גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא פרופסור ויזם סדרתי ובטוח שהבעיה של AI "לא שהיא חכמה מדי, היא טיפשה מדי"

שיחה עם פרופ' יואב שוהם, מייסד ומנכ"ל AI21 Labs ● על נבואת הזעם הלא מבוססת של הבינה המלאכותית, מה בכל זאת צריך לגרום לנו לחשוש והאסטרטגיה שתאפשר לישראל להפוך למובילה עולמית ● AI - מבט לעתיד, כתבה רביעית בסדרה

הצוללת. הילה ויסברג ואסף גלעד בשיחה עם פרופ' יואב שוהם / צילום: רועי שור
הצוללת. הילה ויסברג ואסף גלעד בשיחה עם פרופ' יואב שוהם / צילום: רועי שור

פרופ' יואב שוהם, בפברואר פרסמת מאמר במגזין Fortune שבו כינית את הדרך שבה ארגונים עובדים כיום עם AI כ־Prompt and pray, כלומר עליהם להתפלל ש־AI תספק תשובה אמינה. אמרת שאתה הכי מוטרד שהיא "טיפשה מדי". למה הכוונה?
"הכוונה היא שאי אפשר לסמוך עליה, במיוחד במשימות מורכבות. בעולם העסקי, אם אתה מבריק 95% מהזמן ומדבר שטויות 5% מהזמן, אתה מת".

הצוללת | הוא היה אחד הבכירים בהייטק, ויש לו המלצה חשובה: אל תלמדו את המקצוע הזה
הצוללת | מייסד למונייד בטוח: אלה המקצועות שיישארו חסינים ומה כדאי לצעירים ללמוד
הצוללת | "חייבים את זה לעצמנו": הבכירה שמסמנת את התחום הבא שבו ישראל עומדת לעשות מהפכה

איך זה בא לידי ביטוי בשטח?
"יש חברות שבוחנות מאות פרויקטים בתחום ה־AI ומביניהם מגיעים בסוף להשקה רק מספר קטן - 6% בלבד לפי סטטיסטיקות של AWS (פלטפורמת מחשוב הענן של אמזון - ה"ו וא"ג). הסיבה המרכזית לכך היא חוסר הדיוק של המודלים, כי מצד אחד הם מבריקים ומצד שני לפעמים הם ממציאים שטויות מוחלטות. אתה אפילו לא יכול לזהות אותן, כי בתוך הטקסט הגדול שקיבלת מוחבאים דברים שגויים ומומצאים".

מודל השפה שלכם, ג'מבה, הוא הגדול היחיד שפותח בישראל. מודל שפה גדול (LLM) נמצא בבסיס רבים מהצ'טים המוכרים לנו, ChatGPT ואחרים. ג'מבה לא עושה טעויות?
"מדובר בקרוב לאפס טעויות. בארגונים שעובדים עם ג'מבה כמעט לא נתקלנו בהזיות. אנחנו עובדים, למשל, עם הבנק הדיגיטלי וואן זירו. יש להם שירות לקוחות מבוסס AI והם רוצים לתת תשובות אוטומטיות מהימנות ללקוחות. אפשר לחשוב על שאלות כמו 'מה היתרה שלי בעובר ושב?' ו'מהו אפיק ההשקעה שהכי מתאים לי'".

אבל נדמה שג'מבה משתרך מאחור. אנחנו לא רואים אותו בראש הטבלאות של דירוגי המודלים, כמו Hugging Face. במקומות הראשונים מופיעים המודלים של Open AI, מטא, אנתרופיק, עליבאבא ומיסטרל הצרפתית.
"אנחנו עובדים מול ארגונים, Enterprises, והם פחות מסתכלים על הדירוגים האלה. לא השקענו בצ'ט AI שפונה לקהל הרחב, דבר שתורם לחיזוק המיתוג של אותן חברות (שמובילות בדירוגים - ה"ו וא"ג). זה בנה להן ערך. האם טעינו כשלא השקנו צ'ט? אני לא יודע. זה יקר מאוד וכרוך בהמן עבודה. אז השאלה היא אם אנחנו רוצים לגייס עוד כמה מאות מיליונים ולעשות את זה. ב־AI21 לא השקענו עד עכשיו הרבה במיתוג ואנחנו פועלים לשנות זאת".

מימין: פרופ' אמנון שעשוע, מייסד שותף של AI21; פרופ' יואב שוהם, מנכ''ל שותף ומייסד שותף; ואורי גושן, מנכ''ל שותף ומייסד שותף / צילום: עומר הכהן

בשבוע שעבר השקתם את מערכת מאסטרו, שעוזרת לארגונים לצמצם טעויות בשימוש גם במודלים מתחרים לכם, כמו GPT וסונט, המודל של קלוד. זה צפוי להיות כיוון דומיננטי של החברה?
"כן, זה העתיד של התעשייה. במודלים השונים תמיד תהיה מידה של חוסר דיוק. לכן מה שחסר הוא מערכת AI שמוסיפה בקרה ומגדילה את האמינות".

האם מבחינתך החברה היא הצלחה? היא בדרך לרווחיות?
"אני אף פעם לא מרוצה. ביום שבו אפסיק להיות מודאג, המשקיעים שלי יצטרכו לדאוג. בכל מקרה, זה שלב מוקדם מדי להגדיר אם זו הצלחה או לא. לגבי רווחיות, רוב החברות שתדברי איתן בתחום - זה מושג שהן לא יודעות לאיית".

מהו היעד מבחינתך?
"היעד שלי הוא ליצור את ה־AI החכמה בעולם, שארגונים ישתמשו בה בצורה אמינה ושיוכלו לסמוך עליה כמו שסומכים על טכנולוגיה קלאסית. אם כל ארגון בעולם ישתמש בתוכנה שלנו, זו הצלחה".

המתחרות שלכם, כמו OpenAI ואנתרופיק, מגייסות מיליארדי דולרים בכל שנה ומטפסות לשווי של עשרות מיליארדים, וזה לא קורה אצלכם. גייסתם עד כה מאות מיליוני דולרים בלבד.
"כסף חשוב, אבל הוא לא חזות הכול. ליצור מודלים שעוסקים בלצייר חמור על הירח פחות מעניין אותנו. אנחנו לא משחקים את המשחק שאומר: נזרוק כל דאטה שאפשר למצוא על מספר גדול של מעבדים ונראה מה קורה,ועל הדרך נשיק צ'ט שהוא Crowd Pleaser. הטכנולוגיה שלנו, שהיא חכמה מאוד, לא דורשת את הפזרנות הזאת. הסכום שגייסנו עד כה, 336 מיליון דולר, זה עדיין כסף. אבל זה לא מיליארדים".

"הפעילות של רשתות נוירונים פשוטה מהמוח"

לפני כשנתיים פרופ' ג'פרי הינטון, חלוץ בתחום רשתות נוירונים (שהן הבסיס של הבינה המלאכותית היוצרת), עזב את גוגל כדי להתריע על סכנות ה־AI. אתה מכיר אותו באופן אישי. מה דעתך?
"יש לי הערכה רבה לג'ף, אבל אני חולק עליו. האם מכונות יוכלו להתחרות באינטליגנציה שלנו? זו שאלה מאוד מאוד פתוחה. הדעה שלי היא שאף אחד לא באמת יודע. שווה לחשוב על זה. אבל מכאן עד להודעות האבל על המין האנושי אני חושב שהמרחק גדול".

מה הניחוש שלך?
"הניחוש שלי הוא שבטווח הקצר, 20 השנים הקרובות, מכונות יעצימו אותנו יותר ויותר ונוכל לעשות דברים שלא יכולנו לעשות קודם. יש דברים שאנחנו לא נעשה כי הן עושות טוב מאיתנו. זו טיבה של הטכנולוגיה. בטווח הארוך, דהיינו 200 שנה, תעלה השאלה איפה עובר הגבול בין אדם למכונה - בין שזו תקשורת בין מוח למכונה ובין שמדובר במכונות שמוטמעות בגוף שלנו. לכן השאלה היא עמוקה: לא אם המכונות יחליפו אותנו, אלא איפה עובר הגבול בינינו לבינן".

במסגרת הסדרה על AI התראיין בצוללת גם מנכ"ל למונייד דניאל שרייבר, שאמר: "אין דבר שאפשר לעשות במוח האדם ואי אפשר לעשות בסיליקון". אכן?
"האם המכונה חושבת כפי שאנחנו חושבים? אף אחד לא יכול לתת לך תשובה מוחלטת. המוח האנושי הוא מערכת מורכבת להפליא. ככל שאנחנו מעמיקים בהבנתו, אנחנו דווקא מגלים כמה מעט אנחנו יודעים עליו. הפעילות של רשתות נוירונים מלאכותיות פשוטה בהרבה ממה שקורה במוח האדם".

בכל זאת, אילו סכנות שגלומות ב־AI מטרידות אותך?
"הדבר שהכי מטריד אותי הוא לא ש-AI חכמה מדי, אלא שהיא טיפשה מדי. היא עושה דברים נהדרים, אבל היא גם יכולה להיות טיפשה כמו נעל, כי כשהיא טועה, היא לא טועה בקטנה. היא מדברת שטויות מוחלטות.

"מה שמטריד אותי ברמה החברתית הוא השחיקה של שכבת האינפורמציה שהיא הבסיס של הדמוקרטיה הליברלית. אני לא אוהב את המושגים פייק ניוז או פוסט־אמת, אבל אנחנו חיים בעידן של הצפת מידע. חלקו תמים ונכון, חלקו תמים ושגוי, ויש יותר ויותר מידע לא תמים. לכן קשה יותר ויותר לדעת מה נכון.

"מה שמאוד מפחיד הוא היכולת של AI לדבר ממש כמו אנשים מסוימים בסאונד ובווידאו. זה נוגע במשהו בסיסי מאוד אצלנו. כשאני מסתכל עליכם עכשיו, אני רואה שזה אתם. כשאני צופה במישהו מוכר בטלוויזיה, אני מבין שזהו הוא. אבל אני לא יכול לסמוך על זה. זה מה שמדיר שינה מעיניי".

תלמידו של הינטון וממייסדי Open AI, איליה סוצקבר, הקים לפני כשנה חברה בשם Safe Superintelligence (SSI), שיש לה גם משרדים בתל אביב. המטרה היא למנוע מ־AI להתקדם למקומות מסוכנים. יש מקום לחברה כזו לדעתך?
"אחרי שעזב את Open AI, היה ברור שסוצקבר לא ישב בבית ויסרוג. מה הוא יודע לעשות? הוא יודע לעשות AI ולאמן רשתות בעלות גבוהה מאוד. החברה שהקים היא לא פילנתרופית, אלא למטרות רווח. לכן צריך לראות מה היא תעשה בפועל, אני מניח שמשהו מעניין".

מה ישראל יכולה ללמוד מצרפת?

אתה מייעץ לתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. מבקר המדינה קבע שלישראל אין אסטרטגיית AI, אין לה מחשב־על והתקציב נמוך מאוד - כמיליארד שקל בלבד עד 2027. היא גם ירדה בדירוגים הבינלאומיים בתחום.
"את המדדים האלה עלינו לקחת בעירבון מוגבל. אני מכיר אותם היטב כי בניתי אינדקס מסוג זה שהוא המוביל בעולם, Global AI Vibrancy Rankings. לגבי הדוח מבקר, אגיד כך: יש לנו בסיס טוב להתחלה. יש חוקרים טובים באקדמיה ויש חברות AI טובות.

"אני מבדיל בין חברות שמייצרות AI לבין חברות שצורכות AI, ששתיהן חשובות. יש לנו יותר חברות שצורכות AI מאשר מייצרות (AI21 או מלאנוקס שנמכרה לאנבידיה הן מייצרות - ה"ו וא"ג), וכך זה בכל העולם. יש בישראל התחלה של בניית תשתית, כמו מרכזי חישוב גדולים (Data centers) ותשתית מחקרית באוניברסיטאות. אם זה ייעצר בכך, זה לא יהיה מספיק".

נתמקד לרגע בחוקרים הישראלים.
"אם תסתכלו על מספר החוקרים באקדמיה בישראל שעוסקים בליבת AI, לא תגיעו ל-100 חוקרים. באוניברסיטת סטנפורד (שם לימד שוהם במשך 28 שנה - ה"ו וא"ג) לבדה יש 100 חוקרים שעוסקים בכך. ישראל זקוקה למספר גדול יותר. כמה? אני לא יודע, אבל לפחות כפול. יש מאמצים להגדיל את המספר כיום. התקציב הכולל שאושר עד היום לתוכנית הוא מיליארד שקל. זה עדיין תקציב קטנטן".

מה הסכום הדרוש?
"פי עשרה. אני אומר את זה בענווה, כי בישראל השמיכה קצרה ולא לי לקבוע את סדרי העדיפויות. אנחנו לעולם לא ננצח את ארה"ב או את ערב הסעודית או איחוד האמירויות במספר המעבדים הגרפיים, ועדיין המשאבים צריכים לגדול. ישראל צריכה ליצור את הקשרים הנכונים מול גופים ברחבי העולם, כדי שתהיה לנו הנגישות לכוח עיבוד וכדי לתרום לעולם מהחוכמה שיש לנו".

איחוד האמירויות משקיעה הון ברכישת מעבדים גרפיים ובבניית חוות שרתים ותחנות כוח סולאריות וגרעיניות.
"זה בדיוק מה שאנחנו לא יכולים לעשות. אין לנו לא את הכסף לכך ולא את האנרגיה. כן יש את המשאבים המשלימים: היכולות האלגוריתמיות והיכולת לפתח טכנולוגיה על בסיס זה. אלה הדברים שאנחנו מאוד טובים בהם, ואלה הדברים שאנחנו צריכים להצטיין בהם".

משרד ראש הממשלה מתכוון להקים מטה חדש ל־AI, כנראה כי בעיניו התוכניות שהיו עד היום, כולל התוכנית הלאומית, לא מספיקות ולא מתאימות. מה דעתך?
"כיום יש תוכנית פעילה ומתפקדת, וחשוב להבין זאת. פורום תל"ם שמוביל אותה כולל את הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), מינהל פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת), רשות החדשנות ומשרדי האוצר והמדע. הפורום קיים, ולדעתי ככל שתהיה יותר רוח גבית מצד הממשלה ויותר משאבים, כך ייטב. אגב, דוגמה טובה למדינה שהצליחה להצעיד קדימה את תחום ה־AI היא צרפת ואפשר ללמוד ממנה".

מהי האסטרטגיה שנקטו בצרפת?
"הנשיא מקרון החליט ש־AI היא תחום סופר־חשוב והוא דאג להקצאת משאבים ולהעלאת הפרופיל הבינלאומי. כדי שמדינה תוכל להצטיין בתחום, אנשי מקצוע ענייניים צריכים להוביל אותו. צריך להיות להם קל לעשות זאת - כלומר ללא סרבול, ללא ביורוקרטיה וללא פוליטיקה".

עוד כתבות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?