רונן בר ובנימין נתניהו / צילומים: חיים צח, מעיין טואף - לע"מ; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אמש (א') על פיטורי ראש השב"כ רונן בר והביא לסערה ציבורית. פוליטיקאים מכל קצות המפה הגיבו, וכך גם בר עצמו, שתקף חזרה. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, טענה כי המהלך אינו חוקי, ובארגוני המחאה נערכים לפעולות נגד. זוהי רק רשימה חלקית של השתלשלות האירועים מאז ההודעה, וגם המשקיעים הזרים נחשפים לדרמה המקומית, שזוכה לתהודה באתרים הבינלאומיים.
● הוא אחד המומחים הגדולים בעולם לשוק המניות - ויש לו אזהרה חריפה
● בעקבות ההחלטה לפטר את ראש השב"כ: כיצד יגיבו השווקים?
למרות זאת, לפחות בינתיים בשווקים לא מתרגשים. הבורסה המקומית נסחרה היום (ב') בירידות קלות, בדומה לחוזים על וול סטריט, והשקל איבד קצת יותר מ-0.5%. מגמה שלילית קלה, לא דרמה.
בעבר הלא רחוק, אירועים בזירה הציבורית זלגו במהירות וזעזעו את השווקים. לא חסרות דוגמאות: ההצבעה על חלקים מהרפורמה המשפטית בקריאה ראשונה, הדיבורים על פשרה אפשרית בנושא וניסיון פיטורי שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הם רק קצה הקרחון.
בשנת 2023, טרם המלחמה, היה רצף אירועים שכל אחד מהם הזיז את השווקים בחדות. זה בא לידי ביטוי בביצועי חסר בבורסה, בשביתות, בפיחות המטבע ואף בפגיעה בדירוג האשראי של מדינת ישראל.
הפעם זה שונה, ונראה כי השווקים פיתחו אדישות מסוימת לאירועים בזירה הציבורית, לפחות עד שלב מסוים. לצד פיטורי בר, ניתן למנות גם את הפיטורים של שר הביטחון יואב גלנט (בפעם השנייה והסופית) ואת הודעתו של שר המשפטים יריב לוין על פתיחה בהליך הדחה של היועצת המשפטית לממשלה.
מה עומד מאחורי המהפך, ומה יכול בכל זאת לגרום לתגובה חריפה בשוק? "בשנתיים האחרונות המשקיע הישראלי עבר הרבה אירועים משמעותיים, שוק ההון פיתח סף רגישות גבוה יותר ואינו מיטלטל בכל מצב", אומר לגלובס יוטב קוסטיקה, מנהל ההשקעות הראשי במור קרנות נאמנות.
אחד ההסברים לדבריו נעוץ במלחמה - להערכתו האירועים הנוכחיים, היכולים להתפתח למשבר פוליטי, היו מפילים את השוק אם היו מתרחשים לפני 7 באוקטובר 2023. כעת, אחרי כל מה שעברנו מאז, לדבריו, "דרוש אלמנט משמעותי יותר כדי שהבורסה תגיב".
השווקים הגלובליים משפיעים יותר
כמו לפני המאבק הפנימי בשנת 2023, מה שמניע את המט"ח ואת השוק המקומי הוא בעיקר מה שקורה מעבר לים, בשווקים הגלובליים. לדוגמה, השקל איבד גובה בשבועות האחרונים ומציג ביצועי חסר ביחס לרוב המטבעות בעולם.
בבנק הפועלים הסבירו בתחילת השבוע, עוד טרם פיטורי בר, כי "הגורם העיקרי לפיחות הוא ירידות המחירים בשוק המניות האמריקאי, שגוררות רכישות מט"ח של המשקיעים המוסדיים. ייתכן כי היחלשות השקל הושפעה גם מעלייה בסיכוי להתחדשות הלחימה ברצועת עזה". מאז הודעת הפיטורים של בר, כאמור, לא חל שינוי דרמטי בשער הדולר-שקל.
קוסטיקה מעריך כי "השוק מגיב בעיקר למה שקורה בחו"ל. אירוע המכסים לא משפיע יותר מדי על השוק הישראלי, ושוק המניות הישראלי אף מגיב בביצועי יתר. יבשת אירופה מתחמשת ומתעצמת, ואלמנט זה מיטיב עם התעשיות הביטחוניות בישראל".
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בבנק לאומי, מסכים כי מה שבעיקר משפיע לחיוב או לשלילה על השוק המקומי נמצא מחוץ לישראל. "מלחמת הסחר היא המשפיעה ביותר על מה שקורה בישראל, בגלל השפעתה הגדולה על הכלכלה האמריקאית. כבר עתה רואים צפי לאינפלציה גבוהה יותר ולהאטה כלכלית בארה"ב, שהביאו לנפילת שוק המניות בוול סטריט ויצרו גלי הדף על ישראל. היחלשות הבורסה בארה"ב גם גררה פיחות חד של השקל בחודש האחרון", הוא אומר.
לוי מדגיש כי האירועים הגאו-פוליטיים יכולים לקחת את הכלכלה העולמית, ובאופן ספציפי גם את זו הישראלית, לשני הכיוונים. "מחד, אנו רואים את ההתעצמות הביטחונית באירופה כמיטיבה עם השוק בישראל, בדגש על התעשיות הביטחוניות. אך מנגד, המתיחות ההולכת וגוברת מול איראן וגם התקיפות של ארה"ב בתימן מעלות סימני שאלה רבים בנוגע לעתיד הקרוב", הוא מוסיף.
מה יכול לשנות את הסנטימנט החיובי
הכלכלה המקומית נהנית מסנטימנט חיובי שמתבטא במספר רבדים: הגירעון במגמת ירידה, ולמרות העובדה שהאינפלציה עדיין מעל יעד בנק ישראל, הצפי הוא שתגיע לשם בחודשים הקרובים.
גם הרגיעה, הזמנית אולי, בגזרות הביטחוניות מוסיפה נחת למשקיעים. לטענת קוסטיקה, "בעת האחרונה המשקיעים מחזירים את הכספים שהיו מצויים בחו"ל לשוק הישראלי בעקבות הירידות בארה"ב, והסנטימנט לשוק הישראלי נראה טוב יותר לעומת שוקי חו"ל".
לוי חושב שהטלטלה בכלכלה הבינלאומית, שכוללת את מדיניות המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ואת החשש ממיתון בארה"ב, תופסת את תשומת-הלב של המשקיעים. ישראל מבחינתם פחות נמצאת במוקד. "המציאות מתכנסת לפי התחזיות, הגירעון מצטמצם, והריבית צפויה לרדת בהמשך השנה. המדיניות המוניטרית אינה עומדת בראש מעייני המשקיעים, והחששות בשדות אחרים הפכו דרמטיים הרבה יותר, ולכן תשומת-הלב נוטה לשם", הוא אומר.
מה כן יכול להניע את השווקים המקומיים? בשוק מעריכים כי בשלב זה הסיכון מצוי בזירה הגאו-פוליטית, ומתקשים להצביע על התפתחויות פניומיות ספציפיות שיגררו לתנודות חדות. גורמים בשוק מוסיפים כי יציאה מסיבית להפגנות עשויה להגביר את אי-הוודאות, ובנקודה מסוימת למשוך את השווקים מטה.
בינתיים לפחות זה נראה רחוק מההשפעה הדרסטית שהייתה לתקופת המאבק סביב החקיקה המשפטית על השווקים.