התקנת פאנלים סולאריים בבית מגורים / צילום: Shutterstock
משרד האנרגיה הכריז על תוכנית חדשה להקמת פאנלים סולאריים על 100 אלף גגות בישראל עד סוף העשור (5% מהם בבנייני דירות משותפים), והוא אף מבטיח לקדם מסלולי תגמול מיוחדים כדי לעודד אנשים להפוך ליצרני חשמל עצמאיים. משק בית שמתקין גג סולארי יכול לייצר לעצמו חלק ניכר מהחשמל שהוא צורך, לאגור אותו ואף למכור עודפים למערכת הארצית ולהרוויח מכך. אך האם זה משתלם - ולמי? גלובס עושה סדר.
● כללים חדשים: מה מתווך הנדל"ן שלכם לא יכול לעשות יותר?
● המחשבון | אחד מכל עשרה משקיעים מכר דירה בהפסד. איך זה לא יקרה לכם?
מי יכול להתקין מערכת סולארית?
באופן עקרוני, כמעט כל בעל נכס עם גג פנוי יכול להתקין לוחות סולאריים. זה כולל בתים פרטיים ובנייני דירות, שטחים ציבוריים כמו בתי ספר וחניונים, ומבנים מסחריים, חקלאיים ותעשייתיים.
כל שהגג גדול יותר, כך המערכת הסולארית יעילה יותר. הגודל המינימלי ביותר שנחשב יעיל הוא 50 מ"ר, אם כי זה כמובן עשוי להשתנות בהתאם לתנאי השטח. גג רעפים משופע, למשל, מאפשר לקלוט יותר שמש מאשר גג בטון שטוח. בנוסף לכך, לא כל השיפועים נבראו שווים, כאשר שיפוע לכיוון דרום (בו נמצאת השמש בשיא התפוקה בקיץ) הוא האידיאלי ביותר.
כיום ישנם עשרות בודדות של בנייני מגורים המחוברים למערכת סולארית, מתוך 28 אלף גגות סולאריים בכלל. מאז הקלה רגולטורית בדצמבר 2020, בית משותף דורש הסכמה של 66% מהדיירים. גם כאשר משיגים אותה, שטח הגגות בבניינים הוא קטן, ודודי השמש לרוב מפוזרים על כל השטח. זאת ועוד, בחלוקה לכל הדיירים - הסכומים לרוב זניחים.
הסדר אפשרי למי שמעוניין בכך בכל זאת הוא להשכיר את הגג ליזם, שיממן מכספו את המערכת הסולארית, וישלם דמי שכירות או אחוז מהרווחים.
הקלות בירוקרטיות ורגולטוריות ניתנות ליצרנים ביתיים עם ממיר (מכשיר הממיר את זרם החשמל המיוצר בפאנל הסולארי לזרם בתדר של רשת החשמל) שמגיע ל־15 קילוואט בלבד. אך אלא אם כן יש לכם גג בשטח של 150 מ"ר ומעלה, כנראה שלא תגיעו למגבלה הזאת.
איזה תעריף המדינה מציעה?
המהלך החדש נועד לקדם את יעד האנרגיות המתחדשות של הממשלה, לקרב את הייצור למוקדי הצריכה וכן לבזר אותו. לכן, היתרון הגדול של הקמת מערכת סולארית על הגג, לפחות ברמת הפרט, הוא התעריף הגבוה שהמדינה מוכנה לשלם: 48 אגורות לקוט"ש (קילוואט־שעה), ועוד 6 אגורות למי שגר בעיר מעל חמישים אלף תושבים.
לצורך ההשוואה, ייצור אנרגיה קונבנציונלי חדיש יכול להגיע ל־7 אגורות לקוט"ש בלבד, ואפילו שדות סולאריים גדולים במיוחד יכולים להגיע ל־12 אגורות לקוט"ש בלבד.
הטבה משמעותית נוספת היא נעילת המחיר ל־25 שנה, כך שמי שמתקין היום מערכת סולארית ימשיך לקבל הרבה מעל מחיר השוק, גם אם הוא יירד דרמטית בעקבות טכנולוגיות חדשות.
משרד האנרגיה צפוי להשיק מסלולים נוספים שיאפשרו החזר השקעה מהיר יותר, או הצמדה למדד, בנוסף להקלות בהיטל השבחה. עם זאת, רשות החשמל טרם פרסמה את האופי המדויק של המסלולים, וייתכן שכדאי לבחון גם אותם ברגע שאלו יתפרסמו. על פי משרד האנרגיה, כבר היום התשואה הממוצעת למערכת סולארית מגיעה ל־15%, ואם הגג גדול מספיק - בהחלט אפשר להגיע למספרים האלה. אך כמובן, יש להשקיע את כל הכסף מראש, ולהשיג לשם כך הון עצמי או מימון. מחשבון שפותח במשרד האנרגיה מאפשר לקבל הערכה לגבי הכנסה שנתית ממכירת החשמל מהגג.
ממה צריך להיזהר?
חיבור לרשת החשמל הארצית דורש חיבור תלת־פאזי, שאומנם כבר קיים בחלק ניכר מהבתים, אבל אם לא - עלות התקנתו יכולה להגיע לאלפי שקלים. זאת הן בתשלום לחשמלאי, והן בתשלום לחברת החשמל. משפחה שהחליטה להימנע מהתקנת מערכת סולארית סיפרה לגלובס כי "יש את העלויות המפורשות שמדברים איתך עליהן, ואז כשמגיעים אנשים לעשות את השלבים המכינים, בודקים את החשמל ואת מצב הגג, ואצלנו העמיסו עלות נוספת של 10 אלף שקל על תיקון לוח החשמל, וכל מיני דברים נוספים בעוד אלפי שקלים, וזה מייקר את התהליך מעבר למה שרואים בהתחלה".
אותם דברים נוספים יכולים לכלול התקנת ממיר, הזזת דודי השמש למקום אחר, חיבור תעלות נסתרות וכמובן פריסת הפאנלים עצמה. בהמשך גם חברת החשמל תשלח בודק מוסמך מטעמה, ורק לאחר שהיא תיתן אישור ותחבר מונה דו־כיווני המאפשר לספק חשמל למערכת ולא רק לצרוך ממנה - תהפכו רשמית ליצרני חשמל זעירים. בנוסף, המערכת עצמה דורשת תחזוק שוטף.
דור קורניאנסקי, מנכ"ל GreenDays, חברה להשוואה ורכישת מערכות סולאריות, מדגיש כי "בניהול התזרים יש לקחת בחשבון שהחשבון מול חברת החשמל הוא דו־חודשי ושההכנסה משתנה בין עונות השנה. למשל בחודשי החורף אפשר לאפס את חשבון החשמל בבתים רבים".
אגירה: נהיה חסינים להפסקות חשמל?
ללא הוספת מערכת אגירה, לא תהיו חסינים להפסקות חשמל. הדרך לפתור זאת היא על ידי סוללות שיתמלאו בשעות השיא. אך יש לכך מחיר: קודם כל, הסוללות עצמן עולות סכומי כסף משמעותיים. על פי Greendays, מערכת אגירה מינימלית המאפשרת 2־4 שעות בממוצע בבית פרטי תגדיל את מחיר המערכת הסולארית ב־21 עד 25 אלף שקל, וכל סוללה נוספת תגדיל את עלות המערכת ב־11 עד 13 אלף שקל נוספים. חמור מכך: זה יביא להפסד כספי דרמטי עבור חשמל שהיה יכול להימכר למערכת הארצית.
אם זה כל־כך משתלם, למה לא כולם עושים את זה?
לטענת המתקינים, התפוצה הקטנה נובעת בעיקר בחוסר מודעות, או קשיים עם נקודות ספציפיות, כמו הצורך לקחת הלוואה, או הקשיחות של ההשקעה ל־25 שנה. בינתיים, ישובים ספציפיים מובילים בהתקנת מערכות סולאריות, בעיקר פרבריים כמו בית שאן, פרדס חנה ודלית אל כרמל. גורם מתחום האנרגיה מסביר כי "כנראה לעולם לא יהיו הרבה גגות סולאריים בתל אביב והמרכז, משום שכולם מחכים ומבינים שנדל"נית הגג שווה המון לדיור, שיפוץ ושדרוג". הנגב לעומת זאת, הוא מוקד חשוב. העיר המובילה במספר המתקנים היא באר שבע, ואחריה הישוב מיתר ואילת.
השורה התחתונה: למי זה מתאים?
מערכות סולאריות יכולות להוות אפיק השקעה משמעותי, אך הן כוללות התחייבות מראש בשווי עשרות אלפי שקלים, לאורך שנים - כולל טיפולים שוטפים. למעט מקרים נדירים, המערכות לא פרקטיות עבור בנייני דירות (בהם גרים רוב הישראלים), אך אם יש לכם בית פרטי עם גג פנוי - זה דווקא יכול להתאים לכם. אם בגג יש גם שיפוע לכיוון דרום, ומושגים כמו "חיבור תלת־פאזי" ו"יחס העמסה" לא מרתיעים אתכם, בהחלט כדאי לבדוק את האפשרות.