בניין הפנטגון.בקרוב עם טכנולוגיה ישראלית? / צילום: ap, Patrick Semansky
קרנות הון סיכון ששפכו כסף לסטארט-אפים אמריקאים בתחום ההגנה נושאות כעת את עיניהן לישראל, ומשקיעות בחברות טכנולוגיה צבאית שהוקמו מאז פרוץ המלחמה בעזה ובלבנון.
מה שמניע את ההשקעה הוא האמונה שחברות ישראליות יתחרו יותר ויותר על חוזים בארה"ב ובמדינות אירופה, שם צפויות הוצאות הצבא לגדול בשנים הקרובות.
● הסטארט-אפ הביטחוני שהוקם בעקבות ה-7 באוקטובר גייס כ-40 מיליון דולר
● בלעדי | אקזיט של כמעט רבע מיליארד שקל למייסדי נקסט ויז'ן. אלה הרוכשים
סטארט-אפ ישראלי בשם קלע טכנולוגיות (Kela Technologies) זכה לאחרונה בהשקעות משתי קרנות הון סיכון אמריקאיות גדולות הפועלות בתחום ההגנה, וכן מהזרוע ההשקעות של סוכנות הביון המרכזית (CIA).
"זו ההשקעה הגדולה הראשונה בהון סיכון בישראל", אמר דיוויד כאהן מ-Sequoia Capital, שמימנה את כל סבב הגיוס הראשוני של קלע.
Lux Capital נכנסה בסבב הבא, סבב A. המימון מ-Lux ומשקיעים אחרים הביא את הסכום הכולל שגויס עבור קלע ל-39 מיליון דולר.
המוצר של קלע אינו נשק ספציפי, כמו מל"ט או טיל, אלא תוכנה המשלבת טכנולוגיות מסחריות וצבאיות, ליישומים כגון הגנת גבולות. המוצר הזה הוא רק הצעד הראשון של החברה, ששואפת להתחרות על חוזים לפיתוח ואינטגרציה של מערכות נשק גדולות, אמרה המייסדת השותפה והנשיאה, חמוטל מרידור.
"מחוץ לישראל, בארה"ב ובאירופה, אנחנו רודפים אחרי תוכניות גדולות", היא אמרה.
ישראל מקווה שיהיו עוד השקעות גדולות כאלה במגזר הדיפנס-טק, שבו עדיין שולטות ענקיות טכנולוגיה כמו אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל. בדצמבר, משרד הביטחון הישראלי ואוניברסיטת תל אביב אירחו את פסגת הדיפנס-טק הראשונה במדינה כדי להפגיש בין משקיעים, חברות ובכירים.
"יש עכשיו רנסנס בתחום הדיפנס-טק שמשתלב בצורה מושלמת עם האקוסיסטם שקיים כאן בישראל", אמר לורן אבוני מ-Texas Venture Partners מאוסטין, טקסס, שדיבר בפסגה. חברת הון הסיכון של אבוני הוקמה בשנה שעברה עם 50 מיליון דולר שהיא מתכננת להשקיע בחברות הגנה ישראליות.
בעוד שסטארט-אפים ביטחוניים ישראליים חדשים בשוק, אבוני, שאינו משקיע ב-Kela, מהמר על הרקורד של המדינה בטכנולוגיה. "יש לך סיכוי גבוה פי 5 וחצי לקבל יוניקורן טכנולוגי מהשקעה ישראלית מאשר מהשקעה אמריקאית", הוא אמר.
סטארט-אפים ביטחוניים אמריקאים כבר תופסים את מרכז הבמה בממשל טראמפ. אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX, קבלן ביטחוני משמעותי, מוביל את מחלקת היעילות הממשלתית. המיקוד של הפנטגון בהסטת כספים לטכנולוגיות חדשות צפוי להעניק דחיפה לחברות הנתמכות על-ידי עמק הסיליקון כמו פלנטיר, שמחיר מניותיה זינק לאחר הבחירות לנשיאות בשנה שעברה; ו-Anduril Industries, שסבב ההשקעות האחרון שלה צפוי להיסגר לפי שווי של 28 מיליארד דולר.
"הימור אסטרטגי"
קרנות הון סיכון אמריקאיות אינן חדשות בזירה של הסטארט-אפים הישראליים. חברות סייבר ישראליות, שרבות מהן נוסדו על-ידי בוגרי יחידת 8200 הידועה של ישראל, נהנו מהשקעות בעמק הסיליקון. במדינה פועלות גם מספר חברות סטארט-אפ בתחום המל"טים, כמו Xtend, שמטוסיה הבלתי מאוישים שימשו את הצבא הישראלי בעזה.
Startup Nation Central, עמותה ללא מטרות רווח שממוקמת בתל אביב, עוקבת אחר יותר מ-300 חברות ישראליות הפועלות בתחום ההגנה - עלייה מ-160 בשנה שעברה, על-פי מנכ"ל הארגון, אבי חסון. ההשקעה היחסית הגדולה בקלע משקפת את הביטחון שיש למשקיעים בפוטנציאל של סטארט-אפים ישראליים בתחום ההגנה, אמר. "זהו הימור אסטרטגי על השוק, על היזמים ועל המגזר", הוא הוסיף.
סטארט-אפים אמריקאים, שתפסו עד כה רק כ-1% מהחוזים של משרד ההגנה האמריקאי, נאבקים כדי להתחרות עם חמשת חברות ההגנה הגדולות בארה"ב. הדרך עבור חברה ישראלית להיכנס לשוק הפנטגון עשויה להיות מאתגרת אף יותר.
"יש מאגר גדול וצומח של דולרים מהון סיכון שרודף אחרי העובדה שממשלות מגבירות את ההוצאות הצבאיות הכוללות, וחשוב מכך - משנות את תמהיל ההוצאה לכיוון סטארט-אפים צעירים", אמר ראג' שאה, שותף מנהל ב-Shield Capital, קרן הון סיכון שמממנת סטארט-אפים בתחום ההגנה.
השאלה היא האם הפנטגון יקנה מסטארט-אפים לא אמריקאים. "אני לא יודע אם אנחנו יודעים את התשובה לזה עדיין", אמר.
השפעת ה-7 באוקטובר
הדמיון לפלנטיר אינו מקרי. מרידור שימשה בעבר כמנהלת הכללית של פלנטיר ישראל. הנאום שלה אפילו מהדהד את זה של מנכ"ל פלנטיר, אלכס קרפ, שמתאר לעתים קרובות את המשימה של החברה שלו במונחים משיחיים, כלוחמה למען הצלת המערב.
"ייסוד קלע קשור מאוד ל-7 באוקטובר, כמובן. ואני חושבת שמה שאנחנו מבינים עכשיו הוא שהמערב עדיין חי ב-6 באוקטובר", היא אמרה. "אנחנו מרגישים שזו המשימה שלנו למנוע מהמערב לעבור את מה שקרה ב-7 באוקטובר".
אלון דרור, מנכ"ל ומייסד שותף של קלע, אמר כי החברה נשענת על הניסיון הקרבי של ישראל לאחר ה-7 באוקטובר.
"בערב התמרון הקרקעי ללבנון מול חיזבאללה, עברתי בין המחלקות השונות, עשינו ספירת ציוד, וראינו שלכל מפקד מחלקה או לכל גדוד יש כמה משקפות ראיית לילה", הוא אמר.
כוחות חיזבאללה, לעומת זאת, היו מצוידים היטב במשקפות ראיית לילה שנרכשו ברשת. "הבנו שלחיזבאללה יש משקפת ראיית לילה לכל לוחם, שזה מטורף", אמר דרור.
פלטפורמת התוכנה של קלע, הוא אמר, נועדה לאפשר לצבא לשלב בין טכנולוגיות מסחריות וצבאיות, בין אם מדובר במשקפות ראיית לילה, חיישנים או בינה מלאכותית.
זה בדיוק הניסיון הצבאי של עובדי קלע שהופך אותם לאטרקטיביים, אמר ברנדון ריבס, שותף כללי ב-Lux Capital. אחוז המהנדסים בחמש חברות ההגנה הגדולות בארה"ב שהשתתפו בקרב הוא אפסי, אמר, "אבל אם תסתכלו על קלע, הייתי מניח שזה קרוב למאה אחוז. זה DNA אחר".
קלייטון ויליאמס, המנהל של משרד IQT בבריטניה, הזרוע להשקעות הון סיכון של ה-CIA, אמר כי ההשקעה שלו בקלע נובעת בדיוק בגלל סוג כזה של ניסיון. "חברות שלומדות משדה הקרב ומקבלות משוב מהחזית מפתחות את הטכנולוגיה שלהן בקצב שלא ראיתי בעבר", הוא אמר.
IQT, שנקראה בעבר In-Q-Tel, ביצעה השקעות נוספות בישראל, אך קלע היא ההשקעה הראשונה שלה בסטארט-אפ ישראלי הפועל ישירות בשוק הצבאי. ההשקעה שלה קטנה בהרבה מזו של Sequoia ו-Lux, אך החותמת של השקעת ה-CIA עזרה לחברות אחרות, כולל פלנטיר, לחדור לשוק ההגנה.
"אנחנו פותחים דלתות", אמר ויליאמס.
אפילו תומכים בסטארט-אפים ביטחוניים ישראליים, כמו אבוני, אומרים כי חברות שהצליחו בתחומים כמו סייבר וביו-טכנולוגיה לרוב אינן מוכנות למכור לפנטגון. החברה שלו עובדת בצמוד עם חברות ישראליות כדי לחדד את ההצעות שלהן לצבא האמריקאי.
"אנחנו הגענו להבנה הזו אחרי שצפינו בכמה מהחברות הישראליות שבהן השקענו, או שחשבנו להשקיע בהן, מנסות להציג את עצמן למשרד ההגנה האמריקאי - וזה היה גרוע'', הוא אמר. "הן לא הוזמנו שוב".