האם כדאי לקנות מניות ביטוח ובנקים שנופלות בעד 10% / אילוסטרציה: Shutterstock
ביום ראשון השבוע רשמה הבורסה בת"א את יום המסחר הגרוע ביותר מאז ה-8 באוקטובר 2023, למחרת מתקפת החמאס. זאת בעיקר על רקע התגברות המחלוקת הפנימית בישראל, בעקבות פיטורי ראש השב"כ רונן בר, הכוונה לפטר את היועמ"שית גלי בהרב מיארה והאיומים בהשבתת המשק. שני המדדים המובילים של הבורסה, ת"א 35 ות"א 90, ירדו ב-3% ו-5% בהתאמה, כאשר את הירידות הובילו מניות הבנקים והביטוח, שצנחו ב-7.6% ו-9% בהתאמה.
● ותודה לכלל ביטוח: המניה שהזניקה את הרווחים של אקירוב
● בזכות מכירת יצרנית החומוס בארה"ב: הרווח הנקי של שטראוס עלה ל-624 מיליון שקל
אלא שכבר ביום המחרת תיקנו המדדים חלק ניכר מהירידות. שני המדדים הגדולים קפצו בכמעט 2%, מדד הבנקים טס ב-5.5% והביטוח בכמעט 4%. האם ביום ראשון נבעה המכירה מפאניקה רגעית, האם יום שני היווה צפירת הרגעה לשוק, ומה מלמדים שוקי המט"ח והאג"ח? וגם - האם יכולתם לנצל את הירידות של יום ראשון כדי לקנות בזול?
נתחיל מקצת סטטיסטיקה. אם הייתם קונים אחרי הנפילות ביום ראשון, סיכוי טוב שהייתם מרוויחים כסף. בדיקת גלובס מצאה לא מעט מקרים בעבר שבהם מדד הדגל בת"א צלל יותר מ-3% ביום אחד, ולמחרת תיקן כלפי מעלה. מאז השקת המדד ב-1992 ועד היום היו יותר מ-143 ימים של ירידות חדות כאלה, ובאופן כללי אחרי יום שכזה ישנו סיכוי של 57% לעליות ביום המסחר הבא.
גם מתן שטרית, הכלכלן הראשי של חברת הביטוח הפניקס, הגיע למסקנה דומה. על פי הבדיקה שלו, מתחילת שנת 2000 ועד היום "כמעט בכל פעם שנרשמה ירידה יומית של מעל 3%, בתוך 3-4 ימי מסחר נרשמה עלייה ממוצעת של כמעט 3%. ובממוצע, תוך כחודש המדד חזר לרמתו ערב הירידה (למעט תקופת הקורונה)... לאחר הירידות החדות מגיעים הימים הטובים ביותר.
"ירידות חדות בטווח הקצר לא בהכרח מבשרות על גל שלילי מתמשך - ולעיתים הן פותחות חלון הזדמנויות למי שמסוגל להישאר עם עיניים על האופק. ב-65% מהמקרים, המדד הניב תשואה חיובית בשנה שלאחר מכן, עם תשואה ממוצעת של כ-32%. מנגד, ב-35% מהמקרים התשואה הייתה שלילית, עם ירידה ממוצעת של כ-13%".
מי שמחפש עוד סיבות לאופטימיות יכול גם להיזכר בעובדה שלפני הנפילות האחרונות מניות הביטוח השלימו זינוק של כמעט 100% בחצי שנה, וגם מכך שלמרות הירידות האחרונות הבורסה בת"א עדיין בתשואה חיובית של 3% מתחילת 2025 (ויותר מ-24% בשנה האחרונה).
בקרנות הנאמנות לא ברחו בבהלה
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, מציין מספר סיבות שסייעו לעליות ביום שני. "בסוף יום א' ראו שאין פדיונות גדולים בקרנות הנאמנות, כלומר הציבור לא רץ למכור מתוך ציפייה שהירידות יימשכו, ולכן הייתה כאן צפירת הרגעה שאולי זה לא 'כצעקתה'", הוא מאבחן. "מצד שני באו ידיים שהיו מוכנות לקנות במחירים הללו. שוק זה הרבה פסיכולוגיה. צריך לזכור שבגלל העליות החדות במניות הבנקים והביטוח בחודשים האחרונים, אנשים הרגישו ש'השוק המקומי ברח למעלה' והם פספסו את הרכבת, ולכן התייחסו לנפילות של יום ראשון כאל הזדמנות, כשאפשר לקנות מניות של בנקים וביטוח בהנחה של 8%-10%.
"אנשים סיימו את יום ראשון, של הירידות, שבהן קשה לקבל החלטה לקנות, ונכנסו ליום שני כשהם רואים מסכים ירוקים ומבינים שלא הולכים לעוד יום אדום. ואז ראו שהמחירים עולים, עוד אחד קונה ועוד אחד, וזה הקצין את המגמה החיובית.
"צריך לזכור שאין הרבה ימים כאלה בשנה שבהם אפשר לקבל ביום אחד מניות גדולות, ממדד ת"א 35, שיורדות ב-8%-10%. אם היו אומרים למנהל השקעות ביום חמישי קח הנחה של 10%, אין מנהל השקעות שלא היה קופץ על זה. לכן הרבה פעמים זה מייצר תגובה חיובית למחרת, כשנרגעים".
'שורט סקוויז' והשפעות מחו"ל
יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה בת"א, מבקש להזכיר כי "כולם מדברים תמיד על מי שמכר, אבל בשוק ההון תמיד יש מישהו שמוכר ומישהו שקונה. גם ביום ראשון היו קונים משמעותיים, שהסכימו לקנות במחירים החדשים. השוק עשה 'אובר שוטינג' למטה. היו מי שחשבו שכדאי למכור לקראת הגעת הזרים ביום שני, אבל הזרים לא מכרו, להיפך - חלקם בכלל קנו, בעיקר מניות בנקים, וזה תמך בשוק".
פגוט מוסיף סיבה נוספת לירידות החדות מדי בראשון והתיקון ביום שני: "כששוק יורד בצורה חדה, לקוחות ממונפים צריכים לסגור פוזיציות וזה גם מייצר לחץ. ירידות חדות כאלה, בהגדרה, מייצרות עוד תופעות שרשרת כמו רעידת אדמה ורעידות משנה. וזה נכון גם לכיוון השני - בשוק שעולה שחקנים שנכנסו לשורט כי חשבו שהירידות יימשכו צריכים להתכסות, וזה מחזק את העליות. ביום שני ראינו שהשווקים בחו"ל עלו בצורה חזקה, וגם זה השפיע".
"העולם הפך למקום מסוכן יותר"
האם חוסר הוודאות מאחורינו? המומחים ממש לא בטוחים בכך. גיל דותן, מנהל השקעות פרימיום באי.בי.אי ניהול תיקים, מציין כי "בסופו של דבר, ההסתכלות צריכה להיות ארוכת טווח תוך בחינה של האירוע - האם קרה דבר ששינה את המצב הכלכלי לרעה בקרב החברות הנסחרות בבורסה? בשלב זה התשובה לכך שלילית. כמובן שצריכים להמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בפן הביטחוני-פוליטי, ובעיקר להתמקד בהשפעה של האירועים על הדוחות הכספיים הצפויים של החברות, שעד כה הציגו ברובן דוחות חיוביים מאוד באופן רוחבי, במספר רב של סקטורים בבורסה הישראלית".
מנגד, עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות סיגמא קלאריטי, מציין כי "התרגלנו לשוק שעולה, אבל רמת הוודאות גם בשוק הישראלי וגם בחו"ל עלתה. כל הזמן מדברים על המניות הביטחוניות שמכניסות יותר וירוויחו יותר כי רמת הסיכון הגיאו-פוליטי והביטחוני בעולם עלתה מאוד. אז אי אפשר לחשוב כך מצד אחד, אבל לא להסיק שההשלכות הן שהסיכון בעולם עלה, שהוא הפך למקום מסוכן יותר. צריך להתרגל לכך שיהיה קצת יותר קשה להרוויח כסף בבורסה, והתנודתיות תימשך".
"לא להסתנוור, אולי להוסיף הגנות על התיק"
גם כגן ממיטב מציע לא להסתנוור מהעליות של יום שני. לדבריו, "יום שני לא קיזז את יום ראשון מבחינת אי הוודאות, והיא יותר גבוהה מבשבוע שעבר. אנחנו חושבים שצריך לצפות בתקופה הקרובה לתנודתיות ולהתנהל בזהירות בהשקעות, אולי לשים יותר הגנות על התיק".
פגוט מהבורסה מוסיף כי "התחזקות השקל בימים שני ושלישי מלמדת ששוק המט"ח מעריך שהסיכון יורד, אבל שוק האג"ח הממשלתיות, הסולידי, הראה ביומיים אלו המשך ירידות. כלומר, בשוק הזה שהוא יותר יציב מבחינת סוג המשקיעים, הסיכון עלה בעיניהם בשבוע האחרון.
"יש כאן סתירה בין אינדיקטורים שונים (מניות, מט"ח ואג"ח, נ"א). אבל זה כמו שאתה הולך לרופא, אתה בודק את כל המדדים. השוק כרגע לא חזר להיות כמו השוק של לפני שבוע, לפני החזרה ללחימה והמתיחות הפוליטית הפנימית, וזה הולך להימשך. השוק לא זז בימים אלה על רקע סיבות כלכליות אלא על משפטים ואמירות בתחום הפוליטי, שבסוף מיתרגמים גם לכלכלה".