תרגיל צבאי של נאט''ו בבולגריה / צילום: Reuters, Stoyan Nenov
לפסגת החירום של מנהיגי אירופה השבוע היתה מטרה עיקרית אחת: להציג אחדות ולהעניק גיבוי לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, "אחד משלהם", שאומץ לחיק האירופי אחרי פרוץ המלחמה ב־2022 ושהושפל בסוף השבוע בבית הלבן ולאחר מכן איבד את הסיוע הביטחוני האמריקאי. מארח הוועידה, ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, דיבר על "רגע של פעם ב־50 שנה". מנהיגים אחרים אמרו כי "אירופה סוף-סוף התעוררה", וכי אחדות השורות מסמלת ש"אף אירופי לא ייכנע לתוקפנות הרוסית".
● "פיזור, תמחור ודפנסיביות": הכלכלנית הבכירה שממליצה לעדכן את תיק ההשקעות
● תעלומה בתעשיית קרנות הנאמנות: מי מכר קרנות כספיות בהיקף של 2 מיליארד שקל תוך שבוע?
בצילום הקבוצתי שנעל את הוועידה ניסו המארגנים להראות כי הם מבינים שזהו עידן של כוח, ושעוצמה צבאית הפכה כעת למטבע הכמעט־יחיד בשוק. במרכז התמונה, בשורה הראשונה, הוצבו מנהיגי שתי המדינות האירופיות היחידות המחזיקות בנשק גרעיני, בריטניה וצרפת. לצדם ניצב זלנסקי, שהפגין רוח קרב גם בלשכה הסגלגלה.
באגפים הוצבו ראש ממשלת פולין - המדינה ששמה לה למטרה לבנות את הצבא הגדול ביותר באירופה - ונשיא פינלנד, שקרא לא לפחד להתעמת צבאית עם רוסיה. קנצלר גרמניה היוצא אולף שולץ הוגלה איפשהו לשורה השלישית. כוח צבאי הוא שם המשחק כעת.
השווקים מגיבים
למרות אחדות השורות, יש עדיין שונות רבה בהיקף ההוצאה הביטחונית של מדינות אירופה, ובעיקר בגישה הכללית לאפשרות של עימות חמוש עם מדינה אחרת. לפני כינוס הוועידה, ולפני שיצא להיפגש עם נשיא ארה"ב טראמפ, הודיע ראש ממשלת בריטניה כי זוהי תקופה שבה "בניית כוח צבאי היא הדבר החשוב ביותר", ולפיכך הוא חותך בחדות את תקציב הסיוע הבינלאומי של הממלכה המאוחדת, כדי לחזק את הצבא שלה. המשמעות: עלייה ל־2.5% מהתמ"ג כהוצאה ביטחונית כבר השנה, ויעד של 3% בשנים הקרובות.
ראש ממשלת פולין דונלד טוסק מוביל קו דומה: המדינה המאוימת הודיעה כי בדעתה לבנות עד סוף העשור את הצבא הגדול ביותר באירופה בעקבות דחיפות האיום הרוסי. היא הקפיצה את הוצאות הביטחון שלה פי שניים ל־4% מהתמ"ג והשיקה תוכניות להכפלת הסד"כ הצבאי ל־300 אלף חיילים.
גם המדינות הבלטיות - אסטוניה, ליטא ולטביה - מגרדות את רף ה־5% מהתמ"ג השקעה ביטחונית בשנה, וקוראות לאירופה להצטרף אליהן. ראש ממשלת צ'כיה הודיע בלונדון על הגדלת ההוצאה הביטחונית של ארצו ל־3%.
התגובה בשווקים סימלה כי הם מעריכים שלאירופה נפל האסימון. כבר שבועות שמניות החברות הביטחוניות האירופיות עולות ועולות, אבל עם פתיחת המסחר ביום ב', הן המשיכו לזנק. ריינמטאל הגרמנית עלתה ב־14%. היא השלימה עלייה של 160% בשנה האחרונה, ומי ששם על יצרנית הנשק את כספו אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה, הכפיל את השקעתו פי שמונה.
BAE הבריטית עלתה ב־14%, לאונרדו האיטלקית ב־15% ותאלס הצרפתית ב־13%. האמירות הנחרצות של מנהיגי אירופה, ושל נשיאת הנציבות אורסולה פון־דר־ליין, לפיהם "אירופה חייבת להגדיל את ההוצאה הביטחונית באופן מיידי", נתפסו ברצינות, ולא כמס שפתיים לטובת המשך השותפות הטרנס־אטלנטית.
גרמניה יורדת מהגדר
מה שעודד את העליות היו הסימנים לכך שגרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באירופה, יורדת מהגדר ומצטרפת גם היא למירוץ החימוש. עד כה גרמניה הגיעה בקושי לרף הוצאה של 2% מהתמ"ג על ביטחון.
כעת, כלי התקשורת מדווחים על האפשרות כי תוקם קרן חוץ תקציבית להתחמשות בשווי של בין 200 ל־800 מיליארד אירו לשנים הקרובות, שיעלו את ההוצאה הגרמנית בהרבה יותר.
במקביל, גרמניה מסתמנת כמי שמסירה את ההתנגדות רבת־השנים לחוב משותף אירופי שיממן התחמשות צבאית. לכן, ישנם שני אפיקים אפשריים להגברת ההוצאה על חימוש בשבועות הקרובים: הכרזות לאומיות עצמאיות על הגדלת תקציב הביטחון, לצד הכרזה על קרן כלל־אירופית (בשותפות בריטית), בשווי של בין 300 ל־500 מיליארד אירו, לפי הדיווחים כעת, או אפילו יותר.
ראש ממשלת פולין טוסק ניסה להביע את הצורך באיחוד צבאי. "500 מיליון אירופאים מבקשים מ־300 מיליון אמריקאים להגן עליהם מפני 140 מיליון רוסים. אם יש משהו שחסר לאירופה כיום הוא לא כוח דמוגרפי או כלכלי, אלא האמונה כי אנחנו באמת כוח גלובלי".
הזווית הישראלית
הזינוק במניות הביטחוניות האירופיות מקרין גם על אלביט הישראלית, שקפצה ביותר מ־5% בבורסה בת"א. ככל שבאירופה יגדילו את ההוצאה הביטחונית בצורה משמעותית, התעשייה המקומית עשויה להיות אחת המרוויחות הגדולות.
מדובר באחד השווקים העיקריים שלהן. אלביט מפעילה שלוחה בבריטניה ורפאל מחזיקה 20% בחברה האירופית יורוספייק המספקת בין היתר טילים. וזה רק חלק קטן מהרשימה.
תא"ל (במיל') פיני יונגמן, נשיא ומשנה למנכ"ל בחברה הביטחונית TSG, מסביר כי השווקים מתמחרים את ההצהרות והמהלכים של טראמפ. "ההשפעה צפויה לבוא לידי ביטוי בחיבור הדוק יותר בתוך מדינות אירופה והתעשיות שלהן, תוך הפחתת ההתבססות על התעשיות האמריקאיות. בקדנציה הראשונה טראמפ אמר כי מדינת נאט"ו שלא תשקיע 2% מהתוצר בביטחון לא תקבל סיוע אמריקאי וזה משפיע על המדינות החזקות באירופה".
להערכתו, בעקבות ההתפתחויות ביבשת, אנו צפויים לראות גל של שיתופי־פעולה בין חברות אירופיות לישראליות, ולהפך: "חברות ישראליות שיקימו שלוחות שיעמדו בחזית מול הלקוחות במדינות הרלוונטיות".
אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לשיתוף־הפעולה הישראלי־אירופי היא מהעסקה של מכירת חץ 3 לגרמניה, תמורת 3.5 מיליארד דולר. במסגרת העסקה, התעשייה האווירית לקחה את MBDA לתפקיד הקבלן שינהל את התיאום עם הגרמנים בתחומי התשתיות והצבא המקומי.
בימים אלה, התעשייה האווירית משלבת זרועות עם רפאל בעסקת G2G הישראלית־יוונית, שבמסגרתה צפויים להימכר לאתונה מערכות הגנה אווירית תמורת כ־2 מיליארד אירו. גם בעסקת קלע דוד לפינלנד התעשיות המקומיות שותפות בפיתוח.
בתעשייה המקומית כבר אופטימיים. מערכות הטילים הישראליות נחשבות למתקדמות ולזולות ביחס לארסנל האפשרויות. גם מערכות ההגנה, לאור תצוגת התכלית ואחוזי ההצלחה במלחמה, עשויות לזכות לביקושים ונחשבות ליתרון יחסי עבור ישראל.
אלמנט נוסף שפועל לטובת התעשייה המקומית לעומת ארה"ב נעוץ באופן הפעילות, מסביר יונגמן. בעוד שבארה"ב עובדים מספקים מוצר מוגמר, התעשיות הישראליות מסוגלות להעביר תעשיות פיתוח וייצור למדינות אחרות.
הדרישות גברו
דניאל אשחר, מנכ"ל אורביט , המספקת פתרונות לניהול קשר ושמע במערכות מוטסות, מספר כי כשהוא מנהל שיחות עם לקוחות באירופה כי הם מעדיפים לעבוד עם חברה אירופית מאשר אמריקאית. על כן, אורביט פועלת כעת לרכישה בגרמניה. "השינויים הגאו־פוליטיים מגבירים את הדרישות ומביאים להצטיידות צבאית".
עוד מוסיף אשחר כי בעקבות הפניית הגב האמריקאית למדינות אירופה, אלו מתחילות לשוב לחברות הישראליות. "באירופה מסתכלים על העבודה עם החברות הישראליות, תוך הבנה שבזמן המלחמה רוב האספקות התבצעו בזמן והחברות הציגו עמידות. לעומת זאת, בארה"ב הן עלולות למצוא את עצמן בסיטואציה שבאבחת חרב לא ישלחו להם ציוד".