גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות החשמל מפרסמת מסלולים חדשים לגגות הסולאריים

רשות החשמל פרסמה לשימוע ציבורי שני מסלולי תגמול חדשים למי שיקים גגות סולאריים על ביתו: החזר השקעה מהיר המעניק תעריף גבוה במיוחד ב-5 השנים הראשונות; ומסלול צמוד-מדד המגדר את סיכון האינפלציה, ובמסגרתו יינתן תגמול נמוך יותר בהתחלה, אך זה יעלה עם האינפלציה

התקנת פאנלים סולאריים בבית מגורים / צילום: Shutterstock
התקנת פאנלים סולאריים בבית מגורים / צילום: Shutterstock

במסגרת פרויקט "100 אלף גגות סולאריים" של משרד האנרגיה, פורסמו לשימוע ציבורי שני מסלולי תגמול חדשים למי שיקים גגות סולאריים על ביתו: החזר השקעה מהיר המעניק תעריף גבוה במיוחד ב-5 השנים הראשונות (ותעריף נמוך יותר לאחר מכן); ומסלול צמוד-מדד המגדר את סיכון האינפלציה, ובמסגרתו יינתן תגמול נמוך יותר בהתחלה, אך זה יעלה עם האינפלציה.

במרכז אין מספיק גגות סולאריים, וזה עולה לנו ביוקר
בין הבטחה למציאות: למי משתלם להתקין גג סולארי

על-פי הערכת משרד האנרגיה, אילו יהיו 100 אלף גגות סולאריים, מסלולים אלה יביאו לעלות בנטו של 51 מיליון שקל נוספים בשנה למשק החשמל, אך בטווח הארוך אלה אמורים להתאזן, כך שסך התגמול לא אמור להשתנות.

מי שמתקין היום פאנלים סולאריים על גג ביתו, זכאי לתגמול גבוה במיוחד של 48 אגורות לקוט"ש, ועוד 6 אגורות בערים גדולות, וזאת בהתחייבות ל-25 שנה. שיעור זה גדול פי כמה מזה שמקבלות תחנות כוח חדשות ושדות סולאריים. הדבר נובע מיתרונות שמשרד האנרגיה רואה בהצבת גגות סולאריים, לרבות יעילות אנרגטית (לעתים אין צורך להעביר את החשמל למתח גבוה), ביזור ייצור האנרגיה ועמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות של ישראל.

ובכל זאת, לא רבים בוחרים באפשרות זאת, המתאימה בעיקר לבתים פרטיים ביישובים פרבריים שאינם עשירים. על כן, כחלק מהרצון לעודד הקמת גגות סולאריים, משרד האנרגיה יזם שני מסלולי החזר השקעה שאמורים לענות על החששות של אנשים מלהתקין אותם. בימים האחרונים רשות החשמל פרסמה לשימוע ציבורי את המספרים המדויקים שנוכל לקבל במסלולים החדשים.

שני מסלולים

חשש אחד הוא הזמן שלוקח להחזיר את ההשקעה, שעלול לקחת 6 שנים ומעלה. לכך נועד "מסלול ההחזר המהיר", שנותן ב-5 השנים הראשונות תגמול גבוה עוד יותר: 60 אגורות לקוט"ש במקום 48. אך לאחר 5 השנים הללו התגמול יופחת לכ-38 אגורות בלבד. בצורה כזאת התגמול על התקנת הפאנלים הסולאריים יוקדם כדי להביא להחזר השקעה מהיר תוך 5 שנים, ובכך להפחית את הסיכון בהקמת גגות כאלה.

חשש שני הוא האינפלציה, שעלתה בשנים האחרונות ועלולה להמשיך להיות גבוהה גם בשנים הבאות. המחיר קבוע ל-25 השנים, אך אם תהיה אינפלציה גבוהה, השווי הריאלי של הסכום הקבוע ילך ויישחק לאורך הזמן. על כן נקבע מסלול צמוד-מדד שמתחיל מתגמול נמוך יותר (39 אגורות בלבד) אך הולך ועולה עם האינפלציה. האם האינפלציה תהיה נמוכה - התגמול יישאר נמוך, אך אם היא תעלה - התגמול יעלה בהתאם.

מכיוון שהמטרה היא שסך התגמול יישאר זהה, רשות החשמל נאלצה להעריך כבר כעת מה תהיה האינפלציה הצפויה ב-25 השנים הבאות. מכיוון שאין הערכה רשמית כזאת, הברשות השתמשו בתחזית האינפלציה של בנק ישראל עבור 10 השנים הראשונות, ועבור השנים לאחר מכן - בתחזית בנק ישראל עבור השנים 5-10. כמובן, אם האינפלציה תהיה בפועל גבוהה יותר מהתחזית- מי שיבחר במסלול זה ירוויח ביחס למסלול הרגיל, ואם היא תהיה נמוכה יותר - הוא יפסיד בהשוואה למסלול הרגיל.

במסגרת השימוע הציבורי, רשות החשמל אף ביצעה הערכהת עלויות של הצעת המסלולים בטווח הקצר: אם יהיו 100 אלף גגות סולאריים, מתוכם 50% במסלול ההחזר המהיר, 20% צמוד מדד ו-30% במסלול הרגיל - מסלול ההחזר המהיר יביא לעלות עודפת של 129 מיליון שקל בשנה, והמסלול צמוד-האינפלציה יביא לחיסכון של 67 מיליון שקל בשנה, כך שסך העלות בטווח הקצר תעמוד על כ-51 מיליון שקל בשנה. אך כמובן, בטווח הארוך זה מתאזן: התגמול על מסלול ההחזר המהיר יורד, והתגמול על המסלול צמוד-האינפלציה עולה. בסך-הכול, ובהינתן ריבית ההיוון, רשות החשמל כותבת שסך העלות למשק אמור להיות זהה להמשך המסלולים הרגילים.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה ואיזה יעדים דווקא התווספו?

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

משרד עורכי הדין שישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

בוועדות התכנון משנים גישה: "אין כוח שיעצור כעת התחדשות עירונית"

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד