חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק
מדענים שמעו לראשונה את צרחת העור
תאי העור שלנו מעבירים מסרים ברורים של סכנה, כך על־פי מאמר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת PNAS. הכוונה איננה לתאי העצב בתוך רקמת העור, אלה שאנחנו רגילים לחשוב עליהם כמעבירים מסרי סכנה, אותם אנחנו חווים כסוגים שונים של כאב.
● השבוע בביומד | איך ניתן לחזות מראש דמנציה? שתי דרכים מפתיעות
● השבוע בביומד | כמה שווה המלצה מקים קרדשיאן למניה ישראלית?
על־פי המחקר הזה, תאי העור עצמם הם שמעבירים אותות מצוקה. ובמקום מסר קצר וחזק, המסר שמעבירים תאי העור במצוקה הוא איטי בערך פי 1000 מזה שעובר בתאי העצב - אך הוא מגיע למרחקים מפתיעים. עד עתה, לא היה ידוע כי תאי עור יכולים להעביר חשמל.
את המחקר ערכו חוקר החומרים פרופ' סטיב גרניק והמהנדסת הרפואית ד"ר סון מי יו ממסצ'וסטס אמהרסט, אשר תכננו יחד שבב בו 60 אלקטרודות, עליהן נזרעה שכבה אחת של תאי אפיתל. החוקרים השתמשו בלייזר כדי לצרוב את תאי העור, ובחנו את המתרחש באלקטרודות.
התוצאה היא, לדברי יו, "שיחה איטית, אך סוערת" בין התאים. הם העבירו מסר חשמלי שעבר כ-100 מילימטר לשניה, עד מרחק של מאות מיקרומטר ממקום הפצע. ה'שיחות' נמשכו זמן רב יחסית, אפילו כחמש דקות מהפציעה ועד שהמערכת חדלה להגיב.
היו גם נקודות דמיון לתקשורת עצבית. המתח החשמלי היה דומה לזה שעובר בתאי עצב בעת תקשורת, והאות החשמלי עבר דרך פאזות שונות כמו האות העובר דרך תאי עצב.
סוג התקשורת הזה מוכר למי שחוקרים צמחים. גם אצלם, פציעה יכולה להיתרגם להעברת מידע חשמלי באיטיות בין תאים. החוקרים מעריכים כי שיטת התקשורת באפיתל, היא גרסה פרמיטיבית יותר של התקשורת שאנחנו מכירים היום מתאי העצב, והתפתחה לפני שהתאים המתוחכמים הללו ידעו איך לעשות את תפקידם.
כשתיארו החוקרים את המחקר שלהם באתר The Conversation, בו מספרים חוקרים על מחקריהם החדשים, הם ציינו כי הרעיון לפיו מתקיימת תקשורת חשמלית בין התאים, עלה אצלם כאשר ראו את הסנכרון הכרוך בתהליכי ריפוי פצע, הדורשים למעשה הרס של הרקמה הפגועה ובנייתה מחדש, דומה ככל האפשר לזו שהייתה. אבל הרעיון לא קיבל תמיכה בהתחלה. "כאשר פנינו לספקים לרכוש מהם ציוד לבנות את המערכת שלנו, הם ניסו להזהיר אותנו לא לנסות זאת, ואמרו כי אין סיכוי שהניסוי יעבוד", הם כותבים. "חלקם אף היססו למכור לנו את הציוד שלהם. הם חשבו שכישלון בניסוי עלול להוציא למוצרים שלהם שם רע". אך כאמור, הניסוי הצליח בסופו של דבר, ופורסם בכתב עת מוביל.
עדיין לא ברור מה רוצים התאים להשיג באמצעות התקשורת הזו. אולי הם מגייסים מן הגוף אמצעי ריפוי, או מעוררים - כמו שעושים הצמחים - התנהגויות של הגנה מראש בקרב התאים הסמוכים. אם זה נכון, החוקרים מקווים כי הגילוי הזה ישמש כבסיס לפיתוח תרופות חדשות לטיפול בפצעים.
למעשה, כבר נעשו בעבר ניסיונות לטפל בפצעים קשי־ריפוי באמצעות גירוי חשמלי של הרקמה. אולם, לדברי כותבי המאמר, התדר היה שונה לגמרי מזה בו משתמשים תאי האפיתל עצמם על־פי מחקר זה. כמו כן, אומרים החוקרים, עד כה, ניתן הגירוי החשמלי לכל הרקמה, ואולי תהיה תועלת רבה יותר במתן הגירוי לתאים ספציפיים - כך שייתכן שכבר על בסיס ממצאי מחקר זה, ניתן יהיה לנסות פרוטוקול חדש של טיפול.
מתחרה ישראלית חדשה בשוק ההרזיה
חברת אופקו הלת' האמריקאית, הנסחרת בנאסד"ק ובתל אביב, ואנטרה ביו הישראלית, הנסחרת בנאסד"ק, הודיעו על הסכם לפיתוח גלולה לבליעה על בסיס GLP1 ופפטיד דמוי גלוקגון, לטיפול בהשמנה ובהפרעות מטבוליות ופיברוטיות.
ההודעה לא השפיעה בצורה דרמטית על מניות שתי החברות, כנראה משום שהן כבר משתפות פעולה סביב תרופה אחרת להרזיה. אופקו נסחרת לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, ואילו אנטרה נסחרת לפי שווי של 71 מיליון דולר.
השילוב בין GLP1 לגלוקגון נמצא בבסיס של כמה תרופות הנמצאות בניסויים קליניים לתחום של הצטלקות הנובעת מכבד שומני, למשל, אצל אסטרהזנקה ומרק; אבל אופקו צפויה להיות הראשונה שתבחן אותו גם לירידה במשקל. כיום, כל תרופות הדור החדש לטיפול בהשמנה ניתנות בזריקה, אך מספר תרופות בבליעה נמצאות בניסויים קליניים הנערכים על־ידי החברות הגדולות בשוק.
אופקו תשלב את החומר הפעיל שהיא מפתחת עם טכנולוגיית ההולכה של אנטרה. החברות מקוות כי תוכלנה לקבל אישור מה-FDA לכניסה לניסויים קליניים במוצר עד סוף השנה.
במסגרת ההסכם בין החברות, אופקו תחזיק ב-60% מהמיזם המשותף ואנטרה תחזיק ב-40%. בנוסף, אופקו תרכוש 3.6 מיליון מניות אנטרה בפרמיה של 15% על מחיר המניה ביום הכרזת העסקה (11% מעל המחיר היום) ובסכום כולל של 7.8 מיליון דולר.
סכום זה ישמש למימון השלב הראשון של הניסויים הקליניים, אותו תבצע אנטרה. לאחר מכן, ידונו החברות בהמשך הדרך, כאשר אנטרה תוכל לבחור להוסיף מימון ולהישאר עם 40% מהמיזם, או לרדת ל-15% ללא מימון נוסף.
אופקו היא חברת אחזקות רב־תחומית בתחום הביומד, בניהולו של פרופ' פיליפ פרוסט, לשעבר יו"ר טבע. בשנה האחרונה, עלתה מנייתה ב-78%, בעיקר בעקבות מכירת חלק מפעילותה ועסקת רכישת מניות אליה נכנסה בעקבות זאת.
אנטרה, שהיא בעלת זכויות לטכנולוגיה להולכת תרופות דרך מערכת העיכול, מפתחת תרופה בתחום זה לטיפול באוסטיאופורוזיס. החברה נמצאת בניסוי קליני מתקדם ומחכה להחלטה של ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאית, האם יקבל את היעד העיקרי של הניסוי של אנטרה כמספק לקביעת הצלחת הניסוי ויאשר את התרופה.
ד"ר ג'רמי לוין יתמודד על תפקיד בקונגרס הציוני
ד"ר ג'רמי לוין, לשעבר מנכ"ל טבע והיום מנכ"ל חברת הביומד אוביד, חבר דירקטוריון ארגון Bio ושותף ביוזמות פוליטיות שונות, הודיע כי יתמודד בבחירות לקונגרס הציוני העולמי, כחלק מן הרשימה החדשה AID Coalition, המזוהה עם המחאה נגד הרפורמה המשפטית.
בתשובה לשאלת גלובס האם יש סיכוי לראות אותו גם בפוליטיקה הישראלית, אמר לוין: "כל מה שאני רוצה הוא ישראל חזקה, מאוחדת ודמוקרטית יותר. אם אוכל להצטרף לקבצה של מנהיגים צעירים ולעזור להם לחבר את המטרות הללו יחד, הייתי שמח להיות מעורב".
הקונגרס הציוני הוא עדיין גוף בעל משמעות, בהיותו קול שנועד לייצג את היהדות הציונית העולמית, משפיע על מינויים בקק"ל, בסוכנות היהודית ובגופים נוספים, ובזכות התקציב שלו, העומד על כמיליארד וחצי דולר.
לכל יהודי (כולל ישראלי) המתגורר מחוץ לישראל יש אפשרות להצביע בבחירות הללו. הבחירות כבר החלו, וייערכו באופן פיזי ומקוון עד תחילת חודש מאי.
כאמור, רשימת AID Coalition מזוהה עם הזרמים ביהדות התומכים באופן אקטיבי בדמוקרטיה הישראלית, ועם הישראלים המתגוררים בארה"ב, כחצי מיליון בני אדם. הארגון ניהל מחאות נגד הרפורמה המשפטית בחו"ל, ומה-7 באוקטובר, תמך באמצעות תרופות של עשרות מיליוני דולרים בצה"ל, ביישובי העוטף ובתושביהם המפונים, וקידם פרויקטים חברתיים נוספים. הרשימה אינה מזוהה עם גוף מפלגתי מסוים. המלגה מצהירה על כוונתה להמשיך ולהקצות משאבים למטרות אלה.
במכתב אישי לבוחרים, אמר לוין: "במשך שנים, ישראל התאפיינה בעמידות, חדשנות ונחישות בלתי־מתפשרת של אנשיה, אך מתחת לפני השטח, התפתחו שסעים עמוקים, פוליטיים, חברתיים ואידיאולוגיים, שרבים העדיפו להתעלם מהם, מתוך אמונה ששגשוג וכוח יספיקו כדי לשמור על אחדות המדינה. כעת, האשליה הזו התנפצה.
לוין הוסיף: "ישראל 1.0 הייתה התשתית, מההקמה עד 1990... ישראל 2.0 עוצבה על־ידי גל העלייה הרוסית והמהפכה הדיגיטלית שהובילו לצמיחה כלכלית, לפריצות דרך טכנולוגיות ולשינויים במבנה הכלכלה והחברה. ישראל 3.0 הפכה לעידן האדישות, שבו רבים האמינו ששגשוג ועליונות טכנולוגית יספיקו כדי להבטיח את עתיד המדינה, שהקרעים המעמיקים יכולים להישאר ללא התייחסות והשפעה, שאפשר לקחת את הדמוקרטיה כמובנת מאליה. אבל ישראל 4.0 היא המציאות של היום. זהו רגע התעוררות... האחדות אינה מותרות, אלא הכרח. רגע זה מצמיח דור חדש של מנהיגים שאינם באים מתוך המוסדות הממשלתיים או האליטות הפוליטיות, אלא מתוך החברה הישראלית עצמה".
אמיר דגן מונה למנכ"ל "הדסית"
יזם הביומד אמיר דגן מונה למנכ"ל חברת החדשנות ומסחור הטכנולוגיות של בית החולים הדסה, הדסית.
בעבר, הפרופיל המוכר של ראשי חברות מסחור, היה בדרך כלל עורכי דין או אנשי אקדמיה, או רופאים במקרה של חברות מסחור של בתי חולים. בשנים האחרונות, ההעדפה היא למנות לתפקידים אלו בכירים מן התעשייה, ודגן הוא כזה: בעבר היה מנכ"ל החברות "טישו דיינמיקס", העוסקת בפיתוח תרופות מבוססות בינה מלאכותית, ו-Innopace Medical, שפיתחה שתל חשמלי זעיר לטיפול באי ספיקת לב. בנוסף, הוא חבר בצוות ההשקעות של תחום מדעי החיים בקרן ההון סיכון אוורגרין. דגן הוא בוגר תואר שני בהנדסה ביו-רפואית מאוניברסיטת בן-גוריון ותואר ראשון בהנדסת תוכנה מתל אביב.
הדסית, חברת החדשנות, היזמות והמסחור של המרכז הרפואי הדסה, רושמת הכנסות שנתיות ממוצעות של כ-50 מיליון שקל בשנה ממסחור המחקר של בית החולים הדסה. ההכנסות נובעות מתמיכת חברות בניסויים הנערכים בבית החולים, מסחור פטנטים, הקמת חברות סטארט-אפ, שירותי מו"פ לתעשייה ושיתופי פעולה סביב מידע רפואי.
דגן צפוי להקים בהדסה מרכז חדשנות ופיתוח עסקי, תחתיו יפעלו חטיבת המסחור, אקסלרטור התוכנה בשיתוף עם חברת IBM, תוכנית jumpstart, המיועדת להאצת פיתוח טכנולוגיות רפואיות, וכן להקים קרן השקעות ייעודית למימון חברות חדשות המבוססות על פטנטים של חוקרי הדסה.