גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חמישה מיליארד דולר: המדינה שיוצאת לעסקת ענק עם ארה"ב למרות המתיחות

המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה בשיתוף עם בשיתוף סוכנות החלל הישראלית יצאו בקול קורא ● ממשלת קנדה תשקיע 5 מיליארד דולר לרכישת משגרים ומערכות בקרת אש מחברה אמריקאית ● רוסיה מפתחת כטב"מ שנועד ליירוט כטב"מים ● איחוד האמירויות משקיעה בחברה צרפתית ● וגם: הרכב החדש שמשיקה חברת פולאריס ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רקטה שנורתה ממערכת הרקטות HIMARS / צילום: ap, Andreea Alexandru
רקטה שנורתה ממערכת הרקטות HIMARS / צילום: ap, Andreea Alexandru

בתחום הביטחוני מגלים לעיתים שעל אף צרכים פוליטיים ומדיניים, לעיתים אין ברירה אלא להסתמך על ארה"ב - כפי שמשתקף בקנדה. בה בעת, אתגרי ההגנה האווירית מפני כלי טיס בלתי מאויישים הביאו את רוסיה ליצירת כטב"מ ליירוט כטב"מים, וכן איחוד האמירויות ממשיכה להשקיע בחברות זרות לצורך צבירת יכולות. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.

"יכולות יוצאות דופן במחיר נמוך": מנכ"ל רפאל חושף - מתי מערכת הלייזר תהפוך למבצעית
שנה חלומית ליצרנית הנשק אלביט: "האיום הסיני, הרוסי והאיראני הם הזדמנות אדירה"

משרד הביטחון ליזמים: תביאו טכנולוגיות, הטיסה לחלל עלינו

מנהלת החלל במפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) בשיתוף סוכנות החלל הישראלית יצאו בקול קורא לחברות, אקדמיה, תעשייה וגופי מחקר ישראליים לבחינת מטע"דים חלליים ואיסוף נתונים מהחלל. אותם מטע"דים (מטען ייעודי) ישולבו על שני ננו־לוויינים שישוגרו לחלל, כשאת הננו־לוויינים יפתחו וישגרו אוניברסיטת תל אביב.

למעט הצעת הטכנולוגיות, משרד הביטחון לא דורש מהחברות תמורות, תוך שאוניברסיטת תל אביב כאינטגרטור תקבל את המטע"דים מהחברות, תעשה אינטגרציה, בדיקות, תטפל בשיגור לחלל ותשלח את התוצרים. במשרד מתכננים להגיע למצב שבו בשיתוף סוכנות החלל הם יביאו מדי שנה או שנתיים הצעה לשגר פלטפורמות לחלל, שבו יש אתגרים שקשה עד בלתי אפשרי לבחון שלא בחלל.

אלו עשויים להיות, למשל, טרמינל לתקשורת אופטית שירצו לבדוק בחלל, שבו תמיד נמצאים בנפילה חופשית לאורך שנים, כשבכדור הארץ אי אפשר לדמות נפילה כה ממושכת. בה בעת, יש תכונות מסוימות של החלל שניתן לבדוק במידה מוגבלת במאיץ חלקיקים, ובתחום התקשורת ניתן לבדוק קשר בין שני עמודים, אבל לא קשר בין שני לוויינים במרחק כ־5,000 ק"מ האחד מהשני.

חברת חימושים משוטטים השלימה גיוס של יותר מ-10 מיליון דולר

חברת החימושים המשוטטים התל־אביבית SpearUAV, השלימה השבוע סבב גיוס הון של יותר מ-10 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון Deep Insight, שמטרתו לאפשר ייצור מקומי שנתי בהיקף אלפי חימושים משוטטים מבוססי בינה מלאכותית מתוצרה החברה. בכוונת ספיר, לייצר רכיבים מרכזיים של החימושים המשוטטים של החברה מסדרת וייפר אצל קבלני משנה בפריפריה.

את החברה ייסד גדי קופרמן ב־2017, כשהייחוד של החימוש המשוטט של החברה הוא הקומפקטיות שלו, עם שיגור מקפסולה. כיום, החימושים המשוטטים של ספיר משוגרים מפלטפורמות כמו טנקים או נגמ"שים, או בידי לוחמים, אף שהיא החלה את דרכה בכלל מצוללות. היא פיתחה קפסולה שמשוגרת מצוללת תוך כדי צלילה, צפה אל פני המים - ואז משגרת את האמצעי בעת פקודה. כך, הצוללת שומרת על החשאיות, אבל המשוטט מאפשר מימד חדש של יכולות מודיעיניות והתקפיות.

כיום, משתמשים בכלים מתוצרת ספיר בים, בכוחות היבשה, ובכוחות השריון, כאשר שיטת הקפסולה מוגנת בכמה פטנטים. הסטארט־אפ מתמחה בייצור מערכות חמושות החל מדרג הלוחם הבודד ועד רמת הגדוד. זה מייחד אותו, משום שחלק הארי מהשחקנים בעולם מתרכזים בחימושים משוטטים ואמצעי תצפית ששמים דגש על דרגי אוגדה ומעלה.

ההתמקדות בכוחות שבלב שטחי הלחימה מובילה את המוצר של הסטארט־אפ התל־אביבי לדרישות תפעוליות מינימליות מצד המפעיל: שיגור מקפסולה על ידי לוחם מתבצע תוך פחות מדקה, כאשר מאותו רגע - הכלי אוטונומי כמעט לחלוטין. המשוטטים הטקטיים וייפר 40, 300 ו־750 (נקראים על שם משקלם בגרמים) יודעים לזהות מטרות, לתקוף בעצמם, אך באותה מידה יכולים לשמש כאמצעי תצפית. את רמת ההתעסקות של הלוחם בכלי ניתן לסכם באפשרות להחזיר את הכלי למיקום המוצא, להורות לכלי טיס לזוז מנקודה א' לנקודה ב' בלחיצה על מסך וללא סטיקים, או להחליט על ביטול ההתקפה. "הגידול בביקוש למערכות הוייפר שלנו - התומכות ברכבי לחימה, כוחות חי"ר, כלי שיט ואף בצוללות, מצריך הרחבת כושר הייצור בישראל", מסר המנכ"ל יפתח קליינמן. "במקביל, אנו פועלים להנחת התשתית לפעילות עתידית בארה"ב, כחלק מהתרחבות גלובלית כוללת".

קנדה רוצה להתחזק בטילים ובמכ"מים

ממשלת קנדה מתכננת לסגור את רכישת מערכת הרקטות HIMARS מתוצרת לוקהיד מרטין מארה"ב, על אף מדיניות המכסים של הנשיא דונלד טראמפ והמתיחות שנוצרה מכך בין המדינות. לפי אוטווה סיטיזן, הרכישה תתבצע באמצעות מנגנון FMS (Foreign Military Sales) שמאפשר לשותפות של וושינגטון לבצע רכישות מחברות אמריקאיות ישירות דרך הממשל. הסכום שיושקע ברכישה הוא גבוה, 5 מיליארד דולר, ויכלול משגרים, מערכת בקרת אש וחלקי חילוף.

מערכת HIMARS (High Mobility Artillery Rocket System) נישאת על משאית 6X6, ונועדה לשיגורים מדויקים של רקטות לטווח של עד 300 ק"מ. בגרסתו המחודשת, צוות בן שלושה לוחמים נמצא בעמדה משוריינת, שממנה הוא שולט על מערכות הפיקוד והניווט. המערכת הזו תופסת מקום מרכזי בדיון לגבי מדיניות הרכש הביטחונית של אוטווה שבשנת 2023 כללה קרוב ל־30 מיליארד דולר, רובם לארה"ב.

הצורך בגיוון מביא את אוטווה לפנות לאוסטרליה לשיתוף פעולה בבנייה משותפת של מכ"ם A-OTHR. מיזם שבו מתכננים להשקיע יותר מ־4 מיליארד דולר לטובת שיפור יכולת ההתרעה המוקדמת במרחב הארקטי, שחשוב מאוד לקנדה. "מרכיב מרכזי בתוכנית המודרניזציה של פיקוד ההגנה האווירית של צפון אמריקה, הוא יכולות המעקב אחר איומים ארוכי טווח", נמסר מלשכת ראש ממשלת קנדה, מארק קרני.

רוסיה פונה ליירוט כטב"מים באמצעות כטב"מים

מלחמת רוסיה־אוקראינה נודעה בהיקף השימוש הגדול במיוחד של כטב"מים, כשסוגיה מאתגרת במיוחד היא כיצד להתמודד מולם. רוסיה נמצאת בשלב מתקדם של פיתוח כטב"מ מהיר שנועד ליירט כטב"מי איסוף וחימושים משוטטים, בטרם מגיעים ליעדיהם.

שני הצדדים משתמשים בחימושים משוטטים מדגמים שונים, אבל אלו הבולטים שבהם משקפים עד כמה העצמאות של אוקראינה גדולה יותר: בעת שהאוקראינים משתמשים, יותר מכל, בכטב"מ ליוטיי מתוצרת מקומית, רוסיה משתמשת בעיקר בשאהד 136, שהוא מוצר איראני. מול ליוטיי ויתר הכטב"מים האוקראיניים, מיועד המיירט הרוסי להתמודד באמצעות מהירות גבוהה ויכולות מכ"ם משופרות.

איחוד האמירויות משלבת זרועות עם צרפת בתחום המספנות

הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' (EDGE) הגיע לסיכום עם חברת המספנות הצרפתית CMN נאבאל לבנייה משותפת של ספינות קטנות ובינוניות. במסגרת ההסכם, יוקם מיזם משותף (Joint Venture), שבו יחזיקו האמירותים ב־51%, ויעסוק בייצור קורבטות, ספינות סיור, סירות מהירות, קטמרנים ונחתות.

במסגרת שיתוף הפעולה, מערכות שמייצרות החברות הבנות של אדג' יוטמעו בספינות שמייצרת CMN. כחלק מפעילותה המתרחבת בתחום הימי, אדג' חתמה ב־2023 על חוזה עם הצי האנגולי למכירת ספינות תמורת כ־1.1 מיליארד דולר. עתה, היא תשלב זרועות עם CMN שבדומה לחברות צרפתיות רבות, יש לה דריסות רגליים משמעותיות במדינות שונות באפריקה.

לפני כחודשיים רכש אדג' כ־30% ממניות חברת עין שלישית הישראלית תמורת כ־10 מיליון דולר.

פולאריס משיקה רכב מתקדם

חברת פולאריס השיקה את הדגם החדש MRZR אלפא XP, רכב טקטי קל שנועד להתמודדות עם מתארים סבוכים. במסגרת המענים השונים שהוטמעו ברכב, ישנה יציאה של 5 קילו־וואט, שמייתרת את הצורך בנשיאת גנרטור עבור כוחות בשטח. בתדלוק אחד, הרכב יכול לפעול עד לטווח 360 ק"מ ללא משא, כשמנגד כושר הנשיאה המקסימלי שלו עומד על כ־900 ק"ג.

ברכב יש מקום לצוות של ארבעה לוחמים, והוא יכול להתחיל ללחימה, לסיור ולמשימות לוגיסטיות. הדגם החדש מאפשר הטמעה של אמצעי תקשורת, כשסדרת MRZR הספיקה להוכיח את עצמה בשימושים שונים בצבאות המערב. צבא ארה"ב ושותפותיה של וושינגטון מפעילים כמה דגמים שונים של פולאריס, כשדגם אלפא XP הושפע מהפקות לקחים לאורך השנים של הסדרה.

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תנודתיות בת"א; הבנקים עולים ב-1%, מניית משק אנרגיה מזנקת ב-5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● איי.בי.איי: אפסייד של 56% למניית הכשרת היישוב ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ירידות גם באירופה ● ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

יתרון לגודל, עלייה בחוב: בשוק מנסים לעכל את עסקת השנה בנדל"ן

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

הממונה על התחרות הודיעה לאל על כי תטיל עליה עיצום בסך כ-110 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, בנוסף לעיצומים אישיים במאות אלפי שקלים על שני נושאי משרה ● הסיבה: סירוב אל על לאפשר לארקיע גישה להאנגרים עבור תחזוקת מטוסים בתקופת המלחמה ● מדובר בקנס שני לאל על בתקופה קצרה: הקנס הקודם על "מחירים מופרזים" במלחמה עומד על 121 מיליון שקל, בכפוף לשימוע ● אל על: לא נפל כל דופי במעשי החברה

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל