באוקטובר האחרון החליטה אלה קינן, יוצרת תוכן ומייסדת ארגון BrightMind, שנלחם בפייק ניוז נגד ישראל, לקחת הפסקה ולטוס לדרום האוקיינוס השקט. "נסעתי למדינת האיים טובאלו, שיש בה פחות מ־10,000 תושבים. זו טיסה מפיג'י במטוס קטן של 20 אנשים, ואת נוחתת בשדה תעופה בגודל של דירה קטנה. הייתי התיירת היחידה שם במשך עשרה ימים.
● 40 עד 40 | בלבנון השנייה טיל חדר לטנק שלו. היום הוא מפתח את מערכות ההגנה של ישראל
● 40 עד 40 | המנהלת שאחראית לחוויה של 1,800 העובדים מאחורי האקזיט הגדול בתולדות ישראל
● 40 עד 40 | שיחת טלפון בטיול בהודו גרמה לו לשנות כיוון. משם הדרך לניהול טסלה הייתה קצרה
● 40 עד 40 | הכלכלן שניווט את אל על דרך מערבולות הקורונה והמלחמה
"אני מרגישה מאוד בחיים במקומות כאלה, גם אם אני אוכלת אוכל לא טעים או פוגשת אנשים שלא מבינים אותי ולא ראו אדם כמוני. לא היה שם כמעט אינטרנט, חוץ מכמה נקודות שמחוברות לסטארלינק (אינטרנט לווייני - ג"ח). התחברתי פעם ביום ל־40 דקות, וזהו".
● לפרויקט המלא של 40 עד 40 לשנת 2025
מטובאלו היא טסה למדינת איים נוספת, סמואה. מפגש עם נהג מונית שם החזיר אותה למציאות. "נכנסתי לרכב והוא שאל אותי מאיפה אני. אמרתי שאני מישראל, והוא ענה: שמעת שהרגו את סינוואר? אנחנו כמעט 17 אלף ק"מ מישראל, ועדיין הנהג ידע את זה. זה המחיש לי כמה אנשים מתעסקים בנו".
שנה אחורה, לאוקטובר 2023, המחשבה על מה שהעולם יודע או חושב עלינו היא שהניעה את קינן לפעולה. כשהיא הבינה שנוסף לחזית הפיזית מתנהלת חזית דיגיטלית, עם כמות עצומה של חשבונות פרו־פלסטינים ברשתות החברתיות, היא לקחה על עצמה משימה: "ראיתי שיש להם דף מסרים מאורגן עם הכחשה מוחלטת של הטבח, וזה מתחיל להיות ויראלי. הייתי בהלם שזה קורה בזמן שאנחנו עדיין נלחמים על החיים שלנו. אמרתי לעצמי: יש לנו אולי 24 שעות לייצר נרטיב, ואם לא, הלך עלינו. מעכשיו אני עובדת בזה".
כך, ממש בימים הראשונים למלחמה, היא יצרה את ההאשטג HamasIsISIS, שבהמשך שולב בנאום של נשיא ארה"ב דאז ג'ו ביידן. "ההאשטג הזה נולד כי ראיתי שדובר חמאס מוציא הודעה שאם ישראל תפציץ את עזה, בכל שעה הם יוציאו חטוף להורג, וזה יצולם ברשתות החברתיות", היא מספרת. "ואז הם התחילו למחוק הכול מהרשתות, כדי לא להידמות לדאעש ולשבור את התדמית של לוחמי החופש. המהלך שעשינו שלט ברשתות שלושה חדשים, והגיע למיליארדי צפיות".
בהמשך היא גם הקימה את BrightMind, כדי לחזק את הנרטיב הישראלי ברשתות החברתיות ולהילחם בפייק ניוז - הארגון שלה הסיר תכנים מסיתים ושקריים נגד ישראל, הוביל להשעיית סטודנטים ולביטולי אירועים אנטישמיים ברחבי קמפוסים בארה"ב, והגיע ליותר מ־100 אלף חברי קהילה שמבצעים משימות ומנסים ליצור שינוי תפיסתי.
"מחקו את ההיסטוריה"
קינן (37) גדלה בהרצליה, אך חילקה את זמנה בין ישראל לאירופה, שם גר אביה. אחרי שירות של שבע שנים בחיל המודיעין היא יצאה לטיול של שנה, ובמהלכו החליטה לפתוח את בלוג הטיולים Ella Travels World, שתפס תאוצה גם ברשת. מאז 2015 היא ביקרה בעשרות מדינות, חלקן רחוקות מאוד ושונות מאוד מהתרבות המערבית.
"זה לצאת מהחיק החם של אירופה או החומוס הישראלי, לפתוח את התודעה, להיות אדם זר ולהבין ניואנסים תרבותיים ומורכבויות שלא נחשפתי אליהם קודם. לבלות באי קטן בקאריביים זה משהו שמייצר חוויית חיים שונה לבן אדם. לא עשיתי את זה כדי לצאת לחופשות, הייתי חודשים שם, ותפיסת העולם שלי השתנתה".
היא סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת רייכמן, ולאחר מכן הקימה חברה לשירותי שיווק דיגיטלי. "עבדתי עם כ-30 משרדי תיירות בעולם על מיתוג יעדים לקהל צעיר ברשתות החברתיות. מאז ועד המלחמה עסקתי רק בזה. החברה עדיין קיימת, אני פשוט לא שם".
ולמרות שאפשר לחשוב כך, קינן מדגישה ש־BrightMind לא עוסק בהסברה. "זה לא העולם שלי. אני מתעסקת בהשפעה על המקומות שבהם מתעצבים נרטיבים. התוכן שלנו ברשתות החברתיות - בתחילת המלחמה הוא הגיע ל-400 מיליון צפיות בחודש מסביב לעולם, והיום מדובר ב-150 מיליון צפיות.
"התוכן שלנו מבוסס על קבוצת מיקוד בחו"ל. הבנו מה יכול להזיז את המחט בקרב צעירים, כי זה הגיל שבו הזהות מתעצבת. אנחנו הופכים את התכנים לוויראליים באמצעות קהילות עצומות. כך אנחנו יוצאים מתיבת התהודה, ומגיעים לאנשים שהישראלים לא מגיעים אליהם".
לשם המחשה, קינן מספרת על מיפוי של יותר מ־1,000 ערכים בוויקיפדיה, שעברו עיוות, נמחקו או שונו כך שהם מנתקים את הקשר בין היהודים לישראל. "הכניסו שם לינקים שקריים, ומחקו את ההיסטוריה", היא מספרת בלהט. "עשינו תחקירים על הטיות בוויקיפדיה באופן כללי, ואילון מאסק שיתף את זה, מה שהגדיל מאוד את הצפיות.
"בחודשים האחרונים ויקיפדיה עושה שימועים לקבוצות מאורגנות פרו־פלסטיניות, שניסו להשפיע על נרטיבים. כל הפעילות שלהם הושעתה לצמיתות - זה לא כמו חשבון בפייסבוק, אי־אפשר לפתוח מחדש. יעברו שש־שבע שנים עד שהם יוכלו להחזיר לעצמם את הרשאות העריכה. לוויקיפדיה יש 5 מיליארד צפיות בחודש, וצריך לזכור שגם כלי AI משתמשים במידע שיש שם, ולכן זה משמעותי מאוד".
את יכולה לתת דוגמה לעיוותים?
"יש כאלה ששינו את ירושלים לעיר בדרום הלבנט, לא בירת ישראל. מייסד ויקיפדיה נכנס ותיקן את זה בעצמו. למחרת התארגנות פרו־פלסטינית מחקה לו את זה, אז הוא נכנס לעובי הקורה וסידר את זה מתוך המערכת. זה אומר שההשפעה שלנו היא מדידה. גודל הקהילות והמסה הקריטית אפשרו לנו למחוק אלפי תכנים של פייק. ארגונים הוציאו התנצלויות ושינו נרטיב ברשתות בגלל הלחצים שהפעלנו.
"לאחרונה הצלחנו לבטל אירוע בקנדה שדיברו בו על כך שתהיה חליפות מוסלמית, וצריך להרוג יהודים כצעד ראשון. אני לא משתיקה ביקורת על ישראל, אבל זה היה אירוע שמצדיק אלימות נגד ישראלים ומוחק את ההיסטוריה המתועדת. דורות שלמים יכולים לגדול על שקרים".
"מגיע לנו להסתובב בכבוד"
היום מעסיקה קינן בארגון 12 אנשים במשרה מלאה, לאחר שגייסה כסף מתורמים. "הסיפור הוא לייצר מערך השפעה אפקטיבי", היא מסבירה. "למשל, ברשתות החברתיות העלילו על מישהו ששירת עד לפני שנתיים בדובר צה"ל שהוא רצח קשיש פלסטיני. עם הקהילה והדיווחים הצלחנו להסיר את זה".
למרות כל זאת, קינן מספרת על דעיכה מסוימת בפעילות ככל שחולף הזמן. "אחרי חצי שנה אנשים בקהילות סבלו מעייפות החומר, ואני מבינה את זה. אני מתה לגייס עוד אנשים ולהשפיע כדי להתגבר על מחסום הגודל. אנשים לא מבינים את החשיבות של זה - מותג נבנה בשגרה ונבחן בחירום.
"לרבים יש נטייה להגיד: טוב, מקסימום לא יאהבו אותנו, למי אכפת? אבל זה משפיע על יחסי אקדמיה, מסחר וכלכלה, ביטחון ועוד. ממשל ביידן עצר חימושים לישראל בגלל דעת הקהל. לכן אני נמצאת ברשתות. אני לא ב-CNN ולא הולכת לקמפוסים, למרות שאני מעריכה את מי שכן, כמו יוסף חדד ונועה תשבי".
הודות לפועלה, קינן נבחרה להשיא משואה ביום העצמאות ה-76 למדינת ישראל. "האמינו בכוח שלכם, אנו יכולים להשפיע ולשנות", אמרה בטקס.
היו גם כישלונות?
"המון דברים לא מצליחים, זה קורה כל שבוע. יש המון תוכן שלא הצלחתי להסיר, או אירועים שלא הצלחתי לבטל, או קמפיינים שלא תפסו. קמפיין שעשינו על קטאר בדצמבר נהיה ויראלי בארה"ב, ולעומת זאת קמפיין על איראן פחות תפס. אני לא אפסיק לנסות בגלל זה".
לסיום, איפה נראה אותך בעוד חמש שנים?
"בעולם אידיאלי אעשה כל דבר שיכול לקדם את החברה הישראלית למקום טוב יותר, וזו לא תהיה מסגרת פוליטית. עד 7 באוקטובר לא ממש התעסקתי ביומיום, ואז הבנתי כמה חשוב שאקח חלק פעיל. ישראלי צריך לדעת שהוא יכול לחיות פה את חייו.
"אני מאמינה בכוח של הכלל, ורוצה שיהיו פה מיליון גלדיאטורים. חשוב לי לבנות אנשים כמשפיענים, ולתת להם את הכלים לעשות את זה. יש כאלה שאומרים 'תנו את העובדות ודברו אמת', אבל אנשים נוטים יותר לרגשות, ולכן הדרך שבה מעבירים את הדברים חשובה מאוד. התרומה שלי יותר מהותית במובן הזה. מגיע לנו להסתובב בכבוד בעולם".
