זוגות עורכים קניות ברחוב מיונג-דונג בסיאול, דרום קוריאה / צילום: Shutterstock
ללי יון-ג'ין יש פחד סודי. הבריסטה בת ה-31 מסיאול חוששת שההורים שלה יגלו על כל המענקים במזומן ושירותי ההיכרויות שהרשויות המקומיות מציעות, כדי להפוך את מגמת שיעור הילודה המתכווץ של דרום קוריאה.
"הם יכריחו אותי להירשם", היא אומרת באנחה עמוקה.
היכרויות בחסות המדינה הפכו כאן לתופעה. היא התפשטה ברחבי הארץ, מאחר ששיעור הפריון שלה יורד, וצונח לממוצע של 0.75 ילדים לאישה, כשליש מן הנתון הדרוש כדי לשמור על יציבות רמת האוכלוסייה.
הרשויות העירוניות השיקו שירותי שידוכים ותמריצים אחרים כדי להעלות את שיעור הילודה הנמוך בעולם. הממשלה הארצית האריכה את תקופת ההורות (חופשת הלידה), והגדילה את התשלומים במזומן לזוג שזה עתה נישא. בדרום קוריאה, מדינה שמרנית מבחינה חברתית, נישואים הם בדרך כלל הדרך היחידה להביא ילדים לעולם. פחות מ-5% מהלידות הן מחוץ לנישואין.
Saha-gu, מחוז בעיר בוסאן - השנייה בגודלה בדרום קוריאה - מציע לרווקים שנוצר ביניהם קשר באירועים שלו כ-340 דולר להוציא על דייטים. אלה שמתחתנים מקבלים כ-14 אלף דולר מראש וסובסידיות דיור, וכסף נוסף לכיסוי הוצאות הקשורות להריון ונסיעות לחו"ל. אף משתתף לא תבע את הפרס עבור נישואין.
כנסיות וחברות עסקיות תורמות למאמץ. Booyoung Group, חברת בנייה בסיאול, משלמת לעובדיה כ-75 אלף דולר בכל פעם שנולד להם תינוק. כנסיית Yoido Full Gospel Church, אחת מקהילות המאמינים הגדולות בעולם, מעניקה לחבריה 1,380 דולר עבור כל לידה.
אך נישואים הם דבר שקשה למכור לרווקים דרום־קוריאנים רבים.
מכירים בארוחת ערב עם בינגו
סקר שנערך לאחרונה מראה שלדעתם של שלוש חמישיות מן הדרום־קוריאנים העובדים - זה ממש בסדר לא להתחתן. רבים אומרים שהם אינם מרגישים צורך בכך, ושעלויות המחיה העולות מהוות גורם מרתיע משמעותי, וכך גם שעות העבודה הארוכות והמפרכות בתרבות המשרדים של דרום קוריאה. נשים מתמודדות עם חסמים נוספים בבואן להיכנס מחדש למעגל העבודה לאחר הלידה.
בדרך כלל, גברים להוטים יותר להשתתף בתוכניות היכרויות ממשלתיות. מחוזות קטנים יותר נאלצו לבטל את אירועי השידוכים שלהם, לאחר שלא נרשמו אליהם מספיק נשים.
בדרום־קוריאה, כ-42 מחוזות השיקו אירועי שידוכים בין 2022 לאוגוסט האחרון, ומתוך כ-4,000 הרווקים שהשתתפו, רק 24 זוגות התחתנו, לפי משרדו של המחוקק לי יאון-הי.
בשימוע בפרלמנט, כינה המחוקק את היוזמות של המחוזות המקומיים "מיועדות לקידום עצמי" ומביכות.
לי, הבריסטה, רגילה שהוריה מנדנדים לה בארוחות הערב שתצא לדייטים ושתתחתן לפני שיהיה מאוחר מדי. היא לא יצאה כבר כמעט שנתיים, אבל הייתה מעדיפה להתאהב באופן אורגני. תמריצים של אלפי דולרים לא ישנו את דעתה.
"אני לא רוצה שההורים שלי יגלו על התוכניות הממשלתיות האלה", אמרה, וציינה שזה רק יוסיף ללחץ.
שין דונג-וו דחה את הנישואים במשך שנים, בזמן שהוכשר להיות עורך דין. כעת, בן ה-37 מנהל משרד משלו בסיאול, מה שנותן לו סוג של תעסוקה יציבה שרבים מן הדרום־קוריאנים רואים כתנאי מוקדם לנישואים. ובכל זאת, כשחבר עודד אותו להגיש מועמדות לאירוע שידוכים לכבוד ולנטיין, שאורגן על־ידי הממשלה, הוא היסס, כי חשב על כל הניירת שיצטרך להכין כדי להוכיח את זהותו, מקום מגוריו ותעסוקתו.
"זו טרחה גדולה יותר מכפי שנראה", אומר שין, שהתגבר על הסתייגויותיו והגיש מועמדות.
בחדר גדול מרופד בבדים מצוירים, התבקשו כל משתתף ומשתתפת להביט בעיניו של כל אחד מבני או בנות המין השני למשך 10 שניות כדי לבדוק את הכימיה. ואז הגיעו שיחות של חמש דקות עם 15 אנשים, וארוחת ערב עם בינגו, לפני שנדרשו להגיש את שלוש הבחירות המובילות שלהם.
סיאול מנסה לזרז את שלב ההיכרות, על־ידי הצעת חבילה של כרטיסים ושוברי מסעדה לזוגות המכירים באירועים. שין הכיר שם אישה. אך תוך כשבועיים, הקשר ביניהם התנתק. הכרטיסים החינמיים לתערוכת ואן גוך נותרו ללא שימוש. "יש לזה משמעות רק אם הולכים יחד", הוא אומר.
השדכניות הממשלתיות אינן מאבדות תקווה.
"בפעם הראשונה בחיי, חשבתי שזה יכול להוביל לנישואים"
מדי חודש, יוצאת קים סאון-מי מעבודתה במשרד הממשלתי המחוזי בדאגו, העיר הרביעית בגודלה בדרום קוריאה, כדי לחפש מקומות רומנטיים ולקשט אותם בפרחים ובכרזות. לאחר מכן, היא מזמינה 10 גברים ונשים שלוקטו בקפידה ממאגר מועמדים, ומגייסת מאמן דייטים שיעזור להם להתאהב.
תוכניות השידוכים של הצוות שלה הניבו 179 נישואים בתשע שנים. בנקים, בתי חולים וסוכנויות לתכנון אירועים, שהם שותפים לתוכנית, מספקים לזוגות טריים סובסידיות והנחות, כדי להבטיח שנישואיהם יובילו ליותר לידות.
"אנחנו ניגשים לזה כבר מן ההתחלה במונחים של מדיניות דמוגרפית", אמרה קים.
לי סיון, שעובדת בשיווק, הסתובבה בין מחזרים פוטנציאליים באירוע שידוכים בסיאול בנובמבר האחרון. גם אחרי משחקי שבירת הקרח, המשקאות ללא סוף ושיט בסירה לאורך נהר האן, היא לא מצאה התאמה.
באפטר-פארטי, לי הבחינה באדם שלא הייתה לה הזדמנות לדבר איתו באירוע. עכשיו הם בזוגיות. היא לא מקבלת אף אחד מן המענקים, משום שהם לא נפגשו טכנית דרך התוכנית הממשלתית, אבל לא אכפת לה. "המטרה היחידה שלי הייתה לפגוש מישהו נחמד", אמרה לי בת ה-30.
קים מין-קי הוא ההוכחה לכך ששידוכים של הממשלה יכולים להצליח. הוא הכיר את אשתו לפני יותר משש שנים דרך "רכבת הרים של אהבה", תוכנית שידוכים בדאגו. המורה, היום בן 38, נזכר שהקדים ב-30 דקות לאירוע ומצא מישהי שכבר הייתה שם: אישה גבוהה בשמלה ירוקה ואלגנטית בשם שין סיונה, גם היא מורה בת 38. הם החליפו מילות נימוס ופטפטו, בעת ש-28 המשתתפים האחרים נכנסו. בסוף היום, שכלל הרצאה של גורו ליחסים, ספיד דייטינג וטיול קבוצתי לפארק שעשועים, דנו קים ושין בכמה ילדים הם רוצים. "בפעם הראשונה בחיי, חשבתי שזה יכול להוביל לנישואים", אמרה שין.
הם נישאו תוך שישה חודשים, וכעת יש להם בן. העירייה הציעה פארק ציבורי על שפת האגם ללא תשלום עבור טקס החתונה, אך בני הזוג הזמינו אולם חתונות אחר.