גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חמש שנים לקורונה: כמה אנשים עדיין מתהלכים בינינו עם מוח מעורפל?

כמה אנשים עדיין מתהלכים בינינו עם מוח מעורפל, מה אפשר לעשות עם נוגדנים של מחלימים והאם הסגרים הזיקו יותר משהועילו? ● למומחים לווירוסים ולמחלות מידבקות יש כמה מסקנות ● חמש שנים לקורונה, כתבה ראשונה

נגיף הקורונה / צילום: Shutterstock
נגיף הקורונה / צילום: Shutterstock

חמש שנים עברו מתחילת הסגר הראשון של הקורונה. לפעמים נראה שהכול השתנה ולפעמים נדמה שהכול נשאר אותו דבר. בתקופת המגפה, העולם השקיע משאבים אדירים בחקר של וירוסים והתפשטות מגפות, והצטער שלא עשה זאת קודם. אבל הזמן עבר, הקורונה דעכה, והתקציבים הוסטו חזרה לתחומים קלאסיים כמו סרטן והשמנת יתר, כדי שנוכל לשוב ולהצטער על כך במגפה הבאה. מה בכל זאת למדו מדענים מהאירוע הענק הזה?

חזית המדע | השעון שמגלה בת כמה באמת מערכת החיסון שלכם
חזית המדע | לא רק נגד כאב ראש: לכדור שנמצא בכל בית יש השפעות שלא יכולתם לדמיין
חזית המדע | הטבעות שנעלמות והתוכנית הישראלית: כוכב שבתאי לא מפסיק להפתיע את החוקרים

1לונג קוביד: כאב חדש נולד

הווירוס נעלם, אבל המחלה לא עוברת. העדויות על התופעה הזאת, שזכתה לשם "לונג קוביד", הלכו והצטברו, וברחבי העולם נפתחו מרפאות שמטרתן לטפל בחולים שהתמודדו עם מה שנראה היה כנכות בלתי הפיכה. האם עדיין מסתובבים בינינו אנשים עם לונג קוביד?

ד"ר יניב דותן, מנהל מכון ריאות בבית החולים רמב"ם, מספר שמרפאת הלונג קוביד במקום נסגרה. "הרוב החלימו, ואחרים הפסיקו להגיע כי התייאשו מכך שאין לנו איך לעזור להם", הוא אומר ומעריך שכיום יש בישראל כמה אלפי מטופלים שסובלים מתסמונת רחבה שכוללת תשישות כרונית, הפרעות בריכוז, בשינה ובזיכרון, וגם כאבים מפושטים.

"אלה תסמינים שהתחילו בבירור אחרי הקורונה, ולפעמים כאשר הם חולים בה שוב המצב שלהם מחמיר", אומר דותן. "היה מחקר שהראה בסריקות MRI שינויים מוחיים במי שסבלו מלונג קוביד, אבל עכשיו ההתעניינות ירדה אז לא היה המשך למחקר הזה. חברות שניסו לפתח תרופות לתופעה הפסיקו ברובן את הפיתוח".

פרופ' דרור מבורך, מנהל המערך הראומטולוגי-אימונולוגי בבית החולים הדסה עין כרם, מודה: "כאן המדע התגלה בחולשתו, כי נערכו המון מחקרים ורדפו אחרי המון תיאוריות ובסופו של דבר לא היה מחקר טוב וחד־משמעי שבאמת הסביר את תופעת הלונג קוביד ו'ערפול המוח' (Brain Fog). כנראה שזו לא תופעה ייחודית לקוביד והרבה סוגים של וירוסים משאירים מאחור אנשים עם תסמינים כאלה".

פרופ' דרור מבורך / צילום: תמונה פרטית

פרופ' יעקב אבלין, מנהל מחלקה פנימית באיכילוב, "טיפלתי במשך שנים בחולי פיברומיאלגיה, וגם אצלם יש טריגר כלשהו - זיהום, פציעה או טראומה - שאחריו יש שינוי של מערכת העצבים. המוח משנה את היכולת שלו לעבד כאב ומידע. יש לכך גם מועדות גנטית.

"הכאב שהחולים הללו סובלים ממנו הוגדר רק בשנים האחרונות, ונקרא כאב נוסיפלסטי. הוא שונה מכאב שנובע מנזק לרקמה או מנזק לעצבים באזור מסוים. כאב נוסיפלסטי נובע מאיזשהו שינוי במוח וקשור לתסמונות כמו פיברו, מעי רגיז, תסמונת קדם־וסתית קשה, וכנראה גם לונג קוביד".

אז מה עושים?
אבלין: "כרגע בעיקר פיזיותרפיה, הידרותרפיה וחזרה הדרגתית לכושר וטיפולים פסיכולוגיים, בעיקר CBT, שעוזרים להתמודדות עם הכאב ועם ההפרעות הקוגניטיביות. יש עבודות שהראו השפעות חיוביות של תאי לחץ".

מבורך מוסיף שמנסים גם את התרופה מטפורמין, שפותחה לטיפול בסוכרת ובשנים האחרונות מקושרת לאריכות ימים. "לחלק מהמטופלים זה עוזר ולחלקם זה בוודאות לא עוזר. הבעיה היא שיש וריאציה מאוד גדולה במאפיינים של החולים שנכנסים למחקרים".

הווריאנטים של הווירוס שהגיעו אחרי גל הקורונה הראשון כבר גרמו לפחות תופעות ארוכות טווח, אך החוקרים אינם יודעים להסביר את הקשר בין השינוי בווירוס לשינוי בעוצמת המחלה ובסיכון להיווצרות התסמינים ארוכי הטווח.

2נוגדנים של מחלימים יכולים לרפא אחרים

פרופ' גילי רגב, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים בשיבא, הייתה אחת הפנים המוכרות בימי הקורונה, ובעקבות המגפה היא הקימה ומנהלת את מכון SPRI למוכנות למגפות בבית החולים. בקורונה, שיבא ערך סקר נוגדנים גדול בקרב עובדיו, וכך סיפק לכל העולם מידע על דפוסי ההשפעה של המחלה ובהמשך של החיסונים על מצב הנוגדנים. נמצא שרמת הנוגדנים פוחתת כמה חודשים אחרי ההדבקה וגם החיסון במנה אחת מגיע לשיא השפעתו אחרי כמה שבועות ומאבד אותה אחרי כמה חודשים, אם כי ישנה רמה מסוימת של חיסוניות גם לאורך זמן.

רגב מנהלת מעבדה שבה ניתן לשבט נוגדנים שמזוהים בדמם של מחלימים כדי לפתח מהם טיפול מניעתי לחולים עם מערכת חיסון חלשה וטיפולים למי שמחלתם הפכה קשה.

"באמצעות שיתוף פעולה עם ה־NIH, למדנו שיטות המאפשרות לנו לזהות את הנוגדנים הרצויים מהר מאוד", אומרת רגב, "ואנחנו נערכים עם מוצרים חצי מוכנים לקראת כל עתיד שעלול לבוא. אנחנו עוקבים אחרי התפתחות של משפחות מחלות שאנחנו חוששים מהן, למשל שפעת העופות, ומפיקים נוגדנים ממי שחלו בה או רק נחשפו. אנחנו חוקרים גם נוגדנים לפוליו, מתוך הבנה שהחיסון אינו מדביר לגמרי את המחלה".

המרכז כבר רשם הצלחה אחת, בקדחת הנילוס. "זוהי מחלה שכבר התחלנו לעבוד עליה לפני הקורונה, ועם התפרצותה העלינו הילוך. התרמנו פלזמה ממחלימים והצלחנו להפחית את התמותה ב־50%. נוגדן שנפתח במעבדה יכול להיות יעיל עוד יותר".

3הנחות יסוד על וירוסים התערערו

בחמש השנים האחרונות פורסמו 150,000 מאמרים העוסקים בווירוס הקורונה. לא בכל המגפה והשלכותיה, אלא רק בווירוס עצמו. זה מספר מאמרים גדול פי שלושה מכפי שפורסם על וירוס ה־HIV באותה תקופה. מדענים ריצפו את וירוס הקורונה 17 מיליון פעמים. זהו האורגניזם הכי מרוצף בהיסטוריה. לפי מאמר שפורסם החודש ב־Nature, מדובר ברזולוציה המאפשרת להכיר את הווירוס באינטימיות שלא נצפתה בעבר.

אבל מה יצא לנו מזה? הריצוף המואץ איפשר לעקוב אחר הווירוס במעברו ממקום למקום, ולהתחקות אחרי הזמן והמקום שבהם עבר שינויים. כך, למשל, נמצא ברמה סבירה של ביטחון שהווירוס לא עבר לבני אדם מבעלי חיים כמה פעמים, אלא פעם אחת - ממצא שיכול לתמוך בהשערת הדליפה מהמעבדה (אם כי אינו מוכיח אותה). לו היה הווירוס מדביק לראשונה באזור צפוף פחות מווהאן שבסין, ייתכן שכלל לא הייתה מתפרצת מגפה מהדבקה יחידה כזאת, שכן הווירוס בגרסתו הראשונה לא היה מידבק מאוד, אומרים החוקרים.

המכון לווירולוגיה בווהאן, העיר הסינית שבה הכול התחיל / צילום: Reuters, Koki Kataoka / The Yomiuri Shimbuns

אחת ההפתעות הגדולות הייתה המהירות שבה הווירוס השתנה, עוד לפני שהייתה רמת חיסוניות גבוהה באוכלוסייה. הנחת היסוד של מדענים שחקרו וירוסים של מערכת הנשימה, ובעיקר שפעת, הייתה שהווירוס משתנה כאשר מופעל עליו לחץ אבולוציוני, כלומר כאשר רוב האוכלוסייה כבר חלתה או התחסנה מפניו. וירוס הקורונה השתנה בצורה מהירה מאוד והפך מידבק יותר עוד לפני שהופעל עליו לחץ, וכעת החוקרים סקרנים לגלות מדוע.

כאשר הופיעו וריאנטים חדשים, הנחת היסוד של חלק מוירולוגים הייתה כי הם יהפכו פחות קטלניים עם כל שינוי. הנחה הזו, שהייתה שנויה במחלוקת מלכתחילה, די הופרכה עם תחילת המגיפה, כשהוירוסים אלפא, בטא ודלתא היו לא פחות קטלניים מקודמיהם. לאור זאת, החוקרים בהחלט לוקחים בחשבון שיכול להופיע עוד וירוס קורונה יותר קטלני בעתיד.

לשמחתנו, וירוס האומיקרון שהשתלט על ה'שוק' בסוף 2021, היה כנראה פחות קטלני מקודמיו, אם כי על כל יש מחלוקת. יש הטוענים שהוא נתפס כפחות קטלני רק משום שהוא הופיע בעולם שבו כבר היו חיסונים וחשיפה מסויימת למחלה, אך רוב החוקרים מעריכים כי היה זה שילוב בין שני הדברים. הפתעה מעניינת לגבי האומיקרון הייתה שהוא שינה את התנהגותו הביולוגית. במקום לתקוף את דרכי הנשימה באזור הריאות, הוא התמקד בדרכי הנשימה העליונות. שינוי כזה לא נצפה בעבר בווירוס נשימתי.

שיעור נוסף למדו החוקרים: הווריאנטים השונים והמצליחים ביותר התפתחו ככל הנראה בחולים עם מערכות חיסוניות מוחלשות. הווירוס שגשג אצלם זמן רב מספיק כדי לאמץ כמה שינויים חשובים בבת אחת. הגילוי הזה מחדד את החשיבות של טיפול מונע באנשים עם מחלות מדכאות חיסון.

4ריחוק חברתי פחות יעיל משחשבו

"במבט לאחור, הגורם החשוב ביותר בבלימת המגפה היה החיסון", אומרת פרופ' גילי רגב. "בלעדיו, אולי הקורונה עדיין הייתה בעיה משמעותית עבור מערכת הבריאות גם היום. בדיקות התגלו כמאוד חשובות, ובדיקות מהירות וביתיות, שהיו חידוש של המגיפה הזו, התגלו כבעלות ערך עבור ניהול המחלה. עם זאת, צעדי הריחוק החברתי היו כנראה פחות יעילים מכפי שחשבנו, או לפחות גילינו שאפשר לעשות צעדים כאלה רק לתקופה קצרה".

פרופ' גילי רגב / צילום: תמונה פרטית

פרופ' דרור מבורך מסכים. "18־30 מיליון מקרי מוות והידבקות של 40% מאוכלוסיית העולם, זה אירוע לא פחות גדול ממלחמת העולם השנייה", הוא מזכיר. "הייתה קריסה של מערכת הבריאות, אף שברגע האמת היו שהכחישו את זה". עם זאת, הוא מוסיף, "שאלת הסגרים צריכה להיבחן היטב מבחינת עלות מול תועלת, בעיקר כשאנחנו מדברים על ישראלים, עם שלא מקבל הוראות".

יש פתרונות אחרים שלדעתו צריך לקדם. "טיהור אוויר לכיתות. זה פרויקט לא מאוד יקר שהתחילו והופסק, והוא יכול מאוד לשפר את ההידבקות בבתי הספר ולאפשר לימודים יותר בטוחים", הוא אומר. הדבר נכון בעיקר אם המגפה הבאה תתנהג כמו רוב המגפות, ולהבדיל מהקורונה היא לא תחסוך את השפעותיה הגרועות ביותר מילדים.

פרופ' ג'ו אלן, החוקר את האופן שבו תכנון בניינים יכול להחמיר או למנוע תחלואה, אמר לאתר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד שלגופי הבריאות לקח כמעט שנה להבין שהווירוס עובר בעיקר באוויר ובמיוחד במקומות סגורים. בווירוסים הנשימתיים הבאים, הם כבר ייטו להניח זאת ולהערכתו מסכות, בדיקות מהירות ואוורור וחיטוי בבניינים ייכנסו לשימוש הרבה יותר מהיר.

5הפרעות אכילה הפכו לתופעה רחבה

לסגר היו השפעות חברתיות נרחבות, ואחת מהן היא החמרה של הפרעות אכילה בילדים. לדברי ד"ר עינת צוברי, מנהלת מרכז הדרים לטיפול בהפרעות אכילה במרכז שלוותה מקבוצת הכללית, "אנחנו רואים היום נערות בכיתה ו' שעברו את הקורונה בכיתה א'־ב', וההשפעות שהחלו אז ניכרות היום. הפרעת האכילה מגיעה על תשתית של חרדה ומחמירה במצב של חוסר שליטה. ישנה גם העברה בין־דורית של החרדה ושל עיסוק במראה ובמשקל".

לדברי ד"ר ינאי גירון פרנק, רופא בכיר במחלקה להפרעות אכילה בילדים בבית החולים שיבא: "בקורונה הוציאו את בני הנוער מקבוצת השווים שלהם, רוב האינטראקציה החברתית הפכי וירטואלית, ובעולם הווירטואליה לנושאים של מראה וזהות של חולה יש הרבה יותר מקום".

למה הכוונה בזהות של חולה?
גירון פרנק: "אופי ההפרעה בתקופת הקורונה היה שונה. אנורקסיה בדרך כלל מאופיינת בפחד לתפוס מקום. הנערות נעלמות, לא רוצות להיות, נמנעות מחברה, ונמנעות מלהחצין את המחלה, אלא בקבוצות של נערות חולות אחרות.

"לעומת זאת בקורונה, בני הנוער מצאו במחלה שייכות לקבוצה חברתית, ודרך לתפוס מקום ברשתות החברתיות. שייכות ונראות היו חסרים לנוער במהלך המגפה. כך ראינו נערות מצטלמות לרשתות החברתיות עם הזונדה שלהן.

"ראינו את התופעה הזאת גם במחלות אחרות. זו הייתה תקופה של עניין מוגבר בנושאים של בריאות וחולי, ולמשל טיקים וטורט, שנחשבים בדרך כלל משהו שנוער מעדיף להסתיר, התגלו כמקור משיכה ועניין ברשתות החברתיות".

צוברי מוסיפה שבקורונה נצפו הפרעות אכילה לא טיפוסיות. "הילדים היו בבית, לא יכלו לעשות פעילות גופנית ונקלעו לאכילה רגשית בגלל השעמום והמתח, ואז נכנסו למצב של הפרעת אכילה, וירדו במשקל בצורה כמעט אנכית, אבל כיוון שחלקם התחילו עם BMI גבוה, אולי גם ביחס לממוצע שלהם, ההבדל לא ניכר מיד".

בישראל, ובעולם כולו, המערכת הוצפה בפניות לטיפול בהפרעות האכילה. "היו לנו תורים של 8־12 חודשים, וזו הפרעה שבה יכולת ההחלמה מאוד תלויה במהירות התגובה", אומרת צוברי. "נאלצנו להגדיל מ־19% ל־50% את תוכניות הגשר, שבהן רופא משפחה ודיאטנית או מחלקת ילדים בבית חולים הם שמחזיקים את הילד עד שיתפנה מקום במרכז הפרעות אכילה. התחלנו פרויקט של אשפוז בית.

שאריות הקורונה עדיין ניכרות, וכעת אנחנו רואים דפוסים דומים במלחמה.
צוברי: "אנחנו רואים היום שיעור הולך וגדל של ילדים שהפרעת האכילה היא רק אחד התסמינים שהם מתמודדים איתם, לצד טראומה או חרדה. המלחמה החזירה את הפרעת האכילה אצל נשים צעירות או מבוגרות שכבר הגיעו למצב יציב, למשל אצל נשות מילואימניקים או אצל נפגעות טראומה מינית שתיאורי הפגיעות ב־7.10 היוו טריגר עבורן.

"בפן החיובי, למדנו לטפל מרחוק, לטפל באשפוז בית, וכך לתת רצף טיפולי גם לפריפריה. פורום המשפחות המתמודדות עם הפרעות אכילה שקם בתקופה זו עשה עבודה מדהימה. הם פתחו הדסטארט ותרגמו ספר מוביל בתחום טיפול מבוסס המשפחה. אנחנו נותנים להם הרצאות אחת לחודש, וזה מאוד אפקטיבי".

6המגפה הבאה מעבר לפינה?

לפני תחילת הקורונה, נערך העולם למגפה שתנבע מהתפתחות של וירוס השפעת. אז כנראה גם המגפה הבאה תגיע לא מהמקום שאנחנו מצפים לו. כששואלים וירולוגים ממה הם חוששים כיום, התשובה היא החמרת התפרצות החצבת שמתרחשת כעת בארה"ב, חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, וירוסים המועברים מבעלי חיים (זואוטוניים) שאנחנו עדיין לא מכירים בכלל, התפרצות מחודשת של שחפת במערב (שחפת ואיידס הן מגפות קשות היום באפריקה, פשוט לא מדברים על זה) או בכל זאת שפעת.

ההערכה היא ששוב תהיה זו מגפה נשימתית, כי אלה המחלות המתפשטות בצורה היעילה ביותר, ולכן לקחי המגיפה הנשימתית הקודמת כן צפויים להיות רלוונטיים, לפחות חלקית.

בקורונה נעשו טעויות, למשל, בהנשמת חולים קשים שהסתבר בדיעבד שהמחסור בחמצן אצלם נובע מפגיעה בכלי הדם ולא מפגיעה בריאות. עוד טעות הייתה ההערכה כי נשים בהריון ועובריהן מוגנים מנזקי הקורונה הקשים - העולם גילה בדרך הקשה שזה לא נכון. גם במגיפה הבאה העולם המדעי צפוי לעשות טעויות, למרות כל מה שנלמד.

עוד כתבות

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

BYD ATTO 2

ישאיר לכם עודף מ-150 אלף שקל: קרוס-אובר חשמלי מאובזר במיוחד

BYD ATTO 2, הקרוס־אובר הקומפקטי החשמלי החדש של BYD, שומר על ממדים חיצוניים מותאמים היטב לעיר ● יש לו תא נוסעים מרווח ומאובזר, נוחות נסיעה טובה וטווח חשמלי מכובד ● המחיר נגיש אבל הפלח צפוף

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

מכה לרשות המסים: פסק דין חדש קובע כי תשיב מאות מיליוני שקלים לקבלנים

ועדת הערר למיסוי מקרקעין קבעה כי על רשות המסים להשיב לקבלנים שזכו במכרזי מחיר למשתכן את מס הרכישה ששילמו ● זאת, לאחר שהתקבלה עמדת הקבלנים לפיה זכייתם במכרז אינה מהווה רכישה של זכות במקרקעין, אלא הסכם למתן שירותי בנייה למדינה, שאינו מחייב במס רכישה

סטיב וויטקוף / צילום: ap, Evelyn Hockstein

סבב השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיים; סבב נוסף יתקיים בימים הקרובים

בוול סטריט ג'ורנל מצטטים דיווחים בתקשורת באיראן על כך שהיא הבהירה בשיחות היום עם ארה"ב כי היא מסרבת להפסיק את העשרת האורניום ● דוברת הבית הלבן: "טראמפ רוצה עסקה עם איראן, אבל אני רוצה להזכיר לאיראנים שיש לנשיא גם אופציות אחרות" ● בלבנון מדווחים על תקיפה ישראלית בדרום המדינה ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מדדי הקלינטק והביטחוניות ירדו ב-3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.9% ● טאואר זינקה לאחר שהודיעה על שת"פ עם אנבידיה, אך מחקה את העליות זמן קצר לאחר מכן ● מג'יק ומטריקס התאוששו מעט לאחר הצניחה במניות ה-IT אתמול ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

מחקר אלצהיימר / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא

שני מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על השאלה - מדוע חלק מהאנשים מפתחים אלצהיימר וחלק לא, למרות שיש להם את אותם גורמי סיכון עיקריים למחלה ● הממצאים, שבין היתר מתייחסים לכמות חלבון TAU במוח, עשויים לעזור ביצירת תרופות חדשות

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

זום גלובלי / צילום: Reuters

מילה אחת מיותרת ברוסיה עלתה בשש שנות מאסר

ארה"ב והודו הגיעו להסכם מכסים חדש - לפחות לטענת טראמפ • גזר הדין החריג שהוטל על קומיקאי רוסי • ומי רצח את בנו של קדאפי? פרטים חדשים נחשפים • זום גלובלי, מדור חדש

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

הבקבוקים של יקב ליבנה / צילום: בני גם זו לטובה

בר ליבנה לקח את הכרם המשפחתי ולא הפסיק לנסות עד שהוציא ממנו את היין הכי טוב שאפשר

נתוני הפתיחה של יקב ליבנה היו מאתגרים, אך על הטרואר הצנוע חיפו מסירות ומגוון מרהיב של זנים ● עם כישרון ניכר, סבלנות לתהליך למידה, ויכולת מקצועית לא מבוטלת, הגיע הנכד לבית ליבנה ליינות ייחודיים ומוצלחים

כלים בלתי מאוישים במצעד צבאי בבייג'ינג, ספטמבר. גרסאות חמושות של כלבים רובוטיים וכטב''מים / צילום: Reuters, Sheng Jiapeng/China News Service/VCG

סין ערכה מצעד מרהיב של זאבים רובוטיים - הנשק החדש שלה למלחמה

מהנדסים סינים שרצו לאמן כלים לא מאוישים בלחימה החליטו לשאוב השראה מהטבע ● התוצאות הכניסו את המדינה למרוץ, שבסופו נחילי רחפנים שמדמים יונים, להקות זאבים רובוטיים ומערכות דומות יציפו את שדה הקרב העתידי במדינה ● המודל שואף לשפר את כשירותו של הצבא, שלא נלחם כבר 50 שנה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירוק; הדאו בשיא כל הזמנים, מניית אמזון צנחה אחרי הדוחות

נעילה ירוקה בבורסות אירופה ● אמזון צנחה אחרי דוחות מעורבים שפרסמה אתמול: החברה עקפה את התחזיות בשורת ההכנסות, אך פספסה קלות בשורת הרווח למניה ● גוגל הצטרפה לירידות לאחר פרסום הדוחות, וביטקוין רשם את אחת הצלילות החדות בתולדותיו וירד ל-65 אלף דולר, במהלך היום רשם התאוששות קלה וטיפס חזרה מעל 70 אלף דולר

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD