גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ווסט נגד קרדשיאן – מי שולט בפרסום של הילד?

הוליווד סוערת לאחר שקים קרדשיאן אסרה על הגרוש שלה להשתמש בבתם לצורך קליפ מוזיקלי ● נורת' ווסט רשומה כסימן רשום על ידי אמה וכעת, קניה נכנס למאבק מכוער על השימוש בו ● האם מצב כזה יכול לקרות גם בישראל?

קים קרדשיאן וקניה ווסט / צילום: Reuters, Gonzalo Fuentes
קים קרדשיאן וקניה ווסט / צילום: Reuters, Gonzalo Fuentes

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון, מנהלת תחום דיני משפחה

לילדה בת ה-11, הנושאת את השם היצירתי נורת' ווסט, יש פוטנציאל השתכרות גבוה. למעשה הוא כל כך גבוה, עד שאימה רשמה את שמה כסימן רשום. עובדה זאת נודעה לאביה של הילדה, הזמר קניה ווסט, רק לאחרונה, כאשר קים קרדשיאן, גרושתו ואימה של הילדה, הודיעה לו, שהיא לא נותנת את הסכמתה להשתתפותה של הבת בסרטון מוזיקה משותף. התוצאה היא כצפוי, סיבוב פומבי של מאבק מכוער על השליטה בילדה בין ההורים, כשקניה מכריז בדרמטיות "תצטרכי קודם להרוג אותי". ובכן, לא מוכרחים להרוג, אפשר פשוט לפנות לבית המשפט.

אב חויב בכ-100 אלף שקל בשל אי-קיום מפגשים עם ילדיו
אישה ביקשה לבטל הסכם ממון כי לא קראה אותו. מה קבע ביהמ"ש?

בישראל, כדי למנוע מילד מלהשתתף בפרסומות או סרטונים, הורה לא צריך ללכת רחוק עד כדי רישום שמו כסימן רשום, שכן ישנם מספר חוקים המטילים הגבלות בנושא זה. בעקבות התופעה הנרחבת של שימוש בילדים בפרסומות וסרטונים, בשנת 1999 הותקנו תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), אשר קובעות רשימה ארוכה של תנאים לאופן ההעסקה של ילדים בגילאים שנה עד חמש עשרה, והם מותנים בקבלת היתר מיוחד ממשרד העבודה. אחד מהתנאים הוא מילוי טופס הסכמה על ידי ההורים.

כמו כן חוק הגנת הפרטיות אוסר על שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם רווח, ללא הסכמתו. קטין לא יכול לתת הסכמה עצמאית. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קטין חייב לציית להוריו בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם, ובעניינים הכלולים באפוטרופסות נמנים צרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם. בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה, ואם אין הסכמה, ההכרעה עוברת לבית המשפט.

הסכמה של שני ההורים נדרשת לצורך פרסום

בשנה שעברה בית המשפט לעניני משפחה בפתח תקווה דן בבקשה דחופה שהגיש אב לילדה סיעודית בת 14, כנגד אימה, שמצויה בהליך גירושין ממנו. האב עתר להורות לאם להסיר פרסום שהעלתה לאתר אינטרנט לגיוס המונים, במסגרתו ביקשה לגייס כסף מהציבור, כדי לאפשר לה לרכוש את חלקו של האב בבית המשותף של הצדדים. הפרסום כלל את תמונתה של הבת, שמה, וכן פרטים אודות מחלתה ומצבה.

בית המשפט קיבל את הבקשה, והורה לאם להסיר את הפרסום לאלתר, מאחר שקבע, שהשימוש בתמונתה ובסיפור חייה של הילדה לשם גיוס כספים, מהווה עניין של אפוטרופסות, והאם עשתה זאת ללא הסכמת האב כנדרש בחוק. בית המשפט ערך הקבלה להשתתפות ילדים בפרסומות רגילות, וכתב: "כך למשל, לא יעלה על הדעת כי הורה יכול לקבל החלטה לעשות שימוש בתמונות של ילדו הקטין, לשם השתתפות בפרסומות, ללא הסכמת ההורה האחר (בין אם בעקבות אותן פרסומות צפוי הקטין לקבל תמורה ובין אם לאו). ממדובר בעניינים הקשורים בהכנסות שההורים, או מי מהם, מבקשים לקבל בעזרת הקטין, בין אם כספים אלו נועדו לשמש אותם ובין אם נועדו לשמש את הקטין והדבר מחייב הסכמה של שני ההורים, בהיותם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם."

קים קרדשיאן ובתה נורת' ווסט / צילום: Reuters, Reynaud Julien

שיתוף הפעולה בין ההורים נדרש לא רק בנוגע להשתתפות הילד בפרסומת או סרטון אלא גם בנוגע לניהול הרווחים שמתקבלים לידיו כתוצאה מכך. על אף שהילד קטין, הכספים המגיעים לו עקב עבודתו שייכים לו ולא להוריו, ומוטלת עליהם האחריות לשמור עליהם לטובתו עד שיגיע לבגרות, ויוכל לנהלם בעצמו. ההורים נדרשים לשמור על הכספים בקופה נפרדת המושקעת באפיקי השקעה סולידיים, ואם ההורים מבקשים לעשות שימוש בכספים לצרכים אחרים, גם אם לדעתם הם לטובת הקטין, עליהם לקבל את אישורו של בית המשפט.

עוד כתבות

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד