פרופ' גבי סרוסי, השר ישראל כ''ץ וגלעד ארדן / איור: גיל ג'יבלי
סאגת מינוי יו"ר התעשייה האווירית תגיע מחר (רביעי) לשיא נוסף עם כינוס נוסף של הדירקטוריון שבו אמור, שוב, להיבחר מחליף לעמיר פרץ שסיים את תפקידו בנובמבר. מצד אחד, השר והשגריר לשעבר גלעד ארדן שבפניו התחייבו שייבחר, ומהצד השני פרופ' גבי סרוסי - מועמדו של שר הביטחון הנוכחי ישראל כ"ץ שמתנגד למינוי ארדן. אלא שכעת אנחנו חושפים לראשונה, כי סרוסי התמודד לתפקיד מנכ"ל תע"א בשנת 2018, והוועדה בראשות היו"ר דאז הראל לוקר פסלה את מועמדותו.
● מינוי יו"ר התעשייה האווירית: הצעד החריג של ועדת המינויים והתנגדות שר הביטחון
● דוח המבקר: רמ"י לא גובה תשלום כראוי מחברת מפעלי ים המלח
שיקולי הוועדה שבחרה באלוף (במיל') נמרוד שפר לתפקיד היו שהמועמד היה בעברו במעמד של כפוף ישיר למנכ"ל חברה. סרוסי עבד במשך 17 שנים באלאופ, חברה־בת של אלביט, כמדען ראשי ובהמשך סמנכ"ל ומנהל חטיבה. אולם, לפי עמדת הוועדה, הוא לא היה מתאים משום שדיווח למנכ"ל אלאופ כראש חטיבת המודיעין החזותי אוויר וחלל, ולא למנכ"ל אלביט - החברה האם. סרוסי אישר את הפרטים, ואילו מטעם תע"א נמסר: "בשנת 2018 התקיים מכרז למינוי מנכ״ל לחברה, במסגרתו הוצבו קריטריונים המותאמים לדרישות התפקיד. דיוני הוועדה היו סגורים וחסויים וכך גם בנוגע למועמדים שהשתתפו בתהליך".
ההליך לבחירת מנכ"ל דאז התבצע כשנה לאחר שסרוסי סיים את הקדנציה הראשונה שלו כדירקטור. כיום, הוא נמצא בשלהי הקדנציה השנייה שלו כדירקטור מאז 2022, כשזו צפויה להסתיים ביולי. המסקנות העולות מהחלטה שקיבלה לאחרונה הוועדה לבדיקת מינויים ברשות החברות הממשלתיות, בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן, לפסול את סמי תורג'מן מקדנציה שלישית ליו"ר חברת נגה, היא שהסבירות לאישור דירקטור לקדנציה שלישית קלושים במיוחד.
מבוי סתום
מאז סוף חודש נובמבר מתפקדת התעשייה האווירית ללא יו"ר קבוע. בטרם החלפת שר הביטחון הקודם, יואב גלנט, בישראל כ"ץ, סיכם גלנט עם השר הממונה על החברות הממשלתיות דוד אמסלם על מינוי ארדן ליו"ר החברה. החלטה שהתקבלה בתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כשמינויו של ארדן לדירקטור התבצע עוד בטרם החלפת שר הביטחון. אלא שמאז, כ"ץ מסרב בתוקף למנות את ארדן לתפקיד שיוסיף לו תדמית ביטחונית, במסגרת מאבקי שר הביטחון לקראת "היום שאחרי נתניהו" בליכוד.
עמדתו יוצרת מבוי סתום. דירקטוריון התע"א יכול להחליט על מינוי יו"ר, אולם במצב שבו שר הביטחון או השר הממונה על החברות הממשלתיות מחליטים שלא לחתום על המינוי - זה נבלם. בצל כל זאת, בחודשים האחרונים התכנס דירקטוריון החברה כמה פעמים, ובכל פעם בחר בדירקטור הוותיק סרוסי כיו"ר תורן לאותה ישיבה. עתה, עומדת על הפרק ישיבת דירקטוריון ביום רביעי לאישור דוחות 2024 של החברה, כשעדיין קיים ספק כי הדירקטורים יתכנסו להצבעה.
בניסיון לקדם את ההליך באופן יעיל, כפי שהתפרסם בגלובס, מנהל רשות החברות רועי כחלון קידם השבוע התכנסות של הוועדה בראשות השופטת בדימוס דותן עוד בטרם ההצבעה על זהות היו"ר. לרוב, הוועדה הזו בוחנת יו"ר נבחר, אבל בצל העיכובים, עמידת שני מועמדים על הפרק וחשיבות התע"א בתור החברה הביטחונית הממשלתית הגדולה מכל, הוחלט על כינוס הוועדה במתווה שכזה.
על כן, נקבע כי סיום רישום המועמדים יהיה ביום ראשון האחרון, והחומרים יוכנו ביום שני עבור הוועדה. אולם, לגלובס נודע מפי שני גורמים המעורים בפרטים, כי בעת הכנת החומרים גילו כי ארדן מילא את הפרטים אצל רשות החברות ואילו סרוסי, מועמדו של כ"ץ, לא - והסתפק במילוי פרטים לדירקטוריון.
בתוך כך, ועדת המינויים בראשות השופטת בדימוס דותן אישרה הערב בהליך מקדמי את מועמדותו של השר לשעבר ארדן ליו"ר התעשייה האווירית. לעומת זאת, כפי שפורסם בגלובס, פרופ' גבי סרוסי נמנע מלגשת במסגרת ההליך המקדמי ועל כן הוועדה לא בחנה את מועמדותו. אולם, אין זה מונע מאפשרותו להתמודד בישיבת הדירקטוריון ביום רביעי. אם ייבחר, אזי הוועדה תדון בעניינו לאחר מכן.
מחד, אישור הוועדה מבהיר כי אם הדירקטוריון יבחר בארדן, אז לא יחזור מקרה עמיר פרץ שמונה ליו"ר בעקבות התעקשות ממשלת בנט-לפיד, שעמדה בניגוד לעמדת הוועדה. הוא נכנס לתפקיד רק לאחר שבג"ץ אישר את המהלך. מנגד, החלטתו של סרוסי שלא לגשת להליך המקדמי מעוררת תהיות בנוגע לשיקוליו.
הישיבה הסוערת
ישיבת הדירקטוריון האחרונה של תעשייה אווירית ב־26 בפברואר הייתה סוערת במיוחד. ההכרזה המפתיעה של סרוסי על התמודדותו התקבלה בהפתעה ברשות החברות ובזעם מצדו של ארדן. לאחר שסרוסי הציג את מועמדותו כניסיון לפתור את המבוי הסתום של התנגדות כ"ץ למינוי ארדן, האחרון השיב בפני חברי הדירקטוריון: "גבי, איך אתה מחלץ את החברה? אמרת שלא יודעים אם השר יחתום לי. מי אמר שלך יחתמו שני השרים? זה לא מחלץ שום דבר".
הערכה בלתי מבוטלת היא שגם ברביעי עלולה להיות דחייה נוספת בבחירת היו"ר, בצעד שיקרב יישום קנס של הרשות לניירות ערך נגד החברה. ברשות החברות שוקלים שבמידה ואכן יתקבל קנס כזה, הוא יוטל באופן אישי על חברי הדירקטוריון, שכולל שמונה אנשים: נציגי ארגון העובדים, עדי רביב ואליהו אדרי, שצפויים כרגע לתמוך במועמד של כ"ץ. מנגד, מי שצפויים לתמוך בארדן הם שני דירקטורים נוספים שנבחרו בתקופת גלנט, אייל דה פאו ועמית אדרי.
בעקבות כך, מי שקולותיהן עשויות להכריע הן שתי דירקטוריות נוספות שצפויות לסיים את הקדנציה שלהן בחודשים הקרובים, חוה שכטר שמכהנת כיו"ר ועדת כספים, ועדי ברשדסקי שמכהנת כיו"ר ועדת ביקורת. שכטר, ברשדסקי וכלל הדירקטורים לא חשים בנוח להיקלע למאבקי כוח פנים־ליכודיים, שעשויים להשפיע על בחירתם. ככל שהזמן יעבור ולא ייבחר יו"ר, כ"ץ יסתבך כי מספר הדירקטורים יפחת: הקדנציה של ברשדסקי תסתיים ב־22 במאי, של שכטר ביוני, וכאמור סרוסי, שלו זו התמודדות שנייה על תפקיד היו"ר כשבפעם הקודמת זה היה ב־2016, יסיים את הקדנציה כדירקטור ביולי.
כשמסתיימת הקדנציה בת שלוש שנים, העניינים מסתבכים. כדי להיבחר שוב נדרש לבצע את הליך בחירת הדירקטור מחדש בתמיכת השרים. על כן, אותן דמויות לתפקידי דירקטורים שבהן יחפוץ כ"ץ, יידרשו לחתימה של אמסלם. בסיכומו של דבר, תרחיש בלתי מבוטל הוא שכל מינוי של יו"ר התע"א יגיע לפתחו של בג"ץ, בגלל חוסר ההסכמות של כ"ץ ואמסלם.
"אין חולק בדבר הדחיפות והחשיבות שבהשלמת הליך המינוי"
בה בעת, הייעוץ המשפטי לממשלה העביר הערב את עמדתו כי בניגוד לעמדת שר הביטחון, יש לוועדה בראשות השופטת דותן את הסמכות לבצע את בדיקת המועמדים ליו"ר תע"א עוד בטרם הבחירה. "ההליך שקבוע בחוק אינו שולל אפשרות להתייעצות מוקדמת עם הוועדה של הגורם הממנה, או הסתייעות בוועדה באופן כזה או אחר, בהסכמת הוועדה כמובן", כתבו עוה"ד מאיר לוין וגיל לימון. "הדברים יפים גם לגבי הסתייעות הדירקטוריון בוועדה בכל הנוגע למינוי יו"ר מבין חבריו. זאת, מבלי לגרוע מהצורך בבדיקת הוועדה בהמשך בהתאם לסמכותה ותפקידה".
לדבריהם, "בענייננו הפניה לוועדה בוצעה על ידי הרשות, המלווה מכוח סמכותה לפי החוק את עבודת הדירקטוריון, לרבות הפעלת הסמכות למינוי יושב ראש דירקטוריון. משעה שפניה זו בוצעה כבר, ומשאין חולק בדבר הדחיפות והחשיבות שבהשלמת הליך המינוי של יו"ר דירקטוריון לחברה והוועדה ביקשה להעמיד את עצמה לשירות הדירקטוריון לצורך ייעול וקיצור ההליך, איננו רואים מניעה מהסתייעות הדירקטוריון בוועדה בנסיבות, ובלבד שהסתייעות כאמור תהא כפופה למגבלות הבאות:
1. פניה וולונטרית של חברי הדירקטוריון שיבקשו להציג את מועמדותם לתפקיד היו"ר.
2. הוועדה תבצע בחינה פרטנית בנוגע לכשירותו ולהתאמתו של מועמד לתפקיד וזאת מבלי שתערוך במסגרת בחינה זו השוואה בדבר מידת ההתאמה של המועמד על פני מועמד אחר.
3. חוות דעת הוועדה ביחס למי מהמועמדים שפנה אליה לפי המתווה שהוצע אינה תנאי לדיון בו, והימנעותו של מועמד מפנייה לוועדה לא תיזקף כשיקול נגד מינויו.
4. על הדירקטוריון להפעיל שיקול דעת עצמאי בבחירת המועמד המתאים ביותר, ואל לו
לבטל את שיקול דעתו בפני עמדת השרים הממנים, גם אם זו נודעה לו טרם גיבש החלטתו".
עוה"ד מאיר ולימון ציינו כי "מגבלות אלה נועדו להבטיח את שיקול דעתו העצמאי של דירקטוריון החברה בבואו לבחור את המועמד המתאים מבין חבריו לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה בהתאם לדין. ויוזכר, כי לדירקטורים חובת אמונים כלפי החברה ועליהם להפעיל שיקול דעת עצמאי לטובת החברה כאשר הם מקבלים החלטות".