אסותא ראשון לציון / צילום: דוברות אסותא
החלטה דרמטית בפרשת מחדל העוברים באסותא: בית המשפט המחוזי מרכז בלוד קיבל היום (ב') את ערעורם של האם היולדת ובן זוגה, וקבע כי הם ישמשו כהוריה של הקטינה סופיה וכבעלי האחריות ההורית כלפיה; זאת לצד ההכרה בחשיבות הקשר עם ההורים הגנטיים שלה וההכרה בסבל הרב שנגרם לשני זוגות ההורים כתוצאה מהטעות הטרגית שהתרחשה בתהליך ההפריה. הערעור הוגש אחרי שבית המשפט לענייני משפחה קבע כי הילדה תועבר להוריה הגנטיים, לאחר שגדלה אצל האם היולדת ובעלה.
הפעוטה סופיה, כיום בת למעלה משנתיים, עומדת במרכזה של פרשה, במסגרתה בשל מחדל ביחידת ההפריות באסותא ראשון לציון, הוחדר עובר לרחמה של האם הלא נכונה, שילדה אותה וגידלה אותה עם בעלה.
● נגד התובעת של נתניהו? הממשלה תתמוך בתקופת צינון לפרקליטים לפני מינוי כשופטים
● הממשלה תדון בהדחת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בישיבתה הקרובה
● אחרי המחדל באסותא ראשון לציון: דוח משרד הבריאות מצביע על כשלים משמעותיים באסותא רמת החייל
השופטים ורדה פלאוט, צבי ויצמן ואלי ברנד קבעו כי אף שבמקרה זה ניתן למצוא זיקות הוריות לכל אחד מהזוגות, יש להעדיף את זכותם ההורית של האם היולדת ובן זוגה, וזאת ממספר טעמים שעיקרם בטובת הקטינה.
בפן האימהות, נקבע כי יש להעדיף את האם היולדת על האם הגנטית, מאחר שמדובר באם שהרתה ונשאה ברחמה את הקטינה מבלי לדעת על דבר הטעות שאירעה. היא סיכנה חייה עבור הקטינה כאשר החליטה לבצע ניתוח תוך-רחמי להצלתה על אף המלצת הרופאים לבצע הפלה נוכח המומים הלבביים שהתגלו באותה עת. אותו ניתוח היה ניתוח מסכן חיים אף עבור האם הנושאת עצמה. היא ילדה את הקטינה, ויחד עם בן זוגה גידלה אותה במסירות רבה, תוך שהם מקדישים את עתותיהם לבריאותה ולהתפתחותה הפיזית והנפשית.
"להעדיף את עיקרון הוודאות"
בית המשפט הבהיר כי "נוכח טכניקות הפריון המלאכותי, התפתחותן והחשש לטעויות אנוש העומדות בצדן - יש להעדיף את 'עיקרון הוודאות', לפיו האם היולדת היא אמו של הילוד - דבר שיקנה ודאות באשר לתוצאות טעויות עתידיות העלולות להתרחש בהליכי פריון מלאכותי, ולא תידרש המתנה וחיפוש אחר קשר גנטי עם גילוי הטעות. הבדיקה הגנטית תידרש אך ורק על-מנת שהילד יידע את סיפור חייו המלא, ולא לצורך בירור זהות הוריו המגדלים".
עוד נקבע כי "לגישה הרואה באם היולדת את אמו של ילוד יש אסמכתאות בחוק הישראלי, ובכלל זה בחוק הפונדקאות, בחוק תרומת ביציות ובחוק מרשם האוכלוסין וכן בפסיקת פוסקי ההלכה והדין העברי. יתר על כן, אף בפן האתי ראוי לאמץ קביעה זו שעיקרה - כשם שאין עוקרים עובר מרחם האם הנושאת, כך אין לעקור את הילוד מידיה. דין הרחם העוטפת והידיים המחבקות של האם הנושאת - דין אחד הוא".
בהיבט האבהות - נקבע כי יש להעדיף את זכותו ההורית של בן זוגה של האם היולדת, מכוח זיקתו לאם הנושאת, ומעת שנמצא כי טובת הקטינה שלא יקבעו בעניינה הורים משני זוגות שונים. נמצא כי טובת הקטינה, בהינתן גילה ומצבה הרפואי וההתפתחותי המאתגר, היא להישאר עם הוריה המגדלים, וזאת בהתייחס בין השאר להיקשרותה הבטוחה אליהם והנזק הבלתי הפיך העלול להיגרם לה מניתוק אותה היקשרות, בהתבסס בין השאר על תאוריות היקשרות מוכחות מדעית.
נוכח המלצת כלל הגורמים המקצועיים, נקבע כי יש חשיבות רבה לכך שהקטינה תכיר את סיפור חייה ואת הרקע ממנו באה באופן המותאם לגילה וליכולותיה, על-פי מתווה שייקבע על-ידי רשויות הרווחה ויכלול קשר רציף בינה לבין הוריה הגנטיים. האחריות ההורית, כך נקבע, תינתן רק להוריה המגדלים.
"השלכות מרחיקות לכת"
מההורים הגנטיים נמסר בתגובה: "אנחנו המומים וכואבים מההחלטה להפוך את פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה. המסר הכואב העולה מהחלטה הוא שטעויות ועוולות חמורות לא רק שלא מתקנים, אלא מכשירים ומנציחים אותן, בחסות המדינה.
"לנגד עינינו אך ורק טובתה של סופיה, עתידה, זהותה וסיפור חייה. המחשבה שבתנו תמשיך לגדול לתוך טעות שניתן היה לתקן עוד בראשית חייה, היא קשה מנשוא. כל חייה לפניה, ואנו מאמינים שטובתה לטווח הארוך תהיה לגדול בחיק משפחתה הביולוגית, לה היא דומה ואליה הייתה אמורה להיוולד. נלמד את ההחלטה ונבחן את המשך צעדינו לתיקון העוול".
עורכי הדין שמואל מורן ונועה גלרמן-ליאל, המייצגים את ההורים הגנטיים, מסרו בתגובה: "ההחלטה מכשירה בדיעבד טעות קשה ומעגנת אותה כגורלה וכסיפור חייה של סופיה. יש לכך השלכות מרחיקות לכת, כיוון שזו בעצם חלוקה מחדש של הילדים בחברה. זהו מסר מסוכן בכלל ובטיפולי פוריות והולדה בפרט.
"אנו משוכנעים כי טובתה של סופיה לטווח הארוך תהיה לגדול בקרב משפחתה הביולוגית, לה היא דומה ואליה הייתה אמורה להיוולד. אנו לומדים את ההחלטה ונבחן את המשך צעדינו לתיקון העוול, תוך מחשבה על טובתה של סופיה, עתידה וזהותה בהמשך חייה".
עמ"ש 64159-11-24