כבת לזוג עובדי מדינה נעה סגל הסתייגה מהתדמית האפורה של התחום, אך יציאה לתוכנית צוערים גרמה לה להתאהב: "הבנתי שההשפעה גדולה לאין שיעור" ● בתפקידה כסגנית ראש מנהל תשתיות היא פיקחה על מאות פרויקטים, ובמלחמה גם משמשת כקצינת נפגעים: "כל אחד עושה את הכי טוב שלו"
ניהול תחום התשתיות בישראל הוא משימה קשה - במיוחד בזמן מלחמה כשהכול עומד מלכת, המהנדסים מגויסים, הזרים בורחים, אין מספיק עובדי כפיים וחומרי הגלם מתעכבים. מה קורה כשלתפקיד הזה נוסף שירות מילואים אינטנסיבי כקצינת נפגעים? בזה עמדה השנה די בטבעיות נעה סגל, דור שני לעובדי מדינה.
היא גדלה במבשרת ציון, לאם עובדת סוציאלית בבריאות הנפש ולאב פקיד שומה במס הכנסה. כבר בבית הספר היא הנהיגה את מועצת התלמידים, והצטיינה במגוון תחומי ספורט. בהמשך הייתה קצינה בבה"ד 1 ושם חוותה את המשבר הניהולי הראשון בדרכה: "כשהייתי צוערת בקורס קצינים הייתה מפקדת קשוחה ומטורפת בשם נוגה, ואמרתי לעצמי: אני אהיה נוגה. אבל זה היה נורא, והבנתי שלמרות הדיסטנס המתבקש, אני יכולה להצליח בדיוק כמו שאני ופילסתי את דרכי המנהיגותית".
לאחר השחרור, ועם רצון להשתלב במגזר השלישי ובתחום החינוך, היא החלה את לימודיה בהיסטוריה וכלכלה, ובמקביל הייתה פעילה בעמותות שונות, בהן עמותת אופנים לצמצום פערים בפריפריה. היא גם התנדבה בארגון פעמונים המספק ייעוץ כלכלי והקימה גינה קהילתית בבאר שבע עם השכנים. יום אחד, במהלך חופשה באפריקה, אחותה התקשרה לאחר ששמעה פרסומת ברדיו המכוונת לאנשים שרוצים לשנות את פני החברה. סגל חזרה לישראל ימים לפני שהרשימה נסגרה והגישה מועמדות לתוכנית צוערים לשירות המדינה.
היא התקבלה בדיוק כשהייתה אמורה להתחיל לרכז את פעילות פעמונים באוניברסיטאות. "חשבתי אם ללכת ואמרתי לעצמי: אני לא אדם אפור, מה אני אשב כל יום 8:00 עד 17:00 מול מחשב וניירות? התייעצתי עם מכרים והבנתי שההשפעה גדולה לאין שיעור. הלכתי על זה ובסוף תוכנית הצוערים שאלו אותי לאילו שלושה תחומים אני רוצה ללכת. בראש החברתי שלי חשבתי על רווחה, חינוך, נגב וגליל והוספתי עדיפות רביעית תחבורה. אמרו לי 'יש בתחבורה את קרן (טרנר - אז סמנכ"לית תשתיות - א"ז), אז תסתדרו'.
"התאהבתי בתחום. הוא חברתי ממעלה ראשונה אבל הוא גם כלכלי ומשפיע על החיים של כל אזרח. ועדיין, כשהייתה הזדמנות מעניינת לעבור למשרד הפנים לרכוש ניסיון בעבודה מול רשויות מקומיות, עשיתי את זה. אחרי שלוש שנים שם חזרתי לאהבה הגדולה - משרד התחבורה".
מו"מ בשלושה תקציבי מדינה
התפקיד שסיימה סגל בחודש האחרון כלל פיקוח על מאות פרויקטים שנעשים במקביל בתחום התחבורה ותקצוב תוכניות העבודה של החברות הממשלתיות. במילים אחרות - סגל ניהלה הוצאה של 20 מיליארד שקל מדי שנה. "אלו סכומי כסף אדירים שמתגלגלים למשק מדי שנה וצריך לוודא שדברים קורים על הצד הטוב ביותר ומתקדמים בקצב ראוי". נוסף על כך, היא הייתה אחראית על הסרת חסמים לקידום הפרויקטים בין גופים שונים, חלקם תחת המדינה וחלקם פרטיים, ויצרה כלים דיגיטליים שהקטינו את הקונפליקטים. חלק מתפקידה היה גם להיות "בוררת" בין חברות תשתית בעימותים וויכוחים.
בין הצלחותיה, סגל מונה את העבודה שעשתה עם עמיתיה לתקצובם של פרויקטים במאות מיליארדי שקלים תוך כדי המלחמה; את הובלת המשא ומתן של משרד התחבורה מול האוצר בשלושה תקציבי מדינה; את הובלת תוכנית החומש לכבישים ורכבות; את המערכת הדיגיטלית לתיאום תשתיות; ומערכת חדשה שמאגמת את המידע של כלל חברות התשתית ביחס לביצועי קבלנים ובקרות.
עם העבודה במשרדי הממשלה היא המשיכה בפעילות חברתית וכיהנה כדירקטורית בארגון נשים לגופן, הדריכה במכינת עלמה והייתה שותפה להקמת גני ילדים בשכונת מגוריה. היא הקפידה גם לשרת במילואים לצד בעלה שגויס.
במילואים סגל משמשת כאמור כקצינת נפגעים. "זה נכון שזה קשה אבל בסוף כל אחד צריך לעשות את הכי טוב שלו ולקחת את כל היכולות שלו ולפעול. ידעתי שאני יכולה להיות טובה בתפקיד הזה אז אני עושה אותו למרות הקושי. בזמן המלחמה חשבתי שאם קורה משהו לבן זוגי במילואים, ובאים להודיע לי, אני מכירה את הפרוטוקול ויודעת בדיוק איזה החלטות אקבל. אלו מחשבות קשות אבל זו המציאות".