דונלד טראמפ נואם בקונגרס / צילום: Reuters, Win McNamee
השווקים אמנם הצליחו להתייצב לאחר ירידות השערים הדרמטיות שהחלו עם כניסת דונלד טראמפ לתפקיד, אך כעת המשקיעים דרוכים לקראת ה־2 באפריל, מועד שאותו כינה טראמפ "יום השחרור" (Liberation Day) במהלכו הוא צפוי להציג את החלטת המכסים הבאה שלו.
● שאלות ותשובות | מכסי הרכבים של טראמפ: איך זה יעבוד, והאם ישראל תושפע?
● פגיעה בכלכלה, דעיכה בייצור: בגרמניה נערכים להשפעות מכסי טראמפ על כלי רכב
● אפילו יותר מטראמפ: הבכיר האמריקאי שמפחיד את אירופה
הנשיא רמז להפתעות מול כלל שותפות הסחר שלטענתו "מרמות" את ארה"ב, והבהיר שלא תהיה חלוקה נדיבה של פטורים. התוכנית צפויה לכלול מכסי גומלין בהתאם לחסמי הסחר שכל מדינה מטילה על ארה"ב - כולל ישראל, אך הפרטים לגבי היקף המיסוי ואופן הביצוע עדיין אינם ברורים. חסמים אלה יכולים להיות למשל העדפת תוצרת מקומית, חקיקה שמגבילה סחר, לרבות מכסים, ואפילו מאזן סחר שלילי במיוחד.
אף שבעבר ציין כי לא יהיו בהכרח צעדים מדויקים של "עין תחת עין", ושייתכן שחלק מהמדינות יקבלו הקלות, נראה כי בכוונת טראמפ להגביל את מספר היוצאים מהכלל במהלך הנוכחי. "אני יודע שיש כמה יוצאים מן הכלל, והדיונים על כך נמשכים, אבל לא יותר מדי פטורים", אמר בראיון לאתר Newsmax, כפי שצוטט בבלומברג. העמדה המשתנה שלו מניעה מגעים בינלאומיים קדחתניים, כאשר מדינות מנסות להציע ויתורים ולהדגיש את קשרי הסחר שלהן עם ארה"ב. "אני כנראה אהיה יותר סלחן מאשר הדדי", הדגיש טראמפ, "כי אם הייתי נוקשה לגמרי במכסי גומלין - זה היה קשה מאוד להרבה אנשים".
לפי דוח שכלכלני UBS שלחו ללקוחות ביום שישי האחרון, מדיניות מכסים הדדיים תחייב קביעת 2.5 מיליון שיעורי מכס נפרדים - לפי כל מוצר ומדינה. נתון זה מעלה ספקות באשר ליכולת של הממשל ליישם את מדיניות כזו כבר בשבוע הבא.
אם טראמפ אכן יצליח להוציא לפועל את המהלך האגרסיבי, הרי שהתוצאה צפויה להיות העלאת יוקר המחיה לצרכנים, פגיעה בקשרי סחר ארוכי שנים, ואף הצתת צעדים דרסטיים נוספים.
בממשל טוענים כי המכסים יסייעו להחיות את הייצור המקומי ולהכניס כסף לקופת המדינה, אם כי ייתכן שיהיה קשה להשיג את שני היעדים יחד, שכן תחייה של תעשייה מקומית עשויה להוביל לירידה ביבוא, וכתוצאה מכך גם לירידה בהכנסות ממכסים. מצד שני, גורמים בממשל אמרו לאתר אקסיוס כי מכסי ה־2 באפריל עשויים להוביל למשא ומתן, שבסופו יימנעו הטלת מכסים על מדינות מסוימות.
ומה קורה בישראל?
המכסים שיוכרזו ב־2 באפריל עשויים להשפיע גם על ישראל. האמריקאים לא הכריזו על קריטריונים רשמיים, אך על פי ההערכות המכסים יוטלו על כל סוגי הסחורות, בלי הבדלים בין תעשיות וענפים.
על פי נתוני משרד הכלכלה, ישראל מייצאת לארה"ב סחורות בשווי 14.2 מיליארד דולר. יצוא השירותים גדול עוד יותר (מעל 20 מיליארד דולר), אך עליו לא יוטלו מכסים. קטגוריות הסחורות הגדולות ביותר שישראל מייצאת לארה"ב הן מכונות ומיכון חשמלי ומכני (5.5 מיליארד), מכשור אופטי ורפואי, כימיקלים ומוצרים כימיים (2.5 מיליארד כל אחד) ומוצרי גומי ופלסטיק (767 מיליון). ישראל שולחת לארה"ב גם מוצרי מזון בשווי 545 מיליון דולרים, בנוסף ליצוא אלומיניום ופלדה בכמה עשרות מיליונים, עליו כבר הוטלו מכסים.
בישראל כרגע לא יודעים מה יהיה גובה המכסים האמריקאיים, אך מקווים לצאת ללא פגע מהמדיניות. זאת משום שארה"ב היא שותפת סחר ותיקה, אמינה וגדולה, וחסמי הסחר שישראל מטילה עליה הם יחסית קטנים: לפי הסכם הסחר החופשי שכונן ב־1985, רוב מוחלט מהיבוא מארה"ב לא חשוף למכסים, למעט יוצאי דופן בתחום החקלאות.
לפני מספר ימים שר האוצר סמוטריץ' שלח מכתב לשר הכלכלה ניר ברקת ולשר החקלאות אבי דיכטר, לפיו עיקר המכס שישראל מטילה על ארה"ב נוגע למוצרי חקלאות (פירות וירקות טריים), וכלל גביית המכס על יצוא אמריקאי מסתכם ב־42 מיליון שקל. על כן, הוא ממליץ להוריד את אותם המכסים: "הורדת המכסים כאמור תיטיב עם מדינת ישראל, והינה עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה בהורדת יוקר המחיה, ותגביר את התחרות בתחום המזון". ככלל, משרד החקלאות מתנגד, אך מדיניות המכס של טראמפ עלולה לפתוח פתח לכך - לפחות על מוצרי חקלאות אמריקאיים.
בעיה נוספת שעלולה לעמוד לרעת ישראל היא חוסר ההכרה בתקינה האמריקאית לצורכי יבוא. ישראל העבירה חקיקות תחת הכותרת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", המכירות בתקינה האירופאית במגוון תחומים. כבר באוגוסט 2024, בתקופת ממשל ביידן, האמריקאים העבירו מסר לישראל לפיו הם מעוניינים שתעביר רפורמות דומות המכירות גם בתקינה האמריקאית, מה שישפיע בעיקר על יבוא צעצועים ומוצרי תינוקות.
באמצע החודש הנוכחי, משרד הכלכלה דיווח כי "רפורמת 'מה שטוב לאירופה' מתרחבת לארה"ב", וכי "צוותי היבוא והתקינה במשרד הכלכלה יחלו בדיונים מקצועיים לבחינת אימוץ התקינה האמריקאית הרלוונטית". בישראל מקווים שזה יהיה מסר מספק עבור האמריקאים בבואם לבחון את חסמי הסחר.