צעד אחר צעד טיפסה ספיר איפרגן באגף תקציבים במשרד האוצר ● היום, כרכזת התחבורה, היא פועלת בכל הכוח לשיפור התחום שרחוק כל כך מיעדיו הסופיים, וגם מצרה: "הצלחתי לקדם רק מחצית ממה שקיוויתי"
"אני לא סיפור סינדרלה של נערת פריפריה אז אל תעשה מזה יותר מדי קיטש", ביקשה ספיר איפרגן בתחילת הראיון. ובכל זאת, לא בכל יום פוגשים דמויות כמוה, בטח לא במסדרונות אגף התקציבים, הסיירת של השירות הציבורי.
איפרגן גדלה בבאר שבע, בת בכורה לאמא, עובדת בחברת עמידר, ואבא שף. "ההורים שלי עבדו קשה מאוד כדי שלנו יהיו הזדמנויות. הערך הכי בולט שספגתי מגיל אפס הוא - לא להתלונן, לעשות. סבתא שלי מירוחם יישבה את הדרום, היא לא רואה את עצמה מסכנה, אלא מלח הארץ, התגלמות הציונות. זו האווירה שגדלתי בה, לא מתוך עיוורון, אלא מתוך הבנה שבסוף אדם אחראי לגורלו".
הרקע הזה, היא מספרת, חייב אותה להצטיין: "לא באתי ממקום של פריבילגיה בבאר שבע לפני 34 שנים. תמיד היה לי ברור שמה שאני רוצה לעשות הוא להשפיע, להגיע לעמדות מפתח כדי לעשות דברים בדרך שלי ולשנות את המציאות".
לפני שירותה הצבאי כקצינת הדרכה היא למדה במכינה קדם צבאית ולאחר מכן החלה בלימודי כלכלה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. תוך כדי התואר הראשון היא כבר התחילה ללמוד לתואר השני. משם הגיעה לפני שמונה שנים לאגף תקציבים, כרפרנטית ביטחון. "אגף תקציבים הוא הגוף היחיד שמהווה אופוזיציה לצה"ל ולמשרד הביטחון, ועבדנו קשה מאוד בשביל מעט הצלחות", היא מספרת על שלוש השנים הראשונות שם. "עבדנו קשה על ייעול תקציב הביטחון בעולמות של כוח אדם, עבודה על פנסיות הגישור של צה"ל, קיצור שירות החובה - קרבות מאוד קשים".
לאחר מכן עברה איפרגן לתפקיד רכזת בתחומי התקשורת והמו"פ והייתה שותפה ביישום מתווה הסיבים האופטיים, אך למעשה הייתה אחראית גם על ההשכלה הגבוהה והמדיניות הממשלתית להייטק - שם הייתה התשוקה שלה. "אנחנו לא מצליחים להתחרות על המוחות הכי מבריקים שלנו, שיוצאים ולא חוזרים. אנחנו חייבים לחזק את המצוינות האקדמית כדי להבטיח לא רק שהכישרון נשאר פה, אלא שההשקעה הציבורית מיתרגמת לערך כלכלי, בין היתר דרך הצמחת חברות. מלבד מצוינות מחקרית, לאקדמיה תפקיד קריטי בהכשרת שוק העבודה בישראל ויצירת שוויון הזדמנויות. קידמנו תוכניות רבות לתגמול מצוינות, לחיזוק ההייטק, לשילוב של נשים, חברה ערבית ועוד".
ממאי 2023 היא אחראית על תחום התחבורה, לרבות התעופה. "היעד המרכזי שלי הוא שיפור שירותי התחבורה הציבורית, שכן זה מנוע משמעותי לצמיחת כלכלת ישראל ולהרחבת הנגישות להזדמנויות עבור תושביה". במסגרת תפקידה היא מובילה מהלך של ייעול מפות התחבורה הציבורית, אסדרת הענף שבו פעילות כ־20 חברות פרטיות, לאחר התנגדויות רבות, וכן רפורמות שעתידות לצאת לדרך כמו מס הגודש (שמוטל על רכבים שעות עומס) ושינוי בהקצאת תו תושב לחניה חינם. רפורמה נוספת שאיפרגן מקדמת היא הקמת רשויות מטרופוליניות לניהול התחבורה - רפורמה שהופיעה בדוחות של גופים בארץ וקיימת ב־OECD כבר 20 שנה. החוק פוצל אמנם מחוק ההסדרים, אך צפוי לעלות לדיון בוועדות הכנסת.
"המטרה חשובה יותר מהכול"
לאגף תקציבים באוצר יש השפעה אדירה על הכלכלה וחיי היומיום, היא אומרת, אך לעבודה בו יש גם מחיר. "אנחנו משקיעים את כל הנשמה בעבודה, עובדים מסביב לשעון ומרוויחים לא הרבה. זה משפיע על הילדים ובני ובנות הזוג שלנו. אנחנו מושקעים בזה עד הסוף. ועדיין, לא תמיד אנחנו מצליחים. אני מעריכה שהצלחתי לקדם רק מחצית ממה שקיוויתי, זו עבודה קשה ולעיתים מתסכלת".
ובכל זאת איפרגן מדגישה: "אני מרגישה זכות ענקית לעבוד באגף, זכות אמיתית שיש לי אפשרות להשפיע על המציאות. אני יודעת שבעוד 30 שנה אני אסתכל על הימים האלה ואגיד: למה לא עשית יותר?".
היא גם ערה לביקורת על אגף תקציבים, שנכנס בנעליהם של המשרדים המקצועיים, כמו גם בנעלי משרד התחבורה. "כשיש ואקום אז אין ואקום - משהו חייב לקרות והמטרה חשובה יותר מהכול. לא נשב ונצפה אם יש מהלך שיכול לקדם את כלכלת ישראל והוא לא מבוצע והשקעות יורדות לתהום. יש לנו אחריות".
איפה תהיי בעוד עשור?
"אהיה באמצע החיים ואני רוצה לדעת שעשיתי משהו. אני רוצה להישאר רעבה ולהיות בתפקיד מנכ"לית של גוף עם ערך שתורם לכלכלה הישראלית".