גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גרמניה אישרה חוב של טריליון אירו וההשלכות יהדהדו באירופה

לאחר כמעט שני עשורים של צנע תקציבי, גרמניה נוטשת את בלמי החוב שעוגנו בחוקה ● המהלך שאושר בפרלמנט מסמן עידן חדש של השקעות ענק בביטחון ובתשתיות ● המסר יהדהד ברחבי היבשת: זה הזמן לפתוח את הארנק כדי להתמודד עם האתגרים הגיאו־פוליטיים

פרידריך מרץ, הקנצלר הנכנס של גרמניה, בבונדסטאג / צילום: ap, Ebrahim Noroozi
פרידריך מרץ, הקנצלר הנכנס של גרמניה, בבונדסטאג / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

הבית התחתון של הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג, אישר בישיבתו האחרונה לפני פיזורו את שינוי הכיוון ההיסטורי של המדינה מבחינת מדיניות כלכלית. בעוד במשך קרוב לשני עשורים האיסור להיכנס לחוב משמעותי היה מעוגן בחוקי היסוד של הרפובליקה הפדרלית, השינוי הנוכחי קובע כי הוצאות על ביטחון יוחרגו מכך, וכי תוקם קרן חוץ-תקציבית בשווי 500 מיליארד אירו להשקעה בתשתיות, באקלים ובאנרגיה. "גרמניה הופכת למדינה בחוב", כתבו כלי התקשורת במדינה, בעוד הקנצלר המיועד פרידריך מרץ שיזם את המהלך בירך על האישור. "זהו עידן חדש לגרמניה", הכריז הבילד, "נסללה דרכנו למגה־חוב".

האקזיט הגדול בתולדות ישראל: וויז תימכר לגוגל ב-32 מיליארד דולר
הם ציפו לראלי בשוק וקיבלו מלחמות סחר: הצרכנים בארה"ב מריחים מיתון

כלכלנים גרמנים חישבו כי התוכנית החדשה, שמסתכמת בלפחות טריליון אירו לעשור הקרוב, תעלה את שיעור החוב של המדינה בחדות מ־63% ל־84% (כחלק מהתמ"ג השנתי). הם ציינו כי מדובר בהשקעה התקציבית הגדולה ביותר בהיסטוריה הגרמנית המודרנית, אפילו יותר מההשקעה שנדרשה אחרי נפילת חומת ברלין לטובת האיחוד-מחדש של גרמניה בשנות ה־90. המהלך הגרמני הנוכחי השפיע עד כה לחיוב על השווקים באירופה, מאז שהוכרז לפני כשבועיים. בתקופה זו האירו התחזק ב־5% מול הדולר, מדד הדאקס עלה ב־5.1% ומי שזינקו במיוחד היו מניות המגזר הביטחוני (כמו "ריינמטאל") התשתיות (כמו "סימנס ") ואפילו התחבורה ("פולקסווגן ").

עתירות נגד השינויים בחוקה נדחו

תוצאות ההצבעה היו לא בטוחות לגמרי עד הרגע האחרון. בצעד חריג, המפלגה הנוצרית־דמוקרטית (CDU) שניצחה בבחירות, והסוציאל־דמוקרטים (SPD) שהפסידו בהן אך דנים על הקמת ממשלה משותפת עם עמיתיהם, כינסו דיון מיוחד בפרלמנט שבו תידון "חבילת החוב החדשה לגרמניה". הן נאלצו לעשות זאת מכיוון שבפרלמנט החדש שיתכנס החל מהשבוע הבא אין להן רוב של שני־שלישים מהמושבים, הדרוש לשינויים בחוקה. חששות מ"עריקים", במיוחד בקרב עשרות חברי הפרלמנט שנזרקו מהבונדסטאג הנוכחי אחרי הבחירות האחרונות, היו גבוהים. אך בסופו של דבר ההחלטה עברה ברוב של 513 תומכים מול 207 מתנגדים.

עד הרגע האחרון ניסו מפלגות יריבות, "אלטרנטיבה לגרמניה" מהימין הקיצוני ו"הליברלים", לטרפד את המהלך. ואולם, שורת עתירות לבית המשפט לענייני חוקה נדחו בימים האחרונים, ההצעה עברה בוועדת התקציב של הפרלמנט וכעת צפויה גם לעבור בבית העליון של הפרלמנט, הבונדסראט, לפני שתיכנס לתוקף. "השינויים הללו בחוקי היסוד של גרמניה מתווים מסלול חדש לגרמניה, שהוא נחוץ לחלוטין ויש לאמץ במהירות האפשרית בשל הזמנים שבהם אנו חיים", הכריז מרץ במהלך הדיונים על ההחלטה.

ההשלכות של המהלך הגרמני הידהדו ברחבי אירופה: אחרי שהטיפה למדינות היבשת לנהל מדיניות צנע בשנות המשבר הכלכלי, ואחרי שנמנעה בעצמה מהשקעות בתשתית, גרמניה בוחרת למעשה בתוכנית תמריצים כלכלית חסרת תקדים, שמשלבת בין השקעה בתשתיות לבין השקעה בביטחון. המסר ליתר מדינות אירופה הוא שזה הזמן לפתוח את הארנק, להלוות כדי להתמודד עם האתגרים הגיאו־פוליטיים והכלכליים. זהו העת לקחת חוב כדי להתמודד עם משבר כלכלי ותשתיות רעועות וכדי לשקם עשורים של הזנחה צבאית שהפכו את אירופה לחלשה ותלויה בארה"ב ובברית נאט"ו המתערערת. במילים אחרות, משמעת תקציבית אאוט, עידן החוב - אין.

מרץ עצמו התמודד עם ביקורת חריפה, כולל מתוך מפלגתו, אחרי שבמהלך קמפיין הבחירות - עד לרגע האחרון ממש - אמר כי יש לממן את התקציבים הנדרשים לביטחון ולצמיחה מחודשת בעזרת "התייעלות" ולא רמז כי יפרוץ את מסגרת התקציב בשיעור כה משמעותי. "אני לוקח ברצינות את הביקורת", אמר, "אבל כבר זמן מה סברתי שצריך לשנות את אופי ההוצאה התקציבית".

דיל עם הירוקים: קרן אקלים ב־100 מיליארד

עד כה, בניגוד למגמה גלובלית, גרמניה היתה במגמה של הקטנת שיעור החוב שלה, בעזרת עיקרון "בלמי החוב" שאסר עליה להיכנס לגירעון שנתי של יותר מ־0.35% מהתקציב בלבד. בעוד שיעורי החוב הלאומי של צרפת, איטליה, ארה"ב ולמעשה כל מדינה אחרת ב־7G הלכו ועלו, אלו של גרמניה ירדו לסביבות ה־60%. גרמניה השעתה את העיקרון במהלך מגיפת הקורונה, אולם כאשר הממשלה היוצאת ניסתה להשתמש בכספים למטרות אחרות, בית המשפט לענייני חוקה טירפד זאת וגזר כישלון על הקואליציה היוצאת.

לכן המהלך הנוכחי היה הכרחי, ואמור "לסדר" למרץ ארבע שנים חלקות בראשות הכלכלה הגדולה יותר באירופה. כדי לזכות בתמיכת "הירוקים", מרץ הסכים להקצות כ־100 מיליארד אירו מתוך 500 המיליארד ל"קרן אקלים", שנועדה לצמצם את פליטות הפחמן של גרמניה בעזרת סובסידיות לאנרגיות מתחדשות, בידוד מבנים, מעבר של החימום מגז לחשמל ועוד צעדים. הירוקים לא יהיו חלק מהקואליציה הקרובה, אולם הם התגאו בכך שהשינויים מקבעים לראשונה את המטרה הגרמנית להביא לאפס פליטות גזי חממה עד 2045 בחוקי היסוד של גרמניה.

אבל השאלה הפתוחה תהיה אם ה"בזוקה" הכלכלית הזו, כפי שכלי התקשורת במדינה התייחסו לחוב החדש, תיצור מנועי צמיחה, או שהמערכת הגרמנית הכלכלית המקרטעת תשאב את סכומי העתק ללא שינוי של ממש. גרמניה זקוקה לרפורמות אדירות בתחום הדיגיטליזציה, החינוך, התשתיות הפיזיות והמקוונות, וגם בתחום הדה־רגולציה. היא אינה בונה מספיק דירות לעמוד בביקושים, עומדת בפני שוקת שבורה בתחום האנרגיה אחרי תום עידן הגז הרוסי הזול, ונתקלת במלחמת הסחר הגלובלית.

"גולדמן זאקס" העריכו כי התוכנית החדשה תקפיץ בחדות את ההוצאה התקציבית הגרמנית על ביטחון ל־3.5% עד שנת 2027, לעומת 1.5% לפני שנים אחדות בלבד. עוד העריכה החברה כי הצמיחה הגרמנית תחזור לרמה "הקבועה" שלה בשנים האחרונות - 2%, כבר בשנה הבאה. בין התוכניות שצפויות להתממש באופן מיידי: 53 מיליארד אירו לשדרוג מערך הרכבות המקרטע במדינה, שהפך לסמל בעבור הגרמנים לחוסר היכולת של הממשלות הנוכחיות.

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווחים סותרים בארה"ב לגבי אפשרות של מלחמה קרובה באזור

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים