, בעקבות ביטול יום העבודה בראשון והוספת ארבע שעות מסחר בשישי ● מעבר למטרות הסנכרון עם הבורסה בעולם, קיצור שבוע העבודה מסמל את המשך המגמה של איזון בין עבודה לפנאי בשוק המקומי

בית שמש / הדמיה: olin

מהחרדים עד הירוקים: מתנגדים מכל כיוון לתוכנית לשכונה חדשה בבית שמש

הוועדה המחוזית ירושלים דנה במשך 11 שעות באלפי התנגדויות לתוכנית להקמת 2,600 יחידות דיור בבית שמש ● מעבר להרס השטחים הפתוחים ולאופי הבנייה, המתנגדים חוששים שמשרד השיכון מעביר רק חלק מהתוכנית בוועדה, ואת היתר הוא מתכוון לאשר בוותמ"ל

אילוסטרציה: shutterstock

מכירת הענק של מנכ"ל אנבידיה, השיא של באפט ואילו מניות יזנקו היום בת"א?

בורסת תל אביב תפתח היום את המסחר אחרי שנרשמו שיאים חדשים ועליות חדות במדדים המקומיים ● המשקיעים יעקבו אחר עונת הדוחות של טבע, נובה ואודיוקודס, לצד המתיחות הגיאופוליטית וההשפעות מוול סטריט – שם אמזון זינקה, מטא צנחה והביטקוין איבד גובה ● ומה צפוי במניות הדואליות?

ניו דלהי / צילום: Shutterstock

המסלול למזרח יתקצר? הקו הישיר להודו תלוי באור ירוק מהמדינה הזאת

ארקיע הודיעה כי היא מקיימת מגעים לחידוש הקו הישיר בין ישראל להודו, שנסגר במהלך הקורונה ● הסיבה: הפסקת האש החזירה לשולחן את האפשרות לטוס מעל עומאן – התפתחות שעשויה לקצר את המסלול למזרח ולהפוך את הקו לרווחי עבור החברות הישראליות, במיוחד כל עוד אייר אינדיה נעדרת מנתב"ג

אוטומקס / צילום: באדיבות החברה

"נפלו עליי השמיים": לקוחות אוטומקס, שנשארו בלי רכב ובלי כסף, מדברים

החקירה של רשות ניירות ערך, המלאי שנעלם, הלקוחות שאיבדו הון והבנקים שתובעים מיליונים ● חברת אוטומקס נחשבה למובילה בשוק יבוא הרכב המקביל בישראל, אלא שרצף של הסתבכויות וחובות גנז את החלום ● גלובס צלל אל מאחורי הקלעים של הפרשה שמסעירה את שוק הרכב

דן גרטלר / צילום: שלומי יוסף

בית המשפט בביקורת על הבורר אורנשטיין: "בהתנהלותו נפלו פגמים"

בית המשפט המחוזי קבע כי הפסק, שפרסם השופט בדימוס איתן אורנשטיין באפריל 2024, לא יקבל כרגע תוקף של פסק דין, אך גם לא יבוטל ויחזור לאורנשטיין ● השופטת דחתה את טענת גרטלר כי אורנשטיין היה בניגוד עניינים אך מתחה ביקורת על השופט לשעבר לגבי פגיעה בזכות הטיעון של הצדדים

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

מנכ"ל אנבידיה מכר מניות בשווי מיליארד דולר, ומה הוא חושב על בום ה-AI

השבוע מנכ"ל אנבידיה השלים את התוכנית שלו למכור 6 מיליון מניות עד סוף השנה, מאז יוני מכר הואנג מניות בשווי מעל מיליארד דולר ● על במת פסגת המנכ"לים של הפורום לשיתוף פעולה כלכלי אסיה־פסיפיק (APEC) הסביר הואנג מה עומד בלב בום ה-AI ● "נכנסו למה שנקרא 'מעגל חיובי' המודלים נהיים טובים יותר. יותר אנשים משתמשים בהם. יותר אנשים משתמשים בהם –  כלומר זה מייצר יותר רווח", אמר

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

"יש לנו דירות עם 8% תשואה. אז שאנפיק כמו דירה בת"א שמפסידה?"

ב־2019, צחי אבו קיבל לידיו את חברת הנדל"ן המשפחתית ששלטה על מחצית מעתודות הקרקע של אשדוד ● הוא החליט שהוא יוצא מעיר הנמל, רכש נכסים של יצחק תשובה, התחרה עם צחי נחמיאס על קניון בנהריה והפך את העסק לאימפריה של מיליארדים

חדשות הביומד / צילום: יונתן בלום

גלוטן הוא לא הבעיה? כתב העת שמערער על אחת הרגישויות הפופולריות בעולם

מאמר בכתב העת הרפואי "Lancet" טוען כי רוב האנשים שמדווחים על רגישות לגלוטן אינם מגיבים אליו כלל ● רמי לוי יתרום 5 מיליון שקל למכון השיקום של הדסה ● NeuroKaire הישראלית משתפת פעולה עם Compass Pathways הבריטית בתחום התרופות הפסיכדליות ● יורוג’ן קיבלה קוד ביטוחי קבוע לתרופה החדשה שלה ● ומחזור סטארט־אפים חדש של קרן דנגור והשגרירות הבריטית יתמקד בבריאות הנפש ● השבוע בביומד

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

דיבידנד העתק שחילקה הפניקס והקפיץ את רשות שוק הון

ברשות מתנגדים להחלטה של חברת הביטוח לחלק לחברת האם הציבורית נכסים בהם החזיקה בהיקף של 1.4 מיליארד שקל ● ברשות טוענים: ההחלטה יוצרת מצב של ניגוד עניינים, תוך ניסיון לחמוק מפיקוח ● הפניקס: "החלוקה בוצעה ללא דופי, בהתאם להוראות הדין"

מארק צוקרברג, סונדאר פיצ'אי, סאטיה נאדלה, אנדי ג'סי / צילום: ap

"הקפקס": הסעיף שנחשב לשולי בדוחות ענקיות הטק, וכעת גונב את ההצגה

גוגל, אמזון, מיקרוסופט ומטא הציגו זינוק בהוצאות הון, קפקס (CAPEX), אך גם שמרו על רווחיות ● הוצאות אלה הן השקעות בתשתיות ובציוד הוני לטווח ארוך, שהפכו לליבת מהפכת ה־AI ● אולם בשוק עולות תהיות: האם ההחזר העתידי יצדיק את ההשקעה המסיבית?

מצעד של קבוצת פוליסריו, התנועה לשחרור סהרה המערבית / צילום: ap, Guidoum Fateh

מטוסי F-35 במוקד: כך הפכה ישראל לשחקנית מפתח במגעים בין מרוקו לארה"ב

הממלכה הצפון־אפריקאית מעוניינת לרכוש מארה"ב מטוסי קרב בשווי 17 מיליארד דולר, ברקע המתיחות בסהרה המערבית ● לפי דיווחים, ישראל לא מתנגדת לעסקה ותשתף פעולה בהליך ● הרצון להתחמש מסביר את "השקט התעשייתי" שהפגינה מרוקו במהלך המלחמה

יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית / צילום: דובר צה''ל

אחרי שעות של חיפושים נרחבים: האלופה יפעת תומר-ירושלמי אותרה

במשך שעות חיפשו כוחות הצלה רבים את הפצ"רית היוצאת אחרי שלא יצרה קשר עם משפחתה מאז שעות הבוקר ● רכבה אותר נטוש ומונע בחוף הצוק בתל אביב, ומכתב שנמצא בו גרר חשש כבד לחייה ● לאחר שעות של דאגה, המשטרה עדכנה שהאלופה יפעת תומר-ירושלמי "נמצאה בריאה ושלמה" ● ביום שישי האחרון הגישה מכתב התפטרות ובו הודתה שאישרה את הדלפת הסרטון משדה תימן

בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בדרום יפו? / צילום: ליאור צילום נכסים

אחרי חודש וחצי על המדף: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בדרום יפו?

דירת 3 חדרים בשטח של 63 מ"ר בדרום יפו נמכרה תמורת 2 מיליון שקל. בבניין אין מעלית, הדירה לא משופצת, ואין לה חניה ● "מדובר באזור מבוקש שקשה למצוא בו דירות במחירים האלה - קרוב לרכבת הקלה ולמרכז יפו" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

בלייר בשארם. המפרציות מתנגדות, קטאר תתגמש / צילום: ap, Suzanne Plunkett

טוני בלייר הוא האיש של טראמפ לניהול עזה. האם המתווכות ישכנעו אותו אחרת?

היכרות רבת-שנים עם הסכסוך במזרח התיכון ויחסים קרובים עם החתן ג'ארד קושנר הפכו את טוני בלייר לנבחר של טראמפ לניהול עזה ● מי שסיבך את בריטניה בפלישה לעיראק ונחשב לפרו-ישראלי לא יכול להתקבל בקונצנזוס לג'וב המסתמן ● האם הוא יצליח לשכנע את המתווכות?

המשקיע האינטליגנט / צילום: איור: גיל ג'יבלי

השקעה במניות לא תמיד משתלמת: מה קרה לגמלאים שנקלעו לשוק דובי?

בוול סטריט מתחזקת הגישה, מגובה בניתוחים, כי אין אלטרנטיבה למניות עבור החוסכים לטווח ארוך ● הסטטיסטיקה משקפת עדיפות למניות על פני השקעה באג"ח ובמזומן, אבל אף אחד לא מבטיח 100% ודאות ● ועל מה תסתמכו כשתצאו לפנסיה במהלכו של שוק דובי