ארדואן ואל־ג'ולאני. ההתקרבות בין המדינות פגעה באיראן / צילום: ap, Francisco Seco
החשדנות ההדדית של טורקיה ואיראן מושרשת בתרבות של העמים זה מאות שנים, זכר למלחמות העות'מאניות־פרסיות שהתחוללו מהמאה ה־16 ועד המאה ה־19. על כן, הפיכת הבזק של אחמד אל־שרע (המכונה אבו מוחמד אל־ג'ולאני) בחסות טורקית נגד משטר אסד שפעל בחסות איראנית, הציתה חומר נפץ דיפלומטי בין המדינות.
● "איראן על ברכיה, אך עדיין לא על גבה": האם טראמפ ימנע את הגרעין?
● פרשנות | ישראל בנתה על הכורדים "האחים", אך לא הבינה את המציאות בסוריה
משטר האייתוללות הזין את אסד בלוחמים זרים ובממון רב בעשור החולף, במטרה להפוך את סוריה לכלי משמעותי במסגרת "ציר ההתנגדות": הן עבור שטח נוסף במסגרת תוכנית "טבעת החנק" סביב ישראל, והן לטובת הפיכת נמל התעופה הבינלאומי בדמשק לנקודה מהותית במשלוחי הכספים והאמל"ח האיראניים לחיזבאללה בלבנון. "שילמנו כנראה 30־20 מיליארד דולר לסוריה, ואנחנו צריכים לקבל את הכסף בחזרה", אמר לפני כחודשיים חבר ועדת הביטחון הלאומי של הפרלמנט האיראני, הישמטוללה פלהאטפישה, לסוכנות אטמאד.
מזהות הזדמנות במשבר
מלחמת האזרחים שהתחוללה בסוריה מאז 2011, ובמידה רבה עודנה מתחוללת, גבתה מחיר כבד מהכלכלה הסורית, בכל ההיבטים. היקף ההרס הפיזי והנזקים לכלכלה, לפי הערכת תוכנית הפיתוח של האו"ם, מוערכים בכ־923 מיליארד דולר. זה פי 17, למשל, מעלות שיקום הנזקים ברצועת עזה לפי האו"ם, האיחוד האירופי והבנק העולמי.
מי שמזהות הזדמנות במשבר הסורי, כאשר הבידוד הבינלאומי פוחת וההנהגה היא פרו־טורקית, אלו חברות מתחומי הבנייה והתחבורה בטורקיה. סרדאר איירטמן, מנכ"ל קבוצת "קאטוני" שעוסקת בשילוח בינלאומי וספנות, אמר כי "יש שיחה על עוגה של 400 מיליארד דולר לשיקום סוריה, כולל תשתיות, השקעות, תחנות כוח, ומיזמי בנייה ותחבורה גדולים".
ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מציינת שטורקיה רוצה דומיננטיות בסוריה לאורך זמן, ומסבירה כי הקלפים הסתדרו לטורקיה באופן כזה שספק אם איראן מסוגלת להפריע לתוכניות באופן מהותי. "איראן לא מרוצה בגלל שטורקיה עומדת מאחורי המורדים שהביאו לנפילת משטר אסד, וזה מביא למתיחות בין הצדדים".
משטר אסד נפל רשמית ב־8 בדצמבר וכבר עד תום דצמבר חלה עלייה של 20% ביצוא הטורקי לסוריה, כך לפי התאחדות היצואנים הטורקית (TIM). בינואר, העלייה הכוללת כבר עמדה על 38%, בעידוד תחומי המכונות (244%), מלט, זכוכית וקרמיקה (92%) ומתכת (73%).
בהתאחדות המשלחים והלוגיסטיקה הטורקית מעריכים כי לולא מלחמת האזרחים שהביאה לניתוק היחסים עם דמשק עד דצמבר האחרון, היקף היצוא הטורקי לסוריה יכול היה לחצות את רף ה־6 מיליארד דולר - כאשר בפועל בשנה שעברה הוא עמד על 2.2 מיליארד דולר. לצורך ההשוואה, היקף היצוא הטורקי לישראל ב־2023, השנה האחרונה ללא אמברגו הסחר של ארדואן, עמד על כ־5.4 מיליארד דולר.
המתיחות עלתה שלב
מי שמביטים מהצד ומקנאים הם בכירי הרפובליקה האסלאמית, שייתכן כי שאבו אופטימיות מחילופי האש בין צבאו של אל־ג'ולאני לבין העלאווים נאמני משטר אסד, שבמהלכם אנשי המשטר החדש טבחו במאות אזרחים.
עם זאת, הנשיא הסורי החדש, שבחר את עצמו, הכריז ביום שני על "סיום המבצע" נגד שאריות המשטר הקודם, בד בבד עם קריאה לישראל כי לא "תטיף מוסר". יתרה מכך, תוך שעות ספורות הוא חתם על הסכם לשילוב הכורדים בהנהגת מזלום עבדי, בתוך המערכת השלטונית והביטחונית הסורית שמתהווה בימים אלה.
האירועים הללו התרחשו לאחר התכתשות דיפלומטית בין אנקרה לבין טהרן שעודנה בעיצומה. אותה מתיחות עלתה "מעל פני השטח" בראיון שנתן שר החוץ הטורקי ולשעבר ראש סוכנות המודיעין (MİT) הקאן פידאן לרשת אל־ג'זירה. אותו בכיר טורקי שהאשים את ישראל בביצוע פשעים נגד האנושות במהלך המלחמה תוך עצימת עין לפשעי חמאס, אמר לפתע כי מדיניות החוץ האיראנית מסוכנת ומסתמכת על מיליציות. כוונתו לא הייתה לישראל או לטורקיה, אלא לפעילות האיראנית החתרנית בסוריה. "אם אתה מנסה לגרום לחרדה במדינה שלישית, מדינות אחרות עשויות להפריע גם לך באמצעות תמיכה בארגונים במדינתך", איים פידאן.
בתגובה, משרד החוץ האיראני זימן לפני כשבוע את שגריר טורקיה בטהרן, היג'אבי קירלנגיץ', ל"פגישה" עם מחמוד היידארי, ראש אגף המזרח התיכון ומזרח אירופה במשרד החוץ האיראני. "האינטרסים המשותפים של שתי המדינות והרגישויות של התנאים האזוריים דורשים הימנעות מתגובות שגויות ומניתוחים שגויים שעלולים להביא לפערים ולמתיחויות ביחסים הבילטרליים", אמר היידארי.
בני סבטי, חוקר איראן ב־INSS, מספר כי מאז הצלחת המורדים הסורים בהפלת משטר אסד ועד היום, האיראנים מופתעים מאוד ולא מקבלים את העובדה שהמדינה המשוסעת נפלה לידיים טורקיות. "האיראנים משמיצים את פידאן שהיה חבר של קאסם סולימאני, ומבחינתם עבר צד לציר אחר. קודם לכן, פידאן פגע בישראל בעצם התקרבותו לסולימאני ולאיראן, ואילו כעת מפורסמים מאמרים בתקשורת האיראנית נגד האימפריה הטורקית שקמה מחדש, ואין להם ממש מה לעשות מולה. ככל שהאיראנים כותבים בעיתונים, כך ניכר כי יש להם פחות מה לעשות".
רק "חיכוך" ביחסים
יממה לאחר הזימון של קירלנגיץ' למשרד החוץ בטהרן, טורקיה זימנה למשרד החוץ שלה את הממונה על היחסים האיראני. מי שנשלח לחזית ההסברה כדי להבהיר את הצעד הוא דובר משרד החוץ הטורקי, אונג'ו קצ'לי. "אין להשתמש בשום מקרה בסוגיות של מדיניות חוץ ככלי לטובת פוליטיקה פנימית", אמר קצ'לי. "אנחנו מעדיפים להעביר מסרים חשובים ישירות למדינה אחרת, וכך פעלנו".
"מצד אחד ראינו ביטוי פומבי שלא ראינו מזמן של זימון השגרירים, אבל מצד שני זה לא הוגדר שיחת נזיפה", מסבירה ד"ר לינדנשטראוס. "אולם, זה היה קרוב. מהיכרות עם היחסים של שתי המדינות, קשה לראות סיטואציה שבה הן יביאו לכך שמצב הקשרים יחמיר. ישנה מערכת יחסים עדינה שבה טורקיה ואיראן יודעות לשתף פעולה, בדיוק כפי שאנקרה אפשרה לטהרן לעקוף סנקציות בטרם הסכם הגרעין הראשון. שתיהן מעצמות אזוריות, אז כשיש מאבק על אזורי השפעה - יש חיכוך".
סבטי מסכם כי האיראנים שמחו לראות את המהומות עם העלאווים בסוריה: "במסגרת התפיסה האיראנית צריך לייצר אי־יציבות בכל דרך. מנגד, בתפיסה האיראנית כשמישהו לא בעדה - אז הוא נגדה. בעיניהם טורקיה נגדה וגם סוריה נגדה, כי אין נייטרליות בתפיסה האיראנית. הבעיה הנוכחית של משטר האייתוללות בסוריה גדולה משאלת שיעים או סונים. האיראנים מוטרדים מהליך החייאת חיזבאללה כמנוף לחץ מול ישראל ומתקיפה עתידית בשטחה. כרגע, אם תהיה תקיפה מסיבית של ישראל על איראן אז לא תהיה לה תעודת ביטוח מחיזבאללה, מסוריה ומחמאס".