גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השקעות טובות עושים כנגד האינטואיציה": מנהלי ההשקעות ממליצים - מה לעשות עם הכסף?

בכנס "עושים לונג על ישראל", התנהל שיח רב משתתפים תחת הכותרת "איפה משקיעים בימים סוערים ואיך?" ● גת מגידו: "בסופו של דבר, אנחנו שוב ושוב למדים שהשקעות טובות עושים כנגד האינטואיציה; ברק בנסקי: "מי שהלך נגד המשק הישראלי לאורך ההיסטוריה – לא צדק"; יפעת אורון: "מי שלא יטמיע AI יישאר מאחור"; אריק צ'יקוטאי: "טכנולוגיה ובינה מלאכותית מניעים כל כך הרבה שינויים בעולם, אין סיבה שלא ייעשו גם בעולמות האלה"

יפעת אורון, גת מגידו, ברק בנסקי ואריק צ'יקוטאי, בפאנל משותף / צילום: יוסי כהן
יפעת אורון, גת מגידו, ברק בנסקי ואריק צ'יקוטאי, בפאנל משותף / צילום: יוסי כהן

אחרי הנפילות החדות בבורסה בתל אביב אתמול (א') והתיקון המסוים במדדים המובילים שנרשם ביום שלמחרת, שוחחו בכנס "עושים לונג על ישראל" כמה מבכירי עולם ההשקעות בארץ בפאנל שבחן את סוגיית ההשקעות. את השיח הנחה נתנאל אריאל, כתב שוק ההון בגלובס, תחת הכותרת "איפה משקיעים בימים סוערים ואיך?", השתתפו: יפעת אורון, שותפה ומנכ״לית בלקסטון ישראל, גת מגידו, שותפה ומנכ"לית בית ההשקעות פינסה קפיטל; יוצרת הפודקסט הכלכלי "השור והדוב", ברק בנסקי, משנה למנכ״ל ומנהל חטיבת ההשקעות, כלל ביטוח ופיננסים, אריק צ'יקוטאי, משנה למנכ"ל בנק ONE ZERO.

מנכ"ל קרן פימי: "המשקיעים הזרים חזרו לישראל במספרים של תקופות שגשוג"
מנכ"ל כלל ביטוח: "להשקיע באג"ח ממשלת ישראל זה הדבר הנכון עכשיו"
מנכ"ל בנק ONE ZERO: הציבור נותן אמון בבנקים - אנחנו מציעים את זה בלי עמלות מטורפות

אתמול (א') היה יום די מזעזע בבורסה המקומית (מדד הדגל ת"א 35 נפל ב-3.2%), וזה אחרי תקופה יפה של עליות. איך אתם רואים את זה? אנחנו בלונג על ישראל או שצריך לעבור לשורט?
יפעת אורון: "אני היחידה שמייצגת בפאנל את השחקנים הזרים. אם אני פה בחדר אז ברור שאני לונג על ישראל. הדבר שהכי חשוב לנו כשחקן זר, ואני חושבת שזה מה שהמשקיעים הזרים יסתכלו עליו, הוא לא הקפיצות שקרו בבורסה בעקבות חדשות וגזרות כלכליות, אבל העובדה שאנחנו יודעים להסתכל ולראות כמה זמן לקח לשוק הישראלי להתאושש באוקטובר 2023. וזו היתה התאוששות מאוד מהירה בהשוואה הגלובלית. מבחינתנו זו עדות לחוסן של הכלכלה הישראלית".

גת מגידו: "בסוף השבוע האחרון רמת הסיכון כפי שהיא נתפסת כאן - עלתה. בסופו של דבר, אנחנו שוב ושוב למדים שהשקעות טובות עושים כנגד האינטואיציה. הדרך הטובה לעשות כסף, היא לעשות הפוך (מתחושת הבטן, ח"ש). מי שהשקיע כאן בנובמבר 2023 עשה הכי הרבה כסף. זה לא נוח ללכת נגד המגמה. האירוע הנוכחי (כיום) יותר קשה לניתוח ממלחמה. כי כשנפתחה מלחמה והופתענו בהמון זירות, אז שמנו יותר כסף על ביטחון בהמון זירות, ונראה כיום שידינו על העליונה. משהו באירוע הזה יותר קשה לניתוח. אבל בסופו של דבר למי שיש בטן חזקה ומסתכל לטווח ארוך, אלה הימים שבהם הסיכון מתממש בהן (וכדאי לחשוב להשקיע, ח"ש)".

יפעת אורון, גת מגידו, ברק בנסקי ואריק צ'יקוטאי, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

ברק בנסקי: "אני חושב שצריך להסתכל בקונספט. אנחנו אחרי מגמת עליות מאוד משמעותית מהשפל שהשוק היה. סדר גודל של 50%. אין ספק שהשוק נמצא במקום יותר רגיש למהמורות כאלה ואחרות. אין ספק שהמשקיעים קצת נתפסו אדישים. הראייה הייתה יותר לסוף המלחמה, הפסקת אש, מחשבות על נורמליזציה כזו או אחרת באופק. אני חושב שהמשקיעים קצת נתפסו בהפתעה, עם החזרה של קולות שזוכרים מ-2023. הירידות שהיו חזקות, באו קצת ממרכיב הפתעה, אבל גם אחרי מהלך עליות משמעותי. לא הייתי הופך יום אחד למגמה, אבל אנחנו באירוע פנימי. שיותר קשה לנבא. בסוף יש לנו צבא חזק, ננצח ונתקדם קדימה. פה זה אירוע יותר מורכב. אני מקווה ומאמין שיתקבלו החלטות נכונות. מי שהלך נגד המשק הישראלי לאורך ההיסטוריה - לא צדק".

אריק צ'יקוטאי: "יש אתגר למשקיעים היות ועברנו ממצב שבו המידע והאנליזה שמורה לקבוצה קטנה של אנשים, כשהיום המידע פתוח לכולם. (אבל) יש כיום הצפה של מידע. הנגישות לייעוץ השקעות אמיתי הוא לאנשים עם כסף ובתמחור גבוה. הדברים משתנים בצורה מהירה, היכולת הטכנולוגית לזקק את המידע ולתת למשקיע המקומי או הבינלאומי את הנתונים שיעזרו לקבל החלטה מושכלת, זה הכיוון שאני מסתכל עליו".

ברק, כלל ביטוח הייתה הסמן של השקעה בישראל ולהישאר כאן, ואפילו להגדיל השקעה. ברפורמה המשפטית וגם במלחמה. זה היה טוב או לא?
בנסקי: "עד כה זה היה טוב. במהלך 2023 ראינו מחירים מאוד זולים בשוק המקומי; טירגטנו את סקטור הבנקאות, נדל"ן למגורים, וסקטור האנרגיה המקומי. אלה סקטורים שאפשר לחזות לטווח קצת יותר ארוך. לא כולם מבינים את רמת המחסור בחשמל ואנרגיה שהמשק המקומי הולך כנראה לחוות. עשינו לא מעט השקעות ובזמנו גבות הורמו. הסתכלנו בראייה כלכלית נטו. בסוף זה אחד הדברים הכי חשובים, לדעת לקנות במחירים זולים. המחירים שקנינו הרימו הרבה גבות".

הנפילות בבורסה אתמול (א') מייצרות הזדמנויות?
בנסקי: "אחרי עלייה משמעותית בשוק ההון (מזה תקופה) הגיע ביום ראשון יום אחד של ירידות של 3% בבורסה. בסוף בראייה ארוכה זו ירידה קלה במהלך משמעותי. מי שרוצה להשקיע בראייה ארוכה יש לו נקודת כניסה ברמת המחירים הנוכחית שהיא יותר נוחה".

מגידו: "גם מניות הבנקים והביטוח ירדו אתמול חזק, אבל אלה גם מניות הסקטורים שעלו הכי חזק ב-2024 ומתחילת השנה. מה שעומד אלה תשואות על ההון דו-ספרתיות, רווחיות גבוהה, סביבת ריבית תומכת. הבנקים רק לפני שבוע וחצי נתנו תחזיות אופטימיות לשנתיים".

אז איפה כדאי להשקיע?
מגידו: "גם כשיש כאן בלגן בפוליטיקה, יש פה מגזר עסקי שהצליח להתמודד בצורה ראויה להערצה. בנק ישראל פרסם את היקף נכסי הציבור שהגיעו ל-6 טריליון שקל. נכנס הרבה כסף לשוק. אז זו כן נקודת סיכון. כסף חם שנכנס לעתים גם יוצא ומייצר לחץ על מחירי הנכסים. 2024 הביאה פדיונות שיא בקניונים כאן. כל מנכ"לי הקניונים אמרו שאי אפשר לשחזר את אותה שנה. זה נכון לגבי החברות הקמעונאיות, בפרט של האופנה. ככל שאנשים יצאו יותר לחו"ל, הם יקנו פחות בגדים ומוצרי צריכה בקניונים". לעומת זאת תעשייה ביטחונית, כשרואים את מה שקורה (גם) באירופה, והביקושים הגדולים שם, עשויה להיות אטרקטיבית".

לדברי מגידו: "מניות החברות הגלובליות, שפחות תפקדו מתחילת השנה, היו ה"מגן האנושי" בפורטפוליו ביום של המפולת. אנחנו אחרי מהלך עליות וצריך להיות כיום סלקטיביים. גם שותפויות הגז, הן בעיני הדרך הנוחה להשקיע במאקרו הישראלי. בסופו של דבר הן דוגמה ומופת שאינטרס כלכלי מנצח, גם במלחמות. ברגעים הכי מורכבים בשנה וחצי האחרונות, המצרים הגדילו ביקושים. מגדילים בתמר ובלוויתן היקפי הפקה. רואים את האזרבייג'אנים משקיעים כאן".

אחרי עסקת וויז שנרכשה על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר, ההשקעות בהייטק יימשכו?
אורון: "אנשים משום מה נתפסים למספרים של 2021, אז היינו בהשקעות של 28 מיליארד דולר שהוזרמו לישראל להייטק. וכשזה ירד היינו בטוחים שזה 'הסוף שלנו'. אבל אם מסתכלים אחורה, חזרנו כיום ב-2024, להשקעות של כ-10 מיליארד דולר שנכנסים ממשקיעים זרים להייטק הישראלי בשנה. זה דומה למספר בשנת 2020, שהיתה כפולה מכל השנים שקדמו לה. אז המצב כיום מצוין. לא כל הסקטורים נהנים באותה מידע".

"עסקת וויז (wiz), מעבר למספר שנהנה ממנו מאוד ברמת המסים, יש לה אפקט אחר. 20 שנה הכירו את ישראל רק השחקנים המאוד טכנולוגיים, כאשר התעשייה הפיננסית (של ההשקעות) לא נגעה כמעט בשוק. ואז קרתה עסקת ווייז (waze) שנרכשה תמורת מיליארד דולר על ידי גוגל . זו עסקה שנחשבה בזמנו למספרים שאנחנו חווים כיום בוויז. עסקת ווייז גרמה להגדלת המספר של השחקנים הפיננסיים כאן. אחר כך הייתה עסקת מובילאיי שנמכרה ב-16 מיליארד דולר, וזה גם גרם לשחקנים שרחוקים מההייטק להשקיע בישראל".

לדברי אורון: "עסקת וויז תגרום לשחקנים שרחוקים מההייטק, משקיעים פיננסיים מאוד מאוד גדולים. משקיעים הם מאוד קרים וצריכים לספק תשואה למשקיעים. אם אפשר לייצר 600 פעמים על הכסף, אז הם נמצאים שם. הקצב של השנה שעברה, אם יימשך השנה (2025) זה יהיה מצוין (10 מ-ד דולר) כמות האנשים שרוצים להשקיע פה והכסף שהם מייצגים, הוא הרבה מונים יותר מ-10 מ-ד דולר. אני מייצגת 1.1 טריליון דולר. יש לי לא מעט חברים שיושבים בקרנות של מאות מיליארדי דולרים וכולם רוצים להשקיע בישראל. למזלנו, או בעבודה קשה, יש חבר'ה צעירים מוכשרים בצורה בלתי רגילה. הדבר היחידי כמדינה זה לוודא שהוא יישאר פה".

מה צריך לעשות כדי לעודד זאת?
אורון: "לא לשנות כלום. יש לנו סביבה מעולה ומחבקת לעולם היזמות. כל הפלטפורמות משרתות. ברמה המשפטית והחשבונאית אנחנו הכי מתקדמים. החברות גלובליות ביום הראשון. אצלנו מדברים באנגלית ומוכרים דבר ראשון לארה"ב. יש לנו משטר מיסוי טוב, פשוט אסור לגעת ולקלקל".

רואים את ההשפעות האלה בתחום ה-AI וההשקעות?
צ'יקוטאי: "רואים בהחלט. העולם הזה נגוע בחוסר ודאות למשקיע הקטן. אנחנו מחפשים איך להנגיש אותו טוב יותר ללקוחות. היום אנחנו יודעים לתת ללקוח את המידע בצורה פיננסית. טכנולוגיה ובינה מלאכותית מניעים כל כך הרבה שינויים בעולם, אין סיבה שלא ייעשו בעולמות האלה. כמובן שצריך לעשות את זה בתמחור הוגן ושקוף. כשאנחנו מנגישים למשל 10 פעולות בני"ע בחינם, אנחנו מנגישים את המידע".

איך זה עובד? אני קורא מה חושבים מנהלי ההשקעות, ואז מקשיב ל-AI?
צ'יקואטי: "קודם כל צריך להכיר את הלקוח. ה-AI יודע לקחת את השאלות והתשובות ולבנות ללקוח פרופיל סיכון ולתת לו את התשובה המתאימה לרצונות והצרכים שלו. יש התחלות של רובו-אדווויזינג בכל מיני מקומות. זה יאפשר לגופים שנותנים להוזיל עלויות משמעותית ולגלגל ללקוח. שיהיה לזה תמחור שקוף והוגן. גם כשצריך לקנות או למכור מניה, אם אתה לא מנגיש חויה אינטואיטיבית זה גם חסם. הטכנולוגיה יכולה לעשות את זה - זה דבר שיוכל לאפשר ללקוחות להיכנס לשוק ההון. גם בתמחור (כשהוא יקר), בתיקים קטנים יכול להוריד מהתשואה".

גת, רצית להתייחס להזדמנויות בשוק האג"ח?
גת מגידו: "ביום וחצי האחרונים ראינו את תשואות האג"ח עולות (עלייה במפלס הסיכון). סה"כ המשמעות של אג"ח עולות זה הפסדים בטווח קצר באג"ח ורגע אחרי יש הזדמנות להשקיע בתשואה שוטפת גבוהה יותר. הדבר הזה הוא משהו שלציבור פחות ברור ויש נטייה כשהמחירים יורדים - לברוח. זה חשוב להגיד כשיש סביבת ריבית גבוהה. אני חושבת שבסיטואציה הנוכחית בנק ישראל יהיה לו קשה להוריד ריבית. חשבתי שבאפריל נכון היה שיוריד ריבית, מאז חזרה הלחימה בעזה והאירוע הפוליטי כיום, כל אלה כגורמים לכך שהשוק מצפה לפחות הפחתות ריבית. ועדיין ניתן לבנות תיק חוב עם אג"ח ממשלתי וחברות חזקות, סביב 5% ואפילו קצת יותר".

איך נראה העולם? עד לפני חצי שנה ארה"ב נראתה מדהים. מגיעות הבחירות, ואפילו לפני זה, כשמבינים שטרמפ זוכה השוק התחיל לטוס. ואיפשהו הסיפור הזה נעצר? לאן זה הולך?
בנסקי: "מה שקורה בארה"ב, זו החלשות בצמיחה. חלק הם פשוט דברים יותר מחזוריים. הצרכן טיפה יותר חלש, דבר שציפינו לו לאור הריבית היותר גבוהה. לזה צריך לצרף את צעדי המדיניות של טראמפ - השוק חושש מהמכסים. גם ריסון פיסקלי דרך תוכנית ה-DOGE (התייעלות ממשלתית) שאילון מאסק מוביל. מדיניות ההגירה של ממשל טרמפ שמתעתד לבצע. אנחנו מדברים על מיליונים של מהגרים בלתי חוקיים שיגורשו. אמורה להיות לזה השפעה של בין 0.5% ל-1% על צמיחה, ולטווח קצר איזושהי עלייה באינפלציה. למרות שההתייחסות כרגע היא קצת טווח".

בנסקי מוסיף עוד כי "השוק בארה"ב לקח בתחילה את הדברים החיוביים במדיניות החדשה, כמו ההקלות במסים והבירוקרטיה. לאט לאט רואים את הרעשים מצד המכסים - המדיניות קצת כאוטית. זה גורם לאי ודאות גבוהה בשוק. אי הוודאות הכלכלית כיום לפי הסקרים הגבוהה מאז 2020. חברות מחכות לראות מה יילד יום. ב-2 באפריל המכסים שטראמפ מאיים אמורים לעלות על מספר גדול של מדינות - מ-3% עד 10%. לכן אי-הוודאות גבוהה ורואים קצת החלשות מבחינת הכלכלה. לא חושב שאנחנו קרובים לדבר על מיתון. ההחלשות מורגשת בשווקים הפיננסיים".

אז זה הזמן להיכנס? להישאר בחוץ?
לדברי בנסקי: "אני לא מכיר דבר כזה להישאר בחוץ. אנחנו נמצאים בשוק לאורך זמן. יכולים להקטין או להגדיל קצת, או לשנות שווקים. בסוף, נקודת המוצא הייתה שקיבלנו שוק אמריקאי יקר וריכוזי עם הרבה השקעות של משקיעי ריטייל. קיבלנו טריגר של נושא המכסים והריסון הפיסקלי שערערו את המשקיעים. מה שירד אלו החלקים היקרים בשוק (שבע המופלאות) שלא קשורים למכסים. היית מצפה שחברות הייבוא ייפגעו, אבל לא - דווקא חברות הטכנולוגיה שם היו תמחורים נדיבים - הם נפגעו. לא חושב שזה שינוי מגמה, במיוחד שרואים שהכלכלה האמריקנית עדיין במקום בריא יחסית. אני חושב שזה יותר תיקון".

מגידו: "אני חושבת שטראמפ רוצה לייצר האטה כלכלית בארה"ב, לא מיתון. שר האוצר שלו מתעסק בתשואה האג"ח לעשר שנים ובניסיון להפחיתה, יש שיאמרו - באובססיה. בפעם הקודמת טראמפ התקוטט עם הנגיד על הורדת ריבית. בינתיים טראמפ עושה את מה שהוא אמר. אני חושבת שהשוק התעלם מהעובדה שהוא הולך להתייעל בהוצאות ממשלתיות. ארה"ב היתה מרוסנת מוניטרית (ריבית גבוהה) ומרחיבה פיסקלית (בתקציבי הממשלה). הדבר הזה יכול להסתיים במיתון, כשמה שטראמפ מנסה לעשות זה האטה, כך שהתשואה לעשר שנים תרד. ואז לפאוול יהיה תמריץ להוריד ריבית. הנתונים הכלכליים לחודש האחרון תומכים בכך שזו סביבה הולכת ומאטה".

אורון מוסיפה בהקשר זה כי "יש משהו אחד שמציק לטראמפ ולאמריקאים, וזה למחזר חוב. מי שצריך למחזר חוב רוצה להגיע לסיטואציה בריבית הכי טובה. הוא רצה לצאת מנצח כשהוא ממחזר בריבית הכי נמוכה שיכולה להיות".

זה הזמן להשקיע בעולם האלטרנטיבי?
אורון: "בעולם האלטרנטיבי לא הכל זהה. יש עולם אקוויטי (השקעה במניות של חברות פרטיות) ויש עולם חוב (העמדת הלוואות באופן פרטי). אנחנו יודעים ליהנות גם מריביות גבוהות. אנחנו מנהלים 350 מיליארד דולר בניהול חוב פרטי. החלשות הבנקים האזוריים בארה"ב, גרמה לכך שהרבה מהחוב עבר לניהול קרנות פרטיות. ההזדמנות בתחום הזה היא עצומה".

אז איפה לשים את הכסף?
בנסקי: "אנחנו לא לוקחים הימור על מקום אחד. צריך לעשות פיזור. אם מסלולים: אז מסלול כללי, שנותן פיזור גבוה".

גת: "תיק צריך להיות משולב באג"ח ובמניות. לא רק ישראל או רק ארה"ב, גם וגם בסלקטיביות גבוהה".

אורון: "צריך להסתכל מי ייפול בצד הנכון של ההיסטוריה. אני אבחר אחת: דאטה סנטרס. השקעות ב-AI לא חייבות להיות במודלים שפתיים, אלא גם בדברים פשוטים שכל אחד יכול להבין. גם חברות יצטרכו להטמיע AI. הן נסחרות על מכפילי רווח. אם אתה בשוק שבו ה-AI יודע לחסוך משאבים, החברה תייצר רווחיות גבוהה ותייצר יותר כסף. מי שלא יטמיע AI יישאר מאחור, וזה יכול להיות כל חברה. להיות ב-AI וגם בחברות שיודעות להטמיע".

צ'יקוטאי: "אני מסכים עם יפעת אורון, אני חושב שבסופו של דבר, צריך להסתכל על התמחור של ההשקעה. כי הוא יכול להוריד משמעותית מהתשואה. צריך לראות מי מהכלים יכול לתת ערך בזמינות ומיידיות ולדעת להגיב מהר לאירועים שמשתנים".

***גילוי מלא: הכנס בשיתוף כלל ביטוח ופיננסים ובחסות בנק ONE ZERO ורציו אנרגיות

עוד כתבות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור