הכלי הנורבגי הוגין שרכשה ארה''ב
שנה אחת ממועד הקמתו, סטארט־אפ אמריקאי צעיר במיוחד הצליח לזכות בחוזה לאספקת 6,000 רחפנים לאוקראינה. בה־בעת, גרמניה בוחרת לפנות למסוקים זעירים ללא טייס עבור משימות איסוף מודיעין בלב שדות הקרב, וארה"ב מטפלת באיום התת־מימי בעזרת אמצעים בלתי מאוישים יוצאי דופן. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● המועמד המפתיע ששר הביטחון ישראל כ"ץ מקדם לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית
● אירופה נערכת לסדר עולמי חדש, והחברות הביטחוניות הישראליות צפויות להרוויח
הסטארט־אפ האמריקאי הצעיר שיספק 6,000 רחפנים לאוקראינה
סטארט־אפ הרחפנים האמריקאי נרוס, שנוסד רק לפני כשנה, זכה במכרז לאספקת 6,000 רחפני FPV לאוקראינה בחצי השנה הקרובה.
מאז פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה, ארה"ב סיפקה לקייב סיוע בהיקף גדול, כאשר זהו ייצור הרחפנים האמריקאי הנדרש הגדול ביותר מאז פרוץ המלחמה. נרוס ניצחה במכרז, על אף שהתמודדו מול 260 חברות על החוזה.
לפי "פורבס", זהו חוזה נוסף במסגרת מגמה בינלאומית לסיוע לאוקראינה באספקות רחפנים נדרשות. נרוס מייצרת כיום כמאות רחפנים בחודש, כשעיקר ההתמודדות בשוק היא מול היצרנים הסיניים, שמסוגלים לייצר מוצרים ברמה טובה אבל בעלויות נמוכות משמעותית.
בה־בעת, במטרה להגביר את העצמאות הביטחונית של קייב, חברות בינלאומיות מעבירות פסי ייצור לאוקראינה. במסגרת זאת, החברה הקנדית רושל חתמה על חוזה עם החברה הציבורית האוקראינית אוקרובורונפרום לייצור נגמ"שים משותף באוקראינה. בדרך זו מקווים הצדדים כי אספקות הנגמ"שים לצבא אוקראינה יהיו נרחבים ומהירים יותר.
אורביט גורפת חוזה חדש באירופה
חברת אורביט הודיעה השבוע כי קיבלה הזמנה מאינטגרטור אירופי לאספקת מערכות תקשורת לוויינית מסוג OceanTRx4 Mil עבור פלטפורמות צבאיות ימיות בסך כ־2.2 מיליון דולר. המערכות יסופקו החל מהשנה הבאה.
אורביט עוסקת בפתרונות לניהול קשר ושמע במערכות מוטסות, טרמינלים לתקשורת לוויינית מוטסת וימית. העסקה החדשה מתווספת ללקוחות הקיימים של אורביט, שנסחרת בבורסה ונמצאת בשליטת קרן פימי. בין לקוחותיה נמנים יותר מ־27 ציים ימיים בעולם, אינטגרטורים וחברות מוכרות כמו לוקהיד מרטין, בואינס, ליאונרדו ונורת'רופ גרומאן.
את פלטפורמת OceanTRx 4 Mil החברה השיקה לאחרונה, ומדובר במערכת תקשורת לוויינית המיועדת לפלטפורמה ימית, אשר תומכת במגוון תצורות של מערכות אנטנה בקוטר 1.15 מטר, הפועלות בתדרים Ku ,X ו-Ka, כולל פתרון ייחודי של הפעלה בו־זמנית של מגוון תדרים לפעילות גלובליות.
גרמניה רוכשת מסוקים זעירים ללא טייס
מרבית צבאות העולם מפנים את תשומת־ליבם לצבירת יכולות בלתי מאוישות, כשבמקרה של גרמניה החליטו לפנות לאמצעי מיוחד: המסוק הזעיר ללא טייס בלאק הורנט 4. המסוק, שנחשב לרחפן נאנו, מיועד למשימות איסוף ומודיעין במרחבי לחימה מסוכנים. הגודל הקטן שלו מאפשר אספקת מידע קריטי לכוחות מתמרנים בשדה הקרב בזמן אמת, תוך שהרעש שמייצר בלאק הורנט 4 זניח למדי.
את המוצר שפיתחה חברת טלדיין פליר האמריקאית כבר מפעילים כמה צבאות בברית נאט"ו, כשהבחירה הגרמנית מוסיפה ליוקרה של המוצר. יתרון בולט שמגביר את הביקוש למסוק הזעיר הוא יכולתו לפעול בסביבות משופעות שיבושי GPS ולשמור על תקשורת טובה עם הכוחות. מנגד, הפעלתו דורשת יכולת הטסת רחפנים גבוהה.
לצד הביקוש לאמצעים בלתי מאוישים, היקף ההזמנות לתעשייה הביטחונית המסורתית ובמיוחד חימושים גוברת. לעומת זאת, עולם הרכבים חווה האטה. על כן, הענקית הגרמנית ריינמטאל שוקלת להסב את שני מתקני ייצור שלה בברלין ובניאוס לטובת תעשייה צבאית. חלק מהותי בביקושים למוצרים של ריינמטאל נובע מהזמנות גדולות ורציפות מאוקראינה.
ארה"ב מטפלת באיומים במעמקי הים עם כצב"ם יוצא דופן
בדומה למתרחש באוויר ובקרקע, מנסים בצבאות העולם למצוא פתרונות בלתי מאוישים גם בתווך הימי. עתה, חברת קונגסברג הנורבגית סיפקה לצי האמריקאי את האב־טיפוס של הכלי הצולל הבלתי מאויש האוטונומי הוגין (AUV), שמיועד לפעילות במים עמוקים. זהו שלב משמעותי לאחר שבפברואר אשתקד זכתה החברה הנורבגית בחוזה ל־24 חודשים ליצירת האב־טיפוס במסגרת תוכנית לכלי גדול (LDUUV).
האספקה לארה"ב התבצעה לאחר שבספטמבר הושלם בנורבגיה הניסוי של הכלי במשקל 8 טונות. במהלך אותה המשימה, הוגין עלה וירד בעומקים שנעים בין 50 מטרים לבין 3.4 ק"מ. ה־AUV החדש כיסה מרחק של 1,200 מייל ימי, כשבעת חזרתו - שגיאת המיקום עמדה על 0.02% בלבד מהמרחק הכולל ששט.
במסגרת הפעילות בצי האמריקאי, הוגין שהוא אמצעי מסחרי וצבאי מאז 2018, מיועד לפעול בקרקעית הים לטובת התמודדות עם מוקשים ואיסוף מודיעין. הפלטפורמה החדשה מיועדת לפעול במשך יותר מ־70 שעות ברצף ולספק לחוף מיפוי חשוב. בתפיסת האיומים האמריקאית, שואפים בצי להשתמש באמצעים הבלתי מאוישים בקרקעית האוקיינוס השקט.
דנמרק מגדילה משמעותית את תקציב הביטחון
דנמרק מתכננת להגדיל את השקעתה בתקציב הביטחון ליותר מ־3% מהתמ"ג בשנתיים הקרובות, כשעבור זאת יושקעו 50 מיליארד קרונות דניות (כ־7 מיליארד דולר). עבור חיזוק היכולות העצמאיות של קופנהאגן הוחלט, בין השאר, להקים קרן להאצת השקעות ביטחוניות, שנועדה לתמוך את תהליכי הרכש ולהגביר את ההשקעות בתחום.
הגדלת תקציב הביטחון הדני, בדומה למדינות רבות במערב, נובע ממלחמת רוסיה - כשמרבית מדינות נאט"ו הגיעו להשקעה של 2% מהתוצר.
בעצם ההשקעה הכה נרחבת מתוך התוצר, דנמרק צפויה לעקוף את בריטניה, שבה ראש הממשלה קיר סטארמר הודיע בחודש שעבר על הגדלת תקציב הביטחון ל־2.5% מהתוצר ב־2027. עם זאת, דנמרק לא תהיה השיא: ליטא, למשל, מתכננת להגיע ל־5%-6% מהתוצר מדי שנה, בין 2030-2026.