הכנסת לאחר העברת התקציב / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת
תקציב המדינה לשנת 2025 אושר סופית היום (ג') במליאת הכנסת. היקפו - 620 מיליארד שקל, גידול של יותר מ-100 מיליארד שקל לעומת התקציב המקורי ל-2024, מלפני המלחמה. למרות המחלוקות שקדמו לאישורו בקואליציה, עבר לבסוף התקציב ברוב מוחץ של 66 ח"כים שהצביעו בעד - אל מול 52 ח"כים שהצביעו נגד. זאת, שבוע בדיוק לפני המועד הסופי הקבוע בחוק לאישור התקציב, שחריגה ממנו הייתה מביאה לפיזור הכנסת וליציאה לבחירות.
● יאיר לפיד איים במרד מסים. לא בטוח שכדאי לכם להקשיב לו
● הישראלים מורידים הילוך: מבצעים בשוק הרכב כבר לא מפתים את הצרכנים
● בג"ץ דחה את בקשת נתניהו: הצו להקפאת פיטורי ראש השב"כ ישאר אך ניתן יהיה לראיין מועמדים
הדרמה הגדולה התרחשה מחוץ למליאה. מחוץ למשכן ניסו שיירות כלי רכב של מפגינים לחסום את הגישה לכנסת. שוטרים רבים לצד אנשי משמר הכנסת פעלו נגד המפגינים במקום, והאירוע הידרדר במהירות למעצרים ולגרירת מכוניות.
בתוך הכנסת ההצבעות התקיימו כסדרן. יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, פתח את ההצבעות על התקציב בקריאה "להעמיד לדין את העבריינים" כלשונו, שהפגינו לשחרור החטופים משבי חמאס.
האירוע נעדר הפעם את החגיגיות שאפיינה העברות תקציבים בעבר. אפילו בתוך משרד האוצר, שיום אישור התקציב אמור להיות יום חג עבורו, מסרבים להתרגש: "ממשיכים לעבוד, יש עוד הרבה מה לעשות", התייחס בכיר באוצר להשלמת תהליך החקיקה.
לא פתחו שמפניות
יש יותר מסיבה אפשרית אחת לכך שבאוצר לא פותחים שמפניות. אולי זה בגלל החשש שהתקציב שעבר הוא עדיין לא המילה האחרונה שתיאמר. שבאוצר עוד ייאלצו לפתוח אותו ולפרוץ את מסגרת ההוצאה למימון המשך הלחימה העצימה, כפי שכבר עשו שלוש פעמים בשנה שעברה. ואולי האדישות מגיעה מכך שהצעדים שבאמת קריטיים לאוצר, כלומר אלה שמזרימים כסף מהיר לקופת המדינה, ממילא אושרו מראש במסגרת חבילת גזירות המס, לאחר שפוצלו מהתקציב.
אבל יש סיבה מהותית נוספת. חלק מהגורמים במשרד פשוט מסתייגים מהתוצר הסופי שיצא מטיוטות התקציב שהכינו באוצר לפני חודשים ארוכים. האכזבה היא לא דווקא מיעד הגירעון המתוכנן שסביבו נבנה התקציב, שקפץ מ-4% תוצר בתחילת הדרך ל-4.9% תוצר - פער של כ-18 מיליארד שקל. את ההוצאות העודפות עוד ניתן לנמק בתרחישים ביטחוניים, אבל קשה לתרץ את היעדרן מהתקציב של רפורמות מבניות ותוכניות מעודדות צמיחה.
נוסח התקציב שאושר בממשלה בתחילת נובמבר כולל תוכניות שאין להן זכר בנוסח הסופי שקיבל לבסוף את חותמת הכנסת. תחת הכותרת "ייעול המגזר הציבורי", הוצגה בהצעת התקציב שהונחה על שולחן הכנסת, למשל, הרפורמה להקמת הרשויות המטרופוליניות בתחום התחבורה.
באוצר תכננו להקים רשויות תחבורה מטרופוליניות בגוש דן ובירושלים, על פי המודל הנפוץ במדינות ה-OECD. זאת, מתוך הבנה של גורמי מקצוע שונים בתחום התחבורה, כי המצב הנוכחי, שבו הסמכויות מרוכזות ברמה הארצית, מקשה על קידום והקמה של תשתיות תחבורה עירוניות. אבל במשרד התחבורה לא רצו לוותר על ריכוז הסמכויות לטובת הרשויות המקומיות, וההצעה פוצלה מהחקיקה כלעומת שבאה, כפי שכבר הוקרבה בתקציבים קודמים.
החמצה בתחום התעסוקה
גם הרפורמה בתחום התעסוקה ושיפור השירות למחפשי עבודה נעדרת מהתקציב הסופי. התוכנית המקורית הציעה מהפכה בתהליך קבלת דמי האבטלה, עם יצירת "שער כניסה דיגיטלי אחד", שיחליף את הצורך בהתייצבות פיזית בשירות התעסוקה ובהגשת בקשה נפרדת לביטוח הלאומי.
מדובר בהחמצה של הזדמנות לחסוך ביורוקרטיה מיותרת לאזרחים ולאפשר לשירות התעסוקה להתמקד במי שבאמת זקוק לשירותי הכוון תעסוקתי. השינוי היה עשוי להוביל לחיסכון משמעותי בזמן ובמשאבים, הן עבור האזרחים והן עבור המדינה.
תוכנית נוספת שנשמטה מהתקציב היא ההצעה לסגירת חמישה משרדי ממשלה מיותרים. מטרת המהלך הייתה, לפי ההצעה שאושרה בממשלה, לא רק חיסכון תקציבי, אלא גם הפחתת ביורוקרטיה והגברת האפקטיביות של עבודת הממשל. ובאופן פחות רשמי, היה זה אמור להיות איתות סמלי מהממשלה על מוכנות לקצץ מעצמה בשעה שהיא מטילה על הציבור גזירות כלכליות ומקצצת מהתקציבים האזרחיים. אבל זה לא קודם במשרד ראש הממשלה, ומוסמס.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר במליאת הכנסת עם סיום ההצבעות: "בקרוב מאוד נביא לכאן גם את תקציב 2026". בראיון שקיים סמוטריץ' עם גלובס בשבוע שעבר, התייחס לתוכניות לתקציב הבא. בהן רפורמות בניהול המכשירים הפיננסיים, בפיקדונות ובעולמות ההון השחור. הוא התמקד בשלושת הנושאים הללו כ"וקטורים מרכזיים" בעבודתו בשנה הקרובה. להלן אמירות של סמוטריץ' שחלקן לא ראו אור בראיון שפורסם, מפאת קוצר היריעה.
"חסרה נגישות לכסף זול"
סמוטריץ' רואה ברפורמה בעולם הפיננסים מפתח להתמודדות עם יוקר המחיה. "בפיננסים חסרה נגישות לכסף זול. כיום יש רק לבנקים", הסביר השר, "אם אני מוזיל לכל בית בישראל 2% מעלות האשראי שלו, גם במשכנתא וגם באוברדראפט, זה המון כסף".
רפורמת הפיקדונות צפויה להאיץ תוך חודשים. "אני מעריך שיהיה לנו דוח סופי במאי. במושב הבא של הכנסת אני רוצה לחוקק אותה כבר", אמר סמוטריץ'. לדבריו, המהלך יאפשר לגופים חדשים להיכנס לתחום הפיקדונות ולהגביר את התחרות בשוק.
בנוגע להון השחור, סמוטריץ' מציג תוכנית אסטרטגית שמסתמכת על שינוי מהותי במערכות הממשלתיות. "תוך שנתיים כל מערכת המס בישראל תהיה דיגיטלית. הכל יישפך לאמבט מידע ענקי, ועל זה אני מריץ אלגוריתמים של אינטליגנציה מלאכותית", אמר. לדבריו, ההון השחור בישראל מוערך ב-19% מהתוצר, לעומת 12% בממוצע במדינות ה-OECD. צמצום הפער, לדבריו, עשוי להניב כ-30 מיליארד שקל בשנה.
מעבר לתוכניות הפיננסיות, סמוטריץ' רמז על "הפתעה" בתחום ההון השחור, אך סירב לפרט. יש שמנחשים כי במדובר בביטול שטר ה-200 שקלים. עוד הוא מתכוון לבחון מחדש את יחסי הכוחות במשרד, ולהוביל מערכת יחסים שונה בין משרד האוצר למשרדי הממשלה האחרים.