לפני שמונה שנים ניצב איתי ראב"ד בצומת דרכים. אחרי התמחות במשפטים שזנח באמצע ועבודה בייעוץ תקשורת שלא סיפקה, הוא יצא לטיול בהודו. "באותה התקופה תהיתי מה אני עושה עם החיים שלי, והחלטתי ללכת לבקר את אחי הקטן בטיול שלו אחרי הצבא".
● 40 עד 40 | בלבנון השנייה טיל חדר לטנק שלו. היום הוא מפתח את מערכות ההגנה של ישראל
● 40 עד 40 | המנהלת שאחראית לחוויה של 1,800 העובדים מאחורי האקזיט הגדול בתולדות ישראל
● 40 עד 40 | "מכונת הרעל הפלסטינית פועלת 365 ימים בשנה. דורות שלמים גדלים על שקרים"
● 40 עד 40 | הכלכלן שניווט את אל על דרך מערבולות הקורונה והמלחמה
במקביל להיערכות לטיסה הוא החל לרקום את התפקיד הבא. "חבר שלי עבד אז כמנהל תפעול במיזם האופניים השיתופיים ofo הסיני. זה היה נראה לי מגניב, אני יודע להזיז ולתפעל דברים עוד מהימים בצופים, וחשבתי על משהו דומה", מספר ראב"ד. במקביל הוא הוא שמע שבחברת הקורקינטים השיתופיים Lime מדברים על כניסה לישראל. "ידעתי שהם עושים משהו בסגנון של ofo וזה מאוד עניין אותי. אמרתי לעצמי 'בוא ניצור קשר, נמצא את הדרך'. יצרתי קשר איתם ואמרתי: תקשיבו, אתם מחפשים, לא מחפשים, לא משנה - אני רוצה לנהל לכם את התפעול", הוא נזכר.
● לפרויקט המלא של 40 עד 40 לשנת 2025
"הראיון השלישי והרביעי היו על גג באמצע עמק בהודו בעזרת Hotspot שאחד המקומיים פתח לי בטלפון שלו. בבית קפה הודי פתחתי גוגל מפות והתחלתי לבנות תוכנית להשקה של Lime בישראל", הוא משחזר בחיוך. "הייתי עסוק בניסיון להבין מה זה בכלל קורקינטים חשמליים שיתופיים - משהו שלא נגעתי בו עד אותו היום. חיבקתי את אח שלי, אמרתי לו 'המשך טיול נעים', ועליתי על מטוס חזרה לישראל".
זו למעשה הייתה הכניסה הראשונה של ראב"ד לענף התחבורה. התחנה הבאה שלו כבר הייתה טסלה ישראל.
"בגרויות אפשר להשלים"
ראב"ד (36) גדל ברמת אביב במשפחה של ארבעה בנים. "אנחנו משפחה די מיוחדת מבחינת מערכת היחסים", הוא מתאר. אמו אילה הייתה מנהלת מערכות מידע בחברה הלאומית לאספקת פחם עד שיצאה לפנסיה ב־2008, ואביו יורם הוא עורך דין בכיר, שותף־מייסד של משרד ראב"ד, מגריזו, בנקל ושות' (כיום משרד שבלת ושות'), שהיה אחד מהיועצים של אריק שרון. הם הנחילו לו מנטרה שמלווה אותו עד היום: "ליהנות מהיש ולשאוף לאינסוף".
"גדלתי בבית עם גאוות יחידה שמתחילה מההורים שלי. לא משנה מה, הם היו נורא גאים כל הזמן ונורא מדרבנים, עם פרופורציה מדהימה לחיים. אני חושב שזה מה שהוביל את כולנו תמיד".
עוד כילד נחשף ראב"ד למאחורי הקלעים של בכירי המשק והפוליטיקאים בישראל. "ארוחות צהריים בחוות השקמים על הברכיים של אריק שרון היו שגרה. הייתי כמו כל ילד שהולך עם אבא שלו לעבודה, רק שנחשפתי לעסקאות הגדולות במשק. ראיתי איך מתנהלים בעולם הזה, איזה סוגי אנשים יש, איפה נכון לעמוד על הערכים שלך ואיפה לא", הוא מגלה.
אלמנט נוסף שתפס חלק מהותי בתקופתו כילד וכנער היה החברות הצופים. "הייתי צופיפניק תל־אביבי שלעיתים רבות מעדיף את הצופים על כל דבר אחר", הוא אומר בחצי צחוק. "המשפט הקבוע היה 'בגרויות אפשר להשלים - צופים לא'".
כשתם פרק הבגרויות והצופים, התחנה הבאה של ראב"ד הייתה ביחידת הלוט"ר (לוחמה בטרור). שם הוא עסק בהדרכת מאות לוחמים למשך כל השירות ובמילואים. אחרי השחרור הוא בחר במסלול הסטנדרטי: "לעבוד קצת ולטוס לחו"ל. טיילתי כמעט שנה בדרום אמריקה, ואז נשאלת השאלה - מה עושים עכשיו? התשובה הכי טובה שלי הייתה 'אין לי מושג', וזה מוטיב שחזר אצלי המון שנים", הוא צוחק. "לאבא שלי הייתה בדיחה קבועה: הילדים שלי יכולים ללמוד מה שהם רוצים. הם יכולים להיות פליליסטים, הם יכולים להיות נזיקין, הם יכולים מסחרי, מה שהם רוצים. למרות שזו הייתה בדיחה, הלכתי ללמוד משפטים ותקשורת במכללה למנהל".
הוא סיים בהצלחה את התואר והגיע לשלב ההתמחות במשרד היוקרתי דורון, טיקוצקי קנטור ושות'. "ואז נפל האסימון - זה לא מה שאני רוצה לעשות. הרגשתי בוקר אחר בוקר שאני לא מגשים את עצמי ולא נהנה. להשתעמם מותר, אבל הרגשתי שזה לא הדבר הנכון".
"להשיק שוק בן לילה"
בשלב זה הוא ניסה להגשים פנטזיית ילדות והלך ללמוד משחק בלונדון. מהר מאוד הוא הבין שהוא עשוי מחומר אחר, ומצא עצמו במשרד ייעוץ תקשורת מוביל, "שלום תל אביב" של זמיר דחב"ש. "הייתה לי תקופה מעניינת מאוד. טיפלתי בלקוחות אסטרטגיים ובמשברים גדולים - אם זה משבר האמוניה בחיפה או הפירוק של גלובוס מקס ועוד כל מיני אירועים מעניינים שקרו בשוק באותו זמן".
אהבת את זה?
"אמרתי לעצמי: אוקיי, מעניין לך וזה חשוב, אבל חסר הפאשן. התחנה הבאה כבר הייתה ב־Lime".
סיפרת שאתה פנית אליהם והצעת לנהל את התפעול. איך בכלל הגעת לזה?
"ידעתי שהם יוניקורן ושהם עושים משהו בסגנון של אופניים שיתופיים. בדקתי איפה הם יושבים ומה הייתה טביעת הרגל הראשונה שלהם בישראל. דרך עורך דין שהם פנו אליו הגעתי למי שהיה אחראי על השוק הישראלי. הייתי העובד הראשון והיחיד של Lime בישראל באותה התקופה".
כדי להבין איך להקים את המיזם בצורה נכונה ראב"ד נסע לדנמרק. "שלחו אותי לקופנהגן עם הנחיות פשוטות - 'הקרקע כבר מוכנה, תשיק'. הגעתי לשם בפעם הראשונה בחיי וקיבלתי משימות ברורות: לך תשכור מחסן, קנה ציוד וכלי עבודה. הייתי צריך לבצע אותן בזו אחר זו. במשך שבועיים הסתובבתי, מנסה להבין איך הכול עובד, עד שיום אחד הגיעו משאיות עם 600 קורקינטים. מצאתי את עצמי עם צוות פועלים טורקים וסורים פורקים את הקורקינטים למחסן, מטעינים אותם ובבוקר מפזרים אותם ברחבי העיר. כך, כמעט בן לילה, השקנו שוק פעיל".
הניסיון שצבר חלחל, וגם בישראל הפכה החברה למובילת שוק. בינתיים מונה ראב"ד למנכ"ל בישראל. שם הוא מצא גם את אהבתו. "בשלב כלשהו הבנו שצריך לחזק את הצוות ולהוסיף תכונות נוספות. גייסנו את שני, שהייתה מקבילה שלי. כשאני עברתי להיות סמנכ"ל תפעול באופן רשמי, היא הפכה להיות חלק מהמטה בסן פרנסיסקו, ובאותו הזמן התחלנו לצאת. השאר היסטוריה".
"תקציב המרקטינג הוא אפס"
המעבר לטסלה הגיע באקראי לא פחות מהמעבר לעולם הקורקינטים. "ישבתי לארוחת ערב עם מכר והוא שאל אותי: מה דעתך על טסלה? הרי אתה כבר בתחום התחבורה. עניתי שאני לא מחפש כרגע, אבל הוא התעקש שאשלח לו קורות חיים. מה כבר יש לך להפסיד? הוא שאל, ובאמת לא היה לי", מגלה ראב"ד.
"הכנתי משהו זריז בטלפון, שלחתי לו ושכחתי מזה לגמרי. אחרי שנה ושמונה חודשים, קצת לפני 7 באוקטובר, פנה אליי מי שהיה המנהל האזורי בטסלה. נפגשנו לקפה בתל אביב, וכבר ב־1 בינואר הייתי במשרדי החברה, מתחיל את תפקידי החדש כמנכ"ל טסלה ישראל".
מעבר חד, לא? תעשיית הרכב זה משחק אחר לגמרי.
"כן. טסלה היא לא חברת רכב במובן המסורתי. הרכבים החשמליים הם אמנם המוצר המרכזי שאנחנו מוכרים כרגע, אבל הם בעצם רק חלק מחזון גדול יותר - המעבר העולמי לאנרגיה מתחדשת ובת־קיימה.
"טסלה חיה כאילו זה סטארט־אפ בתוך תעשייה ותיקה. אתה צריך להכשיר את כולם - את השוק, את המתחרים, לפעמים את העיתונאים, את הרגולטורים - לאיך אנחנו עובדים. זה מותג הרכב החשמלי השני הכי נמכר בישראל ב־2024, אבל לא עשינו פרסומת אחת. תקציב המרקטינג שלנו הוא אפס, לעומת המתחרים שמוציאים מאות אלפי אם לא מיליוני שקלים".
מה התוכניות של טסלה בישראל בעתיד הקרוב?
"אנחנו מתכננים שורת מהלכים. לדוגמה, אנחנו מקימים אולמות תצוגה ומרכזי שירות חדשים בתל אביב, בצפון ובעוד מקומות, ויש עוד הפתעות בקנה"
ואיפה נראה אותך בעוד עשר שנים?
"אני עדיין ממש בהתחלה מבחינת התוכנית לטסלה. בעוד עשור אני אמשיך להוביל חברה שיש לה אימפקט חיובי על העולם, ואני מאמין במוצר שלה.
"הייתי רוצה להעביר מסר לצעירים שמרגישים אבודים - גם אני לא ידעתי מה אני רוצה לעשות, ובסוף מצאתי את דרכי. אם אתם מרגישים אבודים - זה בסדר גמור, אתם בחברה טובה".
