גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זו החלטת הממשלה שגרמה לארקיע להחליט על צמצום הטיסות לאילת. האם חברות נוספות ילכו בעקבותיה?

בממשלה החליטו להקטין את שיעור ההשתתפות בהוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות ● ארקיע היא חברת התעופה הישראלית הראשונה שמגיבה ונוקטת צעדים - את המחיר ישלמו תושבי אילת

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע
מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

אמש (א') התקבלה החלטת ממשלה להפחית בשיעור השתתפות המדינה בהוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות. ההשתתפות הממשלתית מבוססת על כך שחברת אל על, באמצעות אגף "אופק", מספקת שירותי אבטחה לכל חברות התעופה הישראליות תחת הנחיות שירות הביטחון הכללי.

השלב האחרון לפני אישור הדיבידנד? אל על תגדיל את חלקה בהוצאות הביטחון בעד 10 מיליון דולר בשנה
במשרד התחבורה טוענים: חידוש הטיסות הישירות למרוקו על הפרק

בהתאם להחלטה, המדינה תממן את מרבית הוצאות האבטחה של חברות התעופה בשנים 2025-2031, אך שיעור ההשתתפות יפחת בהדרגה. בשנת 2025 המדינה תכסה 95% מהעלויות, ועד שנת 2029 שיעור זה יופחת ל-92.5%. במקרים שבהם הוצאות האבטחה יעלו על תקרת התשלום שנקבעה, המדינה תגדיל את השתתפותה ל-97.5% עבור החלק שמעבר לתקרה.

ההסדר יחול גם על חברות תעופה ישראליות נוספות, דוגמת ישראייר, ארקיע ואייר חיפה, אך בכפוף לתקרות שונות של השתתפות ממשלתית. לדוגמה, ישראייר וארקיע יהיו זכאיות להשתתפות עד 2 מיליון דולר בשנה, עם גידול של 0.5 מיליון דולר מדי שנה; ואילו אייר חיפה תוכל לקבל השתתפות עד מיליון דולר בשנה, עם גידול שנתי של 0.25 מיליון דולר.

עלות יישום ההחלטה מוערכת בכ-8 מיליארד שקל, כאשר בשנת 2025 יוקצו לכך 900 מיליון שקל מתקציב הביטחון. בשנים 2026-2028 התקציב יגדל בהדרגה מ-1.1 מיליארד שקל ב-2026 ועד 1.4 מיליארד שקל ב-2028, והסכום נכלל במסגרת התכנון התקציבי של המדינה.

מחירי הטיסות יושפעו?

כזכור, מאז שנות ה-70, בהתאם להחלטת ממשלה משנת 1975, מדינת ישראל מנהלת את מערך אבטחת התעופה של טיסות ישראליות מחו"ל לישראל באמצעות חברת אל על. האבטחה מבוצעת על-ידי כוח-אדם ייעודי, בפיקוח שב"כ, ומיושמת באופן קבוע בכל טיסה של חברות התעופה הישראליות.

עד שנת 2011 המדינה סבסדה 60% מעלויות האבטחה, בעוד שחברות התעופה נשאו ב-40% מהנטל. בעקבות רפורמת "השמיים הפתוחים" והגברת התחרות, הממשלה החליטה להגדיל את סבסוד האבטחה בהדרגה, והגיעה בשנת 2013 לרמת מימון של 97.5% על-ידי המדינה, כאשר חברות התעופה משתתפות רק ב-2.5% מהעלויות. עלות הסבסוד עלתה מכ-350 מיליון שקל בשנת 2013 לכמעט מיליארד שקל בשנת 2019, לפני שהחלה השפעת מגפת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל".

באל על מדגישים כי הירידה בהשתתפות שיעור השתתפות המדינה תקדם התייעלות של מערך האבטחה, ולא תפגע בו. מאל על נמסר: "אנו רואים חשיבות רבה בהסדרת נושא הביטחון לטווח ארוך, הן עבור החברה והן עבור כלל מערך התעופה הישראלית. ביטחון ובטיחות הנוסעים היו ויישארו תמיד בראש סדר העדיפויות שלנו".

אולם באשר להשפעה על מחירי הטיסות, עוד מוקדם להגיד אם העלויות יתגלגלו לנוסעים, וגם אם לא - זה בוודאי ירחיק ירידת מחירים בטווח הארוך. הדבר יקשה על התחרות עם חברות התעופה הזרות, שבשונה מהחברות הישראליות לא נדרשות להוצאות אבטחה כבדות.

זעם בארקיע

בארקיע זעמו על ההחלטה והחליטו מיידית לצמצם את טיסות הפנים לאילת החל מ-1 באפריל בתגובה להחלטת הממשלה. נכון להיום ארקיע מפעילה בין 6-8 טיסות שבועיות, והיום (ב') החברה מודיעה כי אלה יקוצצו ל-3-4 טיסות בשבוע.

מנכ"ל ארקיע, עוז ברלוביץ, שיגר היום מכתב בנושא לראש העיר אילת, אלי לנקרי, בו כתב: "חברת ארקיע, שהיא חברה עסקית, מחויבת לבחון מחדש את התנהלותה במספר מישורים ולצמצם הפסדים ככל הניתן. טיסות פנים-ארציות לעיר אילת הן פחות כלכליות באופן משמעותי מטיסות בינלאומיות. למרות זאת, לצד היותה חברה עסקית הפועלת למטרות השאת רווחים, ארקיע היא חברה ישראלית שאזרחי המדינה חשובים לה; לכן, נכון להיום ארקיע מפעילה כ-70% מהטיסות לאילת וממנה.

"יחד עם זאת, הפגיעה הכלכלית בארקיע כתוצאה מההחלטה היא דרמטית, והיא מאלצת אותה לפעול, גם מקום בו ליבה אינו חפץ. אין לנו ברירה אלא להפחית את היקף הטיסות לאילת וממנה. בהתאם לכך, בלב כבד, וכצעד ראשון הכרחי, ארקיע נאלצת להודיע על צמצום טיסותיה לאילת. אבקש להביע צער כן על ההחלטה האמורה, בפניך ובפני תושבי העיר אילת".

"פגיעה כלכלית מרחיקת לכת"

עוד כתב ברלוביץ כי "מההחלטה עולה כי הכוונה היא להעלות פי 3 את אחוז ההשתתפות המוטל כיום על החברות. החלטה זו צפויה לפגוע אנושות ביכולת של ארקיע להתחרות עם חברות התעופה הזרות - שאינן נושאות בהוצאות ביטחון דומות - ועל כן טומנת בחובה פגיעה כלכלית מרחיקת לכת בחברה. פגיעה זו מצטרפת לפגיעה נוספת בתחרות מול החברות הזרות, הנגרמת כתוצאה מכך שארקיע נאלצת כיום לפעול בשני טרמינלים שונים במקביל בנתב"ג, ולהפעיל צוותי קרקע ואוויר משניהם, על כלל המשמעויות הכלכליות הנלוות לכך, בשונה מחברות לואו קוסט זרות שפועלות רק מטרמינל 1.

"למרבה הצער, דווקא בתקופה שבה חברת ארקיע 'נכנסה מתחת לאלונקה' והוכיחה גם במלחמה האחרונה את חשיבותה האסטרטגית של תעופה ישראלית חזקה למדינת ישראל, בוחרת מדינת ישראל לפגוע בה פגיעה חמורה ו'להשכיב אותה מעל האלונקה', באמצעות מתן יתרון תחרותי מובהק ומהותי לחברות התעופה הזרות, אשר בחלקן הגדול החליטו 'לנטוש' את מדינת ישראל מיד עם פרוץ המלחמה.

"במהלך החודש האחרון, פעלנו במספר חזיתות בניסיון למנוע את רוע הגזרה. קיימנו שיח אינטנסיבי עם משרדי האוצר והתחבורה, והבהרנו את ההשלכות של המצב הקיים על ארקיע. הצענו גם הצעות פרקטיות, שיכולות לאפשר לארקיע להמשיך להתקיים. בהקשר זה, הסברנו שאחד הצעדים המיידיים שמשרד התחבורה יכול לנקוט כדי לצמצם את הפגיעה בארקיע הוא ריכוז פעילותה של החברה בנתב"ג, בטרמינל 1. לצערי, הצעותינו כולן נפלו על אוזניים ערלות. נדמה אם כן כי ההחלטה בעניין זה היא בלתי נמנעת, וכך גם פגיעתה החריפה והקיצונית בארקיע".

אייר חיפה: "בוחנים את הסוגיה לעומק"

מאייר חיפה נמסר: "אייר חיפה היא חברת התעופה של הצפון ופועלת להנגשת התעופה לתושבי האזור ולציבור הישראלי. מאז הקמתה, החברה מחויבת לחיבור הצפון לאילת ולעולם ולמענה על צרכים לאומיים. אנו בוחנים את הסוגיה לעומק ונקבל החלטות מאוזנות שיתחשבו בציבור, ביכולות החברה ובאינטרס הלאומי. בכל מקרה, נמשיך לפעול להרחבת הקישוריות האווירית ולשיפור השירות לנוסעים".

עוד כתבות

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

לא מאמינים ללמ"ס: החברות הציבוריות יצטרכו להציג מחירי דירות אמיתיים

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

האזהרה של הרמטכ"ל לדרג המדיני: "לקיים דיון מבצעי בהקדם"

החודש הרגיש בצל ההיערכות לאיראן, והחשש: תוצת זירה נוספת בזמן רמדאן ● הסבב השני של השיחות יחודש היום, הנשיא: "אהיה מעורב" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה