מירי רגב וינקי קוינט / צילום: אוהד צויגנברג/ידיעות אחרונות, יוסי זמיר
המהלך שנחשף בגלובס להכפלת שכרו של יו"ר רשות שדות התעופה (רש"ת) הבא בשעה שלעובדי הרשות מקצצים אלפי שקלים בתגמולים, הוא חלק ממאבק גדול יותר על השליטה ברשות מקרקעי ישראל, ולכן מעריכים בענף - הוא לא ייעצר בעקבות התנגדות הדרג המקצועי במשרד האוצר.
● מה הסיכוי שיהיה בישראל מרד מסים ומה המדינה תעשה?
● הלקח שלמד יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד משביתת המחאה הקודמת
שרת התחבורה מירי רגב ביקשה את אישור האוצר להגדלת היקף המשרה של יו"ר רש"ת, מ־60% שמשקפים שכר של כ־35 אלף שקל ברוטו בחודש, ל־100% שישקפו שכר של 58 אלף שקל. זאת, על־פי ההנחה של גורמים בענף, במטרה לקדם את מינויו של ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל בארבע וחצי השנים האחרונות, לתפקיד בתנאים משופרים.
הסברה בממשלה היא כי מאחורי בקשתה של רגב, שאותה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצטרך לשקול נוכח ההתנגדות המקצועית במשרדו, עומד דיל פוליטי גדול יותר. למעשה, את הכיסא שיתפנה בראשות רמ"י מייעד שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף למנכ"ל משרדו, יהודה מורגנשטרן, כאשר עסקה כזו תרכז את האחריות על קרקעות המדינה בידי סקטור אחד.
את הסברה הזו יכולות לחזק שתי עובדות: ראשית, רגב התנגדה בתחילה למינויו של קוינט משום שהוא אינו מ"אנשיה", וכעת היא מקדמת אותו ואף מבקשת להכפיל את שכרו העתידי. שנית, למרות ההפסדים של רש"ת בעקבות המלחמה, וכניסת העובדים "מתחת לאלונקה" כך שוויתרו על מענקים בשווי אלפי שקלים השנה, הוועד הדומיננטי של הרשות בראשות פנחס עידן לא התקומם כנגד העלאת השכר המתוכננת.
וינט נחשב למנהל כוחני ואגרסיבי שנוקט בקו עצמאי, באופן שאף הוביל אותו להתעמת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא מחובר לקבוצת בכירים במגזר הציבורי דוגמת מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, ויו"ר הרכבת, משה שמעוני, וכן לחסידות גור. במהלך תפקידיו צבר לא מעט "אויבים", רבים ניסו להוציא את דיבתו אך ללא הצלחה.
חבילת פרישה נדיבה
הניסיונות לרצות את המעורבים בדיל לא מסתיימים בכך. במהלך חודש דצמבר האחרון הוכנס לסדר יומה של הממשלה הצעה שנויה במחלוקת. כך, בתקופה של הידוק חגורה והעלאות מסים לכלל אזרחי ישראל, כחלק מתקציב המלחמה והצורך בשיקום המדינה, החליטה הממשלה שזו העת לאשר למנהלים בכירים בשירות המדינה לקבל עם פרישתם מענק היכול להגיע למאות אלפי שקלים.
על־פי תוכנית המענקים, המנהלים יקבלו "חודשי הסתגלות", על סמך משך שירותם בשירות המדינה, משך שירותם בתפקיד בכיר והאופק הנשאר להם עד גיל הפרישה כחוק. בסך הכל, מנהל שכיהן עשר שנים בתפקיד בכיר יקבל מענק על חמישה "חודשי הסתגלות", בשווי של כ־250 אלף שקל. זאת תחת מחאת יועמ"ש משרד האוצר נוכח העובדה שהטבה זו תוביל לדרישה מקבילה של מנהלים בכירים במקומות אחרים במגזר הציבורי.
פיצוי מוגדל יכול לסייע לפנות את תפקיד מנהל רמ"י מוקדם מהמתוכנן ולדברי גורמים המעורים בנושא, קוינט עצמו, אשר הודיע על כוונתו לפרוש מרמ"י לפני תום הקדנציה שלו, היה מעורב בהרחבת התגמול למגוון בכירים בשירות הציבורי כך שיכלול גם אותו.
התנגדות האוצר
סגן הממונה על השכר במשרד האוצר יוני פת הביע ביום ג' התנגדות להעלאת השכר ליו"ר רש"ת העתידי, ורמז כי השיקול הוא פרסונלי ולא מקצועי. פת הזכיר כי רגב לא פעלה להעלאת שכרו של היו"ר הקודם, שכיהן בתפקידו עד לפני כחודשיים במציאות דומה, וזאת חרף העובדה שרש"ת עלתה בסיווגה כחברה ממשלתית - לדרגה 9, באופן שמשקף עלייה בשכר גם באחוזי המשרה כעת.
במכתב למנכ"ל משרד התחבורה, ציין פת כי "במהלך כהונתו של היו"ר היוצא, התקבלו במשרדנו ובמשרדכם פניות חוזרות ונשנות מהנהלת רש"ת לתיקון התגמול עבורו, וזאת בהתאם לעליית הסיווג. בהתכתבויות הוצגה העמדה המקצועית שלנו, לפיה יש לעדכן את השכר כך שייגזר משכר מנכ"ל רמה 9, העומד כיום על 35,176 שקל לחודש. חרף האמור לעיל, לאורך כל תקופת כהונתו של היו"ר היוצא לא התקבלה פנייה ממשרדכם. פנינו מספר פעמים ללשכת שרת התחבורה, אך טרם קיבלנו התייחסות לכך".
בנוסף לכך, פת קבל על כך ששכרם של עובדי המגזר הציבורי, ובפרט שכרם של עובדי רש"ת יופחת בשנים 2025־2026 על רקע המלחמה. "יתרה מכך, הנהלת רש"ת הגיעה להסכמות עם ארגון העובדים על הפחתות שכר נוספות וייחודיות לעובדי רש"ת. העלאת גמול היו"ר דווקא בתקופה רגישה זו, כאשר שכר העובדים מופחת, אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה ולעמדתנו יש בה טעם לפגם". קיצוצים אלו כוללים את הקיצוץ הרוחבי בשכר עובדי המגזר הציבורי בסך 3%, וכן דחיית תשלום מענקים בשווי של אלפי שקלים.
רשות שדות התעופה מסיימת את השנה בהפסדים משמעותיים לאחר שתנועת הנוסעים נחתכה בשליש, כך גם הכנסות הרשות בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה צנחו בכ־35% ועמדו על 2.22 מיליארד שקל בלבד, לעומת 3.44 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. זו גררה הפסד תפעולי של 105 מיליון שקל והפסד נטו של כ־29 מיליון.
חשש מסקטוריאליות
בינתיים, בענף הנדל"ן חרדים מההשתלטות הקרבה של סקטור אחד על קרקעות המדינה. גורם בענף אמר לגלובס בחודש ינואר כי "זו תהיה השתלטות של חסידות גור על הגוף הנדל"ני הכי חשוב בישראל. בפועל, גם אם השר עומד בראש מועצת מקרקעי ישראל, המנכ"ל הוא זה שמנהל את המועצה. זה כמו שבמגזר הפרטי מנכ"ל חברה ינהל גם את הדירקטוריון. זה כוח אדיר, וזה אומר ששום דבר לא יוכל לעלות לדיון בלי אישור של החבר'ה האלה".