רחוב בקהיר / צילום: Shutterstock, Nora_n_0_ra
היקף הסחר בין מצרים לבין ישראל עלה ב-2024 ב-21.3% ל-3.2 מיליארד דולר, לעומת 2.64 מיליארד דולר ב-2023. כך עולה מנתוני הלשכה המצרית לסטטיסטיקה.
● עסקת המל"טים הטורקית שעלולה להדאיג את ישראל
עיקר הסחר נותר היבוא המצרי, שעלה ב-17%: מ-2.5 מיליארד דולר ב-2023 ל-2.9 מיליארד דולר ב-2024, כשהרכיב העיקרי הוא הגז הטבעי. מנתוני משרד האנרגיה והתשתיות עולה כי בשנת 2024 חלה עלייה בשיעור הגז הטבעי ממאגר תמר שהועבר ליצוא מתוך כ-10.09 BCM שהופקו, מכ-28% ב-2023 לכ-34% שהופנו למצרים ולירדן. בה בעת, ממאגר לוויתן חלה עלייה בשיעור היצוא מתוך כ-11.33 BCM שהופקו, מכ-81% ב-2023 לכ-87%.
כשמדובר ביצוא הגז למצרים בלבד, מגזין האנרגיה MEES דיווח כי קצב יבוא הגז היומי של מצרים מישראל עלה בשנה שעברה ב-18% ביחס ל-2023, לכ-0.03 BCM ביום. הנתונים הללו ממחישים עד כמה הגז הטבעי הישראלי משפיע על היחסים הבילטרליים עם מצרים, שהרי לפי הלשכה המצרית לסטטיסטיקה, ב-2020 עמד הסחר בין המדינות על 127 מיליון דולר בלבד, זינק ב-2022 ל-2.14 מיליארד דולר, וכאמור בשנה החולפת עלה ב-21.3% נוספים.
קהיר הפסידה לאורך 2024 הכנסות בסך 7 מיליארד דולר
מסקרן לא פחות הוא הזינוק האקספוננציאלי, בשיעור 95.6%, ביצוא המצרי לישראל לכ-300 מיליון דולר. בקהיר לא מפרטים מה כולל פילוח היבוא הישראלי ממצרים, אבל מנתוני הסחר של האו"ם ל-2023 עלה כי הסחורות היו מוצרי חשמל, כימיקלים, פלסטיק, ירקות קפואים, נייר וקרטון. עם זאת, זה בוודאות לא מרגיע את נשיא מצרים, עבד אל-פתח א-סיסי, שספג השבוע מכה כלכלית מחודשת עם ההכרזה של המורדים החות'ים בתימן על חידוש מתקפותיהם נגד ספינות בבאב אל-מנדב - שער הכניסה הדרומי של הים האדום.
השער הצפוני של אותו ים הוא תעלת סואץ, שעד המלחמה היוותה מקור לכ-2% מהתמ"ג המצרי. כתוצאה מהמתקפות החות'יות שהביאו את כל ענקיות הספנות להסיט את נתיב השיט לכף התקווה הטובה, קהיר הפסידה לאורך 2024 הכנסות בסך 7 מיליארד דולר. מאז כינון הפסקת האש עם חמאס והפסקת המתקפות החות'יות באופן זמני, קיוו במצרים כי ענקיות הספנות ישובו לים האדום. אלא שהן סירבו בשל אתגרי הביטוחים, ועתה קשה לראותן שבות בקרוב.