גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים

האופוזיציה החרימה את ההצבעה ● דקות אחרי אישור החוק בכנסת הוגשה כבר עתירה ראשונה לבג"ץ נגדו ● הטיעון המרכזי נגד הצעת החוק הוא שהגורמים הפוליטיים בוועדה לבחירת שופטים יהיו אלה שיכריעו, ותיפגע העצמאות המשפטית של השופטים, שיהיו כעת תלויים בפוליטיקאים כדי להתמנות ● המונים הפגינו אמש בירושלים

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. ההצבעות החלו הבוקר, לאחר דיון שנמשך משעות הצהריים אמש ולאורך הלילה.

האופוזיציה החרימה את ההצבעה, אך מדובר בצעד מחאתי בלבד, מאחר שלקואליציה יש רוב. זוהי ההצבעה הסופית.

בג"ץ דחה את בקשת נתניהו: הצו להקפאת פיטורי ראש השב"כ יישאר, אך ניתן יהיה לראיין מועמדים
השבוע במשפט נתניהו: 4 שעות עדות ופגיעה בחופש העיתונות

דקות אחרי אישור החוק בכנסת הוגשה כבר עתירה ראשונה לבג"ץ נגדו. בעתירה שהוגשה על-ידי האגודה לזכויות האזרח נטען כי "הצעת החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים שקודמה בשנת 2023 אינה שונה באופן משמעותי מהתיקון שהתקבל במרץ 2025. המטרה של הממשלה, אז והיום, היא להגביר את השפעת השלטון על בחירת השופטים, בבית המשפט העליון אך גם בכל שאר הערכאות, כדי שניתן יהיה לכפות מינוי של שופטים נאמנים, מטעמים שהם בעיקרם פוליטיים. שופטים שפוטים, 'יס-מנים' החייבים את בחירתם ואת קידומם לפוליטיקאים, במקום שופטים עצמאיים ובלתי תלויים".

גורמים פוליטיים יכתיבו את הבחירה

לפי ההצעה, שתיכנס לתוקף בכנסת הבאה, חברי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה, שתכלול תשעה חברים: שני שרים בהם שר המשפטים, שני חברי כנסת שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, שלושה שופטי בית המשפט העליון בהם הנשיא, שני משפטנים שימונו על-ידי הקואליציה והאופוזיציה. כלומר, יהיו בוועדה שישה גורמים פוליטיים.

לפי ההצעה, כדי למנות שופט יידרש רוב רגיל, אך בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר אחד שנבחר מטעם הקואליציה, חבר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. למינוי שופט בית המשפט העליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על-ידי הקואליציה וחבר שנבחר על-ידי האופוזיציה.

המשמעות: כוחם של הגורמים המקצועיים בבחירת השופטים יפחת, ומי שיכתיב את הבחירה יהיו גורמים פוליטיים משני הצדדים.

עוד מוצע מנגנון "שובר שוויון", לפיו אם חסרים שני שופטי עליון, ואחד מהם חסר לפחות שנה (וזה המצב הקיים היום - נ.ש.) - הקואליציה והאופוזיציה יוכלו להציע שלושה מועמדים מטעמן, שהצד השני יחויב לבחור מתוכם.

ההצעה מנוגדת לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, והיא צפויה להגיע להכרעת בג"ץ. הטיעון המרכזי נגד הצעת החוק הוא שהגורמים הפוליטיים בוועדה לבחירת שופטים הם אלה שיבחרו את השופטים, שיקולים מקצועיים יידחקו, ותיפגע העצמאות המשפטית של השופטים, שיהיו כעת תלויים בפוליטיקאים על-מנת להתמנות.

אלפי מפגינים בקריית הממשלה בירושלים, הערב / צילום: סיימון

הפגנת ענק אמש מחוץ לכנסת

חברי האופוזיציה מכל המפלגות נאמו אמש (ד') בהפגנה שהחלה כבר משעות הצהריים והגיעה לשיאה בערב. להפגנה הגיע בין היתר יו"ר במחנה הממלכתי בני גנץ.

יו"ר סיעת הדמוקרטים, ח"כ אפרת רייטן, נאמה בעצרת ואמרה: "חוק הפוליטיזציה בהרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא פרי ביאושים של דיל פוליטי בין מחריב מערכת המשפט והיו-יו הפוליטי. אחד שהיה צריך הלבנה ציבורית אחרי שקרע את העם, והשני עם 0 מנדטים שביקש להציל את הקריירה הגוססת שלו. מתווה הסכמות ופשרה של מי? שני פוליטיקאים מאותה מפלגה. אנחנו נבטל את החוק הרע הזה".

ח"כ חילי טרופר מהמחנה הממלכתי אמר בהפגנה: "59 מאחינו נמצאים בעזה. כל אחד מאיתנו צריך לראות את עצמו כאילו הוא נמק במנהרות עזה. זו הערבות ההדדית. כאשר השר יצחק גולדקנופף רוקד לצלילי השיר המתועב, זה לא קשור לקואליציה, ימין או שמאל. לוחמים בכל המגזרים מתקשים לשאת את הנטל, כשכמעט שליש משרי הממשלה קוראים לתומכיהם לא להתגייס".

"שיטת המשטר שלנו בסכנה"

לדברי ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), הצעת החוק לא משפיעה על תפקודה של הוועדה לבחירת שופטים הנוכחית עד לכנסת הבאה. אלא שבוועדה הנוכחית אין הסכמה על מינוי שופטים לבית המשפט העליון, וכיום פועל בית המשפט במחסור של שלושה שופטים.

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), חברת הוועדה לבחירת שופטים, אמרה בדיון: "ההצעה היא לא פשרה. שיטת המשטר שלנו בסכנה. אזרחי הישראלים, תדעו - יש פה אזעקת אמת. החוק הזה הוא אירוע משמעותה, ריסוק הדמוקרטיה ישראלית בחסות המלחמה. ניסיון בוטה לחסל את האיזונים והבלמים בשיטה שלנו. לא תהיה בחירת שופטים מקצועית - גם על-ידי שופטים, נציגי הממשלה ולשכת עורכי הדין. זו תהיה בחירה של פוליטיקאים -מהצד הזה ומהצד השני".

עוד כתבות

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית