שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את שינוי אופן בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים - מהלך המעצים את כוחה של הקואליציה. 56 חברי כנסת תמכו בהצעה, מול 48 שהתנגדו.
● בעקבות בג"ץ: לשכת עורכי הדין מעלה הילוך נגד שימוש פסול ב-AI
● בגלל גניבת רכבים: מנורה מבטחים תובעת רבע מיליארד שקל מהרשות הפלסטינית
כעת צפויה עתירה לבג"ץ נגד תיקון החוק, והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהתנגדה לקידומו, לא צפויה להגן עליו.
הצעת החוק של יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן, שקודמה יחד עם שר המשפטים יריב לוין, נועדה לאפשר לקואליציה לשלוט בזהות הנציב הבא, והיא חלק מחוקי המהפכה המשפטית, שנועדה להגביר את כוחה של הקואליציה במינויים במערכת המשפט.
בשיטה שהייתה קיימת עד כה, שר המשפטים יחד עם נשיא בית המשפט העליון הציעו מועמד משותף לתפקיד הנציב, והוועדה לבחירת שופטים הייתה המוסמכת לאשרו. מאז הוקם מוסד הנציבות, מילאו את התפקיד שופטי בית המשפט העליון בדימוס. לאחר פרישתו של הנציב אורי שהם במאי 2024, לוין סירב למנות לתפקיד שופט עליון, ולא הגיע להסכמה עם נשיאי העליון שהתעקשו שאת התפקיד יש לאייש במי שכיהן בערכאה הגבוהה ביותר. מאז אין נציב שופטים בישראל.
השר לוין, שקידם את השינוי, מסר כי "החוק החדש מבטיח שהמינוי יהיה מקצועי ועצמאי". לדבריו, החוק שהיה עד היום "הביא למינויים של נציבים שהיו שופטי עליון בדימוס, חלק מהמערכת, חברים של השופטים המכהנים, תוך חשש כבד לניגודי עניינים. הדבר מנע ביקורת אפקטיבית ובדיקה מעמיקה ואמיתית של תלונות שונות שעלו בעניין שופטים".
החברים בוועדה החדשה
לפי החוק החדש, בוועדה לבחירת נציב תלונות הציבור על השופטים יהיו חברים שר המשפטים, שר העבודה, חבר כנסת שתבחר הכנסת, שופט בדימוס שייבחר על-ידי שופטי בית המשפט העליון, שופט בדימוס שייבחר על-ידי נשיאי בתי המשפט המחוזיים ודיין בדימוס שייבחר על-ידי שני הרבנים הראשיים לישראל, המזוהים פוליטית עם מפלגות הקואליציה והסנגורית הציבורית הארצית.
כל אחד מחברי הוועדה יוכל להציע מועמדת, והוא ייבחר ברוב רגיל של ארבעה מתוך שבעה. לקואליציה יש שלושה חברים ודיין הממונה על-ידי הרבנים המזוהים פוליטית עם הקואליציה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לפי חוק נציב תלונות הציבור על השופטים, התשס"ב-2002, נציב תלונות הציבור על השופטים ממונה בידי הוועדה לבחירת הנציב, שהיא הוועדה לבחירת שופטים, מתוך מועמדים ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון בוחרים במשותף. ואולם במועד פרסום הצעת חוק זו הסתיימה כהונתו של הנציב הקודם, לא מונה נציב במקומו, ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון טרם העבירו לוועדה לבחירת שופטים מועמד מוסכם מטעמם. כדי להביא לאיוש משרת הנציב בהקדם, מוצע לתקן את דרך מינויו".
ביקורת חריפה באופוזיציה
באופוזיציה תקפו בחריפות את שינוי בחירת הנציב. ח"כ בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי, מסר: "כל מי שראה את נאום ראש הממשלה, מבין מה עומד מאחורי החוק לפוליטיזציה של נציב התלונות על השופטים. מה שראינו היום זה עוד צעד במסע הדה-לגיטימציה של מערכת המשפט. זה מתחיל בפוליטיזציה של נציב התלונות על השופטים באופן שבו הממונה העתידי יהיה חייב לממניו. זה ימשיך בוועדת חקירה ממלכתית שתהונדס מחדש באופן שיתאים לתדמית האמון הפוליטי של ממניה. וזה יתפתח בחוסר אמון עוד יותר גדול במערכת המשפט והחוק, שבסופו של יום עובדת מול האזרח יום-יום. זה יתמצב כמערכת משפט מושחתת וכפופה לגחמות פוליטיות. זה ייגמר במערכת משפט שלא פועלת לפי החוק והצדק - אלא לפי מי שמינה אותה".
יו"ר האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, הגיב ברשת X: "במקום להישאר ערים כל הלילה על מציאת פתרון לגיוס אלפי חרדים או קידום שלב ב' של עסקת החטופים, הכנסת הייתה ערה הלילה כדי לאשר קומבינה פוליטית לנציב השופטים. כשנקים ממשלה, נבטל גם את הקומבינה הזו".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) מסרה: "המהפכה המשפטית חזרה בלילה. ישראל במלחמה, חטופים במנהרות, טרור ופשיעה ברחובות, המחיה מתייקרת. אבל מה בוער לחברי הקואליציה? להעביר חוק שהופך את מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים לפוליטי-קואליציוני. עוד כוח לממשלה ועוד החלשה של מערכת המשפט".