התקדמות משמעותית בהסדרת הפעילות של חברות בבורסה שאין בהן גרעין שליטה: ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (א') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית, הקובעת כללים ייעודיים בנושאי ממשל תאגידי, כולל מינוי דירקטורים ואישור עסקאות, בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה. ההצעה אושרה בקולו של יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), אשר היה חבר הכנסת היחיד שהשתתף ברובם המכריע של הדיונים.
● שני הגורמים שמפילים את הבורסה בתל אביב, ולאן ממשיכים מכאן?
● בדיקת גלובס | החברות שהרוויחו השנה יותר מאי-פעם והחידה של המשק
השינוי המרכזי שמציגה הצעת החוק, שזכתה בסופו של דבר לכינוי תיקון 38 לחוק החברות, הוא הדרישה שבחברות ללא שליטה ימונה רוב של דירקטורים עצמאיים, כלומר כאלה שאין להם זיקה להנהלת החברה. מדובר בדירקטורים בלתי תלויים (דב"תים), ואלה יבואו במקום הדרישה החלה כיום על חברות בורסאיות שיש בהן שליטה למנות לפחות שני דירקטורים חיצוניים (דח"צים).
עוד נקבע כי עסקה שעורכת החברה עם בעל מניות המחזיק ב-10% תחייב אישור מיוחד מטעם ועדת הביקורת והדירקטוריון. הדרישה צפויה לחול על גופים מוסדיים, אשר אינם מסווגים כבעלי שליטה, אך מחזיקים בשיעורים גדולים יחסית מהמניות של חברות בורסאיות בהשוואה ליתר המשקיעים מהציבור.
נציגי המוסדיים הביעו במהלך הדיונים חשש כי הדרישה תחייב אישור מיוחד עבור עסקאות רבות המתקיימות כיום באופן שוטף, לרבות סביב שירותים פיננסיים שמעניקים בתי ההשקעות. עוד עלה החשש כי הדרישה החדשה תרתיע מוסדיים מלהגדיל את החזקותיהם בחברות בורסאיות כך שיגיעו ל-10%.
על רקע זה סוכם על דעתם של נציגי משרד המשפטים כי בהמשך יתאפשר להחריג גופים מוסדיים מהדרישה לאישור מיוחד עבור עסקאות, גם אם החזקותיהם עולות על 10%. זאת, באמצעות צו מיוחד שייקבע שר המשפטים.
הצעת החוק מסווגת בעל מניות בחברה ללא שליטה ככזה המחזיק ב-25% מהחברה כבעל שליטה. זאת, בניגוד לחברות עם שליטה, אשר בהן עומד רף ההחזקה הנדרש לשליטה על 50% מאמצעי השליטה בתאגיד. אחד הדב"תים אף ימונה לדירקטור בלתי תלוי מוביל, ויתאפשר לשלם תגמול נוסף ליו"ר דירקטוריון בלתי תלוי.
נדחתה הצעה להגדיל את מספר הנשים בדירקטוריונים
שינוי שנכנס להצעת החוק במהלך הדיונים נוגע לאישור עסקה בין החברה לדירקטור. במקור הוצע שעסקה חריגה עם דירקטור, אשר איננה במהלך העסקים הרגיל, תחייב לא רק אישור מצד ועדת הביקורת והדירקטוריון, אלא גם את אישורם של בעלי המניות. בסופו של דבר משרד המשפטים הסכים לכך שרק עסקה חריגה, אשר לדירקטור או לקרובו יש בה עניין אישי ישיר, תחייב אישור מיוחד כזה.
לצד זאת, ועדת החוקה דחתה הצעות שהעלו מכוני מחקר ואיגודים מקצועיים שהשתתפו בדיונים. בין היתר, נדחתה ההצעה להגדיל את מספר הנשים בדירקטוריונים. נקבע כי תחול חובה למנות דירקטורית אחת, אם כל יתר הדירקטורים הם גברים. החובה תחול גם אם בקרב ההנהלה הבכירה מכהנות נשים.
עוד נדחתה הצעה שקידמו איגוד בתי ההשקעות ולובי 99, ולפיה ייאסר לשריין בתקנון החברה את האפשרות למנות דירקטוריון מדורג. מדובר בשיטה שבה הדירקטורים מתחלפים במועדים שונים כדי לאפשר לבעלי המניות הקיימים לבצר את שליטתם ולהקשות על השתלטויות עוינות מצד משקיעים חיצוניים.
עו"ד שחר הדר, שותף במשרד מיתר, הבהיר בדיונים כי "אם לא יהיה דירקטוריון מדורג, לא יתאגדו חברות הייטק בישראל. דירקטוריון מדורג הוא חובה לחברות כאלה. יש לזה השלכות על הכלכלה הישראלית".
הנוסח שאושר בסופו של דבר בוועדה מאפשר למנגנון הדירקטוריון המדורג להוסיף ולהתקיים, אך קובע כי משתלט חדש יוכל להחליף את רוב הדירקטורים כעבור שנתיים ואת כל הדירקטור כעבור 3 שנים.
הצעה מרכזית שנדחתה היא זו שקידם איגוד החברות הציבוריות. האיגוד ביקש לנצל את הליכי החקיקה של התיקון כדי לבטל את הדרישה לאישור שכר המנכ"ל בחברות ציבוריות על-ידי בעלי המניות מהציבור, כפי שהיא נכנסה לחוק בעשור הקודם במסגרת תיקון 20 לחוק החברות. כאמור, ההצעה לא התקבלה.
עלייה במספר החברות ללא שליטה
הצעת החוק היא פרי יוזמה של המחלקה למשפט כלכלי במשרד המשפטים (ייעוץ וחקיקה), בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד מאיר לוין, ובשיתוף רשות ניירות ערך. הצעת החוק אושרה לראשונה על-ידי ועדת השרים לחקיקה עוד בתקופת כהונתו של שר המשפטים בממשלת השינוי, גדעון סער, אך בעקבות פיזור הכנסת הובאה על-ידי שר המשפטים יריב לוין לאישור מחדש בוועדת השרים לחקיקה.
הכללים החדשים נועדו להתמודד עם העלייה בשיעור החברות שאין בהן בעל שליטה בישראל. 15.7% מהחברות הנסחרות כיום בבורסה שבתל אביב נעדרות גרעין שליטה מקרב בעלי המניות, ובהן הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי ודיסקונט), שופרסל, פז, טבע, ישראכרט, דסק"ש וכלל ביטוח.
העלייה במספר החברות ללא שליטה נבעה משורה של שינויים רגולטוריים וכלכליים, אשר הקטינו בשנים האחרונות את התמריץ להיות בעל שליטה בחברות בורסאיות. בין השינויים האלה נהוג למנות את חוק הריכוזיות, אשר חייב להפריד בין ההחזקה בתאגידים ריאליים לתאגידים פיננסיים ולפרק חברות שהתנהלו במבנה פירמידה.
עוד תרם לשינוי הלחץ הציבורי והתקשורתי הגובר על הגופים המוסדיים להפגין מעורבות במינוי דירקטורים ובקבלת החלטות המשפיעות על המשקיעים מהציבור דוגמת שכר בכירים ועסקאות עם בעלי עניין.
הצורך בכללים שיסדירו את הממשל התאגידי בחברות ללא שליטה נובע מהבעיה הכרוכה בשלטון המנהלים המאפיין אותן. מדובר במצב שבו החברות הללו נשלטות בפועל לא על-ידי בעלי מניות המושקעים בהן בהיקפים ניכרים, שכן אין כאלה בחברות ללא שליטה, אלא על-ידי המנכ"ל וההנהלה המקצועית. הכללים נועדו אפוא לשפר את הפיקוח על ההנהלות במקרים כאלה. בשווקים של ארה"ב ואנגליה מתנהלות רוב החברות הציבוריות ללא שליטה מזה שנים רבות.
"לא תמיד התקבלה עמדתנו, אבל בסופו של דבר יצאה חקיקה מאוזנת הלוקחת בחשבון את האינטרסים סביב השולחן", אמר לוין בסיום הדיון בוועדה. "אני מרגיש שהחוק נמצא היום במקום יותר טוב מאשר היה כאשר נכנסנו לכאן".
